תפקידה של הפסיכולוגיה בהשקעות
בשני העשורים האחרונים התפתחה ההבנה בקרב העוסקים בהשקעות באקדמיה ובפרקטיקה, כי לפסיכולוגיה יש תפקיד משמעותי בשוק ההון. תחום זה צמח מתוך מחקר של שנים רבות שהוכיח כי מקבלי החלטות אינם רציונליים. ההחלטות אותן אנו לוקחים הן לא תמיד עקביות ולא מבוססות על אלגוריתם מתמטי מסודר כפי שטוענים כלכלנים רבים. אנו מבססים את החלטותינו על רגשות כגון שנאת סיכונים ועל הטיות פסיכולוגיות כגון העדפת ההווה על העתיד.
את תחום הפסיכולוגיה של המשקיעים ניתן לחלק לשני חלקים, הראשון עוסק בקבלת החלטות של הפרט בכל הקשור ללקיחת סיכונים ולהשקעה של כספו, והשני העוסק ברמת המאקרו או בפסיכולוגיה של השוק. חשוב לציין כי תחום זה גולש בשנים האחרונות מהאקדמיה לפרקטיקה במקומות שונים.
בתי השקעות ובנקים שמאפיינים את הלקוחות שלהם על פי חשבון הבנק שלהם, ההכנסות החודשיות והפרופיל הפסיכולוגי. פרופיל זה כולל למשל את יחסם של הלקוחות לסיכון. לקוח ששונא סיכונים באופן מובהק הוא לקוח שתיק ההשקעות שלו יכלול יותר אג"חים ופחות מניות לעומת לקוח שאוהב סיכונים.
לא מדובר רק בלקוחות של בתי השקעות ובנקים. גם מקצוענים כמו הסוחרים עצמם ומנהלי תיקים סובלים מהטיות התנהגותיות המשפיעות על אסטרטגיות ההשקעה שלהם. לעיתים המקצוענים סובלים מהטיות פסיכולוגיות באופן קיצוני יותר בגלל "עודף ביטחון" ממנו הם סובלים. אך גם לרגולטור יש מקום בהקצנת ההטיות ההתנהגותיות של המקצוענים. פתיחת השוק לתחרות אמנם אמורה להטיב עם הלקוחות אך התחרות שמאלצת את קרנות הנאמנות ואף את קרנות הפנסיה להציג תשואות טובות בטווח הקצר היא זו שמונעת מהם לעיתים להשיג תשואות גבוהות בטווח הארוך. בתי השקעות המכבדים את עצמם (ואת הלקוחות שלהם) מאפיינים את הלקוח על פי מבחנים שונים ובנוסף, מלמדים את הסוחרים שלהם להתמודד עם ההטיות ההתנהגותיות ולהחליש את השפעתן.
אין להתעלם מההשפעות הפסיכולוגיות המשפיעות על השוק כולו. ראשית יש לציין כי התנהגות השווקים הפיננסיים מושפעת מהתנהגות הפרטים הסוחרים בהם ולכן כל הטיה המשפיעה על המשקיע היחיד תשפיע על השוק כולו.
למשל, השפעת מחירים פסיכולוגיים על המשקיעים כגון מחירי מניות או מדדים עגולים. חציית 1000 נקודות של מדד ת"א 100 הייתה אירוע משמעותי בתקשורות הישראלית ואצל המשקיעים הישראלים. אך האם יש הבדל כלכלי משמעותי בין 998 נקודות ל- 1002 נקודות? והתשובה היא כמובן שלא.
הבנה עמוקה יותר של ההטיות ההתנהגותיות של המשקיעים ושל השוק כולו תאפשר לנו לחזות בצורה טובה יותר את הכיוון של השוק ושל מניות ספציפיות ולהפיק רווח גדול יותר מהמסחר בשוק ההון.
כשם שבאקדמיה תחום הפסיכולוגיה תפס מקום של כבוד במחקר הכלכלי והפיננסי כך גם בעתיד תחום זה יתפוס מקום של כבוד בניתוח הכלכלי אותו עושים אנליסטים, בתי השקעות ובנקים. בכל חברה העוסקת בהשקעות בשוק ההון יישבו זה לצד זה כלכלנים, מומחי שוק ההון ופסיכולוגיים שינסו לחזות את התנהגותו של שוק ההון מההיבט הכלכלי ומההיבט הפסיכולוגי.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
