אז המדד לא הפתיע: איזה אפיקים מומלצים כעת באג"ח?
ההפתעה היחידה כמעט במדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול היתה שלא היתה הפתעה. מדד אוגסט עלה ב-0.5%, בהתאם להערכות המוקדמות, והוא הראשון מזה תקופה ארוכה שבו לא נרשמה "הפתעה" לרעה. בלטו בעלייה בחודש החולף סעיפי הדיור (1.2%), ירקות ופירות (4.4%) ותרבות ובידור (1.8%). לעומת זאת, נרשמו ירידות במחירי ההלבשה וההנעלה (7.8%-) והתחבורה (0.5%-).
אבל אוגוסט מאחורינו והשאלה המעניינית יותר היא מה צפוי בהמשך. לאחר שורה של מדדים גבוהים, שחלק לא מבוטל מהם נבע מהעלאות מיסים חד-פעמיות, אנו מעריכים, כי המדדים הקרובים יהיו אפסיים ו ב-12 החודשים הקרובים האינפלציה תסתכם בטווח של 1%-2%, מתחת לציפיות השוק.
להערכתנו, למדד לא צפויה להיות השפעה מהותית על שוק ההון בימים הקרובים, היות שהוא תואם את הצפיות המוקדמות של המשקיעים. אנו צופים כי שוק המניות המקומי ימשיך להיות מושפע מהמגמה העיקרית בעולם, חרף העובדה שבשבוע האחרון ראינו התנתקות מסוימת. גם על מדיניות בנק ישראל המדד לא צפוי להשפיע. אף שמתחילת השנה עלה המדד ב 3.7%, מעבר לתחום היעד של בנק ישראל, אנו צופים כי נגיד בנק ישראל יסתפק בהעלאות ריבית מתונות בלבד בחודשים הקרובים.
הנחת העבודה שלנו לשנים הקרובות היא צמיחה נמוכה, אינפלציה נמוכה וריביות נמוכות. בשלב זה אין אנו מאתרים מנועי צמיחה חזקים, אשר יכולים להשפיע במהירות ובאופן מקיף על הכלכלה העולמית. יתרה מכך, אנו נמצאים בתהליך של הפחתת חוב (deleveraging) בכלכלה העולמית, תהליך שצפוי להמשך בשנים הקרובות ולפגוע בצריכה הפרטית הן במישרין והן בעקיפין.
מתחילת השנה מדדי המניות בעולם עלו בשיעורים חדים. עלייה זו מוסברת, בעיקרה, בגורמים זמניים, כגון הפחתות אגרסיביות של ריבית מצד הבנקים המרכזיים, הגדלת הצריכה הממשלתית, הטבות מס וחידוש מלאים בשרשרת הערך. המשקיעים, בצדק להערכתנו, מוטרדים מן השאלה איזה גורם ביקוש יחליף גורמים אלה. האם בסופו של דבר הצרכן המערבי יתאושש, או נכון יותר - באיזה קצב?
אמש פורסם מדד המכירות הקימעונאיות בארה"ב לחודש אוגוסט ונראה, כי משהו קורה. המכירות הקימעונאיות עלו בשיעור גבוה מהותית מהצפוי בשיעור של 2.7%. גם בניטרול מכירות כלי-רכב, אשר הושפעו מתכנית תמריצים שהסתיימה בינתיים, ועליה במחירי הדלק, נרשם גידול נאה של 0.6%, בהשוואה לירידה של 0.4% ביולי. השוק האמריקאי אוהב את זה ונסחר בשעה זו בעליות נאות. כאילו כדי להגביל את ההתלהבות, נגיד הבנק המרכזי האמריקאי אמר היום בנאום, כי הצמיחה תהיה איטית. כאמור, שיפור מסוים בצריכה הפרטית צפוי, אבל לא צפוי זינוק שיהיה גורם סיכון מבחינת האינפלציה.
בהתאם להערכות אלה, אנו מעדיפים כיום, באפיק האג"ח הממשלתי, את הרכיב השקלי על-פני הצמוד, בפרט באג"ח בעלות מח"מ בינוני. ציפיות האינפלציה הגלומות בשוק גבוהות, להערכתנו (2.6-2.8% לאורך העקום). הגם שהריבית בארץ אינה צפויה לשוב לרמות של ערב המשבר הפיננסי אלא להתכנס לשיעורים של 2-3%, ברוח האופטימיות בתקופה היינו מקצרים את הרכיב הממשלתי.
חלקו הצמוד של תיק ההשקעות יושקע באגרות חוב קונצרניות של חברות תזרימיות וחזקות כגון בנקים, תקשורת או נדל"ן מניב, בעלות מרווחי סיכון מספקים של 2%-3% בהשוואה לאגרות חוב ממשלתיות לתקופה מקבילה. להערכתנו, אין כיום הצדקה להשקעה באגרות חוב ממשלתיות צמודות, בפרט במח"מ קצר-בינוני, בשל העובדה שהריבית הגלומה בהן הינה בחלקה אפסית ובחלקה שלילית בשל ההגנה האינפלציונית הגבוהה מידי שהן מספקות.
מאת: אסף גרשטנסקי, מנכ"ל אפריקה ישראל ניהול תיקי השקעות
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
