אז המדד לא הפתיע: איזה אפיקים מומלצים כעת באג"ח?

מדד המחירים לחודש אוגוסט עלה בהתאם לציפיות המוקדמות, מה צפוי בחזית האינפלציה בחודשים הקרובים, ומהן המלצות ההשקעה הנובעות מכך
אסף גרשטנסקי |

ההפתעה היחידה כמעט במדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול היתה שלא היתה הפתעה. מדד אוגסט עלה ב-0.5%, בהתאם להערכות המוקדמות, והוא הראשון מזה תקופה ארוכה שבו לא נרשמה "הפתעה" לרעה. בלטו בעלייה בחודש החולף סעיפי הדיור (1.2%), ירקות ופירות (4.4%) ותרבות ובידור (1.8%). לעומת זאת, נרשמו ירידות במחירי ההלבשה וההנעלה (7.8%-) והתחבורה (0.5%-).

אבל אוגוסט מאחורינו והשאלה המעניינית יותר היא מה צפוי בהמשך. לאחר שורה של מדדים גבוהים, שחלק לא מבוטל מהם נבע מהעלאות מיסים חד-פעמיות, אנו מעריכים, כי המדדים הקרובים יהיו אפסיים ו ב-12 החודשים הקרובים האינפלציה תסתכם בטווח של 1%-2%, מתחת לציפיות השוק.

להערכתנו, למדד לא צפויה להיות השפעה מהותית על שוק ההון בימים הקרובים, היות שהוא תואם את הצפיות המוקדמות של המשקיעים. אנו צופים כי שוק המניות המקומי ימשיך להיות מושפע מהמגמה העיקרית בעולם, חרף העובדה שבשבוע האחרון ראינו התנתקות מסוימת. גם על מדיניות בנק ישראל המדד לא צפוי להשפיע. אף שמתחילת השנה עלה המדד ב 3.7%, מעבר לתחום היעד של בנק ישראל, אנו צופים כי נגיד בנק ישראל יסתפק בהעלאות ריבית מתונות בלבד בחודשים הקרובים.

הנחת העבודה שלנו לשנים הקרובות היא צמיחה נמוכה, אינפלציה נמוכה וריביות נמוכות. בשלב זה אין אנו מאתרים מנועי צמיחה חזקים, אשר יכולים להשפיע במהירות ובאופן מקיף על הכלכלה העולמית. יתרה מכך, אנו נמצאים בתהליך של הפחתת חוב (deleveraging) בכלכלה העולמית, תהליך שצפוי להמשך בשנים הקרובות ולפגוע בצריכה הפרטית הן במישרין והן בעקיפין.

מתחילת השנה מדדי המניות בעולם עלו בשיעורים חדים. עלייה זו מוסברת, בעיקרה, בגורמים זמניים, כגון הפחתות אגרסיביות של ריבית מצד הבנקים המרכזיים, הגדלת הצריכה הממשלתית, הטבות מס וחידוש מלאים בשרשרת הערך. המשקיעים, בצדק להערכתנו, מוטרדים מן השאלה איזה גורם ביקוש יחליף גורמים אלה. האם בסופו של דבר הצרכן המערבי יתאושש, או נכון יותר - באיזה קצב?

אמש פורסם מדד המכירות הקימעונאיות בארה"ב לחודש אוגוסט ונראה, כי משהו קורה. המכירות הקימעונאיות עלו בשיעור גבוה מהותית מהצפוי בשיעור של 2.7%. גם בניטרול מכירות כלי-רכב, אשר הושפעו מתכנית תמריצים שהסתיימה בינתיים, ועליה במחירי הדלק, נרשם גידול נאה של 0.6%, בהשוואה לירידה של 0.4% ביולי. השוק האמריקאי אוהב את זה ונסחר בשעה זו בעליות נאות. כאילו כדי להגביל את ההתלהבות, נגיד הבנק המרכזי האמריקאי אמר היום בנאום, כי הצמיחה תהיה איטית. כאמור, שיפור מסוים בצריכה הפרטית צפוי, אבל לא צפוי זינוק שיהיה גורם סיכון מבחינת האינפלציה.

בהתאם להערכות אלה, אנו מעדיפים כיום, באפיק האג"ח הממשלתי, את הרכיב השקלי על-פני הצמוד, בפרט באג"ח בעלות מח"מ בינוני. ציפיות האינפלציה הגלומות בשוק גבוהות, להערכתנו (2.6-2.8% לאורך העקום). הגם שהריבית בארץ אינה צפויה לשוב לרמות של ערב המשבר הפיננסי אלא להתכנס לשיעורים של 2-3%, ברוח האופטימיות בתקופה היינו מקצרים את הרכיב הממשלתי.

חלקו הצמוד של תיק ההשקעות יושקע באגרות חוב קונצרניות של חברות תזרימיות וחזקות כגון בנקים, תקשורת או נדל"ן מניב, בעלות מרווחי סיכון מספקים של 2%-3% בהשוואה לאגרות חוב ממשלתיות לתקופה מקבילה. להערכתנו, אין כיום הצדקה להשקעה באגרות חוב ממשלתיות צמודות, בפרט במח"מ קצר-בינוני, בשל העובדה שהריבית הגלומה בהן הינה בחלקה אפסית ובחלקה שלילית בשל ההגנה האינפלציונית הגבוהה מידי שהן מספקות.

מאת: אסף גרשטנסקי, מנכ"ל אפריקה ישראל ניהול תיקי השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

תרופות (גרוק)תרופות (גרוק)

תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר

כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד;  כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת




ענת גלעד |

ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה. 


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


 איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?

שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.

הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח. 

כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.