בשוק המעו"ף: השבוע שבו הפוטים תפסו כנפיים

יונתן קריספין |

מדד המעו"ף ירד בכ-5% באפריל מ-1229 נק' ל-1164 נק'. סטטיסטית חודש אפריל נחשב לחיובי ביותר בין חודשי השנה, גם בשנים שהיו מפולות. הפעם הוא ניכנע לירידות שערים שניתן לזקוף על פי התקשורת לזרים שמכרו מניות בגלל ההחלפה שלנו בין סוגי שוק, לקראת סוף מאי. בעצם, המכירות הקדימו לתוך אפריל מבעוד מועד. המוכרים הרגישו בנוח עד הימים האחרונים של החודש מהסיבה הפשוטה שבורסות העולם עלו באפריל ברוב ימי המסחר ולכן גם כאן היו מספיק קונים בעלי תקווה שנמשיך לעלות.לתוך המשבצת הזאת נכנסו משקיעים שמכרו מרכולתם. הייתה כאן הפתעה (אם כי בטור הזה כבר בתחילת אפריל רשמתי שהגרמנים כבר לא מדריכים אותנו באותה עת). לראשונה מזה שנה שהבורסה הישראלית הייתה בעצמאות מוחלטת מול השווקים ובעוד הם עלו אנו ירדנו. סוחרים שלא שינו פאזה לא רוו נחת. מדד המעו"ף שבר כלפי מטה את רמת ה-1200 נק', ונפל עד 1142 נק' ב-3 ימי מסחר. זה כבר החלק שאירופה הדריכה אותנו מטה, אבל החצי הראשון של החודש לא היה מקביל. ככה זה אחרי תקופת דישדוש ארוכה כשהשוק יוצא לכיוון הוא פותח מבערים אך הפעם הוא איבד את הבלמים. פתיחת חודש מאי לא היתה מלבבת: בבוקר יום א' המדד ירד ל-1142 נק' אבל סיים בקול חיובי כאשר סיים בעליה של 0.2 אחרי ירידה של 2%. ניתן ללמוד מכך שכנגד מי שנכנס לפניקה היה גם מי שניצל את הירידה החזקה והמהירה ועמד בפרץ. כעת המדד חזר לשיווי משקל יחסי מעל 1160 נק' ומתחת ל-1185 נק', וכאן יסחר בינתיים עד יציאה מהגבולות. המשבר ביוון שהכריע לכיוון מימוש חד בסוף שבוע שעבר מעלה שאלות לא מעטות. האם זאת תחילת קריסה של גוש האירו? יש מנבאי שחורות שכן. בינתיים הבורסות לא קונות את הנבואה אך אם תיהיה בעיה עם בריטניה או ארה"ב זה כבר יעשה סיחרור וזה תסריט אפשרי שאף אחד לא רוצה לראות. לסיכום מדד המעו"ף מבצע בחודש אפריל מימוש של 8% מ-1242 נק' ל-1142 נק'. מימושי העבר היו קטנים יותר ולכן מדד המעו"ף נמצא כעת בזכוכית מגדלת: האם הוא במגמה יורדת או שחוזרים מהר לעליות? עליה מעל 1200 נק' ולא ליממה תבהיר שחזרנו לעליות. אני בדעה שכל עוד לא עוברים את רמת 1200 הנק' נכון לנו מימוש רחב יותר ממה שראינו בעבר הקרוב. מתחת ל-1160 נק' נכנסים לאזור ירידות מחדש. ניתן לומר שהקונים חזרו לתת פייט בזירה למוכרים מעל 1160 נק' בינתיים ויש להם מבחנים בדרך כ-1175,1180-1187 S&P - המדד התמודד בחודש אפריל עם 1200 נק' מעליו ומתחתיו - המלחמה