תרופות ללא מרשם כמנוע צמיחה של טבע, האומנם?

מה יש בו בשוק התרופות ללא מרשם ההופך לאטרקטיבי יותר ויותר בעיניי חברות פארמה לא מעטות?
דיויד סולומון |

טבע הכריזה כי הינה מרחיבה את פעילותה בשוק התרופות ללא מרשם (באנגליה). החברה השיקה באחרונה 20 קווי מוצרים בתחום תרופות ללא מרשם רופא (Over the Counter), כולל משככי כאבים, וכן תרופות לאלרגיה, מערכת העיכול והקלה של תופעות השפעת.

טבע בריטניה ציינה כי הכניסה לשוק התרופות ללא מרשם רופא היא הצעד ההגיוני הבא בתוכנית העסקית של החברה, שמתכוונת להשיק גל נוסף של תרופות ללא מרשם רופא בתחילת 2011.

טבע איננה הראשונה הרואה בתחום זה מנוע צמיחה מהותי. לדוגמא, חברת סנופי אוונטיס רכשה בדצמבר 2009 את חברת Chattem האמריקאית, חברה בעלת קו מוצרים ללא מרשם רופא רחב, תמורת 1.9 מיליארד דולר כמנוע צמיחה עתידי.

כדי הבין את האטרקטיביות של שוק התרופות ללא מרשם יש להבין כי תחום זה עובר שינוי מהותי: בעוד שבבסיסו נועד לאפשר רכישת תרופה ללא מרשם וללא צורך בהפניית רופא והתבסס על תרופות "וותיקות" כגון אספירין, קודאין ואחרות.

בשנים האחרונות ניתן להבחין בחדירה מסיבית של קטגוריות חדשות כגון: תרופות להרזיה, תרופות נגד התקרחות ועוד, לצד תרופות שהיו במרשם והפכו לאחר שימוש של מספר שנים לתרופות ללא מרשם, תופעה המכונה Rx-to-OTC switch, (דוגמאות לכך הינן תרופת ה-Cimetidine, של GSK ותרופת ה-Loratadine של שרינג-פלאו).

הפיכת מרשם לתרופה

כדי להמחיש אטרקטיביות מגמה זו, יש לדמיין מה תהיה ההשלכה העיסקית של הפיכת תרופת הוויאגרה של פייזר, המקוטלגת כתרופת מרשם, לתרופה ללא מרשם? זה, אגב, תסריט לגמרי לא דמיוני!

אין ספק כי קטגורית התרופות ללא מרשם מייצגת הזדמנות עיסקית ומנוע צמיחה עתידי רב משמעות לחברות פארמה, וזאת בהתבסס על מפגש אינטרסים בין חברות הפארמה לקהל היעד ולחברות הביטוח.

א. אינטרס חוברות הפארמה - פריצה מסיבית לשוק תוך נגישות גבוהה ביותר לציבור המבוססת על נקודות מכירה רבות, מגוונות (כולל בתי מרקחת, בתי טבע, סופרמקטים ועוד...).

הפיכת תרופת מרשם לתרופה ללא מרשם הינה אסטרטגיה יעילה מאפשרת המשך מימוש פוטנציאל עיסקי של תרופה אתית "ממותגת" בעלת נאמנות לקוח גבוהה ההופכת לגנרית (כדוגמת Allegra לטיפול באלרגיות עונתיות של סנופי אוונטיס).

ב. אינטרס קהל היעד - תרבות הצריכה בעולם המערבי המעדיף זמינות, חסכון בזמן ובתהליכים, קבלת החלטות צרכניות עצמאית, המשולבת במגמה של "טיפול עצמי/ביתי", יוצרת ביקוש הולך וגובר של הציבור לתרופות ללא מרשם. חלקים גדולים בציבור הופכים ל"קהל שבוי" של תרופה זו או אחרת ומעוניינים לרכשה ללא מרשם (מדוע לבזבז זמן וכסף על הפניית רופא?).

ג. חברות הביטוח גם הן ממש בעד, תרופות ללא מרשם במיוחד מסןג ה- Rx-to-OTC switch, עשויות לחסוך מליארדי דולר מעלויות מערך הבריאות (רכש תרופות, עלות ביקור רופא וכדומה).

האם מגמה זו טובה לביראות הציבור?

תלוי את מי שואלים, הרגולטור לא תמיד יעודד זאת מחשש להגברת סיכון של שימוש לא מתאים בתרופה.

ומה אומרים המספרים? ובאמת, גם המספרים תומכים במגמה זו, שוק התרופות ללא מרשם נאמד בכ- 60 מיליארד דולר בשנת 2009 (כ-10% משוק התרופות העולמי), והצפי, על פי הערכות שונות, הינו כי היקף שוק זה בשנת 2015 יעלה על כ- 70 מיליארד דולר, קצב צמיחה של כ-7% לשנה הגבוה מקצב צמיחת שוק התרופות הכללי.

על פי הערכות שונות מגמת ה-Rx-to-OTC switch אמורה להתרחב מהותית, תוספת התרופות שיעברו שינוי מאתי ל-OCT מוערך בכ-45 מליארדי דולר לאורך 5 שנים.

מכאן אין לי ספק, כי חדירה מסיבית של טבע לתחום זה עשויה לתמוך מהותית בכושרה ליצר ולתחזק לאורך שנים מנוע צמיחה מהותי ורווחי לחברה אשר יהווה משקל נגד לאיבוד הצפוי של הבלעדיות על הקופקסון כבר בשנים הקרובות.

אין ספק כי תחום ה-OCT מתאים לטבע גם במישור התרבות הארגונית ומערך השיווק והמכירות המסיבי בעל הפריסה העולמית, העומד לרשותה כמובילה בתחום הגנרי.

הכותב הוא דיויד סולמון - מנכ"ל חברת מיקרומדיק, מומחה לפיתוח עיסקי של חברות ביומד, מחבר הספר "ביומדיקל ממחקר למוצר , האתגר הניהולי"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.