התקררות בשוק הנדל"ן? ירידה של 5.6% בביקושים בספטמבר, פ"ת ראשונה במכירות מתחילת השנה
בספטמבר 2010 עמדה הכמות המבוקשת לדירות חדשות על כ-2,920 יחידות, ירידה של 5.6% בהשוואה לחודש אוגוסט בו נמכרו 3,097 דירות. מבין הדירות שנמכרו בספטמבר,1,660 דירות חדשות נמכרו לציבור הרחב וכ-1,260 דירות שלא למכירה. יצוין כי הכמות המבוקשת דומה לרמה שנרשמה בחודש אוקטובר 2009.
מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה בסוף ספטמבר 2010, 14,177 דירות, היה גבוה מזה שנרשם בסוף ספטמבר 2009 בכל המחוזות, 13,801. הוא היה גבוה בכל המחוזות, למעט במחוז תל אביב, בו נרשמה ירידה של כ-17% ובמחוז הצפון, בו נרשמה ירידה של כ-2%. מכלל הדירות החדשות, שנותרו למכירה בבנייה ביזמה פרטית ובבנייה ביזמה ציבורית בסוף ספטמבר 2010, כ-38% מוצעות למכירה במחוז המרכז וכ-15% בכל אחד מהמחוזות תל אביב והדרום.
מהנתונים עולה כי שיאנית המכירות מתחילת השנה היא פתח תקווה שרשמה שיעור מכירות של 1,221 דירות, קיטון של כ-21% יחסית לתקופה המקבילה אשתקד, אחריה ממוקמת אשקלון עם 948 דירות, גידול של 33% יחסית לאשתקד ובירושלים נמכרו 921 דירות, קיטון של 16% לעומת אשתקד.
על פי נתוני המגמה, במספר הדירות החדשות בבנייה ביזמה פרטית שנותרו למכירה נרשמה עלייה, זה חודש שני ברציפות, לאחר ירידה ממושכת מאז מאי 2006, למעט תקופות קצרות של עלייה קלה (מאי עד נובמבר 2008 ודצמבר 2009 עד מרס 2010).
על פי מספר הדירות החדשות שנמכרו בחודש ספטמבר 2010, מספר חודשי ההיצע בחודש זה היה 8.5 חודשים; כלומר, מספר החודשים שיעברו עד מכירת כל הדירות החדשות שנותרו למכירה בספטמבר 2010, הוא כ-91 חודשים במחוז ירושלים, כ-11 חודשים במחוז הצפון, כ-8 חודשים במחוז המרכז, כ-7 חודשים בכל אחד מהמחוזות הדרום ותל אביב, וכ-6 חודשים במחוז חיפה; זאת בהנחה שקצב מכירתן יהיה זהה לקצב מכירתן בחודש זה ולא יהיו התחלות חדשות.
רוני כהן, מנכ"ל אלדר שיווק, אומר כי "הירידה בביקושים בספטמבר אינה מייצגת מכיוון שמדובר בחדש בו כל החגים יצאו באמצע השבוע והיו 11 ימי עבודה בלבד. גם הירידה הכללית בביקושים לדירות חדשות הינה קוסמטית ואינה מבטאת שום מגמה בשוק. אנחנו רואים שבכל מקום שיש מלאי יש עלייה במכירות. באזורים בהם יצאו פרויקטים כמו כפר סבא, ישנה עלייה במספר העסקאות תוך כדי עלייה במחיר".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
