סימן למצב העגום כ"כ: שימו לב איזה מרכיב בקרנות הולך ומתנפח

מנהלי ההשקעות בקרנות ה-90-10 נמצאים בנקודת המתנה, וכשממתינים - היום אין ממש ברירה אלא להמתין במזומן (שהופך למרכיב שהולך ומתנפח) ופה נשאלת השאלה האמיתית ...
יוסי פינק |

שוקי המניות רשמו בתקופה האחרונה מהלך עליות אדיר, הדברים בטח ובטח נכונים לגבי המדדים בארה"ב שרשמו מהלך עליות של כ-17% תוך פחות מחודש וחצי. כעת נשאלת השאלה מה עושים ברמה הנוכחית. סקר של בלומברג מראה כי אחרי המהלך האחרון של ה-S&P500, האסטרטגים של בנקי ההשקעות הגדולים הפכו לדוביים שכן המדד עקף את מחיר היעד הממוצע שלהם.

אבל לא כולם דוביים ויכול מאוד להיות שחלק מהאסטרטגים יעדכנו כלפי מעלה את מחיר היעד בעקבות מהלך העליות, בארי נאפ מברקליס כבר אמר שהוא שוקל לעשות זאת.

פה בארץ, יש קונצנזוס שהאפיק המועדף הוא המנייתי. זה עולה בכל פאנל ובכל ראיון. אך אחד לא יגיד שהמעו"ף ירוץ ל-1,500, אבל כל מנהלי ההשקעות שמתייסים לסיטואציה בשווקים - מעדיפים את האפיק המנייתי.

בכדי לבדוק מה המשמעות של "מעדיפים את האפיק המנייתי". בואו נבדוק איפה הציבור משקיע כיום את כספו ומה עושים מנהלי ההשקעות עם הכסף הזה. אפיק קרנות ה-90-10 הוא האפיק הרותח, זה ברור. באפיק הזה יש 2 קרנות גדולות, האחת של פסגות (עם היקף נכסים של 4.1 מיליארד שקלים) והשניה של הראל (עם כ-2 מיליארד שקלים).

בכוונה בדקתי את אפיק הקרנות שכן מדובר באפיק שבו הכסף נכנס מהר אבל גם יודע לצאת מהר אפילו יותר. ב-2007 אפיק הקרנות המורכבות היה להיט ענק, הכסף זרם לשם, אבל כשהמשבר התעצם - הכסף התנדף במהירות בלתי נתפסת. קרן שניהלה למעלה מ-3 מיליארד שקלים התכווצה לכדי בקושי מאות מיליונים בודדים. המזומן היה המלך ומנהלי ההשקעות זרקו ניירות ללא הבחנה.

בניגוד למנהלי קופות, מנהלי הקרנות צריכים לקחת בחשבון גם את ההתנהגות הצפויה של הציבור במגוון תרחישים. ובכן כאשר מסתכלים כיום על 2 הקרנות הגדולות בענף, האחת (פסגות) יושבת על 17% מזומן והשניה (הראל) יושבת על כמעט 11% מזומן. מדובר בשיעורים בהחלט חריגים. בימים "נורמאלים" החשיפה למזומן היא 3%-5%. במספרים זה נשמע אפילו עוד יותר מדהים - הקרן של פסגות יושבת על 700 מיליון שקלים מזומן. מצד שני, החשיפה למניות ב-2 הקרנות היא כמעט מקסימלית - 9%. משמעות הדברים היא שהקונצנזוס בדבר הראיה החיובית על שוק המניות הוא לא סתם דיבורים, בפועל מנהלי ההשקעות מוצאים איפה לשים את הכסף באפיק הזה.

לגבי האפיק האג"חי, שם יש בעיה קשה. התשואות באג"חים נמוכות מאוד ולכן מנהלי ההשקעות מעדיפים לוותר על קצת תשואה שוטפת ולהיות מוכנים עם מזומן לכל תסריט אפשרי - ירידות בשוק המניות או עליית תשואות באג"ח - כל דבר שיכול לגרום לבריחה המונית של משקיעים.

בשורה התחתונה, שיחות עם גורמים בענף מעלות כי אין חשש אמיתי מגל ירידות במניות והאמת היא שגם אין חשש לעליית תשואות פתאומית באג"חים. מצד שני, מי שלא רוצה להגדיל חשיפה למניות - אין לו איפה לשים את הכסף. במצב שנוצר ההשקעה המועדפת היא מזומן, והשאלה הנשאלת היא למה להסתער על אפיק שמנהלי ההשקעות בו חושבים שזה לא זמן טוב להשקיע בו ולכן מגדילים מזומן? אשמח לשמוע תשובות ...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).