חדשות טבע - טבע מפסידה בהשקה בסיכון על ה- Protonix
בסוף השבוע פרסמה טבע כי בית משפט קבע כי הטענות של טבע בדבר הפטנט על הפרוטוניקס אינן נכונות. ולפיכך - הפטנט תקף.
מדובר בתרופה לטיפול בצרבת וריפולוקס שטבע השיקה (יחד עם סאן ההודית שותפתה) בדצמבר 07', בסיכון (ההשקה היתה לפני שהתקבלה הכרעה סופית במשפט).
לתרופה, במקור של ווית' (היום פייזר) היו מכירות שנתיות של 2.4 מיליארד דולר. מדובר בהכרעה שאינה סופית, ובכל מקרה טבע עתידה לערער על פסיקה זו.
מה המשמעות?
מבחינה כספית: מוקדם וקשה להעריך מהו הנזק הכספי המקסימאלי שיכול להיגרם לטבע. תרחישים רבים יכולים להתרחש. לדוגמה - סוג של הסכם פשרה מול פייזר, שיכלול לדוגמה תשלום נזקים, תמלוגים או עסקה בקשר להשקות עתידיות של טבע של גרסאות גנריות למוצרים של פייזר.
בד"כ, ה"קנס" על השקה בסיכון יכול להגיע לעד פי 3 מהנזק שנגרם לחברת המקור = מהרווחים שחברת המקור הפסידה.לפייזר יהיה קשה לקבוע מהו הנזק שנגרם, שכן גם ווית' השיקה את הגרסה הגנרית שלה במקביל לגרסה של טבע.
מה גם שאת ה"קנס" של עד פי 3 מקבלים כאשר הנזקים נגרמו מהפרת פטנט "ביודעין" = וטבע לא הפרה ביודעין - טבע זכתה בערכאות קודמות.
ההשקה בסיכון הקודמת שבה טבע נכשלה (Famvir, יולי 09') הסתכמה בתשלום סכום חד פעמי + תמלוגים לנוברטיס (חברת המקור) בסכומים שלא פורטו.
מבחינה אסטרטגית: מדובר בהשקה בסיכון השנייה שבה טבע מפסידה. זה צריך לגרום למשקיעים לעצור ולחשוב איזה עוד השקות בסיכון יש לטבע על סדר היום (לוטרל לדוגמה) ולתת משקל לסיכון זה.
מבחינתה של טבע, גם אירוע זה צפוי להאיר מחדש את כל הנושא של השקה בסיכון, ויתכן שכעת ישקלו בכובד ראש השקות נוספות בסיכון. לדוגמה נציין את ה- Temodar, ששם לטבע יש אפשרות להשיק בסיכון, אולם הם העדיפו להגיע להסכם פשרה עם חברת המקור.
ישנו פוטנציאל הכנסות אדיר מהשקות בסיכון (רווח גבוה לצד סיכון גבוה) -> ואם טבע יחליטו לסגת לגמרי מהשקות בסיכון, זה יכול להקטין פוטנציאל להכנסות גבוהות בהמשך.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg)
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
