4 נקודות למחשבה על התערבות פישר במסחר במט"ח
להלן ציטוט מתוך הגדרת בנק ישראל לגבי תפקידו וניהול המדינות המוניטרית:
"המדיניות המוניטרית מנוהלת בידי בנק ישראל, והיא תחום אחריותו המובהק ומוקד השפעתו על המשק. המטרה העיקרית של המדיניות המוניטרית היא שמירה על יציבות מחירים. בכך תורמת המדיניות המוניטרית ליצירת סביבה עסקית התומכת בצמיחה כלכלית בת-קיימא. יציבות מחירים מוגדרת באמצעות יעד אינפלציה, שהממשלה קובעת במסגרת מדיניותה הכלכלית (מאז שנת 1992), ותפקידה של המדיניות המוניטרית הוא להביא להשגת יעד זה."
התערבותו של בנק ישראל בקביעת שע"ח של הדולר אינה תורמת ליציבות המחירים ואף עלולה להביא לעליית האינפלציה שגם כך פורצת את הגבולות שהוגדרו. בנק ישראל שומר על ריבית נמוכה מאד במטרה לעודד את הציבור לקחת הלוואות ולהשקיע בשוק ההון אך שוכח את תפקידו העיקרי, שמירת יציבות המחירים. שע"ח נמוך היה יכול לסייע במיתון האינפלציה ולאפשר לבנק ישראל לשמור על ריבית נמוכה לתקופה נוספת.
הטענה המרכזית של בנק ישראל וגם של האוצר שהמטרה של שמירת שער החליפין של השקל מול הדולר היא עידוד היצוא שנפגע קשות במשבר האחרון.
אך יש לזכור מספר נקודות חשובות:
(1) זה אכן נכון שעלייה בשער החליפין יכולה לעודד את היצוא אך יש לזכור שהיא תייקר את היבוא. מכיוון שמדינת ישראל ענייה במשאבי טבע רוב חומרי הגלם מגיעים מחו"ל (על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2008 רק 13% מסך היבוא הוא של מוצרי צריכה. יתר היבוא הוא חומרי גלם, חומרי אנרגיה ונכסי השקעה). התייקרות במחירי היבוא תביא לעלייה בעלות הייצור ולכן חלק מהיצואנים הישראלים יצטרכו לעלות מחירים בחו"ל מה שעלול לפגוע בסופו של דבר בחלק מהיצוא.
(2) בשנים האחרונות התפתחו בישראל כלים רבים לביטוח שער שמאפשרים ליצואנים וליבואנים לשלם פרמיית ביטוח שמבטיחה להם שער חליפין קבוע מול המט"ח. מדוע בנק ישראל לא דורש מהיצואנים לבטח את שער החליפין מפני ירידות?. האם בנק ישראל לא מאמין בביטוחי שער?.
בתארך 20.11.03 התקיים בתל-אביב מפגש של כלכלני המחלקה לפעילות המשק במט"ח של בנק ישראל עם פורום מנהלי כספים בתעשייה של התאחדות התעשיינים בנושא "הגנות התעשיינים מסיכון שערי מטבע - כלים ואסטרטגיות" (מתוך אתר בנק ישראל, הודעות לעיתונות).
על פי המצוטט באתר: "ד"ר מאיר סוקולר המשנה לנגיד בנק ישראל, ידגיש את חלוקת העבודה הטבעית שצריכה להיות במציאות הנוכחית, בין בנק ישראל לסקטור העסקי בכל הקשור לטיפול בסיכוני שע"ח במשק פתוח המאופיין בתנועות הון חופשיות. במציאות בה אנו חיים תפקיד בנק ישראל הוא לשמור על יציבות מחירים ובכך להבטיח שלאורך זמן לא יאופיין שע"ח במגמה כלשהי של פיחות או ייסוף. על הסקטור העסקי חלה האחריות להתמודד באמצעות הכלים השונים עם התנודות בשע"ח שהן תוצאה בלתי נמנעת של מציאות כלכלית, בה משטר שער החליפין הוא נייד."
ניתן לראות כי בנק ישראל כן מאמין שהיצואנים צריכים לבטח את שער החליפין אך מעדיף להתערב בשוק המט"ח ולא לדאוג לשינוי מבני שיגרום ליצואנים לבטח את עצמם.
(3) בנק ישראל כבר ניסה לתמוך בשע"ח של השקל מול הדולר בשנה האחרונה על ידי רכישת דולרים. הפעולה הזו לא הועילה מכיוון ששער החליפין המשיך לרדת בעקבות ההיחלשות של הדולר בעולם. התערבות בשוק המט"ח שלא עוזרת בסופו של דבר פוגעת באמינותו של בנק ישראל ועלולה להביא לפגיעה בכלכלה הישראלית בטווח הארוך.
(4) בשנת 2005 בוטלה רצועת הניוד של השקל מול הדולר. ביטול הרצועה היה חלק מתהליך ארוך של מעבר משער חליפין קבוע לשער חליפין נייד. המעבר היה ביוזמתו של בנק ישראל בכדי להראות למשקיעים זרים שהשוק הישראלי הוא שוק משוכלל ולצרף את כלכלת ישראל לכלכלה העולמית.
לא ברור מדוע בנק ישראל נוקט בגישה שמנוגדת להחלטות העבר שלו ולמדיניות שהוביל הוא עצמו בשנים האחרונות. היה כדאי שבבנק ישראל יבדקו שוב את מדיניות ההתערבות בשער החליפין או שלפחות יורידו מאתר הבנק את כל ההודעות, המחקרים ודברי הנגיד שסותרים את מדיניות ההתערבות.
מאת: ד"ר טל שביט, מומחה למימון ופסיכולוגיה של משקיעים, בית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
סמוטריץ ממשלההרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'.
שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD.
על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף.
- המע"מ עולה - מה יקרה למחירי הדירות ומה עם מי שכבר רכש?
- "לבטל את הפטור ממס לשכר דירה, להעלות את מס החברות": מה המדינה צריכה לעשות בתקופה הזאת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
