לעובד שמתחילת העסקתו הוחל בגינו סעיף 14, מופקדים סך הכל 18.33% לקרן פנסיה. העובד מעוניין להעביר את ההפקדות לקופת גמל לא משלמת. לטענת הסוכן, לא ניתן לעבור לקופה לא משלמת, כי לא ניתן להחיל עליה סעיף 14 אשר הוחל כאמור על הקופה שברשותו. לטענת העובד, לפי החוק הוא זכאי על פי החוק, לבחור את המוצר הפנסיוני, וכי הוא מוכן לצורך זה לוותר על סעיף 14.

השאלה:

האם זכאי העובד לדרוש ממעסיקו לעבור לקופת גמל ואגב כך לוותר על תחולת סעיף 14?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:

העיקרון נקבע בסעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) - העובד קובע היכן יופקדו כספי העובד והמעביד. חשוב מאד שהוא יעשה זאת לאחר קבלת ייעוץ מבעל רישיון כחוק. היועץ/סוכן חייב לעמוד בדרישות חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני, לרבות מתן מסמך הנמקה מפורט. ודאי כך הדבר במקרה שהעובד מבקש להעביר כספים מקרן פנסיה לקופת גמל לקצבה לא משלמת, פעולה תמוהה ביותר, בהנחה שמדובר בכל כספי ההפרשה לקופת גמל.

במקרה זה המצב מסובך יותר: בין המעביד והעובד נחתם הסכם על פי האישור הכללי לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים (אני מניח שזו הכוונה במילים "הוחל סעיף 14"). הסכמים יש לקיים, ודאי כך הדבר בחוזה עבודה. אם אין מדובר בעובד הקרוב לגיל פרישה, אין להעלות על הדעת הפקדה ללא מרכיבי ביטוח (גם אז רק שוטה יתנגד לכיסוי ביטוחי במקרה אבדן כושר העבודה). על המעביד לעשות כל הניתן כדי לשכנע את העובד להימנע מביטול הפקדת הכספים בקרן פנסיה.

כפי שיפורט להלן, האישור הכללי מתנה את החלת הפטור לפי סעיף 14 בהפקדה לפנסיה מקיפה או ביטוח מנהלים. ברור שמעביד נבון יעשה הכל כדי שכך ייעשה וסעיף 14 יחול על ההפקדות. הוא הדין בסוכן הביטוח: אל לו לתת יד להעברת כספים מביטוח פנסיוני מקיף לחיסכון בלבד, ללא מרכיבי ביטוח כלשהם, מעשה שההגדרה בלתי מקצועי מחמיאה לו. עובד שעומד על כך, גם החתמתו על כך שזה רצונו, אין בה כדי להבטיח את הסוכן מחשיפה לתביעה. בין אם יטען העובד שלא הבין ובין שיטענו כך יורשיו סוכן שעיניו בראשו לא ייתן לכך יד.

במקרה זה נעשו כנראה כבר בעבר פעולות בלתי תקינות. האישור הכללי לפי סעיף 14 מפרט את ההפרשות לקרן פנסיה , ויש בהן רק שתי אפשרויות: הפרשה של 17.5% מהשכר המבוטח, מתוכה 12% על חשבון המעביד, או הפרשה בשיעור 19.83%, מתוכה חלק המעביד הוא 14.33%. במקרה הראשון הפטור לפי סעיף 14 יהיה בשיעור 72% מחובת תשלום פיצויי פיטורים; במקרה השני הפטור יהיה מלא - 100%, כאשר 2.33% מהשכר ניתן להפריש לקופת ביטוח, לא לקופת גמל הנקראת היום קופת גמל לקצבה לא משלמת! אין באישור הכללי אפשרות להפרשה לקרן פנסיה בשיעור 18.33%.

המשמעות: סכנה שהמעביד לא יזכה לפטור כלשהו מחובת תשלום פיצויי פיטורים, או במקרה הטוב - פטור בשיעור של 93% מחובת תשלום פיצויים, ולדעתי שיעור הפטור המירבי שיינתן יהיה 72% את הפטור בשיעור 93% מחובת הפיצויים ניתן לקבל רק בהסכם בין המעביד והעובד המפרט את שיעורי ההפרשה וקובע שהפטור מחובת תשלום פיצויי פיטורים יהיה בשיעור 93% מהפיצויים. הסכם זה יישלח לממונה הראשי על יחסי העבודה במשרד התמ"ת ורק חתימתו תאשר את הפטור החלקי האמור.

חתימה על הסכם לפי האישור הכללי, כאשר שיעור ההפרשה לקרן פנסיה הוא 18.33% אינה מקנה בשום מקרה פטור של 100% מחובת תשלום פיצויי פיטורים. למרות שהדברים נאמרו ונכתבו שוב ושוב, עדיין מטעים את המעבידים. סוכני ביטוח או יועצים פנסיוניים היוזמים מעשה כזה חושפים את עצמם לתביעה מצד המעביד.

לגבי העברת כספים ל"קופת גמל לקצבה - לא משלמת" - כאמור ייעוץ כזה חושף את היועץ לסכנה גדולה . כאמור גם המעביד שחתם על הסכם על פי האישור הכללי המחייב הפרשה לקרן פנסיה או קופת ביטוח, אינו בטוח מסכנה, לא רק של אי קבלת פטור מלא מחובת תשלום פיצויי פיטורים, אלא גם מהתחייבותו להפקדה ביעדים המקנים ביטוח למקרי מוות ונכות. מצער לגלות שהעובד, עם ייעוץ מקצועי או בלעדיו, פועל בניגוד לכל הגיון. מעניין מהם מניעיו האמיתיים.