האם עובד רשאי להעביר הפקדות מקרן פנסיה לקופת גמל לא משלמת?
לעובד שמתחילת העסקתו הוחל בגינו סעיף 14, מופקדים סך הכל 18.33% לקרן פנסיה. העובד מעוניין להעביר את ההפקדות לקופת גמל לא משלמת. לטענת הסוכן, לא ניתן לעבור לקופה לא משלמת, כי לא ניתן להחיל עליה סעיף 14 אשר הוחל כאמור על הקופה שברשותו. לטענת העובד, לפי החוק הוא זכאי על פי החוק, לבחור את המוצר הפנסיוני, וכי הוא מוכן לצורך זה לוותר על סעיף 14.
השאלה:
האם זכאי העובד לדרוש ממעסיקו לעבור לקופת גמל ואגב כך לוותר על תחולת סעיף 14?
עו"ד אלון זילברשץ משיב:
העיקרון נקבע בסעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) - העובד קובע היכן יופקדו כספי העובד והמעביד. חשוב מאד שהוא יעשה זאת לאחר קבלת ייעוץ מבעל רישיון כחוק. היועץ/סוכן חייב לעמוד בדרישות חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני, לרבות מתן מסמך הנמקה מפורט. ודאי כך הדבר במקרה שהעובד מבקש להעביר כספים מקרן פנסיה לקופת גמל לקצבה לא משלמת, פעולה תמוהה ביותר, בהנחה שמדובר בכל כספי ההפרשה לקופת גמל.
במקרה זה המצב מסובך יותר: בין המעביד והעובד נחתם הסכם על פי האישור הכללי לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים (אני מניח שזו הכוונה במילים "הוחל סעיף 14"). הסכמים יש לקיים, ודאי כך הדבר בחוזה עבודה. אם אין מדובר בעובד הקרוב לגיל פרישה, אין להעלות על הדעת הפקדה ללא מרכיבי ביטוח (גם אז רק שוטה יתנגד לכיסוי ביטוחי במקרה אבדן כושר העבודה). על המעביד לעשות כל הניתן כדי לשכנע את העובד להימנע מביטול הפקדת הכספים בקרן פנסיה.
כפי שיפורט להלן, האישור הכללי מתנה את החלת הפטור לפי סעיף 14 בהפקדה לפנסיה מקיפה או ביטוח מנהלים. ברור שמעביד נבון יעשה הכל כדי שכך ייעשה וסעיף 14 יחול על ההפקדות. הוא הדין בסוכן הביטוח: אל לו לתת יד להעברת כספים מביטוח פנסיוני מקיף לחיסכון בלבד, ללא מרכיבי ביטוח כלשהם, מעשה שההגדרה בלתי מקצועי מחמיאה לו. עובד שעומד על כך, גם החתמתו על כך שזה רצונו, אין בה כדי להבטיח את הסוכן מחשיפה לתביעה. בין אם יטען העובד שלא הבין ובין שיטענו כך יורשיו סוכן שעיניו בראשו לא ייתן לכך יד.
במקרה זה נעשו כנראה כבר בעבר פעולות בלתי תקינות. האישור הכללי לפי סעיף 14 מפרט את ההפרשות לקרן פנסיה , ויש בהן רק שתי אפשרויות: הפרשה של 17.5% מהשכר המבוטח, מתוכה 12% על חשבון המעביד, או הפרשה בשיעור 19.83%, מתוכה חלק המעביד הוא 14.33%. במקרה הראשון הפטור לפי סעיף 14 יהיה בשיעור 72% מחובת תשלום פיצויי פיטורים; במקרה השני הפטור יהיה מלא - 100%, כאשר 2.33% מהשכר ניתן להפריש לקופת ביטוח, לא לקופת גמל הנקראת היום קופת גמל לקצבה לא משלמת! אין באישור הכללי אפשרות להפרשה לקרן פנסיה בשיעור 18.33%.
המשמעות: סכנה שהמעביד לא יזכה לפטור כלשהו מחובת תשלום פיצויי פיטורים, או במקרה הטוב - פטור בשיעור של 93% מחובת תשלום פיצויים, ולדעתי שיעור הפטור המירבי שיינתן יהיה 72% את הפטור בשיעור 93% מחובת הפיצויים ניתן לקבל רק בהסכם בין המעביד והעובד המפרט את שיעורי ההפרשה וקובע שהפטור מחובת תשלום פיצויי פיטורים יהיה בשיעור 93% מהפיצויים. הסכם זה יישלח לממונה הראשי על יחסי העבודה במשרד התמ"ת ורק חתימתו תאשר את הפטור החלקי האמור.
חתימה על הסכם לפי האישור הכללי, כאשר שיעור ההפרשה לקרן פנסיה הוא 18.33% אינה מקנה בשום מקרה פטור של 100% מחובת תשלום פיצויי פיטורים. למרות שהדברים נאמרו ונכתבו שוב ושוב, עדיין מטעים את המעבידים. סוכני ביטוח או יועצים פנסיוניים היוזמים מעשה כזה חושפים את עצמם לתביעה מצד המעביד.
לגבי העברת כספים ל"קופת גמל לקצבה - לא משלמת" - כאמור ייעוץ כזה חושף את היועץ לסכנה גדולה . כאמור גם המעביד שחתם על הסכם על פי האישור הכללי המחייב הפרשה לקרן פנסיה או קופת ביטוח, אינו בטוח מסכנה, לא רק של אי קבלת פטור מלא מחובת תשלום פיצויי פיטורים, אלא גם מהתחייבותו להפקדה ביעדים המקנים ביטוח למקרי מוות ונכות. מצער לגלות שהעובד, עם ייעוץ מקצועי או בלעדיו, פועל בניגוד לכל הגיון. מעניין מהם מניעיו האמיתיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
