אז המדד לא הפתיע: איזה אפיקים מומלצים כעת באג"ח?

מדד המחירים לחודש אוגוסט עלה בהתאם לציפיות המוקדמות, מה צפוי בחזית האינפלציה בחודשים הקרובים, ומהן המלצות ההשקעה הנובעות מכך
אסף גרשטנסקי |

ההפתעה היחידה כמעט במדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול היתה שלא היתה הפתעה. מדד אוגסט עלה ב-0.5%, בהתאם להערכות המוקדמות, והוא הראשון מזה תקופה ארוכה שבו לא נרשמה "הפתעה" לרעה. בלטו בעלייה בחודש החולף סעיפי הדיור (1.2%), ירקות ופירות (4.4%) ותרבות ובידור (1.8%). לעומת זאת, נרשמו ירידות במחירי ההלבשה וההנעלה (7.8%-) והתחבורה (0.5%-).

אבל אוגוסט מאחורינו והשאלה המעניינית יותר היא מה צפוי בהמשך. לאחר שורה של מדדים גבוהים, שחלק לא מבוטל מהם נבע מהעלאות מיסים חד-פעמיות, אנו מעריכים, כי המדדים הקרובים יהיו אפסיים ו ב-12 החודשים הקרובים האינפלציה תסתכם בטווח של 1%-2%, מתחת לציפיות השוק.

להערכתנו, למדד לא צפויה להיות השפעה מהותית על שוק ההון בימים הקרובים, היות שהוא תואם את הצפיות המוקדמות של המשקיעים. אנו צופים כי שוק המניות המקומי ימשיך להיות מושפע מהמגמה העיקרית בעולם, חרף העובדה שבשבוע האחרון ראינו התנתקות מסוימת. גם על מדיניות בנק ישראל המדד לא צפוי להשפיע. אף שמתחילת השנה עלה המדד ב 3.7%, מעבר לתחום היעד של בנק ישראל, אנו צופים כי נגיד בנק ישראל יסתפק בהעלאות ריבית מתונות בלבד בחודשים הקרובים.

הנחת העבודה שלנו לשנים הקרובות היא צמיחה נמוכה, אינפלציה נמוכה וריביות נמוכות. בשלב זה אין אנו מאתרים מנועי צמיחה חזקים, אשר יכולים להשפיע במהירות ובאופן מקיף על הכלכלה העולמית. יתרה מכך, אנו נמצאים בתהליך של הפחתת חוב (deleveraging) בכלכלה העולמית, תהליך שצפוי להמשך בשנים הקרובות ולפגוע בצריכה הפרטית הן במישרין והן בעקיפין.

מתחילת השנה מדדי המניות בעולם עלו בשיעורים חדים. עלייה זו מוסברת, בעיקרה, בגורמים זמניים, כגון הפחתות אגרסיביות של ריבית מצד הבנקים המרכזיים, הגדלת הצריכה הממשלתית, הטבות מס וחידוש מלאים בשרשרת הערך. המשקיעים, בצדק להערכתנו, מוטרדים מן השאלה איזה גורם ביקוש יחליף גורמים אלה. האם בסופו של דבר הצרכן המערבי יתאושש, או נכון יותר - באיזה קצב?

אמש פורסם מדד המכירות הקימעונאיות בארה"ב לחודש אוגוסט ונראה, כי משהו קורה. המכירות הקימעונאיות עלו בשיעור גבוה מהותית מהצפוי בשיעור של 2.7%. גם בניטרול מכירות כלי-רכב, אשר הושפעו מתכנית תמריצים שהסתיימה בינתיים, ועליה במחירי הדלק, נרשם גידול נאה של 0.6%, בהשוואה לירידה של 0.4% ביולי. השוק האמריקאי אוהב את זה ונסחר בשעה זו בעליות נאות. כאילו כדי להגביל את ההתלהבות, נגיד הבנק המרכזי האמריקאי אמר היום בנאום, כי הצמיחה תהיה איטית. כאמור, שיפור מסוים בצריכה הפרטית צפוי, אבל לא צפוי זינוק שיהיה גורם סיכון מבחינת האינפלציה.

בהתאם להערכות אלה, אנו מעדיפים כיום, באפיק האג"ח הממשלתי, את הרכיב השקלי על-פני הצמוד, בפרט באג"ח בעלות מח"מ בינוני. ציפיות האינפלציה הגלומות בשוק גבוהות, להערכתנו (2.6-2.8% לאורך העקום). הגם שהריבית בארץ אינה צפויה לשוב לרמות של ערב המשבר הפיננסי אלא להתכנס לשיעורים של 2-3%, ברוח האופטימיות בתקופה היינו מקצרים את הרכיב הממשלתי.

חלקו הצמוד של תיק ההשקעות יושקע באגרות חוב קונצרניות של חברות תזרימיות וחזקות כגון בנקים, תקשורת או נדל"ן מניב, בעלות מרווחי סיכון מספקים של 2%-3% בהשוואה לאגרות חוב ממשלתיות לתקופה מקבילה. להערכתנו, אין כיום הצדקה להשקעה באגרות חוב ממשלתיות צמודות, בפרט במח"מ קצר-בינוני, בשל העובדה שהריבית הגלומה בהן הינה בחלקה אפסית ובחלקה שלילית בשל ההגנה האינפלציונית הגבוהה מידי שהן מספקות.

מאת: אסף גרשטנסקי, מנכ"ל אפריקה ישראל ניהול תיקי השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.