אז המדד לא הפתיע: איזה אפיקים מומלצים כעת באג"ח?
ההפתעה היחידה כמעט במדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול היתה שלא היתה הפתעה. מדד אוגסט עלה ב-0.5%, בהתאם להערכות המוקדמות, והוא הראשון מזה תקופה ארוכה שבו לא נרשמה "הפתעה" לרעה. בלטו בעלייה בחודש החולף סעיפי הדיור (1.2%), ירקות ופירות (4.4%) ותרבות ובידור (1.8%). לעומת זאת, נרשמו ירידות במחירי ההלבשה וההנעלה (7.8%-) והתחבורה (0.5%-).
אבל אוגוסט מאחורינו והשאלה המעניינית יותר היא מה צפוי בהמשך. לאחר שורה של מדדים גבוהים, שחלק לא מבוטל מהם נבע מהעלאות מיסים חד-פעמיות, אנו מעריכים, כי המדדים הקרובים יהיו אפסיים ו ב-12 החודשים הקרובים האינפלציה תסתכם בטווח של 1%-2%, מתחת לציפיות השוק.
להערכתנו, למדד לא צפויה להיות השפעה מהותית על שוק ההון בימים הקרובים, היות שהוא תואם את הצפיות המוקדמות של המשקיעים. אנו צופים כי שוק המניות המקומי ימשיך להיות מושפע מהמגמה העיקרית בעולם, חרף העובדה שבשבוע האחרון ראינו התנתקות מסוימת. גם על מדיניות בנק ישראל המדד לא צפוי להשפיע. אף שמתחילת השנה עלה המדד ב 3.7%, מעבר לתחום היעד של בנק ישראל, אנו צופים כי נגיד בנק ישראל יסתפק בהעלאות ריבית מתונות בלבד בחודשים הקרובים.
הנחת העבודה שלנו לשנים הקרובות היא צמיחה נמוכה, אינפלציה נמוכה וריביות נמוכות. בשלב זה אין אנו מאתרים מנועי צמיחה חזקים, אשר יכולים להשפיע במהירות ובאופן מקיף על הכלכלה העולמית. יתרה מכך, אנו נמצאים בתהליך של הפחתת חוב (deleveraging) בכלכלה העולמית, תהליך שצפוי להמשך בשנים הקרובות ולפגוע בצריכה הפרטית הן במישרין והן בעקיפין.
מתחילת השנה מדדי המניות בעולם עלו בשיעורים חדים. עלייה זו מוסברת, בעיקרה, בגורמים זמניים, כגון הפחתות אגרסיביות של ריבית מצד הבנקים המרכזיים, הגדלת הצריכה הממשלתית, הטבות מס וחידוש מלאים בשרשרת הערך. המשקיעים, בצדק להערכתנו, מוטרדים מן השאלה איזה גורם ביקוש יחליף גורמים אלה. האם בסופו של דבר הצרכן המערבי יתאושש, או נכון יותר - באיזה קצב?
אמש פורסם מדד המכירות הקימעונאיות בארה"ב לחודש אוגוסט ונראה, כי משהו קורה. המכירות הקימעונאיות עלו בשיעור גבוה מהותית מהצפוי בשיעור של 2.7%. גם בניטרול מכירות כלי-רכב, אשר הושפעו מתכנית תמריצים שהסתיימה בינתיים, ועליה במחירי הדלק, נרשם גידול נאה של 0.6%, בהשוואה לירידה של 0.4% ביולי. השוק האמריקאי אוהב את זה ונסחר בשעה זו בעליות נאות. כאילו כדי להגביל את ההתלהבות, נגיד הבנק המרכזי האמריקאי אמר היום בנאום, כי הצמיחה תהיה איטית. כאמור, שיפור מסוים בצריכה הפרטית צפוי, אבל לא צפוי זינוק שיהיה גורם סיכון מבחינת האינפלציה.
בהתאם להערכות אלה, אנו מעדיפים כיום, באפיק האג"ח הממשלתי, את הרכיב השקלי על-פני הצמוד, בפרט באג"ח בעלות מח"מ בינוני. ציפיות האינפלציה הגלומות בשוק גבוהות, להערכתנו (2.6-2.8% לאורך העקום). הגם שהריבית בארץ אינה צפויה לשוב לרמות של ערב המשבר הפיננסי אלא להתכנס לשיעורים של 2-3%, ברוח האופטימיות בתקופה היינו מקצרים את הרכיב הממשלתי.
חלקו הצמוד של תיק ההשקעות יושקע באגרות חוב קונצרניות של חברות תזרימיות וחזקות כגון בנקים, תקשורת או נדל"ן מניב, בעלות מרווחי סיכון מספקים של 2%-3% בהשוואה לאגרות חוב ממשלתיות לתקופה מקבילה. להערכתנו, אין כיום הצדקה להשקעה באגרות חוב ממשלתיות צמודות, בפרט במח"מ קצר-בינוני, בשל העובדה שהריבית הגלומה בהן הינה בחלקה אפסית ובחלקה שלילית בשל ההגנה האינפלציונית הגבוהה מידי שהן מספקות.
מאת: אסף גרשטנסקי, מנכ"ל אפריקה ישראל ניהול תיקי השקעות
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
