בימים אלה מתמודד העולם עם "שפעת החזירים", כנראה מגיפה זמנית שצפויה להיעלם בשלב כלשהו. לעומתה, ישנה מגפה ישראלית, מדבקת לא פחות (כ-70% מהאוכלוסייה "חולים" פעם בחודש, וכ-58%מהאוכלוסייה "חולים" באופן קבוע) שאמנם לא עוררה היסטריה, אך צריכה להדאיג אותנו יותר - מגפת האוברדראפט.

מה היא אותה מחלה וכיצד נרפאים ממנה?

האוברדראפט (משיכת יתר): כל בעל חשבון יודע איזה סכום כסף הוא יכול למשוך, על סמך כסף שאין לו, כלומר, מה גובה משיכת היתר המאושרת לו. בתחילה נדמה, שהאוברדראפט משפר את איכות החיים, אך מהר מתגלה האמת אודותיו- טיבו לתפוח עם הזמן והוא אף פעם לא נעלם...

להלן מספר גורמים להדבקות בקדחת, וכמה עצות למניעתה:

1. מלכודת התשלומים: שימוש בתשלומים לצורכי הוצאות קבועות(כגון מזון, מיסים וכו'), שהן הוצאות שקשה לשנותן, גורם להעדר שליטה על הוצאות כרטיס האשראי. דוגמא: משפחה שהוצאותיה החודשיות הקבועות הינן 3000₪, המחלקת אותן באופן קבוע לשלושה תשלומים של 1000₪.

התפלגות הוצאותיה תהיה:

מכאן, שמרגע שנכנסים ל"מלכודת" ודוחים תשלומי הוצאות קבועות, מאבדים שליטה על תזרים המזומנים המשפחתי, למרות שאין בכך יתרון אמיתי. יש להבחין בין הוצאות גדולות וחד פעמיות (כגון מוצרי חשמל), שבהן פריסת התשלומים משמשת כהלוואה לכל דבר, לבין הוצאות קבועות, שפריסתן לא מביאה תועלת.

איך למנוע? לגבי הוצאות קבועות, יש לראות בכרטיס האשראי כאמצעי תשלום, ולא כאמצעי מימון, ולשלמן בתשלום אחד בלבד! כפי שראינו, אין כל תועלת בפריסת תשלומים.

2. מחיר הכסף: כמה עולים 50 שקלים? התשובה שמרבית האנשים יענו היא 50 שקלים, אך למעשה האוברדראפט הוא אשראי לכל דבר, ומחירו גבוה ביותר. בפועל, על כל מוצר שנקנה ע"י שימוש באוברדראפט, נשלם את מחירו בבית העסק, בתוספת הריבית(הגבוהה) שתצטבר בגין השימוש בכסף לרכישת המוצר. אם נחשב את העלות האמיתית של המוצר (עלות המוצר+הריבית) נגלה כי מחירו האמיתי עבורנו גבוה בהרבה מהסכום שהוא שווה לנו, כלומר מהסכום שהיינו מוכנים לקנותו, גם לו היה לנו את הכסף ביד. איך למנוע? כאשר אין כסף בחשבון, נמנע מקניות שאינן הכרחיות. גם מוצר שבמבצע, עולה לנו יותר. הרבה יותר.

3. חסכון בכל מחיר: טעות נפוצה היא לחסוך כסף כאשר החשבון השוטף נמצא במינוס. הריבית על האוברדראפט (כיום בין 7%-12%) גבוהה יותר מכל ריבית על חסכון כלשהוא, במיוחד בתקופה זו, בה הריבית על פיקדונות היא כמעט אפסית. עדיף קודם כל להתרכז בסגירת המינוס ורק לאחר מכן להתחיל לחסוך. חסכון שמניב פחות מהעלות של המינוס הוא בזבוז.

