אז המדד לא הפתיע: איזה אפיקים מומלצים כעת באג"ח?
ההפתעה היחידה כמעט במדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול היתה שלא היתה הפתעה. מדד אוגסט עלה ב-0.5%, בהתאם להערכות המוקדמות, והוא הראשון מזה תקופה ארוכה שבו לא נרשמה "הפתעה" לרעה. בלטו בעלייה בחודש החולף סעיפי הדיור (1.2%), ירקות ופירות (4.4%) ותרבות ובידור (1.8%). לעומת זאת, נרשמו ירידות במחירי ההלבשה וההנעלה (7.8%-) והתחבורה (0.5%-).
אבל אוגוסט מאחורינו והשאלה המעניינית יותר היא מה צפוי בהמשך. לאחר שורה של מדדים גבוהים, שחלק לא מבוטל מהם נבע מהעלאות מיסים חד-פעמיות, אנו מעריכים, כי המדדים הקרובים יהיו אפסיים ו ב-12 החודשים הקרובים האינפלציה תסתכם בטווח של 1%-2%, מתחת לציפיות השוק.
להערכתנו, למדד לא צפויה להיות השפעה מהותית על שוק ההון בימים הקרובים, היות שהוא תואם את הצפיות המוקדמות של המשקיעים. אנו צופים כי שוק המניות המקומי ימשיך להיות מושפע מהמגמה העיקרית בעולם, חרף העובדה שבשבוע האחרון ראינו התנתקות מסוימת. גם על מדיניות בנק ישראל המדד לא צפוי להשפיע. אף שמתחילת השנה עלה המדד ב 3.7%, מעבר לתחום היעד של בנק ישראל, אנו צופים כי נגיד בנק ישראל יסתפק בהעלאות ריבית מתונות בלבד בחודשים הקרובים.
הנחת העבודה שלנו לשנים הקרובות היא צמיחה נמוכה, אינפלציה נמוכה וריביות נמוכות. בשלב זה אין אנו מאתרים מנועי צמיחה חזקים, אשר יכולים להשפיע במהירות ובאופן מקיף על הכלכלה העולמית. יתרה מכך, אנו נמצאים בתהליך של הפחתת חוב (deleveraging) בכלכלה העולמית, תהליך שצפוי להמשך בשנים הקרובות ולפגוע בצריכה הפרטית הן במישרין והן בעקיפין.
מתחילת השנה מדדי המניות בעולם עלו בשיעורים חדים. עלייה זו מוסברת, בעיקרה, בגורמים זמניים, כגון הפחתות אגרסיביות של ריבית מצד הבנקים המרכזיים, הגדלת הצריכה הממשלתית, הטבות מס וחידוש מלאים בשרשרת הערך. המשקיעים, בצדק להערכתנו, מוטרדים מן השאלה איזה גורם ביקוש יחליף גורמים אלה. האם בסופו של דבר הצרכן המערבי יתאושש, או נכון יותר - באיזה קצב?
אמש פורסם מדד המכירות הקימעונאיות בארה"ב לחודש אוגוסט ונראה, כי משהו קורה. המכירות הקימעונאיות עלו בשיעור גבוה מהותית מהצפוי בשיעור של 2.7%. גם בניטרול מכירות כלי-רכב, אשר הושפעו מתכנית תמריצים שהסתיימה בינתיים, ועליה במחירי הדלק, נרשם גידול נאה של 0.6%, בהשוואה לירידה של 0.4% ביולי. השוק האמריקאי אוהב את זה ונסחר בשעה זו בעליות נאות. כאילו כדי להגביל את ההתלהבות, נגיד הבנק המרכזי האמריקאי אמר היום בנאום, כי הצמיחה תהיה איטית. כאמור, שיפור מסוים בצריכה הפרטית צפוי, אבל לא צפוי זינוק שיהיה גורם סיכון מבחינת האינפלציה.
בהתאם להערכות אלה, אנו מעדיפים כיום, באפיק האג"ח הממשלתי, את הרכיב השקלי על-פני הצמוד, בפרט באג"ח בעלות מח"מ בינוני. ציפיות האינפלציה הגלומות בשוק גבוהות, להערכתנו (2.6-2.8% לאורך העקום). הגם שהריבית בארץ אינה צפויה לשוב לרמות של ערב המשבר הפיננסי אלא להתכנס לשיעורים של 2-3%, ברוח האופטימיות בתקופה היינו מקצרים את הרכיב הממשלתי.
חלקו הצמוד של תיק ההשקעות יושקע באגרות חוב קונצרניות של חברות תזרימיות וחזקות כגון בנקים, תקשורת או נדל"ן מניב, בעלות מרווחי סיכון מספקים של 2%-3% בהשוואה לאגרות חוב ממשלתיות לתקופה מקבילה. להערכתנו, אין כיום הצדקה להשקעה באגרות חוב ממשלתיות צמודות, בפרט במח"מ קצר-בינוני, בשל העובדה שהריבית הגלומה בהן הינה בחלקה אפסית ובחלקה שלילית בשל ההגנה האינפלציונית הגבוהה מידי שהן מספקות.
מאת: אסף גרשטנסקי, מנכ"ל אפריקה ישראל ניהול תיקי השקעות
בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
