תרופות ללא מרשם כמנוע צמיחה של טבע, האומנם?

מה יש בו בשוק התרופות ללא מרשם ההופך לאטרקטיבי יותר ויותר בעיניי חברות פארמה לא מעטות?
דיויד סולומון |

טבע הכריזה כי הינה מרחיבה את פעילותה בשוק התרופות ללא מרשם (באנגליה). החברה השיקה באחרונה 20 קווי מוצרים בתחום תרופות ללא מרשם רופא (Over the Counter), כולל משככי כאבים, וכן תרופות לאלרגיה, מערכת העיכול והקלה של תופעות השפעת.

טבע בריטניה ציינה כי הכניסה לשוק התרופות ללא מרשם רופא היא הצעד ההגיוני הבא בתוכנית העסקית של החברה, שמתכוונת להשיק גל נוסף של תרופות ללא מרשם רופא בתחילת 2011.

טבע איננה הראשונה הרואה בתחום זה מנוע צמיחה מהותי. לדוגמא, חברת סנופי אוונטיס רכשה בדצמבר 2009 את חברת Chattem האמריקאית, חברה בעלת קו מוצרים ללא מרשם רופא רחב, תמורת 1.9 מיליארד דולר כמנוע צמיחה עתידי.

כדי הבין את האטרקטיביות של שוק התרופות ללא מרשם יש להבין כי תחום זה עובר שינוי מהותי: בעוד שבבסיסו נועד לאפשר רכישת תרופה ללא מרשם וללא צורך בהפניית רופא והתבסס על תרופות "וותיקות" כגון אספירין, קודאין ואחרות.

בשנים האחרונות ניתן להבחין בחדירה מסיבית של קטגוריות חדשות כגון: תרופות להרזיה, תרופות נגד התקרחות ועוד, לצד תרופות שהיו במרשם והפכו לאחר שימוש של מספר שנים לתרופות ללא מרשם, תופעה המכונה Rx-to-OTC switch, (דוגמאות לכך הינן תרופת ה-Cimetidine, של GSK ותרופת ה-Loratadine של שרינג-פלאו).

הפיכת מרשם לתרופה

כדי להמחיש אטרקטיביות מגמה זו, יש לדמיין מה תהיה ההשלכה העיסקית של הפיכת תרופת הוויאגרה של פייזר, המקוטלגת כתרופת מרשם, לתרופה ללא מרשם? זה, אגב, תסריט לגמרי לא דמיוני!

אין ספק כי קטגורית התרופות ללא מרשם מייצגת הזדמנות עיסקית ומנוע צמיחה עתידי רב משמעות לחברות פארמה, וזאת בהתבסס על מפגש אינטרסים בין חברות הפארמה לקהל היעד ולחברות הביטוח.

א. אינטרס חוברות הפארמה - פריצה מסיבית לשוק תוך נגישות גבוהה ביותר לציבור המבוססת על נקודות מכירה רבות, מגוונות (כולל בתי מרקחת, בתי טבע, סופרמקטים ועוד...).

הפיכת תרופת מרשם לתרופה ללא מרשם הינה אסטרטגיה יעילה מאפשרת המשך מימוש פוטנציאל עיסקי של תרופה אתית "ממותגת" בעלת נאמנות לקוח גבוהה ההופכת לגנרית (כדוגמת Allegra לטיפול באלרגיות עונתיות של סנופי אוונטיס).

ב. אינטרס קהל היעד - תרבות הצריכה בעולם המערבי המעדיף זמינות, חסכון בזמן ובתהליכים, קבלת החלטות צרכניות עצמאית, המשולבת במגמה של "טיפול עצמי/ביתי", יוצרת ביקוש הולך וגובר של הציבור לתרופות ללא מרשם. חלקים גדולים בציבור הופכים ל"קהל שבוי" של תרופה זו או אחרת ומעוניינים לרכשה ללא מרשם (מדוע לבזבז זמן וכסף על הפניית רופא?).

ג. חברות הביטוח גם הן ממש בעד, תרופות ללא מרשם במיוחד מסןג ה- Rx-to-OTC switch, עשויות לחסוך מליארדי דולר מעלויות מערך הבריאות (רכש תרופות, עלות ביקור רופא וכדומה).

האם מגמה זו טובה לביראות הציבור?

תלוי את מי שואלים, הרגולטור לא תמיד יעודד זאת מחשש להגברת סיכון של שימוש לא מתאים בתרופה.

ומה אומרים המספרים? ובאמת, גם המספרים תומכים במגמה זו, שוק התרופות ללא מרשם נאמד בכ- 60 מיליארד דולר בשנת 2009 (כ-10% משוק התרופות העולמי), והצפי, על פי הערכות שונות, הינו כי היקף שוק זה בשנת 2015 יעלה על כ- 70 מיליארד דולר, קצב צמיחה של כ-7% לשנה הגבוה מקצב צמיחת שוק התרופות הכללי.

על פי הערכות שונות מגמת ה-Rx-to-OTC switch אמורה להתרחב מהותית, תוספת התרופות שיעברו שינוי מאתי ל-OCT מוערך בכ-45 מליארדי דולר לאורך 5 שנים.

מכאן אין לי ספק, כי חדירה מסיבית של טבע לתחום זה עשויה לתמוך מהותית בכושרה ליצר ולתחזק לאורך שנים מנוע צמיחה מהותי ורווחי לחברה אשר יהווה משקל נגד לאיבוד הצפוי של הבלעדיות על הקופקסון כבר בשנים הקרובות.

אין ספק כי תחום ה-OCT מתאים לטבע גם במישור התרבות הארגונית ומערך השיווק והמכירות המסיבי בעל הפריסה העולמית, העומד לרשותה כמובילה בתחום הגנרי.

הכותב הוא דיויד סולמון - מנכ"ל חברת מיקרומדיק, מומחה לפיתוח עיסקי של חברות ביומד, מחבר הספר "ביומדיקל ממחקר למוצר , האתגר הניהולי"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל