חדשות טבע - טבע מפסידה בהשקה בסיכון על ה- Protonix

נתלי גוטליב |

בסוף השבוע פרסמה טבע כי בית משפט קבע כי הטענות של טבע בדבר הפטנט על הפרוטוניקס אינן נכונות. ולפיכך - הפטנט תקף.

מדובר בתרופה לטיפול בצרבת וריפולוקס שטבע השיקה (יחד עם סאן ההודית שותפתה) בדצמבר 07', בסיכון (ההשקה היתה לפני שהתקבלה הכרעה סופית במשפט).

לתרופה, במקור של ווית' (היום פייזר) היו מכירות שנתיות של 2.4 מיליארד דולר. מדובר בהכרעה שאינה סופית, ובכל מקרה טבע עתידה לערער על פסיקה זו.

מה המשמעות?

מבחינה כספית: מוקדם וקשה להעריך מהו הנזק הכספי המקסימאלי שיכול להיגרם לטבע. תרחישים רבים יכולים להתרחש. לדוגמה - סוג של הסכם פשרה מול פייזר, שיכלול לדוגמה תשלום נזקים, תמלוגים או עסקה בקשר להשקות עתידיות של טבע של גרסאות גנריות למוצרים של פייזר.

בד"כ, ה"קנס" על השקה בסיכון יכול להגיע לעד פי 3 מהנזק שנגרם לחברת המקור = מהרווחים שחברת המקור הפסידה.לפייזר יהיה קשה לקבוע מהו הנזק שנגרם, שכן גם ווית' השיקה את הגרסה הגנרית שלה במקביל לגרסה של טבע.

מה גם שאת ה"קנס" של עד פי 3 מקבלים כאשר הנזקים נגרמו מהפרת פטנט "ביודעין" = וטבע לא הפרה ביודעין - טבע זכתה בערכאות קודמות.

ההשקה בסיכון הקודמת שבה טבע נכשלה (Famvir, יולי 09') הסתכמה בתשלום סכום חד פעמי + תמלוגים לנוברטיס (חברת המקור) בסכומים שלא פורטו.

מבחינה אסטרטגית: מדובר בהשקה בסיכון השנייה שבה טבע מפסידה. זה צריך לגרום למשקיעים לעצור ולחשוב איזה עוד השקות בסיכון יש לטבע על סדר היום (לוטרל לדוגמה) ולתת משקל לסיכון זה.

מבחינתה של טבע, גם אירוע זה צפוי להאיר מחדש את כל הנושא של השקה בסיכון, ויתכן שכעת ישקלו בכובד ראש השקות נוספות בסיכון. לדוגמה נציין את ה- Temodar, ששם לטבע יש אפשרות להשיק בסיכון, אולם הם העדיפו להגיע להסכם פשרה עם חברת המקור.

ישנו פוטנציאל הכנסות אדיר מהשקות בסיכון (רווח גבוה לצד סיכון גבוה) -> ואם טבע יחליטו לסגת לגמרי מהשקות בסיכון, זה יכול להקטין פוטנציאל להכנסות גבוהות בהמשך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק


סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':