חדשות טבע - טבע מפסידה בהשקה בסיכון על ה- Protonix
בסוף השבוע פרסמה טבע כי בית משפט קבע כי הטענות של טבע בדבר הפטנט על הפרוטוניקס אינן נכונות. ולפיכך - הפטנט תקף.
מדובר בתרופה לטיפול בצרבת וריפולוקס שטבע השיקה (יחד עם סאן ההודית שותפתה) בדצמבר 07', בסיכון (ההשקה היתה לפני שהתקבלה הכרעה סופית במשפט).
לתרופה, במקור של ווית' (היום פייזר) היו מכירות שנתיות של 2.4 מיליארד דולר. מדובר בהכרעה שאינה סופית, ובכל מקרה טבע עתידה לערער על פסיקה זו.
מה המשמעות?
מבחינה כספית: מוקדם וקשה להעריך מהו הנזק הכספי המקסימאלי שיכול להיגרם לטבע. תרחישים רבים יכולים להתרחש. לדוגמה - סוג של הסכם פשרה מול פייזר, שיכלול לדוגמה תשלום נזקים, תמלוגים או עסקה בקשר להשקות עתידיות של טבע של גרסאות גנריות למוצרים של פייזר.
בד"כ, ה"קנס" על השקה בסיכון יכול להגיע לעד פי 3 מהנזק שנגרם לחברת המקור = מהרווחים שחברת המקור הפסידה.לפייזר יהיה קשה לקבוע מהו הנזק שנגרם, שכן גם ווית' השיקה את הגרסה הגנרית שלה במקביל לגרסה של טבע.
מה גם שאת ה"קנס" של עד פי 3 מקבלים כאשר הנזקים נגרמו מהפרת פטנט "ביודעין" = וטבע לא הפרה ביודעין - טבע זכתה בערכאות קודמות.
ההשקה בסיכון הקודמת שבה טבע נכשלה (Famvir, יולי 09') הסתכמה בתשלום סכום חד פעמי + תמלוגים לנוברטיס (חברת המקור) בסכומים שלא פורטו.
מבחינה אסטרטגית: מדובר בהשקה בסיכון השנייה שבה טבע מפסידה. זה צריך לגרום למשקיעים לעצור ולחשוב איזה עוד השקות בסיכון יש לטבע על סדר היום (לוטרל לדוגמה) ולתת משקל לסיכון זה.
מבחינתה של טבע, גם אירוע זה צפוי להאיר מחדש את כל הנושא של השקה בסיכון, ויתכן שכעת ישקלו בכובד ראש השקות נוספות בסיכון. לדוגמה נציין את ה- Temodar, ששם לטבע יש אפשרות להשיק בסיכון, אולם הם העדיפו להגיע להסכם פשרה עם חברת המקור.
ישנו פוטנציאל הכנסות אדיר מהשקות בסיכון (רווח גבוה לצד סיכון גבוה) -> ואם טבע יחליטו לסגת לגמרי מהשקות בסיכון, זה יכול להקטין פוטנציאל להכנסות גבוהות בהמשך.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
