חדשות טבע - טבע מפסידה בהשקה בסיכון על ה- Protonix

נתלי גוטליב |

בסוף השבוע פרסמה טבע כי בית משפט קבע כי הטענות של טבע בדבר הפטנט על הפרוטוניקס אינן נכונות. ולפיכך - הפטנט תקף.

מדובר בתרופה לטיפול בצרבת וריפולוקס שטבע השיקה (יחד עם סאן ההודית שותפתה) בדצמבר 07', בסיכון (ההשקה היתה לפני שהתקבלה הכרעה סופית במשפט).

לתרופה, במקור של ווית' (היום פייזר) היו מכירות שנתיות של 2.4 מיליארד דולר. מדובר בהכרעה שאינה סופית, ובכל מקרה טבע עתידה לערער על פסיקה זו.

מה המשמעות?

מבחינה כספית: מוקדם וקשה להעריך מהו הנזק הכספי המקסימאלי שיכול להיגרם לטבע. תרחישים רבים יכולים להתרחש. לדוגמה - סוג של הסכם פשרה מול פייזר, שיכלול לדוגמה תשלום נזקים, תמלוגים או עסקה בקשר להשקות עתידיות של טבע של גרסאות גנריות למוצרים של פייזר.

בד"כ, ה"קנס" על השקה בסיכון יכול להגיע לעד פי 3 מהנזק שנגרם לחברת המקור = מהרווחים שחברת המקור הפסידה.לפייזר יהיה קשה לקבוע מהו הנזק שנגרם, שכן גם ווית' השיקה את הגרסה הגנרית שלה במקביל לגרסה של טבע.

מה גם שאת ה"קנס" של עד פי 3 מקבלים כאשר הנזקים נגרמו מהפרת פטנט "ביודעין" = וטבע לא הפרה ביודעין - טבע זכתה בערכאות קודמות.

ההשקה בסיכון הקודמת שבה טבע נכשלה (Famvir, יולי 09') הסתכמה בתשלום סכום חד פעמי + תמלוגים לנוברטיס (חברת המקור) בסכומים שלא פורטו.

מבחינה אסטרטגית: מדובר בהשקה בסיכון השנייה שבה טבע מפסידה. זה צריך לגרום למשקיעים לעצור ולחשוב איזה עוד השקות בסיכון יש לטבע על סדר היום (לוטרל לדוגמה) ולתת משקל לסיכון זה.

מבחינתה של טבע, גם אירוע זה צפוי להאיר מחדש את כל הנושא של השקה בסיכון, ויתכן שכעת ישקלו בכובד ראש השקות נוספות בסיכון. לדוגמה נציין את ה- Temodar, ששם לטבע יש אפשרות להשיק בסיכון, אולם הם העדיפו להגיע להסכם פשרה עם חברת המקור.

ישנו פוטנציאל הכנסות אדיר מהשקות בסיכון (רווח גבוה לצד סיכון גבוה) -> ואם טבע יחליטו לסגת לגמרי מהשקות בסיכון, זה יכול להקטין פוטנציאל להכנסות גבוהות בהמשך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.