האיש עם היד על הדופק: "אכן מרגישים ירידה בביקוש למשכנתאות, אלו הצמודות לפריים זו מלכודת דבש"
הזינוק במחירי הדירות בשנתיים האחרונות וניצני עליית הריבית מותירים רוכשי דירות פוטנציאליים רבים עם סימני שאלה רבים בנוגע למגמות שוק הדיור ושוק המשכנתאות. Bizportal שוחח עם יעקב רויטר, מנהל זרוע המשכנתאות בקבוצת מזרחי טפחות, על המגמות כיום בשוק המשכנתאות.
"אחד הדברים הלא מפתיעים", אומר רויטר, "הוא כי לפי נתוני בנק ישראל לא ניכרת עדיין ירידה בהיקף האשראי לדיור. ההיקף בחודש מארס עמד על 3.8 מיליארד שקל, גידול של כמיליארד שקל בהשוואה למארס 2009". אולם רויטר מציין כי לא הכול מושלם: "ניכרת ירידה בביקושים, מתקבלות כיום פחות בקשות חדשות למשכנתאות ורואים פחות התעניינות ברכישת דירה, יש להבין כי קיים מרווח בין הבקשה למשכנתא לביצועה בפועל. לדעתי, בשנת 2010 היקף האשראי יהיה נמוך יותר ויהיו פחות משקיעים".
"יש ירידה חדה בביקושים מצד אנשי חוץ, במיוחד מצד הצרפתים" מציין רויטר אך אומר כי הצרפתים העשירים באמת ממשיכים לרכוש דירות כאמצעי להגנה על האירו. "מסת האנשים שרכשה דירה בארץ כתעודת ביטוח ירדה מאוד, בגלל היחלשות האירו מתקשים לבצע רכישות".
רויטר אומר כי השאלה אם סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, יעלה את הריבית מעסיקה רבים בשוק ואחראית אף היא לירידה בביקושים. לדבריו, מלכודת הדבש של נטילת משכנתא הצמודה למסלול ריבית פריים תעלם בחודשיים הקרובים: "אני הזהרתי מפני נטילת משכנתא צמודת ריבית פריים, אנשים חשבו שהם מבצעים עסקה טובה כאשר הריבית הייתה נמוכה, אולם אין ספק כי הריבית תתחיל לעלות מכיוון שהשוק צומח ואז גם תשלום המשכנתא יעלה".
"אנחנו ממליצים לא לקחת משכנתא 100 אחוז צמודה לפריים", מדגיש רויטר ומרכיב את מסלול המשכנתא המתאים לדעתו לימינו: "לא הייתי חורג מ- 35 אחוז עד 40 אחוז צמוד פריים שקלי, הייתי ממליץ מאוד ליטול 30 אחוז בריבית משתנה עם תחנת יציאה כל מספר שנים, 25 אחוז עד 30 אחוז צמוד מדד ו-5 עד 10 אחוז צמוד לדולר או לאירו".
רויטר אינו חושב שקיימת היום בועת נדל"ן אך אינו צופה כרגע בהמשך עליית מחיר הדירות: "לא יתכן שדירת 4 חדרים תעלה 800 אלף דולר. הייתי מאוד זהיר ברכישת דירה בקומה רביעית ללא מעלית גם באזור המרכז. באמצע שנת 2009 היה קל למכור דירות כאלה, אולם כיום הרבה יותר קשה. בפריפריה הייתי נוקט משנה זהירות ומבצע בדיקת שוק קפדנית.
רויטר אומר כי הבנק מבצע בדיקות רבות אודות לקוחותיו לפני שמעניק משכנתאות: "סטודנט לרפואה בשנתו האחרונה ללימודים הוא לקוח אופטימאלי, בעל כושר השתכרות עתידי אין סופי. מנגד, הייתי חושש להעניק משכנתאות כעת בתחום היוקרה: נאמר ואדם מעוניין לרכוש בית בכפר שמריהו ב-40 מיליון שקל ומבקש מימון של 27 מיליון שקל. הלקוח יתקל בבעיה כשינסה למכור את הבית כי רק רוכשים ספציפיים מעטים יתעניינו".
רויטר מרוצה מצעדיו של רונן חזקיהו, המפקח על הבנקים בבנק ישראל, בטיפולו בהגבלת האשראי לקבוצות הרכישה: "המארגנים הלא מקצועניים ייצאו מהשוק, אנשים לא יודעים מה הם קנו, חושבים שרכשו דירה אך למעשה רכשו זכות בקרקע. העלייה בשיעורי הריבית תהפוך את קבוצות הרכישה לפחות כדאיות, אך התופעה לא תיעלם". רויטר מציין כי כיום לא רואים פחות עסקאות מימון של קבוצות רכישה מכיוון שמי שארגן קבוצה לפני חודשיים-שלושה מבקש את המימון היום, אך מאמין כי בעוד חודשיים-שלושה נראה הרבה פחות עסקאות.
לשאלה האם כדאי לרכוש דירה כעת משיב רויטר כי "אם אין לאדם היכן לגור שירכוש דירה, לא יקרה אסון אם המחירים ירדו ב-50 אלף שקל. כרגע רואים פחות רוכשי דירות להשקעה, אותם אנשים שהשקיעו במרכז ובפריפריה חוששים כעת. לדעתי זה לא הזמן הנכון להשקעה, יש לבדוק בצורה מדוקדקת כל עסקה. אנשים מבצעים כיום יותר בירורים מאשר בעבר ופונים כיום למספר בנקים בהשוואה לתקופת שיא הביקוש".
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
