למצוא את המניה הנכונה בזמן הנכון
סוחרים רבים הולכים לאיבוד בשלב כזה או אחר, כאשר הם נחשפים לעובדה ולפיה קיימות אלפי מניות ותעודות סל בשוק המקומי ובחו"ל גם יחד. היכולת לדוג את המניה הנכונה או רשימה של מניות מהן אפשר לבחור כמה מתאימות, הופכת ללא רלוונטית כאשר מנסים לעשות זאת ידנית. וכך, סוחרים רבים מחפשים פתרונות פלא ויוצרים לעצמם תלות על ידי שימוש בשירותים משירותים שונים. הרעיון הוא, שאם כבר החלטת להיות סוחר, הוא להיות עצמאי לחלוטין בקבלת ההחלטות. מאלף ועד תו
לשם כך בנינו בתוכנת בורסהגרף סורק ייעודי וייחודי שמכיל מספר רב של אסטרטגיות ומתאים לכל טווחי הזמן. כל אחד יוכל למצוא בו בדיוק את האסטרטגיות אותן הוא מחפש: מסחר על מגמה קיימת או מסחר על היפוך מגמה, מסחר לטווחים בינוניים, קצרים או ארוכים. מסחר ב-Long או ב-Short. והכל בלחיצת כפתור. כתבה זו היא ראשונה בסדרת כתבות בה נלמד כיצד לעשות שימוש בסורק. בימים הקרובים יעלו מצגות הדרכה מפורטות לשימוש ונוחות המשתמשים.
הבה ננסה למצוא מניות למסחר לטווחים קצרים:
1. כנס לתוכנת בורסהגרף (את התוכנה אפשר להוריד דרך אתר
2. לאחד עדכון הנתונים יש ללחוץ על אייקון המשקפת המופיע בסרגל הכלים העליון או על לשונית "הסורק" המופיעה בסרגל שמעליו. המסך אליו הגעת הוא מסך "איתותי קנייה ומכירה בחסר".
3. בטור הימני ביותר תחת הכותרת "ניירות לסריקה" ? סמן/י את כל המניות שברצונך לסרוק. תוכל להורות לתוכנה לסנן מתהליך הסריקה מניות חסרות סחירות וזאת על ידי שימוש באופציה המצויה בטור השני תחת הכותרת "סינון על פי סחירות".
4. בטור השמאלי ביותר, ישנן מספר אפשרויות. תוכל לבחור במניות המועמדות לקנייה או למכירה בחסר. המאפיין מניות אלו הוא מצבן הטכני. כלומר, הן מצויות בנקודה הקרובה ביותר לאיתות קנייה. הרעיון הוא שיוותר בידך זמן לנתח את המניה טרם האיתות. כמו כן, תוכל לבחור בטווחי הזמן המעניינים אותך או לשלב ביניהם.
5. מתחת לאפשרות זו קיימת אפשרות נוספת והיא "איתותי קנייה או מכירה בחסר". כאן תוכל למצוא בלחיצת כפתור את המניות המספקות, נכון לרגע זה איתות קנייה או מכירה בחסר. והכל על ידי לחיצה על מקש "סריקה"
6. אפשרות נוספת היא לאתר תבניות לקנייה או מכירה בחסר על ידי שימוש בתבניות של שיטת הנרות היפאניים. תוכל כמובן גם לשלב בין האפשרויות. למשל, לבחור רק את המניות שנתנו איתות קנייה אליו התלוותה תבנית נרות.
7. אפשרות נוספת היא לאתר מניות מדשדשות. כאלה שעדיין מדשדשות, וכאלה שפרצו מעלה או מטה.
הסורק של בורסהגרף נבנה במטרה לקרב אותך כמה שאפשר למניה הנכונה בזמן הנכון וכל זאת מבלי מפגוע בשיקול הדעת שלך שהוא לדעתנו הגורם החשוב ביותר. תוכל, בעזרת הסורק, לאתר את כל המניות, המטבעות, הסחורות, תעודות הסל או כל נכס אחר, שסיפק איתות קנייה, מכירה בחסר, או עומד על סף איתות מסוג זה. כל זה, בלחיצת כפתור בודדת ותוך שניות ספורות.
- 1.zhu 17/08/2013 15:00הגב לתגובה זוהתקנתי ואחרי 2 דקות , כל פעולה לוותה במשפט: נגמרה תקופת הנסיון. 2 דקות? זהו? לא נסחפתם קצת? אז הסרתי את התוכנה ונשארתי מאוכזב
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
