אוסיף בנסיון להסדר חובות: מציעה את דחיית החזר הקרן

אוסיף מציעה כי בגין כל 100 ש"ח ע.נ. אג"ח מסדרה ד' שיועברו לישרס, יקבלו מחזיקי החוב 117.3 ש"ח ע.נ. אג"ח ה' של ישרס
נועם הוד |

ראשי חברת הנדל"ן אוסיף ערכו היום ישיבה נוספת לטובת הסדר חוב עם המשקיעים. אוסיף מציעה דחיית הסדר הקרן לאג"ח סדרה ד' והמרת האג"ח של אוסיף לאג"ח של חברת ישרס.

בהתאם להסדר המוצע, ביום ה-21 בחודש יוני 2009 , תשלם החברה למחזיקי אג"ח ד', כחלק מפירעון סכום הקרן סך של 20 מיליון ש"ח המהווים, המהווה שיעור של כ ? 23% מקרן 2009, וכן את הריבית בסך של כ- 9 מיליון ש"ח במלואה. אוסיף מציעה לדחות את יתרת הקרן של 2009 לביצוע עד ליום 20 בספטמבר 2009.

בנוסף, פירעון נוסף של כ-44 מיליון ש"ח המהווה השלמה ל ? 75% מקרן 2009, יתבצע לא יאוחר מתום 3 חודשים ממועד הפירעון הראשון, כאשר הפירעון הנוסף למחזיקי אג"ח ד' לא ישא ריבית והפרשי הצמדה ויובטח בשעבוד על מלוא זכויות החברה בפרויקט ההתפלה.

בתוך כך, היתרה הבלתי מסולקת של אג"ח ד' בסך של כ- 21 מיליון ש"ח ותשלום הקרן שעתיד להיפרע ביום 20 ביוני 2010 ובסה"כ כ-106 מיליון ש"ח, תירכש על ידי ישרס כנגד אגרות חוב (סדרה ה') של ישרס. אוסיף מציעה כי בגין כל 100 ש"ח ע.נ. אג"ח ד' שיועברו לישרס על ידי מחזיק אג"ח ד', יקבלו מחזיקי החוב 117.3 ש"ח ע.נ. אג"ח ה' של ישרס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.06%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות