תרופות ללא מרשם כמנוע צמיחה של טבע, האומנם?
טבע הכריזה כי הינה מרחיבה את פעילותה בשוק התרופות ללא מרשם (באנגליה). החברה השיקה באחרונה 20 קווי מוצרים בתחום תרופות ללא מרשם רופא (Over the Counter), כולל משככי כאבים, וכן תרופות לאלרגיה, מערכת העיכול והקלה של תופעות השפעת.
טבע בריטניה ציינה כי הכניסה לשוק התרופות ללא מרשם רופא היא הצעד ההגיוני הבא בתוכנית העסקית של החברה, שמתכוונת להשיק גל נוסף של תרופות ללא מרשם רופא בתחילת 2011.
טבע איננה הראשונה הרואה בתחום זה מנוע צמיחה מהותי. לדוגמא, חברת סנופי אוונטיס רכשה בדצמבר 2009 את חברת Chattem האמריקאית, חברה בעלת קו מוצרים ללא מרשם רופא רחב, תמורת 1.9 מיליארד דולר כמנוע צמיחה עתידי.
כדי הבין את האטרקטיביות של שוק התרופות ללא מרשם יש להבין כי תחום זה עובר שינוי מהותי: בעוד שבבסיסו נועד לאפשר רכישת תרופה ללא מרשם וללא צורך בהפניית רופא והתבסס על תרופות "וותיקות" כגון אספירין, קודאין ואחרות.
בשנים האחרונות ניתן להבחין בחדירה מסיבית של קטגוריות חדשות כגון: תרופות להרזיה, תרופות נגד התקרחות ועוד, לצד תרופות שהיו במרשם והפכו לאחר שימוש של מספר שנים לתרופות ללא מרשם, תופעה המכונה Rx-to-OTC switch, (דוגמאות לכך הינן תרופת ה-Cimetidine, של GSK ותרופת ה-Loratadine של שרינג-פלאו).
הפיכת מרשם לתרופה
כדי להמחיש אטרקטיביות מגמה זו, יש לדמיין מה תהיה ההשלכה העיסקית של הפיכת תרופת הוויאגרה של פייזר, המקוטלגת כתרופת מרשם, לתרופה ללא מרשם? זה, אגב, תסריט לגמרי לא דמיוני!
אין ספק כי קטגורית התרופות ללא מרשם מייצגת הזדמנות עיסקית ומנוע צמיחה עתידי רב משמעות לחברות פארמה, וזאת בהתבסס על מפגש אינטרסים בין חברות הפארמה לקהל היעד ולחברות הביטוח.
א. אינטרס חוברות הפארמה - פריצה מסיבית לשוק תוך נגישות גבוהה ביותר לציבור המבוססת על נקודות מכירה רבות, מגוונות (כולל בתי מרקחת, בתי טבע, סופרמקטים ועוד...).
הפיכת תרופת מרשם לתרופה ללא מרשם הינה אסטרטגיה יעילה מאפשרת המשך מימוש פוטנציאל עיסקי של תרופה אתית "ממותגת" בעלת נאמנות לקוח גבוהה ההופכת לגנרית (כדוגמת Allegra לטיפול באלרגיות עונתיות של סנופי אוונטיס).
ב. אינטרס קהל היעד - תרבות הצריכה בעולם המערבי המעדיף זמינות, חסכון בזמן ובתהליכים, קבלת החלטות צרכניות עצמאית, המשולבת במגמה של "טיפול עצמי/ביתי", יוצרת ביקוש הולך וגובר של הציבור לתרופות ללא מרשם. חלקים גדולים בציבור הופכים ל"קהל שבוי" של תרופה זו או אחרת ומעוניינים לרכשה ללא מרשם (מדוע לבזבז זמן וכסף על הפניית רופא?).
ג. חברות הביטוח גם הן ממש בעד, תרופות ללא מרשם במיוחד מסןג ה- Rx-to-OTC switch, עשויות לחסוך מליארדי דולר מעלויות מערך הבריאות (רכש תרופות, עלות ביקור רופא וכדומה).
האם מגמה זו טובה לביראות הציבור?
תלוי את מי שואלים, הרגולטור לא תמיד יעודד זאת מחשש להגברת סיכון של שימוש לא מתאים בתרופה.
ומה אומרים המספרים? ובאמת, גם המספרים תומכים במגמה זו, שוק התרופות ללא מרשם נאמד בכ- 60 מיליארד דולר בשנת 2009 (כ-10% משוק התרופות העולמי), והצפי, על פי הערכות שונות, הינו כי היקף שוק זה בשנת 2015 יעלה על כ- 70 מיליארד דולר, קצב צמיחה של כ-7% לשנה הגבוה מקצב צמיחת שוק התרופות הכללי.
על פי הערכות שונות מגמת ה-Rx-to-OTC switch אמורה להתרחב מהותית, תוספת התרופות שיעברו שינוי מאתי ל-OCT מוערך בכ-45 מליארדי דולר לאורך 5 שנים.
מכאן אין לי ספק, כי חדירה מסיבית של טבע לתחום זה עשויה לתמוך מהותית בכושרה ליצר ולתחזק לאורך שנים מנוע צמיחה מהותי ורווחי לחברה אשר יהווה משקל נגד לאיבוד הצפוי של הבלעדיות על הקופקסון כבר בשנים הקרובות.
אין ספק כי תחום ה-OCT מתאים לטבע גם במישור התרבות הארגונית ומערך השיווק והמכירות המסיבי בעל הפריסה העולמית, העומד לרשותה כמובילה בתחום הגנרי.
הכותב הוא דיויד סולמון - מנכ"ל חברת מיקרומדיק, מומחה לפיתוח עיסקי של חברות ביומד, מחבר הספר "ביומדיקל ממחקר למוצר , האתגר הניהולי"

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".