חברת ויזה כאל חוטפת: קנס של כ-12 מ' אירו מויזה אירופה עקב חיובים חוזרים
חברת ויזה כאל, חברה בת של בנק דיסקונט, מטפה קנס ("סנקציות כספיות ") בהיקף של כ-9 מיליון אירו. החברה מסרה כי בעקבות ריבוי חיובים חוזרים בגין ביטולי עסקאות, בעיקר בתחום ענף תוספי מזון, שנסלקו באופן אלקטרוני ע"י חברה בת שלה, כאל אינטרנשיונל, הוטל ע"י ארגון ויזה אירופה הקנס, זאת בגין חיובים חוזרים כאמור עד סוף חודש אוגוסט 2009.
החברה ציינה שעשויות להיות סנקציות כספיות נוספות בגין חיובים חוזרים מחודש ספטמבר 2009 ואילך, שסכומן לא יעלה על כ-3 מיליון יורו.
החברה ציינה שבהתאם להסכמים עם בתי העסק, יש בידה לחייב את בתי העסק הרלבנטיים בעלות הסנקציות הכספיות, ואי לכך בשלב זה ועל פי הידוע לחברה, אין לה חשיפה כספית מהותית בגין סנקציות אלה. החברה נוקטת בתכנית הפחתה לצמצום החיובים החוזרים לרמות הקבועות בכללי ארגון ויזה אירופה.
עוד נמסר מויזה כאל כי בימים אלה הודיע ארגון ויזה אירופה לחברה כי הוא מצפה ממנה לפעולה נמרצת וקפדנית לטיפול בחריגות וליישום תכנית הפחתת הסיכונים לה היא מחוייבת וזאת בתקופה של 3 חודשים המתחילה בדצמבר, ובמידה והחברה לא תעמוד בתכניות ותחרוג מכללי הארגון עשויה להישקל שלילת רישיונה לסליקה בינלאומית ובמקרים קיצוניים ביותר הפסקת חברותה בארגון.
החברה נקטה ונוקטת שורה של צעדים על מנת להבטיח עמידה בכללי ארגון ויזה אירופה ובתכנית ההפחתה, ובין היתר החליט דירקטוריון החברה בישיבה מיום 12 בנובמבר על השעייתם המיידית של נושאי משרה בכירים מסוימים בכאל אינטרנשיונל.
לכן, להערכת החברה הסיכוי להתממשות הסיכון לשלילת רשיון הסליקה הבינלאומית הוא נמוך, והסיכוי לשלילת חברותה בארגון, קלוש ביותר.
בתגובה ראשונית אומר יובל בן זאב מכלל פיננסים כי כ.א.ל. אינטרנשיונל, מרכזת את פעילות הסליקה האלקטרונית בתחום המוגדרים כבעלי "פרופיל סיכון גבוה", או בתרגום חופשי: הימורים, פורנו, ויאגרה ותוספי מזון למיניהם.
פרופיל הסיכון מוגדר כגבוה בגלל החשש להתכחשות הלקוחות לעסקאות וכן בגלל החשש לחוקיות של בתי עסק. "ויזה כ.א.ל. מודעת לרמת הסיכון הטבועה בסוג עסקים אלו ומקפידה בדרך כלל על חיתום קפדני של בתי העסק. מדובר בארוע מכונן עבור החברה, מפני שארוע זה צף בשלב מוקדם יחסית ויביא להפקת לקחים בתחום ניהול הסיכונים בפעילות ובחברה כולה".
לטענת כ.א.ל. הופקו לקחים ברמה הפרסונלית (לרבות סיום עבודתו של מנכ"ל הפעילות הבינלאומית), העברת תחום ניהול הסיכונים אל התאגיד והלקח החשוב ביותר הוא - כניסה לתחום עסקים חדש, במקרה זה תוספי מזון, חייבת להיעשות באיטיות על מנת ללמוד מקרוב את הסיכונים.
"ייאמר לזכות בכירים בויזה כ.א.ל ובבנק דיסקונט ובהם בועז צ'צ'יק המנכל ושלמה זוהר היו"ר, שהם מתייחסים לארוע כאל משבר שיש להפיק ממנו לקחים ולא מנסים לטאטא מתחת לשטיח את הארוע".
להערכת בן זאב, הנזק הישיר לחברה הוא נמוך. לפי ההסכמים עם בתי העסק, הביטולים הללו מועברים אל בתי העסק. עד כה נגבו כבר חלק מהכספים, בגין חלקם יש בטוחות ולגבי היתרה בוצעו כבר מרבית ההפרשות כך שאין לצפות לפגיעה מהותית בתוצאות הכספיות למחצית השניה של 2009.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
