העלאת תקרת דמי ביטוח, פתיחת חברה ומה שביניהן

ביום 1.8.2009 נכנסה לתוקפה אחת מהוראות חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009, שלפיה תוכפל תקרת ההכנסה החייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ותעמוד על 76,830 ש"ח. יודגש כי העלאת התקרה נעשתה לצורכי גבייה בלבד, ואילו התקרה שמהווה בסיס לחישוב גמלאות הביטוח הלאומי נשארה ועודנה 38,415 ש"ח. המשמעות היא שאם אדם המרוויח 100,000 ש"ח בחודש נפגע בתאונת עבודה, חישוב תשלומי הגמלה יבוצע על בסיס הכנסה מרבית של 38,415 ש"ח, ולא על בסיס 76,830 ש"ח. מכאן, הפרש דמי הביטוח על הכנסה בין 38,415 ש"ח ל-76,830 ש"ח מהווה מס לכל דבר, ולא כיסוי ביטוחי. הנגזרת של הכפלת התקרה היא שאם עד היום שכירים ועצמאיים המרוויחים יותר מ-38,415 ש"ח היו משלמים רק מס שולי (46%) על הכנסותיהם מעל 38,415 ש"ח, הרי לאחר העלאת התקרה הם יצטרכו לשלם סכומים נוספים למוסד לביטוח לאומי, ובסך הכול יגיעו למס שולי כולל של כ-58% על הכנסתם עד 76,830 ש"ח. מאחר שהוראת החוק תהיה תקפה 17 חודשים (1.8.2009 עד 31.12.2010), הרי סכום דמי הביטוח הלאומי והבריאות הכוללים הנוספים שישולמו למוסד לביטוח לאומי לבעלי הכנסות שמעל 76,830 ש"ח לחודש עומדים על 113,827 ש"ח לשכיר, 105,990 ש"ח לעצמאי, ו-112,064 ש"ח לבעל שליטה. בשנת 2002, כשהוסרה תקרת הביטוח הלאומי לחלוטין, עברו רבים במשק לפעול באמצעות חברות. כיום, במעבר לפעילות באמצעות חברה, יגיע עצמאי, לדוגמה, למס כולל בשיעור 44.5% בשנת המס 2009 (מס חברות ותוספת מס בגין משיכת רווח כדיווידנד), חיסכון של כ-13.5% (58%-44.5%) בהשוואה למס שולי כעצמאי. עם זאת, למרות החיסכון בתשלומי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות, יש לבחון את כל ההשלכות והעלויות בטרם תתקבל ההחלטה אם לעבור ולפעול באמצעות חברה, שכן להקמת חברה יתרונות מיסוי בתנאים מסוימים, ומנגד עלויות תפעול גבוהות. לפיכך, בתנאים מסוימים הקמת חברה לא רק שלא תשרת את אינטרס החיסכון של היחיד, אלא אף תפעל נגדו. בחינת האפשרות להקמת חברה תתבצע, בין היתר, בהסתמך על הגורמים/נתונים להלן: זהות מקים החברה: יש לבחון אם מדובר בעצמאי, בשכיר או בבעל שליטה. לכל אחד מאלה דרך התארגנות שונה והשלכות מיסוי שונות. במישור הכלכלי: יש לבחון אם הסכום הנחסך בשל העברת הפעילות לחברה גבוה מהוצאות תפעול החברה - הוצאות הקמת חברה ואחזקתה (אגרות, עלות הנהלת חשבונות ודוחות שנתיים, שכר טרחת עורכי דין ורואי חשבון וכו'). במישור המשפטי מיסויי: קיימת חשיפה לטענות מצד פקיד השומה, דוגמת טענת המלאכותיות. החשיפה גדלה לגבי שכיר ולגבי מי שהעביר את פעילותו מיחיד לחברה בשנת 2002, וסגר את החברה וחזר להיות יחיד לאחר החזרת התקרה ב-2003. יובהר כי העברת פעילות עסקית של עצמאי לחברה מהווה אירוע מס. לפיכך, כדי למנוע תאונת מיסוי, יש להעביר את הפעילות בצורה מסודרת, לדוגמה: לפי חלק ה2 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (בדבר שינוי מבנה), תוך ביצוע הערכות שווי במקרה הצורך ולאחר בחינת המגבלות המוטלות על הנישום ובחינת הוראות הפקודה. בהקמת חברה והעברת הפעילות מעסק של יחיד לחברה, יש להתחשב גם בהעברת נכסים לא מוחשיים, דוגמת מוניטין, ידע וכו'. במישור הביטוח הלאומי - דיני עבודה וזכויות עובדים במעבר לחברה משיכת משכורת - יש לשלם משכורת גבוהה יחסית בחברה כדי לשמור על הכיסוי הביטוחי, ולא למשוך את רוב הסכום המתקבל כדיווידנד. שינוי הסכמי עבודה - כדאי לזכור כי במעבר של שכיר לפעילות באמצעות חברה, המעביד מנסח מחדש את הסכמי העבודה. משכך, זכויות העובד עלולות להיפגע, בין במודע או שלא במודע. דמי אבטלה וזכויות בפירוק חברה - בעל שליטה אינו זכאי לדמי אבטלה ואינו זכאי לזכויות מן המוסד לביטוח לאומי בעת פירוק חברה. חשיפה לשיבוב - על פי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, בשילוב סעיף 82 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], אין המוסד לביטוח לאומי רשאי לתבוע "תביעת שיבוב" כנגד צד שלישי שהוא מעסיקו של האדם שניזוק, שדיווח על העובד למוסד לביטוח לאומי ושילם את דמי הביטוח כדין, אם רשלנותו גרמה נזק לעובדו. במקרה דנן, שבו השכיר נותן שירות למעסיק באמצעות חברה בבעלותו ודרכה משולמים תשלומי הביטוח הלאומי, הרי נוצרת חשיפה למעסיק בפועל שאצלו מתקיימים יחסי עובד ומעביד לפי דיני העבודה, ושאינו מי שמשלם את דמי הביטוח. לסיכום מכל האמור עולה כי בחינת התארגנות באמצעות חברה חייבת להיעשות בשיקול דעת מעמיק, תוך חישובי עלות-תועלת ונטילת הסיכונים שרק מקצתם פורטו במאמר קצר זה.

הכותבות - ממיזם הביטוח הלאומי במשרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