לא פשוטה והיא על המשך המגמה העולה. ירידה מרמת 1180 נק' תעיד על המשך ירידות עד 1140 נק'. בינתיים טווח המסחר הוא 1215-1180 נק'. דולר - המטבע מנמנם על רמת ה-3.7 שקלים ומעלה ואין בכך חידוש. אופציות מעו"ף - בשבוע אחד ניתנה תשובה ניצחת מדוע קוני האופציות אוהבים יותר ירידות מאשר עליות. הפוטים ביצעו מהלך לפקיעה של כמאות אחוזים וגם לאחריה הפוטים של מאי גדלו. הסיבה לכך נעוצה קודם כל במרכיב הפאניקה, שכאשר הוא נכנס לתמונה הסטיה עולה והפוטים זה לא כמו הקולים שרדומים לרוב בזמן עליות. הפוטים הקטנים תופסים כנפיים כי גם קונים אותם להגנה, בניגוד לקולים קטנים שתמיד כותבים אותם בעליות וכך הם נישחקים. לפני שבועיים במעמד ה-1210 נתתי למאי לקנות הגנה מתחת למדד 1180 נק' ע"י ביצוע של קול 1240 כתיבה ופוט 1190 קניה. בינתיים זה הגן וימשיך להגן אם תתרחשנה ירידות שערים. מי שרוצה כעת הגנה בלי כתיבה יכול לקנות פוט 1180 נק' הוא מגן מתחת ל-1160 נק', לתקופה הנוכחית באם איננו מאמין בעליות שערים. הסטיה שקפצה השבוע אל מעל ל-20 ביום א' הניבה אפשרות לכתבנים לחזור לזירה במחירים גבוהים יחסית. לדעתי חובה להגן ללמטה על הכתיבות מפני ארועים שליליים שמתרחשים בעולם, כגון יוון או העלאות ריבית. כלפי מעלה, ירידת הסטיה תגן או לקנות הגנה מרוחקת יחסית כל עוד המדד לא עולה מעל 1200 נק'. בינתיים עושה רושם שהשחקנים בונים על אזור 1200 הנק' כתחום גבוה וכלפי מטה על אזור 1120 נק' לעת עתה. הפחד לעת עתה הוא יותר בכיוון של ירידת שערים ולא בגללנו אלא בגלל תרחישים כלכליים עולמיים. הפקיעה שחווינו 1171.76 ביום ד' שעבר עת פורסם הטור השוק כבר קיבל את המכה ל-1185 נק'. נתתי שני תסריטים: אחד פקיעה מעל 1180 נק' ואף מעל 1190 נק'. התרחיש השני הוא במידה והתארגנו לפקיעה ל1160-70. מדוע בסוף פקענו נמוך כל כך? הבהלה מהעולם, השיפוץ המאסיבי שנאלצו הסוחרים לעשות דרך כתיבות קולים וקניית פוטים עקב תנועה לא צפוייה נתנו לה המשכיות. מחזור של 1.3 מיליארד שקל בפקיעה ויממה עם 4 מיליארד שקלים בסופה מעידים על יציאת כסף. השאלה למאי היא האם הזרים סיימו למכור באפריל? מצבת הפוזיציות הפתוחות - הר כתיבות נמצא ב-1200 נק' וכעת יורד מעט מטה לאזורים נמוכים יותר. הכותבים היו רוצים עליה. השאלההיא מה העולם יחליט בהמשך החודש. בהצלחה דוביד מאת: יונתן קריספין (דוביד), מרצה לאופציות מעו"ף במכללת מגמות ומנהל פורום מעו"ף ב'תפוז'. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"

