סימן למצב העגום כ"כ: שימו לב איזה מרכיב בקרנות הולך ומתנפח
שוקי המניות רשמו בתקופה האחרונה מהלך עליות אדיר, הדברים בטח ובטח נכונים לגבי המדדים בארה"ב שרשמו מהלך עליות של כ-17% תוך פחות מחודש וחצי. כעת נשאלת השאלה מה עושים ברמה הנוכחית. סקר של בלומברג מראה כי אחרי המהלך האחרון של ה-S&P500, האסטרטגים של בנקי ההשקעות הגדולים הפכו לדוביים שכן המדד עקף את מחיר היעד הממוצע שלהם.
אבל לא כולם דוביים ויכול מאוד להיות שחלק מהאסטרטגים יעדכנו כלפי מעלה את מחיר היעד בעקבות מהלך העליות, בארי נאפ מברקליס כבר אמר שהוא שוקל לעשות זאת.
פה בארץ, יש קונצנזוס שהאפיק המועדף הוא המנייתי. זה עולה בכל פאנל ובכל ראיון. אך אחד לא יגיד שהמעו"ף ירוץ ל-1,500, אבל כל מנהלי ההשקעות שמתייסים לסיטואציה בשווקים - מעדיפים את האפיק המנייתי.
בכדי לבדוק מה המשמעות של "מעדיפים את האפיק המנייתי". בואו נבדוק איפה הציבור משקיע כיום את כספו ומה עושים מנהלי ההשקעות עם הכסף הזה. אפיק קרנות ה-90-10 הוא האפיק הרותח, זה ברור. באפיק הזה יש 2 קרנות גדולות, האחת של פסגות (עם היקף נכסים של 4.1 מיליארד שקלים) והשניה של הראל (עם כ-2 מיליארד שקלים).
בכוונה בדקתי את אפיק הקרנות שכן מדובר באפיק שבו הכסף נכנס מהר אבל גם יודע לצאת מהר אפילו יותר. ב-2007 אפיק הקרנות המורכבות היה להיט ענק, הכסף זרם לשם, אבל כשהמשבר התעצם - הכסף התנדף במהירות בלתי נתפסת. קרן שניהלה למעלה מ-3 מיליארד שקלים התכווצה לכדי בקושי מאות מיליונים בודדים. המזומן היה המלך ומנהלי ההשקעות זרקו ניירות ללא הבחנה.
בניגוד למנהלי קופות, מנהלי הקרנות צריכים לקחת בחשבון גם את ההתנהגות הצפויה של הציבור במגוון תרחישים. ובכן כאשר מסתכלים כיום על 2 הקרנות הגדולות בענף, האחת (פסגות) יושבת על 17% מזומן והשניה (הראל) יושבת על כמעט 11% מזומן. מדובר בשיעורים בהחלט חריגים. בימים "נורמאלים" החשיפה למזומן היא 3%-5%. במספרים זה נשמע אפילו עוד יותר מדהים - הקרן של פסגות יושבת על 700 מיליון שקלים מזומן. מצד שני, החשיפה למניות ב-2 הקרנות היא כמעט מקסימלית - 9%. משמעות הדברים היא שהקונצנזוס בדבר הראיה החיובית על שוק המניות הוא לא סתם דיבורים, בפועל מנהלי ההשקעות מוצאים איפה לשים את הכסף באפיק הזה.
לגבי האפיק האג"חי, שם יש בעיה קשה. התשואות באג"חים נמוכות מאוד ולכן מנהלי ההשקעות מעדיפים לוותר על קצת תשואה שוטפת ולהיות מוכנים עם מזומן לכל תסריט אפשרי - ירידות בשוק המניות או עליית תשואות באג"ח - כל דבר שיכול לגרום לבריחה המונית של משקיעים.
בשורה התחתונה, שיחות עם גורמים בענף מעלות כי אין חשש אמיתי מגל ירידות במניות והאמת היא שגם אין חשש לעליית תשואות פתאומית באג"חים. מצד שני, מי שלא רוצה להגדיל חשיפה למניות - אין לו איפה לשים את הכסף. במצב שנוצר ההשקעה המועדפת היא מזומן, והשאלה הנשאלת היא למה להסתער על אפיק שמנהלי ההשקעות בו חושבים שזה לא זמן טוב להשקיע בו ולכן מגדילים מזומן? אשמח לשמוע תשובות ...
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
