4 נקודות למחשבה על התערבות פישר במסחר במט"ח
להלן ציטוט מתוך הגדרת בנק ישראל לגבי תפקידו וניהול המדינות המוניטרית:
"המדיניות המוניטרית מנוהלת בידי בנק ישראל, והיא תחום אחריותו המובהק ומוקד השפעתו על המשק. המטרה העיקרית של המדיניות המוניטרית היא שמירה על יציבות מחירים. בכך תורמת המדיניות המוניטרית ליצירת סביבה עסקית התומכת בצמיחה כלכלית בת-קיימא. יציבות מחירים מוגדרת באמצעות יעד אינפלציה, שהממשלה קובעת במסגרת מדיניותה הכלכלית (מאז שנת 1992), ותפקידה של המדיניות המוניטרית הוא להביא להשגת יעד זה."
התערבותו של בנק ישראל בקביעת שע"ח של הדולר אינה תורמת ליציבות המחירים ואף עלולה להביא לעליית האינפלציה שגם כך פורצת את הגבולות שהוגדרו. בנק ישראל שומר על ריבית נמוכה מאד במטרה לעודד את הציבור לקחת הלוואות ולהשקיע בשוק ההון אך שוכח את תפקידו העיקרי, שמירת יציבות המחירים. שע"ח נמוך היה יכול לסייע במיתון האינפלציה ולאפשר לבנק ישראל לשמור על ריבית נמוכה לתקופה נוספת.
הטענה המרכזית של בנק ישראל וגם של האוצר שהמטרה של שמירת שער החליפין של השקל מול הדולר היא עידוד היצוא שנפגע קשות במשבר האחרון.
אך יש לזכור מספר נקודות חשובות:
(1) זה אכן נכון שעלייה בשער החליפין יכולה לעודד את היצוא אך יש לזכור שהיא תייקר את היבוא. מכיוון שמדינת ישראל ענייה במשאבי טבע רוב חומרי הגלם מגיעים מחו"ל (על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2008 רק 13% מסך היבוא הוא של מוצרי צריכה. יתר היבוא הוא חומרי גלם, חומרי אנרגיה ונכסי השקעה). התייקרות במחירי היבוא תביא לעלייה בעלות הייצור ולכן חלק מהיצואנים הישראלים יצטרכו לעלות מחירים בחו"ל מה שעלול לפגוע בסופו של דבר בחלק מהיצוא.
(2) בשנים האחרונות התפתחו בישראל כלים רבים לביטוח שער שמאפשרים ליצואנים וליבואנים לשלם פרמיית ביטוח שמבטיחה להם שער חליפין קבוע מול המט"ח. מדוע בנק ישראל לא דורש מהיצואנים לבטח את שער החליפין מפני ירידות?. האם בנק ישראל לא מאמין בביטוחי שער?.
בתארך 20.11.03 התקיים בתל-אביב מפגש של כלכלני המחלקה לפעילות המשק במט"ח של בנק ישראל עם פורום מנהלי כספים בתעשייה של התאחדות התעשיינים בנושא "הגנות התעשיינים מסיכון שערי מטבע - כלים ואסטרטגיות" (מתוך אתר בנק ישראל, הודעות לעיתונות).
על פי המצוטט באתר: "ד"ר מאיר סוקולר המשנה לנגיד בנק ישראל, ידגיש את חלוקת העבודה הטבעית שצריכה להיות במציאות הנוכחית, בין בנק ישראל לסקטור העסקי בכל הקשור לטיפול בסיכוני שע"ח במשק פתוח המאופיין בתנועות הון חופשיות. במציאות בה אנו חיים תפקיד בנק ישראל הוא לשמור על יציבות מחירים ובכך להבטיח שלאורך זמן לא יאופיין שע"ח במגמה כלשהי של פיחות או ייסוף. על הסקטור העסקי חלה האחריות להתמודד באמצעות הכלים השונים עם התנודות בשע"ח שהן תוצאה בלתי נמנעת של מציאות כלכלית, בה משטר שער החליפין הוא נייד."
ניתן לראות כי בנק ישראל כן מאמין שהיצואנים צריכים לבטח את שער החליפין אך מעדיף להתערב בשוק המט"ח ולא לדאוג לשינוי מבני שיגרום ליצואנים לבטח את עצמם.
(3) בנק ישראל כבר ניסה לתמוך בשע"ח של השקל מול הדולר בשנה האחרונה על ידי רכישת דולרים. הפעולה הזו לא הועילה מכיוון ששער החליפין המשיך לרדת בעקבות ההיחלשות של הדולר בעולם. התערבות בשוק המט"ח שלא עוזרת בסופו של דבר פוגעת באמינותו של בנק ישראל ועלולה להביא לפגיעה בכלכלה הישראלית בטווח הארוך.
(4) בשנת 2005 בוטלה רצועת הניוד של השקל מול הדולר. ביטול הרצועה היה חלק מתהליך ארוך של מעבר משער חליפין קבוע לשער חליפין נייד. המעבר היה ביוזמתו של בנק ישראל בכדי להראות למשקיעים זרים שהשוק הישראלי הוא שוק משוכלל ולצרף את כלכלת ישראל לכלכלה העולמית.
לא ברור מדוע בנק ישראל נוקט בגישה שמנוגדת להחלטות העבר שלו ולמדיניות שהוביל הוא עצמו בשנים האחרונות. היה כדאי שבבנק ישראל יבדקו שוב את מדיניות ההתערבות בשער החליפין או שלפחות יורידו מאתר הבנק את כל ההודעות, המחקרים ודברי הנגיד שסותרים את מדיניות ההתערבות.
מאת: ד"ר טל שביט, מומחה למימון ופסיכולוגיה של משקיעים, בית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
המניות המומלצות
דיסקונט חושבים שנגמר העידן של "שגר ושכח" בשנה הבאה צריכים להיות הרבה יותר סלקטיבים, אפילו אקטיביים עם הפעילות שלכם בשוק.
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
