נוחי דנקנר: "יש חוסר וודאות גדול לגבי המשך תהליך ההתאוששות הגלובלי"
קבוצת אידיבי אחזקות הציגה היום, כצפוי, תוצאות חזקות לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של 2009. אידיבי אחזקות דיווחה היום על רווח של 296 מיליון שקל ברבעון השלישי ו-IDB פתוח רשמה ברבעון רווח של 367 מיליון שקל.
בעקבות הרווחיות הגבוהה החליט היום (ד'), דירקטוריון IDB אחזקות על חלוקת דיבידנד בסך של 216 מיליון שקל.
כרגיל, מה שהיה מעניין יותר היו דבריו של נוחי דנקנר, יו"ר קבוצת IDB, שאמר היום (ד') בישיבת הדירקטוריון כי "למרות האינדיקציות הרבות לכך שהעולם יוצא מן המשבר ואף שב לצמיחה הדרגתית, קיים בעיני חוסר וודאות גדול לגבי המשך התהליך".
"אני מוטרד מקצב ההתאוששות האיטי של המגזרים הריאליים ומכך שלתופעות הכלכליות ולשינויים שהינם חלק מתהליך היציאה מן המשבר נילווים גם סיכונים העלולים להסיט את העולם מתרחיש השיפור והצמיחה. אנחנו ב-IDB נמשיך לגלות ערנות רבה ולדבוק במדיניות עסקית שמרנית. ההתנהלות הזהירה שלנו תמשיך להתבטא בשמירת יתרות נזילות גבוהות, בקיבוע שערי ריבית ובהרחבת הגנות".
נוחי דנקנר הוסיף והתייחס לאסטרטגיית ההשקעות של IDB בחו"ל, ואמר: "אנו מתכוונים להמשיך להיות מבעלי המניות המובילים בקרדיט סוויס, זאת מתוך בטחון בחוסנו של הבנק ואמון רב בהנהלתו ובמודל העסקי שלו. לצד אחזקה זו אנו בוחנים השקעות חדשות בפירמות גלובליות איכותיות בתחומים שונים, כחלק מהאסטרטגיה שלנו להרחיב את פעילותנו בחו"ל".
קרדיט סוויס, סלקום, כלל ביטוח ונשר הקפיצו את הרווח
הגורם המרכזי, בין השאר, ברווחיות הגבוהה היה המהלך שביצע דנקנר במניות קרדיט סוויס, באמצעות כור. נכון להיום מחזיקה כור ב-2.06% ממניות קרדיט, לאחר שבשנה החולפת רשמה כור רווח כולל של כ-3.2 מיליארד שקל בגין השקעתה בקרדיט סוויס.
ברבעון השלישי ההשקעה בקרדיט סוויס ייצרה לכור רווח של כ-692 מיליון שקל. לאחר סיום הרבעון מימשה כור חלק נוסף ממניותיה בקרדיט סוויס ברווח של כ-251 מיליון שקל. בנוסף, הרווח הגלום לכור בגין יתרת השקעתה הנוכחית בבנק עומד על כ-600 מיליון שקל.
נציין כי מתחילת 2009 ההשקעה בקרדיט סוויס ייצרה לכור רווח כולל של כ-2.33 מיליארד שקל. לכור יתרות נזילות משמעותיות ובנוסף מסגרות אשראי ייעודיות מבנקים זרים. כפי שדיווחה כור בעבר, בכוונתה להמשיך בביצוע ההשקעה בקרדיט סוויס תוך ניצול הזדמנויות רכישה ומכירה, בשים לב למצב השווקים ועל-פי הערכות החברה מעת לעת.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
