על האפריקה או הישראמקו הבאה: לטווח הקצר והארוך
ב-19 בחודש נובמבר האחרון קיימתי ראיון בעניין מצב שוק המניות עם אבנר סטפק, מנכ"ל בית ההשקעות מיטב. הכותרת הייתה "
כ-4 חודשים מאוחר יותר, התברר לנו שסטפק הצעיר צדק בדבריו. התיקון אכן הגיע והוא היה אלים, אני מניח שהוא היה אפילו אלים יותר ממה שסטפק הניח באותם ימים טרופים של חודש נובמבר האחרון.
התיקון היה כ"כ מהיר שמרבית האנשים שברחו בסוף 2008, לא הספיקו לחזור בכדי לקזז חלק מההפסדים. כך יצא שלא מעט אנשים מסתובבים כרגע בתחושה של "הלוואי והבורסה תיפול" או במילים אחרות - מחפשים נקודה נוחה יותר להיכנס. הרי זה לא נעים להיכנס אחרי ריצה של 30%, עדיף להיכנס אחרי ירידה של 10%-15%.
בדיוק מהסיבה שמחירי הנדל"ן למגורים לא ירדו משמעותית בשנה האחרונה, מחירי המניות לא צפויים לרדת משמעותית. יותר מידי אנשים נמצאים כרגע בחוץ עם הרבה כסף ורק מחפשים להיכנס. המצב הזה מספק תמיכה משמעותית, כל הפסיכולוגיה השתנתה. נכון שגוף גדול, כזה או אחר, יכול לקבל החלטה לממש חלק מהרווחים של התקופה האחרונה ולגרום לירידות בבורסה אבל כפי שזה נראה כרגע - כל ירידה תהיה לצורך עלייה, הרי הכסף יושב בחוץ ומחפש להיכנס.
הבעיה כמובן - לאן נכנסים?
לא היו קלים חייהם של אלו שהיו פסיבים מתחילת השנה, הרי היוצרות התהפכו. עד לפני חודש וחצי, מי שישב על מזומן ולא זז, היה במצב מעולה, עכשיו הוא במצב של פספוס הזדמנויות בלתי פוסק.
דוגמאות לא חסרות, אפריקה זינקה 150% והתממשה, מניות הנדל"ן הגרועות של 2008 (כלכלית ירושלים, אלביט הדמיה ואחרות) זינקו כבר מאות אחוזים מתחילת השנה, מניות הבנקים זינקו עשרות אחוזים, כי"ל עלתה כמעט 100% מהשפל ועוד ועוד. גם בחו"ל יש דוגמאות אין סוף והבולטת היא אולי מניית סיטיגרופ שזינקה ממחיר של דולר אחד ועד למחיר של 4 דולר בשיא ו-3.12 דולר אתמול בסגירה.
שתי אפשרויות עומדות בפני המשקיע, להמשיך לאכול את הלב על הפספוס של חודש מארס האחרון או לשנס מותניים ולחזור למשחק. זה לא פשוט, שנה וחצי של ירידות הוציאו החוצה לא מעט שחקנים. עכשיו החוכמה היא להצליח לחזור פנימה במחיר כניסה נמוך ככל האפשר.
לטווח הקצר, צריך להבין שהפסיכולוגיה של המשקיעים באמת השתנתה. אם לפני חצי שנה ההודעה הטובה היותר לא הייתה מזיזה כמעט שום מניה, אז היום כמעט כל הודעה חיובית גורמת למנייה לזוז. מהבחינה הזו חזרנו (ולטעמי מהר מידי) לתנאי השוק של אמצע 2007. כנראה שהמחיר הנמוך אליו הגיעו חלק גדול מהמניות, עוזר לסוחרים, כיוון שקל יותר להקפיץ את השווי של החברות כשהן שוות גרושים.
לטווח הקצת יותר ארוך, צריך לזכור דבר אחד טוב טוב, גם אם מניות הבנקים עשו 50% או 60% בחודשיים האחרונים, הן עדיין במחיר שנמוך ביותר מ-50% ממחיר השיא שלהן. במילים אחרות, מניות הבנקים צריכות לעשות לפחות 100% בשביל לחזור לרמות השיא שלהן ואין בליבי כל צל של ספק (בניגוד למשל למניית אפריקה ודומותיה) שמניות לאומי ופועלים עוד ירשמו שיאים בשנים הבאות.
בעניין שוק אגרות החוב הקונצרניות, כולם כואבים את הפספוס באגחים דוגמת גזית גלוב, אלביט הדמיה ואחרות (שלא לדבר על בזן). נכון, היום קל להגיד שזו הייתה טעות לא לרכוש את אותן אגרות בסוף 2008 אבל אפשר גם להבין שהאגחים של גזית גלוב עדיין נסחרות בתשואה של כ-8%. אם נתחשב בעובדה שבעוד כשנתיים אמורה להיות פה אינפלציה של 6%-7%, אנחנו מדברים על תשואה שנתית של 14%-15% בחברה שהוכיחה את עמידותה בימים הכי קשים.
לסיכום
לאחרונה שוחחתי בעניין השקעות בבורסה עם חבר טוב שלי וכך הוא אמר, "אני את הטעות של סוף 2007 לא מוכן לעשות, אני הולך על סולידי". אמרתי לו שבמצב הזה הוא פשוט לא לומד את הלקח הנכון, הדבר הנכון לעשות היה להכניס כסף לבורסה כשהיא בשפל ולא כשהיא בשיא. אז עכשיו כשהיא בשפל הוא לא מיישם את הלקח (והשיעור היה יקר).

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