בעלי דירות מגורים ונכסים מסחריים שנפגעו ישירות מירי טילים מאיראן ועומדים בתנאי הזכאות - יוכלו להגיש תביעה מקוונת לקבלת פיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, לתקופת השיקום שתיקבע; המועד האחרון להגשה - שלושה חודשים מיום הנזק

צלי אהרון |


רשות המסים פתחה היום את המערכת המקוונת להגשת תביעות פיצוי על אובדן הכנסות משכר דירה, עבור בעלי נכסים שנפגעו ישירות מירי הטילים מאיראן במהלך מבצע "עם כלביא".

הזכאות חלה הן על דירות מגורים והן על נכסים מסחריים בבעלות פרטית, כגון חנויות או מחסנים, והיא מותנית בעמידה בשלושה תנאים מצטברים: שהנכס היה מושכר ביום קרות הנזק או במהלך שלושת החודשים שקדמו לו, שבשל הפגיעה לא ניתן להשתמש בו במשך לפחות חודש, ושבעל הנכס לא קיבל שכר דירה בתקופת השיקום.

מי שעומד בתנאים יהיה זכאי לפיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, למשך תקופת השיקום כפי שתקבע על ידי קרן הפיצויים.


איך מגישים?



את הבקשה יש להגיש דרך האתר, בצירוף המסמכים הנדרשים, ולא יאוחר משלושה חודשים ממועד הפגיעה. ברשות מדגישים כי במקרים שבהם השוכר ממשיך לשלם שכר דירה ומקבל מימון לדיור חלופי מהקרן - לבעל הנכס לא תינתן זכאות לפיצוי, שכן בפועל לא נגרם לו הפסד הכנסה.

בעלי דירות שהן חלק מעסק, כמו חברות בע"מ, נכללים במסלול פיצוי נפרד לעסקים, בהתאם להיקף המחזור ולסוג הפגיעה, עם אפשרות לקבלת פיצוי עבור תקופה של עד חצי שנה לנכסים שנפגעו ישירות.


נוסחא פשוטה לחישוב הפיצוי


כדי להמחיש את הפיצוי בפועל, ניתן דוגמה פשוטה: בעל דירה ששכר הדירה האחרון שקיבל עמד על 5 אלף שקל, וקרן הפיצויים קבעה כי תקופת השיקום תימשך שלושה חודשים, יהיה זכאי לפיצוי כולל של 5 אלף שקל - הכל בכפוף למה שתקבע הרשות. מבחינת המנגנון, מדובר במודל פיצוי שמבוסס על מתווים קודמים שהופעלו במבצעים צבאיים כמו "צוק איתן" ו"שומר החומות", אך עם התאמות רלוונטיות לאופי הפגיעה הנוכחית, כאשר התנאים המרכזיים נותרו דומים: דרישת השכירות הפעילה בסמוך למועד הנזק, היעדר אפשרות שימוש בנכס, והוכחת אובדן הכנסה בפועל.

בעת ההגשה, חשוב להקפיד על צירוף כל המסמכים הדרושים – חוזה שכירות בתוקף, הוכחת תשלום אחרון משוכר, ולעיתים גם חוות דעת שמאית על הנזק - ולבדוק מראש שכל הנתונים תואמים ומדויקים, שכן טעויות בפרטים או חוסרים במסמכים עלולים לעכב את הטיפול בתביעה ואף להביא לדחייתה.



מה תהיה ההשפעה על שוק השכירות?


מעבר למענה הישיר לבעלי הנכסים שנפגעו, הפיצוי עשוי להשפיע גם על שוק השכירות באזורים שנפגעו. במידה וההליך יהיה מהיר והכספים יועברו ללא עיכובים (מה שלא סביר להניח שיקרה), בעלי הנכסים יוכלו לשקם את הדירות ולהחזירן לשוק בזמן קצר, מה שיתרום לבלימת עליות בשכר הדירה באזור הנפגע.

מנגד, אם תהליך השיקום יתארך - בין אם בשל זמני תיקון ממושכים ובין אם עקב בירוקרטיה, ההיצע באזור יישאר מצומצם, והדבר עלול להביא להמשך מחסור וללחץ כלפי מעלה במחירים.  כבר כתבנו על הנושא והראנו ששכר הדירה בדרך למעלה - הנה הסיבה.

מהשטח עולות גם שאלות ותהיות שייתכן שיופנו לרשות המסים: מה הדין אם הדירה הייתה בתהליך השכרה אך טרם אוכלסה בפועל ביום קרות הנזק? האם בעלי דירות שהושכרו לטווח קצר באמצעות פלטפורמות כמו Airbnb זכאים אף הם לפיצוי? ומה קורה במקרים של חוזה שכירות בעל פה או ללא חתימות פורמליות? סוגיות כאלה עשויות לדרוש הבהרות או עדכונים בהנחיות הקרן.

בנוסף, ברשות המסים עשויים להציג נתונים על היקף התביעות הצפוי בהמשך, המבוסס על מספר הנכסים שנפגעו במבצע.