למצוא את המניה הנכונה בזמן הנכון

אייל גורביץ | (1)

סוחרים רבים הולכים לאיבוד בשלב כזה או אחר, כאשר הם נחשפים לעובדה ולפיה קיימות אלפי מניות ותעודות סל בשוק המקומי ובחו"ל גם יחד. היכולת לדוג את המניה הנכונה או רשימה של מניות מהן אפשר לבחור כמה מתאימות, הופכת ללא רלוונטית כאשר מנסים לעשות זאת ידנית. וכך, סוחרים רבים מחפשים פתרונות פלא ויוצרים לעצמם תלות על ידי שימוש בשירותים משירותים שונים. הרעיון הוא, שאם כבר החלטת להיות סוחר, הוא להיות עצמאי לחלוטין בקבלת ההחלטות. מאלף ועד תו

לשם כך בנינו בתוכנת בורסהגרף סורק ייעודי וייחודי שמכיל מספר רב של אסטרטגיות ומתאים לכל טווחי הזמן. כל אחד יוכל למצוא בו בדיוק את האסטרטגיות אותן הוא מחפש: מסחר על מגמה קיימת או מסחר על היפוך מגמה, מסחר לטווחים בינוניים, קצרים או ארוכים. מסחר ב-Long או ב-Short. והכל בלחיצת כפתור. כתבה זו היא ראשונה בסדרת כתבות בה נלמד כיצד לעשות שימוש בסורק. בימים הקרובים יעלו מצגות הדרכה מפורטות לשימוש ונוחות המשתמשים.

הבה ננסה למצוא מניות למסחר לטווחים קצרים:

1. כנס לתוכנת בורסהגרף (את התוכנה אפשר להוריד דרך אתר ).

2. לאחד עדכון הנתונים יש ללחוץ על אייקון המשקפת המופיע בסרגל הכלים העליון או על לשונית "הסורק" המופיעה בסרגל שמעליו. המסך אליו הגעת הוא מסך "איתותי קנייה ומכירה בחסר".

3. בטור הימני ביותר תחת הכותרת "ניירות לסריקה" ? סמן/י את כל המניות שברצונך לסרוק. תוכל להורות לתוכנה לסנן מתהליך הסריקה מניות חסרות סחירות וזאת על ידי שימוש באופציה המצויה בטור השני תחת הכותרת "סינון על פי סחירות".

4. בטור השמאלי ביותר, ישנן מספר אפשרויות. תוכל לבחור במניות המועמדות לקנייה או למכירה בחסר. המאפיין מניות אלו הוא מצבן הטכני. כלומר, הן מצויות בנקודה הקרובה ביותר לאיתות קנייה. הרעיון הוא שיוותר בידך זמן לנתח את המניה טרם האיתות. כמו כן, תוכל לבחור בטווחי הזמן המעניינים אותך או לשלב ביניהם.

5. מתחת לאפשרות זו קיימת אפשרות נוספת והיא "איתותי קנייה או מכירה בחסר". כאן תוכל למצוא בלחיצת כפתור את המניות המספקות, נכון לרגע זה איתות קנייה או מכירה בחסר. והכל על ידי לחיצה על מקש "סריקה"

6. אפשרות נוספת היא לאתר תבניות לקנייה או מכירה בחסר על ידי שימוש בתבניות של שיטת הנרות היפאניים. תוכל כמובן גם לשלב בין האפשרויות. למשל, לבחור רק את המניות שנתנו איתות קנייה אליו התלוותה תבנית נרות.

7. אפשרות נוספת היא לאתר מניות מדשדשות. כאלה שעדיין מדשדשות, וכאלה שפרצו מעלה או מטה.

הסורק של בורסהגרף נבנה במטרה לקרב אותך כמה שאפשר למניה הנכונה בזמן הנכון וכל זאת מבלי מפגוע בשיקול הדעת שלך שהוא לדעתנו הגורם החשוב ביותר. תוכל, בעזרת הסורק, לאתר את כל המניות, המטבעות, הסחורות, תעודות הסל או כל נכס אחר, שסיפק איתות קנייה, מכירה בחסר, או עומד על סף איתות מסוג זה. כל זה, בלחיצת כפתור בודדת ותוך שניות ספורות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    zhu 17/08/2013 15:00
    הגב לתגובה זו
    התקנתי ואחרי 2 דקות , כל פעולה לוותה במשפט: נגמרה תקופת הנסיון. 2 דקות? זהו? לא נסחפתם קצת? אז הסרתי את התוכנה ונשארתי מאוכזב
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?

הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אמיר ירון ריבית

הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית. 

ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד. 

האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה  היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים. 

איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם? 

ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:

נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.