האם עובד רשאי להעביר הפקדות מקרן פנסיה לקופת גמל לא משלמת?
לעובד שמתחילת העסקתו הוחל בגינו סעיף 14, מופקדים סך הכל 18.33% לקרן פנסיה. העובד מעוניין להעביר את ההפקדות לקופת גמל לא משלמת. לטענת הסוכן, לא ניתן לעבור לקופה לא משלמת, כי לא ניתן להחיל עליה סעיף 14 אשר הוחל כאמור על הקופה שברשותו. לטענת העובד, לפי החוק הוא זכאי על פי החוק, לבחור את המוצר הפנסיוני, וכי הוא מוכן לצורך זה לוותר על סעיף 14.
השאלה:
האם זכאי העובד לדרוש ממעסיקו לעבור לקופת גמל ואגב כך לוותר על תחולת סעיף 14?
עו"ד אלון זילברשץ משיב:
העיקרון נקבע בסעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) - העובד קובע היכן יופקדו כספי העובד והמעביד. חשוב מאד שהוא יעשה זאת לאחר קבלת ייעוץ מבעל רישיון כחוק. היועץ/סוכן חייב לעמוד בדרישות חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני, לרבות מתן מסמך הנמקה מפורט. ודאי כך הדבר במקרה שהעובד מבקש להעביר כספים מקרן פנסיה לקופת גמל לקצבה לא משלמת, פעולה תמוהה ביותר, בהנחה שמדובר בכל כספי ההפרשה לקופת גמל.
במקרה זה המצב מסובך יותר: בין המעביד והעובד נחתם הסכם על פי האישור הכללי לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים (אני מניח שזו הכוונה במילים "הוחל סעיף 14"). הסכמים יש לקיים, ודאי כך הדבר בחוזה עבודה. אם אין מדובר בעובד הקרוב לגיל פרישה, אין להעלות על הדעת הפקדה ללא מרכיבי ביטוח (גם אז רק שוטה יתנגד לכיסוי ביטוחי במקרה אבדן כושר העבודה). על המעביד לעשות כל הניתן כדי לשכנע את העובד להימנע מביטול הפקדת הכספים בקרן פנסיה.
כפי שיפורט להלן, האישור הכללי מתנה את החלת הפטור לפי סעיף 14 בהפקדה לפנסיה מקיפה או ביטוח מנהלים. ברור שמעביד נבון יעשה הכל כדי שכך ייעשה וסעיף 14 יחול על ההפקדות. הוא הדין בסוכן הביטוח: אל לו לתת יד להעברת כספים מביטוח פנסיוני מקיף לחיסכון בלבד, ללא מרכיבי ביטוח כלשהם, מעשה שההגדרה בלתי מקצועי מחמיאה לו. עובד שעומד על כך, גם החתמתו על כך שזה רצונו, אין בה כדי להבטיח את הסוכן מחשיפה לתביעה. בין אם יטען העובד שלא הבין ובין שיטענו כך יורשיו סוכן שעיניו בראשו לא ייתן לכך יד.
במקרה זה נעשו כנראה כבר בעבר פעולות בלתי תקינות. האישור הכללי לפי סעיף 14 מפרט את ההפרשות לקרן פנסיה , ויש בהן רק שתי אפשרויות: הפרשה של 17.5% מהשכר המבוטח, מתוכה 12% על חשבון המעביד, או הפרשה בשיעור 19.83%, מתוכה חלק המעביד הוא 14.33%. במקרה הראשון הפטור לפי סעיף 14 יהיה בשיעור 72% מחובת תשלום פיצויי פיטורים; במקרה השני הפטור יהיה מלא - 100%, כאשר 2.33% מהשכר ניתן להפריש לקופת ביטוח, לא לקופת גמל הנקראת היום קופת גמל לקצבה לא משלמת! אין באישור הכללי אפשרות להפרשה לקרן פנסיה בשיעור 18.33%.
המשמעות: סכנה שהמעביד לא יזכה לפטור כלשהו מחובת תשלום פיצויי פיטורים, או במקרה הטוב - פטור בשיעור של 93% מחובת תשלום פיצויים, ולדעתי שיעור הפטור המירבי שיינתן יהיה 72% את הפטור בשיעור 93% מחובת הפיצויים ניתן לקבל רק בהסכם בין המעביד והעובד המפרט את שיעורי ההפרשה וקובע שהפטור מחובת תשלום פיצויי פיטורים יהיה בשיעור 93% מהפיצויים. הסכם זה יישלח לממונה הראשי על יחסי העבודה במשרד התמ"ת ורק חתימתו תאשר את הפטור החלקי האמור.
חתימה על הסכם לפי האישור הכללי, כאשר שיעור ההפרשה לקרן פנסיה הוא 18.33% אינה מקנה בשום מקרה פטור של 100% מחובת תשלום פיצויי פיטורים. למרות שהדברים נאמרו ונכתבו שוב ושוב, עדיין מטעים את המעבידים. סוכני ביטוח או יועצים פנסיוניים היוזמים מעשה כזה חושפים את עצמם לתביעה מצד המעביד.
לגבי העברת כספים ל"קופת גמל לקצבה - לא משלמת" - כאמור ייעוץ כזה חושף את היועץ לסכנה גדולה . כאמור גם המעביד שחתם על הסכם על פי האישור הכללי המחייב הפרשה לקרן פנסיה או קופת ביטוח, אינו בטוח מסכנה, לא רק של אי קבלת פטור מלא מחובת תשלום פיצויי פיטורים, אלא גם מהתחייבותו להפקדה ביעדים המקנים ביטוח למקרי מוות ונכות. מצער לגלות שהעובד, עם ייעוץ מקצועי או בלעדיו, פועל בניגוד לכל הגיון. מעניין מהם מניעיו האמיתיים.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
