חברת הביומד מדיקל קומפרישין סיסטם מדווחת: גידול של כ- 30% בהכנסות לעומת הרבעון השני
חברת הביומד מדיקל קומפרישין סיסטם (MCS) פרסמה את דוחותיה לרבעון השלישי לשנת 2009. הכנסות החברה הסתכמו בכ- 979 אלף דולר, לעומת כ-1.46 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של כ- 33.2%.
בחברה אומרים כי הקיטון במכירות הרבעון בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, נובע מסיום פעילות החברה מול המפיץ בארה"ב (היל-רום), המקוזזת מפעילות ישירה של החברה מול מרכזים רפואיים בארה"ב, אשר קודם לכן רכשו את מוצרי החברה מהמפיץ, מגידול במכירות ליפן ומתחילת מכירות דור ב' של מוצר. בהשוואה לרבעון השני של שנת 2009 חל גידול של כ- 30% בהכנסות החברה.
הרווח הגולמי הסתכם בכ- 417 אלף דולר, המהווים 42.6% מהמכירות, לעומת רווח גולמי של כ- 375 אלף דולר, המהווים כ- 25.6% מהמכירות, ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ- 11%.
למרות הירידה בהכנסות, גדל הרווח הגולמי ברבעון בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד וזאת על רקע המעבר למכירה ישירה למשתמשי קצה, גידול במכירות לשוק היפני והאצה בקצב מכירות דור ב' של החברה, בהם מקובלים שיעורי רווח גולמי גבוהים יותר. בהשוואה לרבעון השני של שנת 2009 חל גידול ברווח הגולמי בשיעור של כ- 30%.
ההפסד התפעולי הסתכם ברבעון בכ- 490 אלף דולר, לעומת הפסד תפעולי של כ- 323 אלף דולר ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד התפעולי נובע בעיקר מהגידול בהוצאות המחקר והפיתוח ובהוצאות השיווק, שנובעים מהפסקת היוון הוצאות לנכס לא מוחשי במאזן, עקב סיומו של הניסוי הקליני שביצעה החברה, מהגידול בהוצאות ההנהלה והכלליות ומקוזז בחלקו על ידי הגידול ברווח הגולמי.
בהשוואה לרבעון השני של שנת 2009 חל גידול בהפסד התפעולי של כ- 37%. הגידול בהפסד התפעולי נובע בעיקר מגידול בהוצאות השיווק כתוצאה מגיוס צוות הנהלה בכיר למערך השיווק כחלק מיישום אסטרטגיית החברה, מהוצאות שכר חד פעמיות ומהענקת אופציות.
הוצאות המימון נטו ברבעון הסתכמו לסך של כ- 243 אלף דולר, לעומת הכנסות מימון נטו של כ- 307 אלף דולר ברבעון המקביל אשתקד. מקור השינוי הינו בעיקר הוצאות שיערוך אגרות החוב בסך של כ- 158 אלף דולר ברבעון לעומת הכנסות שיערוך של כ- 205 אלף דולר ברבעון המקביל אשתקד, הוצאות שיערוך כתבי אופציה בסך של כ- 36 אלף דולר הרבעון לעומת הכנסות שיערוך כתבי אופציה של כ- 89 אלף דולר ברבעון המקביל אשתקד.
הוצאות המימון בנטרול השפעות התקינה החשבונאית IFRS הסתכמו בכ- 49 אלף דולר ביחס להכנסות מימון של כ- 13 אלף דולר ברבעון המקביל אשתקד.
ההפסד ברבעון השלישי הסתכם בכ- 733 אלף דולר לעומת הפסד של כ- 16 אלף דולר ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד נובע בעיקר מהגידול בהפסד התפעולי, ומהגידול בהוצאות המימון .
יתרת מזומנים ושווי מזומנים לסוף ספטמבר הסתכמה בכ-1.9 מיליון דולר, לעומת כ- 390 אלף דולר בסוף הרבעון השני.
מנכ"ל החברה, עדי דגן, מסר: "תוצאות הרבעון משקפות את המשך תהליך החדירה השיטתי של דור ב' למרכזים רפואיים מובילים, כמו גם את הצלחת מודל המכירה החדש ברווחיות גבוהה משמעותית. על מנת לבסס את הצלחת המוצר, אנו נוקטים במהלכי שיווק אינטנסיביים הכוללים עיבויי משמעותי של הצוות השיווקי, מהלך שכלל מינוי של סמנכ"ל מכירות וסמנכ"ל שיווק לחברה בארה"ב. בנוסף, שוקדת החברה בימים אלו על פיתוח דור ג' של המכשיר Active Care SFT + Diagnostics, אשר יקבע סטנדרט חדש בתחום המניעה והטיפול ב-DVT על מנת להגדיל את בסיס החולים אליו פונה מכשיר החברה ובמטרה ליתר את הטיפול התרופתי."
נציין כי לאחר תאריך הדוח השלימה החברה גיוס הון בדרך של הנפקה של מניות וכתבי אופציה בתמורה מיידית של כ- 7.5 מיליון שקל.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