4. איך זה יכול להיות? ישנן משפחות רבות שהכנסותיהן גבוהות מהממוצע, ובכל זאת מוצאות עצמן כל חודש באוברדראפט. כשהן מחשבות את הוצאותיהן החודשיות, הן לא מבינות לאן "נעלם" הכסף. כשתשאלו אדם, מה הוא ממוצע הוצאותיו החודשיות, הוא יעשה חישוב מהיר וישלוף סכום מסוים. כמעט תמיד הסכום הנ"ל, יהיה קטן משמעותית (לעיתים חצי!) מסכום הוצאתיו האמיתי, שמתגלה בחישוב יסודי. איך למנוע? יש לחשב הוצאות חודשיות באופן יסודי ומקיף. הוצאות לא שכיחות(חופשות, קייטנות וכו') נכניס לחישוב על ידי חלוקתם על פני השנה כך שיבואו לידי ביטוי בחישוב החודשי. חייבים לעבור על כל החשבונות, דפי האשראי והבנק, ולבדוק פשרה של כל שורה. חקירה דקדקנית תראה לנו מהו סך הוצאותינו ותגלה לנו לאן נעלם הכסף.

5. "אי אפשר להשתלט על הילדים!": הורים רבים טוענים, כי הם לא מצליחים להשתלט על ילדיהם, אשר "מכריחים" אותם להוציא סכומי כסף מיותרים. מחקרים רבים מראים כי לילדים השפעה רבה על סל הקניות המשפחתי, ולראייה, מפרסמים רבים רואים בהם כקהל יעד לפרסומות. לא מעט הורים נמצאים בדוחק כלכלי, בו בזמן שילדיהם מסמסים הודעות במאות שקלים לחודש ודורשים לרכוש להם מותגים יקרים וכו'. בעיה נוספת היא, שלקיחת הילדים לקניות בסופר מעלה את ממוצע הרכישה בכ-20%-10.

איך למנוע?

א) בדיוק כמו שהורים מלמדים את ילדם ללכת ולדבר, כך הם צריכים ללמד את ילדיהם להשתלב בעולם הכלכלי. תתפלאו להיווכח עד כמה הילדים יגלו עניין בתחום וכמה מהר יכנסו לעניינים. ככל שתקנו להם חינוך כלכלי בגיל צעיר יותר, כך יגיעו לעצמאות כלכלית איתנה ונכונה יותר.

ב) אין חכם כבעל ניסיון- הסבירו והדגימו לילדיכם, כיצד לנהל תקציב. הדרך הטובה לעשות זאת היא ע"י ניהול תקציבם האישי. למדו אותם לתכנן תקציב, ולקבוע סדר עדיפויות. אפשרו להם לטעות ולהפיק לקחים מטעויותיהם.

ג) נצלו את הקניות השבועיות כשיעור צרכני להקניית מיומנויות. רשימת קניות מסודרת, השוואת מחירים וקנייה נבונה, הם דוגמא אישית מעולה לילדכם.

ד) היעזרו בארגונים ללא מטרות רווח, כגון עמותת "חיים בפלוס", ששמה לה למטרה לחנך ולהעצים את הדור הצעיר לאחריות כלכלית ואישית. העמותה מעבירה קורסים לבני נוער בכל רחבי הארץ, לניהול כספי אישי על מנת לקדם יציבות כלכלית עתידית, ועתיד טוב יותר עבור ילדינו.

עצות אלו יהפכו את ילדיכם למסייעים בשמירה על תקציב מאוזן. יש לשלב במערכת החינוך תכנית להכשרה כלכלית להקניית אחריות בניהול משק משפחתי, כחלק אינטגראלי מתוכנית הלימודים, בבתי הספר וכחלק מההדרכה בצבא, לקראת השחרור. רק חינוך ישפיע ויפתור את הבעיה באופן לאומי.

לסיכום, כדאי וראוי שנפסיק להתפתות ולחיות "על חשבון" העתיד, נחזור להיגיון, לחיים לפי יכולותינו, למען עתידנו. כולנו מהווים דוגמא אישית לדור ההמשך - קחו אחריות.

רו"ח איריס שטרק, שותפה מנהלת ב"שטרק את שטרק רואי חשבון", סגנית נשיא לשכת רו"ח, הינה חברת הוועדה הציבורית של עמותת "חיים בפלוס", המעניקה לצעירים הדרכה והשכלה בתחום הניהול הכלכלי האישי.