תפקידה של הפסיכולוגיה בהשקעות
בשני העשורים האחרונים התפתחה ההבנה בקרב העוסקים בהשקעות באקדמיה ובפרקטיקה, כי לפסיכולוגיה יש תפקיד משמעותי בשוק ההון. תחום זה צמח מתוך מחקר של שנים רבות שהוכיח כי מקבלי החלטות אינם רציונליים. ההחלטות אותן אנו לוקחים הן לא תמיד עקביות ולא מבוססות על אלגוריתם מתמטי מסודר כפי שטוענים כלכלנים רבים. אנו מבססים את החלטותינו על רגשות כגון שנאת סיכונים ועל הטיות פסיכולוגיות כגון העדפת ההווה על העתיד.
את תחום הפסיכולוגיה של המשקיעים ניתן לחלק לשני חלקים, הראשון עוסק בקבלת החלטות של הפרט בכל הקשור ללקיחת סיכונים ולהשקעה של כספו, והשני העוסק ברמת המאקרו או בפסיכולוגיה של השוק. חשוב לציין כי תחום זה גולש בשנים האחרונות מהאקדמיה לפרקטיקה במקומות שונים.
בתי השקעות ובנקים שמאפיינים את הלקוחות שלהם על פי חשבון הבנק שלהם, ההכנסות החודשיות והפרופיל הפסיכולוגי. פרופיל זה כולל למשל את יחסם של הלקוחות לסיכון. לקוח ששונא סיכונים באופן מובהק הוא לקוח שתיק ההשקעות שלו יכלול יותר אג"חים ופחות מניות לעומת לקוח שאוהב סיכונים.
לא מדובר רק בלקוחות של בתי השקעות ובנקים. גם מקצוענים כמו הסוחרים עצמם ומנהלי תיקים סובלים מהטיות התנהגותיות המשפיעות על אסטרטגיות ההשקעה שלהם. לעיתים המקצוענים סובלים מהטיות פסיכולוגיות באופן קיצוני יותר בגלל "עודף ביטחון" ממנו הם סובלים. אך גם לרגולטור יש מקום בהקצנת ההטיות ההתנהגותיות של המקצוענים. פתיחת השוק לתחרות אמנם אמורה להטיב עם הלקוחות אך התחרות שמאלצת את קרנות הנאמנות ואף את קרנות הפנסיה להציג תשואות טובות בטווח הקצר היא זו שמונעת מהם לעיתים להשיג תשואות גבוהות בטווח הארוך. בתי השקעות המכבדים את עצמם (ואת הלקוחות שלהם) מאפיינים את הלקוח על פי מבחנים שונים ובנוסף, מלמדים את הסוחרים שלהם להתמודד עם ההטיות ההתנהגותיות ולהחליש את השפעתן.
אין להתעלם מההשפעות הפסיכולוגיות המשפיעות על השוק כולו. ראשית יש לציין כי התנהגות השווקים הפיננסיים מושפעת מהתנהגות הפרטים הסוחרים בהם ולכן כל הטיה המשפיעה על המשקיע היחיד תשפיע על השוק כולו.
למשל, השפעת מחירים פסיכולוגיים על המשקיעים כגון מחירי מניות או מדדים עגולים. חציית 1000 נקודות של מדד ת"א 100 הייתה אירוע משמעותי בתקשורות הישראלית ואצל המשקיעים הישראלים. אך האם יש הבדל כלכלי משמעותי בין 998 נקודות ל- 1002 נקודות? והתשובה היא כמובן שלא.
הבנה עמוקה יותר של ההטיות ההתנהגותיות של המשקיעים ושל השוק כולו תאפשר לנו לחזות בצורה טובה יותר את הכיוון של השוק ושל מניות ספציפיות ולהפיק רווח גדול יותר מהמסחר בשוק ההון.
כשם שבאקדמיה תחום הפסיכולוגיה תפס מקום של כבוד במחקר הכלכלי והפיננסי כך גם בעתיד תחום זה יתפוס מקום של כבוד בניתוח הכלכלי אותו עושים אנליסטים, בתי השקעות ובנקים. בכל חברה העוסקת בהשקעות בשוק ההון יישבו זה לצד זה כלכלנים, מומחי שוק ההון ופסיכולוגיים שינסו לחזות את התנהגותו של שוק ההון מההיבט הכלכלי ומההיבט הפסיכולוגי.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
יפית גריאני (רמי זרנגר)יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה
מובילה את החברה בתקופת מעבר לבעלי בית חדשים, עם פרשת דלק שעדיין לא לגמרי נסגרה
דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כאל מאשר היום (1 בדצמבר 2025) את מינויה של יפית גריאני לתפקיד המנכ"לית. המינוי, שייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור בנק ישראל, מגיע בשיאו של תהליך מכירה מורכב: בנק דיסקונט מוכר את החזקותיו, 72% ממניות כאל, לקבוצת יוניון-הראל של ג'ורג' חורש בתמורה ל-3.75 עד 4 מיליארד שקל, בהתאם לעמידה ביעדי רווחיות מוגדרים בשנים 2026-2028.
גריאני (57), כיהנה בעבר כמשנה למנכ"ל ישראכרט ובתפקידי ניהול בכירים בדיסקונט, ומחליפה את לוי הלוי שכיהן כמנכ"ל מאז 2018. ועדת האיתור בחנה שבעה מועמדים בכירים, בהם רם גב מבנק הפועלים ואורי וטרמן משופרסל, ובחרה בגריאני על בסיס ניסיונה הבנקאי, ההיכרות העמוקה עם כאל והתמיכה שקיבלה ממנכ"ל דיסקונט, אורי לוין.
בין דיסקונט לבעלי הבית החדשים
המינוי ממקם את גריאני בדיוק על קו התפר בין בעלת השליטה היוצאת לבין הקבוצה שנכנסת. בפועל, היא נדרשת לנהל בתקופה אחת גם את סגירת הקשר עם דיסקונט וגם את התאמת הארגון לציפיות של יוניון-הראל, כשמחיר העסקה עצמו קשור ישירות ליכולת של כאל לשמור על
רווחיות לאורך השנים הקרובות. זה יוצר מציאות ניהולית שבה כל החלטה תפעולית, החל בהוצאות וכלה בהתרחבות לאשראי חוץ בנקאי, נבחנת גם דרך ההשפעה שלה על מנגנון התמורה בעסקה.
המינוי מתרחש ברקע עסקה שעדיין ממתינה לאישורי רשות התחרות ובנק ישראל. הרגולטורים בוחנים במיוחד את הקשרים בין קבוצת יוניון לרשת סופר־פארם, ואת האופן שבו הם משתלבים עם שיתוף הפעולה האסטרטגי של כאל עם מועדון BE של שופרסל. ההחלטות הניהוליות שתקבל גריאני בתקופה הקרובה עשויות להשפיע ישירות הן על עמידת החברה ביעדים התפעוליים והן על השווי הסופי שיקבל דיסקונט בעסקה.
- הבינלאומי מצטרף לעסקת כאל: מוכר את מלוא ההחזקה תמורת 1.056 מיליארד שקל
- למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להרחבה: דיסקונט מוכר את כאל להראל וג'ורג' חורש תמורת עד 4 מיליארד שקל
