תפקידה של הפסיכולוגיה בהשקעות
בשני העשורים האחרונים התפתחה ההבנה בקרב העוסקים בהשקעות באקדמיה ובפרקטיקה, כי לפסיכולוגיה יש תפקיד משמעותי בשוק ההון. תחום זה צמח מתוך מחקר של שנים רבות שהוכיח כי מקבלי החלטות אינם רציונליים. ההחלטות אותן אנו לוקחים הן לא תמיד עקביות ולא מבוססות על אלגוריתם מתמטי מסודר כפי שטוענים כלכלנים רבים. אנו מבססים את החלטותינו על רגשות כגון שנאת סיכונים ועל הטיות פסיכולוגיות כגון העדפת ההווה על העתיד.
את תחום הפסיכולוגיה של המשקיעים ניתן לחלק לשני חלקים, הראשון עוסק בקבלת החלטות של הפרט בכל הקשור ללקיחת סיכונים ולהשקעה של כספו, והשני העוסק ברמת המאקרו או בפסיכולוגיה של השוק. חשוב לציין כי תחום זה גולש בשנים האחרונות מהאקדמיה לפרקטיקה במקומות שונים.
בתי השקעות ובנקים שמאפיינים את הלקוחות שלהם על פי חשבון הבנק שלהם, ההכנסות החודשיות והפרופיל הפסיכולוגי. פרופיל זה כולל למשל את יחסם של הלקוחות לסיכון. לקוח ששונא סיכונים באופן מובהק הוא לקוח שתיק ההשקעות שלו יכלול יותר אג"חים ופחות מניות לעומת לקוח שאוהב סיכונים.
לא מדובר רק בלקוחות של בתי השקעות ובנקים. גם מקצוענים כמו הסוחרים עצמם ומנהלי תיקים סובלים מהטיות התנהגותיות המשפיעות על אסטרטגיות ההשקעה שלהם. לעיתים המקצוענים סובלים מהטיות פסיכולוגיות באופן קיצוני יותר בגלל "עודף ביטחון" ממנו הם סובלים. אך גם לרגולטור יש מקום בהקצנת ההטיות ההתנהגותיות של המקצוענים. פתיחת השוק לתחרות אמנם אמורה להטיב עם הלקוחות אך התחרות שמאלצת את קרנות הנאמנות ואף את קרנות הפנסיה להציג תשואות טובות בטווח הקצר היא זו שמונעת מהם לעיתים להשיג תשואות גבוהות בטווח הארוך. בתי השקעות המכבדים את עצמם (ואת הלקוחות שלהם) מאפיינים את הלקוח על פי מבחנים שונים ובנוסף, מלמדים את הסוחרים שלהם להתמודד עם ההטיות ההתנהגותיות ולהחליש את השפעתן.
אין להתעלם מההשפעות הפסיכולוגיות המשפיעות על השוק כולו. ראשית יש לציין כי התנהגות השווקים הפיננסיים מושפעת מהתנהגות הפרטים הסוחרים בהם ולכן כל הטיה המשפיעה על המשקיע היחיד תשפיע על השוק כולו.
למשל, השפעת מחירים פסיכולוגיים על המשקיעים כגון מחירי מניות או מדדים עגולים. חציית 1000 נקודות של מדד ת"א 100 הייתה אירוע משמעותי בתקשורות הישראלית ואצל המשקיעים הישראלים. אך האם יש הבדל כלכלי משמעותי בין 998 נקודות ל- 1002 נקודות? והתשובה היא כמובן שלא.
הבנה עמוקה יותר של ההטיות ההתנהגותיות של המשקיעים ושל השוק כולו תאפשר לנו לחזות בצורה טובה יותר את הכיוון של השוק ושל מניות ספציפיות ולהפיק רווח גדול יותר מהמסחר בשוק ההון.
כשם שבאקדמיה תחום הפסיכולוגיה תפס מקום של כבוד במחקר הכלכלי והפיננסי כך גם בעתיד תחום זה יתפוס מקום של כבוד בניתוח הכלכלי אותו עושים אנליסטים, בתי השקעות ובנקים. בכל חברה העוסקת בהשקעות בשוק ההון יישבו זה לצד זה כלכלנים, מומחי שוק ההון ופסיכולוגיים שינסו לחזות את התנהגותו של שוק ההון מההיבט הכלכלי ומההיבט הפסיכולוגי.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
