חדשות טבע - טבע מפסידה בהשקה בסיכון על ה- Protonix
בסוף השבוע פרסמה טבע כי בית משפט קבע כי הטענות של טבע בדבר הפטנט על הפרוטוניקס אינן נכונות. ולפיכך - הפטנט תקף.
מדובר בתרופה לטיפול בצרבת וריפולוקס שטבע השיקה (יחד עם סאן ההודית שותפתה) בדצמבר 07', בסיכון (ההשקה היתה לפני שהתקבלה הכרעה סופית במשפט).
לתרופה, במקור של ווית' (היום פייזר) היו מכירות שנתיות של 2.4 מיליארד דולר. מדובר בהכרעה שאינה סופית, ובכל מקרה טבע עתידה לערער על פסיקה זו.
מה המשמעות?
מבחינה כספית: מוקדם וקשה להעריך מהו הנזק הכספי המקסימאלי שיכול להיגרם לטבע. תרחישים רבים יכולים להתרחש. לדוגמה - סוג של הסכם פשרה מול פייזר, שיכלול לדוגמה תשלום נזקים, תמלוגים או עסקה בקשר להשקות עתידיות של טבע של גרסאות גנריות למוצרים של פייזר.
בד"כ, ה"קנס" על השקה בסיכון יכול להגיע לעד פי 3 מהנזק שנגרם לחברת המקור = מהרווחים שחברת המקור הפסידה.לפייזר יהיה קשה לקבוע מהו הנזק שנגרם, שכן גם ווית' השיקה את הגרסה הגנרית שלה במקביל לגרסה של טבע.
מה גם שאת ה"קנס" של עד פי 3 מקבלים כאשר הנזקים נגרמו מהפרת פטנט "ביודעין" = וטבע לא הפרה ביודעין - טבע זכתה בערכאות קודמות.
ההשקה בסיכון הקודמת שבה טבע נכשלה (Famvir, יולי 09') הסתכמה בתשלום סכום חד פעמי + תמלוגים לנוברטיס (חברת המקור) בסכומים שלא פורטו.
מבחינה אסטרטגית: מדובר בהשקה בסיכון השנייה שבה טבע מפסידה. זה צריך לגרום למשקיעים לעצור ולחשוב איזה עוד השקות בסיכון יש לטבע על סדר היום (לוטרל לדוגמה) ולתת משקל לסיכון זה.
מבחינתה של טבע, גם אירוע זה צפוי להאיר מחדש את כל הנושא של השקה בסיכון, ויתכן שכעת ישקלו בכובד ראש השקות נוספות בסיכון. לדוגמה נציין את ה- Temodar, ששם לטבע יש אפשרות להשיק בסיכון, אולם הם העדיפו להגיע להסכם פשרה עם חברת המקור.
ישנו פוטנציאל הכנסות אדיר מהשקות בסיכון (רווח גבוה לצד סיכון גבוה) -> ואם טבע יחליטו לסגת לגמרי מהשקות בסיכון, זה יכול להקטין פוטנציאל להכנסות גבוהות בהמשך.
ירושה (דאלי)העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.
בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
רשות המסים חוקרת את חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד שהבריחו טובין והתחמקו מתשלום מסים מלא על מאות משלוחים מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא
רשות המסים מנהלת חקירה נגד חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד להברחת טובין והתחמקות מתשלום מסים בעסקאות יבוא מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא. לפי החשד, החברה שימשה כיבואנית בפועל עבור אלפי עסקאות של לקוחות פרטיים ועסקיים, אך בעת שחרור הסחורות מהמכס הצהירה על ערכים נמוכים בהרבה מהמחיר האמיתי, ובכך חסכה מיליוני שקלים בתשלומי מכס ומע"מ.
מפרטי החקירה עולה כי פנגס התקשר עם חברת השילוח הסינית USPEED, המייצגת את קבוצת עלי באבא, והקים מערך משלוחים מרוכזים מסין למחסנים שכורים בישראל. לפי החשד, המוצרים שוחררו מהמכס בערך מוצהר נמוך, הועברו למחסנים מקומיים של עלי באבא, ומשם הופצו ללקוחות ללא תשלום מלא של מסים וללא הוצאת חשבוניות כנדרש.
ברשות המסים טוענים כי בשיטה זו ייבאו החשודים 147 משלוחים בתקופה שנבדקה, בערך מוצהר של כ-11.1 מיליון שקל סכום הנמוך משמעותית מהערך האמיתי של הסחורות. הפער בין המחירים שהוצהרו לבין התמורה ששולמה בפועל על ידי הרוכשים יצר, לטענת החוקרים, התחמקות ממס אמת בהיקף של מיליוני שקלים.
החשודים הובאו היום לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שם שוחררו בתנאים מגבילים. ברשות המסים מציינים כי החקירה נמשכת וצפויות פעולות חקירה נוספות.
