דיווח: חברת סינג'נטה תשתף פעולה עם אבוג'ן לטובת שיפור עמידות סויה למזיקים
אבוג'ן וסינג'נטה ישתפו פעולה לשיפור עמידות סויה למזיקים
הנזק שנגרם לגידולי סויה כתוצאה מנמטודות, טפילים החיים בקרקע ותוקפים את השורשים של צמחים בשלב ההתפתחות, בארה"ב בלבד מוערך בכמיליארד דולר מדי שנה
חברת אבוג'ן, הפועלת בתחום של השבחת גידולים לתעשיית החקלאות והדלקים אלטרנטיביים, הודיעה היום על חתימת הסכם לשיתוף פעולה עם חברת סינג'נטה (סימול: SYT), מחברות הזרעים הגדולות בעולם, המתמקד בשיפור העמידות של סויה לנמטודות.
לדברי עופר חביב, נשיא ומנכ"ל אבוג'ן: "אני שמחים מאוד על שיתוף הפעולה עם סינג'נטה ומצפים לתחילת העבודה המשותפת לשיפור תכונה משמעותית זו בסויה יחד עם הצוות של סינג'נטה. תכונות של עמידות למזיקים שונים, דוגמת נמטודות, הינן בעלות השפעה רבה על רמות היבול, לכן בכוונת אבוג'ן להרחיב את השימוש בטכנולוגיה שלה לגילוי גנים בתחום זה."
במסגרת ההסכם, תקבל סינג'נטה רישיון בלעדי לשימוש בסויה בגנים אשר אותרו על ידי אבוג'ן כבעלי פוטנציאל לשיפור העמידות לנמטודות.
נציין כי נמטודות הינם טפילים החיים בקרקע, ותוקפים את השורשים של צמחים בשלב ההתפתחות. זהו אחד מהמזיקים המשמעותיים ביותר בסויה, והגורמים לנזקים הגדולים ביותר ביבול.
מגדלי סויה עלולים לאבד למעלה מ-20% מהיבולים בעקבות נזק הנגרם מנמטודות, בעוד שהיכולת להגן על הסויה נגד נמטודות מוגבלת ביותר. הנזק שנגרם ליבול סויה כתוצאה מנמטודות בארה"ב בלבד מוערך בכמיליארד דולר מדי שנה.
לדברי רוג'ר קמבל, מנהל מחלקת מחקר גנטיקה של גידולים חקלאיים בסינג'נטה: "סינג'נטה הינה מובילה בפיתוח טכנולוגיות להגנה על יבולים של סויה כנגד מזיקים. שיתוף הפעולה עם אבוג'ן משלים את התוכניות הקיימות שלנו לשיפור תכונות, ויוצר מקורות חדשים של גנים, אשר מחזקים את האפשרויות שאנחנו מציעים למגדלים."
במסגרת ההסכם, תספק אבוג'ן לסינג'נטה גנים אשר יאותרו על ידי אבוג'ן כבעלי פוטנציאל לשיפור עמידות לנמטודות באמצעות הפלטפורמה הטכנולוגית שלה לאיתור גנים, ה-ATHLETE. סינג'נטה תבחן את השפעתם של הגנים בסויה במסגרת תוכניות המחקר והפיתוח שלה, ותהיה רשאית למסחר זרעי סויה שיפותחו במסגרת שיתוף הפעולה.
בתמורה לאמור לעיל, סינג'נטה תשלם לחברה תשלומי מחקר במהלך תקופת הפרויקט , תשלומי אבן דרך , בכפוף להשלמת שלבים שונים בפיתוח זרעים ביוטכנולוגיים המכילים את הגנים, על ידי סינג'נטה, וכן תמלוגים מהכנסות עתידיות ממכירות זרעים ביוטכנולוגיים המכילים את הגנים, אם וכאשר סינג'נטה תפתח ותמסחר מוצר כאמור. נציין כי חלקה של אבוג'ן בפרויקט צפוי להימשך בין 18 ל-22 חודשים.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
