החלום הרטוב? בית מעוקל בארה"ב, ב-CNNMoney מסבירים, "הכי בטוח - נכס הנמצא בבעלות הבנק"

המשבר הכלכלי שהיכה את שוק הנדל"ן האמריקני טומן בחובו הזדמנויות לרכישת בתים המצויים בהליכי עיקול במחירים מגוחכים, אולם ישנם שלושה שלבים בתהליך העיקול ובכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות
לירן סהר |

מעוניינים לרכוש בית מעוקל בארצות הברית? ישנן הזדמנויות רבות כיום במדינה שסבלה מהתרסקות בשוק הנדל"ן, אולם הסכנות רבות בשוק זה והרוכשים מבצעים טעויות נפוצות. אתר החדשות CNNMoney מפרט אודות היתרונות והחסרונות בקניית נכס בכל אחד משלושת שלבי העיקול: טרום עיקול ((Pre-foreclosure, מכרז השריף ((Sheriff's auction ובעלות חוזרת (Repossession). ריק שארגה, דובר חברת שיווק הנדל"ן RealtyTrac, אומר כי "הכי בטוח לרכוש נכס הנמצא בבעלות הבנק". בשלב הראשון, הטרום עיקול, מצויים בתים בשלבי עיקול שעדיין לא הועברו למכרז. בעלי הבתים לרוב מנסים להיפטר מהם כי הם חייבים לבנק יותר משווי הבית. שארגה אומר כי רכישה בשלב הזה נחשבת לבטוחה מכיוון שניתן לבדוק את הבית באופן יסודי, אולם לרוב התהליך יתארך כי מנהלים מו"מ עם בעל הנכס ומחיר הבית ולכן סביר להניח כי המחיר יהיה גבוה יותר מאשר בשלבים האחרים. בשלב השני, מכרז השריף, ניתן לבצע רכישות במחיר הנמוך ביותר, אולם זהו גם השלב הבעייתי ביותר מכיוון שלרוב לא ניתן לבצע בדיקה לבית, דבר שעשוי לייקר בסופו של דבר את עלות העסקה כאשר מגלים לאחר הרכישה שהבית דורש שיפוץ כולל. שארגה אומר כי לא כדאי לרוכש הפרטי וחסר הניסיון לרכוש בית בשלב זה ולתת לקבלנים ומשקיעים המבינים בתחום לעסוק בתמחור בתים אלה". השלב השלישי, בעלות חוזרת, מתקיים כאשר לא מצליחים למכור את הבית בשלב מכרז השריף והוא עובר לבעלות הבנק. הרוכש לא בהכרח יצליח להשיג את העסקה הזולה ביותר, אולם יוכל לבדוק באופן מעמיק את מצב הבית ולהיות בטוח שהוא רשום כראוי. בנוסף, הבנק עשוי להעניק תנאי מימון משופרים עבור הבית ולבצע בו מספר תיקונים לפני המכירה. אדם ווינר, דובר סוכנות שיווק הנדל"ן Redfin, אומר כי "אפילו בשלב הבטוח הבתים לרוב נמכרים כפי שהם, ללא ביצוע תיקונים קוסמטיים על ידי הבנק, המחויב לשלם עבור נזקים העשויים לפגוע בבריאות ובבטיחות הרוכש". ווינר מציין כי "בשלב השלישי הרכישה היא מחברה ולכן היא מתבצעת באופן מזורז, לעיתים הבית מפורסם ביום שישי ונמכר במהלך הסוף שבוע". שארגה מציין מספר טעויות נפוצות שרוכשים מבצעים: 1.השתוללות במכרז: לרוב הבנקים מתמחרים בחוסר את הבתים כדי לעורר התלהבות בקרב המתמודדים ולמכור אותם במהירות. הבעיה היא שבמקרים רבים המתמודדים מתלהבים מאוד ומשלמים יותר מדיי. שארגא אומר כי "לבנקים יש מלאי של כ-800 אלף בתים מעוקלים, מחר יועמד בית נוסף למכירה". 2.תמחור נמוך של תיקונים: אין לזלזל בשלב בדיקת הבית, להזמין איש מקצוע שייתן הערכת מחיר עבור התיקונים. 3.אי ידיעת מחירי הבתים באזור: באזורים מועדי עיקולים מחיר הבתים עשוי להישחק מהר מאוד, כדאי להישאר מעודכן במחירים כדי לא להציע הצעה גבוה מדיי. 4.רכישה באזור המוצף בבתים מעוקלים: חשוב עבור רוכשים למשך זמן קצר. הבתים בשכונות רוויות בעיקולים עשויים לסבול מירידות מחירים נוספות. "רכישת בית מעוקל יחיד בשכונה יציבה היא עסקה מצוינת", אומר שארגה. 5.התמודדות במכרז ללא מימון מאושר: במכרזים פועלים מהר, בנקים לא מעוניינים להתמהמה, הם מפסידים כסף עבור כל יום שהבית נמצא בשוק, הם לרוב יעברו הלאה למתמודד הבא שהציע את הסכום הגבוה ביותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"אורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א

"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט

משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם

מנדי הניג |

משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית. 


ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"

יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.

היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.

לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".

האתגרים והלקחים

חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".

דגל נורבגיה
צילום: Getty Images

הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל

קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות 

תמיר חכמוף |

קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 3.4%  , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.

המהלך בוצע בעקבות בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.

בהודעת הקרן נמסר כי כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.

הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.

נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.