תפקידה של הפסיכולוגיה בהשקעות
בשני העשורים האחרונים התפתחה ההבנה בקרב העוסקים בהשקעות באקדמיה ובפרקטיקה, כי לפסיכולוגיה יש תפקיד משמעותי בשוק ההון. תחום זה צמח מתוך מחקר של שנים רבות שהוכיח כי מקבלי החלטות אינם רציונליים. ההחלטות אותן אנו לוקחים הן לא תמיד עקביות ולא מבוססות על אלגוריתם מתמטי מסודר כפי שטוענים כלכלנים רבים. אנו מבססים את החלטותינו על רגשות כגון שנאת סיכונים ועל הטיות פסיכולוגיות כגון העדפת ההווה על העתיד.
את תחום הפסיכולוגיה של המשקיעים ניתן לחלק לשני חלקים, הראשון עוסק בקבלת החלטות של הפרט בכל הקשור ללקיחת סיכונים ולהשקעה של כספו, והשני העוסק ברמת המאקרו או בפסיכולוגיה של השוק. חשוב לציין כי תחום זה גולש בשנים האחרונות מהאקדמיה לפרקטיקה במקומות שונים.
בתי השקעות ובנקים שמאפיינים את הלקוחות שלהם על פי חשבון הבנק שלהם, ההכנסות החודשיות והפרופיל הפסיכולוגי. פרופיל זה כולל למשל את יחסם של הלקוחות לסיכון. לקוח ששונא סיכונים באופן מובהק הוא לקוח שתיק ההשקעות שלו יכלול יותר אג"חים ופחות מניות לעומת לקוח שאוהב סיכונים.
לא מדובר רק בלקוחות של בתי השקעות ובנקים. גם מקצוענים כמו הסוחרים עצמם ומנהלי תיקים סובלים מהטיות התנהגותיות המשפיעות על אסטרטגיות ההשקעה שלהם. לעיתים המקצוענים סובלים מהטיות פסיכולוגיות באופן קיצוני יותר בגלל "עודף ביטחון" ממנו הם סובלים. אך גם לרגולטור יש מקום בהקצנת ההטיות ההתנהגותיות של המקצוענים. פתיחת השוק לתחרות אמנם אמורה להטיב עם הלקוחות אך התחרות שמאלצת את קרנות הנאמנות ואף את קרנות הפנסיה להציג תשואות טובות בטווח הקצר היא זו שמונעת מהם לעיתים להשיג תשואות גבוהות בטווח הארוך. בתי השקעות המכבדים את עצמם (ואת הלקוחות שלהם) מאפיינים את הלקוח על פי מבחנים שונים ובנוסף, מלמדים את הסוחרים שלהם להתמודד עם ההטיות ההתנהגותיות ולהחליש את השפעתן.
אין להתעלם מההשפעות הפסיכולוגיות המשפיעות על השוק כולו. ראשית יש לציין כי התנהגות השווקים הפיננסיים מושפעת מהתנהגות הפרטים הסוחרים בהם ולכן כל הטיה המשפיעה על המשקיע היחיד תשפיע על השוק כולו.
למשל, השפעת מחירים פסיכולוגיים על המשקיעים כגון מחירי מניות או מדדים עגולים. חציית 1000 נקודות של מדד ת"א 100 הייתה אירוע משמעותי בתקשורות הישראלית ואצל המשקיעים הישראלים. אך האם יש הבדל כלכלי משמעותי בין 998 נקודות ל- 1002 נקודות? והתשובה היא כמובן שלא.
הבנה עמוקה יותר של ההטיות ההתנהגותיות של המשקיעים ושל השוק כולו תאפשר לנו לחזות בצורה טובה יותר את הכיוון של השוק ושל מניות ספציפיות ולהפיק רווח גדול יותר מהמסחר בשוק ההון.
כשם שבאקדמיה תחום הפסיכולוגיה תפס מקום של כבוד במחקר הכלכלי והפיננסי כך גם בעתיד תחום זה יתפוס מקום של כבוד בניתוח הכלכלי אותו עושים אנליסטים, בתי השקעות ובנקים. בכל חברה העוסקת בהשקעות בשוק ההון יישבו זה לצד זה כלכלנים, מומחי שוק ההון ופסיכולוגיים שינסו לחזות את התנהגותו של שוק ההון מההיבט הכלכלי ומההיבט הפסיכולוגי.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
