תפקידה של הפסיכולוגיה בהשקעות

ד"ר שביט עומד בראש הכנס השנתי "פסיכולוגיה של השקעות - המקום שבו אנשי אקדמיה ופרקטיקה נפגשים", אשר יתקיים זו השנה השנייה בביה"ס למינהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל, ב-1/12/09.
ד"ר טל שביט |

בשני העשורים האחרונים התפתחה ההבנה בקרב העוסקים בהשקעות באקדמיה ובפרקטיקה, כי לפסיכולוגיה יש תפקיד משמעותי בשוק ההון. תחום זה צמח מתוך מחקר של שנים רבות שהוכיח כי מקבלי החלטות אינם רציונליים. ההחלטות אותן אנו לוקחים הן לא תמיד עקביות ולא מבוססות על אלגוריתם מתמטי מסודר כפי שטוענים כלכלנים רבים. אנו מבססים את החלטותינו על רגשות כגון שנאת סיכונים ועל הטיות פסיכולוגיות כגון העדפת ההווה על העתיד.

את תחום הפסיכולוגיה של המשקיעים ניתן לחלק לשני חלקים, הראשון עוסק בקבלת החלטות של הפרט בכל הקשור ללקיחת סיכונים ולהשקעה של כספו, והשני העוסק ברמת המאקרו או בפסיכולוגיה של השוק. חשוב לציין כי תחום זה גולש בשנים האחרונות מהאקדמיה לפרקטיקה במקומות שונים.

בתי השקעות ובנקים שמאפיינים את הלקוחות שלהם על פי חשבון הבנק שלהם, ההכנסות החודשיות והפרופיל הפסיכולוגי. פרופיל זה כולל למשל את יחסם של הלקוחות לסיכון. לקוח ששונא סיכונים באופן מובהק הוא לקוח שתיק ההשקעות שלו יכלול יותר אג"חים ופחות מניות לעומת לקוח שאוהב סיכונים.

לא מדובר רק בלקוחות של בתי השקעות ובנקים. גם מקצוענים כמו הסוחרים עצמם ומנהלי תיקים סובלים מהטיות התנהגותיות המשפיעות על אסטרטגיות ההשקעה שלהם. לעיתים המקצוענים סובלים מהטיות פסיכולוגיות באופן קיצוני יותר בגלל "עודף ביטחון" ממנו הם סובלים. אך גם לרגולטור יש מקום בהקצנת ההטיות ההתנהגותיות של המקצוענים. פתיחת השוק לתחרות אמנם אמורה להטיב עם הלקוחות אך התחרות שמאלצת את קרנות הנאמנות ואף את קרנות הפנסיה להציג תשואות טובות בטווח הקצר היא זו שמונעת מהם לעיתים להשיג תשואות גבוהות בטווח הארוך. בתי השקעות המכבדים את עצמם (ואת הלקוחות שלהם) מאפיינים את הלקוח על פי מבחנים שונים ובנוסף, מלמדים את הסוחרים שלהם להתמודד עם ההטיות ההתנהגותיות ולהחליש את השפעתן.

אין להתעלם מההשפעות הפסיכולוגיות המשפיעות על השוק כולו. ראשית יש לציין כי התנהגות השווקים הפיננסיים מושפעת מהתנהגות הפרטים הסוחרים בהם ולכן כל הטיה המשפיעה על המשקיע היחיד תשפיע על השוק כולו.

למשל, השפעת מחירים פסיכולוגיים על המשקיעים כגון מחירי מניות או מדדים עגולים. חציית 1000 נקודות של מדד ת"א 100 הייתה אירוע משמעותי בתקשורות הישראלית ואצל המשקיעים הישראלים. אך האם יש הבדל כלכלי משמעותי בין 998 נקודות ל- 1002 נקודות? והתשובה היא כמובן שלא.

הבנה עמוקה יותר של ההטיות ההתנהגותיות של המשקיעים ושל השוק כולו תאפשר לנו לחזות בצורה טובה יותר את הכיוון של השוק ושל מניות ספציפיות ולהפיק רווח גדול יותר מהמסחר בשוק ההון.

כשם שבאקדמיה תחום הפסיכולוגיה תפס מקום של כבוד במחקר הכלכלי והפיננסי כך גם בעתיד תחום זה יתפוס מקום של כבוד בניתוח הכלכלי אותו עושים אנליסטים, בתי השקעות ובנקים. בכל חברה העוסקת בהשקעות בשוק ההון יישבו זה לצד זה כלכלנים, מומחי שוק ההון ופסיכולוגיים שינסו לחזות את התנהגותו של שוק ההון מההיבט הכלכלי ומההיבט הפסיכולוגי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מתניהו אנגלמן מבקר המדינה
צילום: יחצ

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאיםומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת קרה בכלכלה ומה העלות לעומת מה התועלת במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.