על האפריקה או הישראמקו הבאה: לטווח הקצר והארוך

אחרי 30% עלייה במדד המעו"ף, חלק לא קטן מהמשקיעים פשוט לא מבין איך זה קרה שהבורסה ברחה לו, אז הגיע הזמן שתבינו - היא עדיין לא ברחה
יוסי פינק |

ב-19 בחודש נובמבר האחרון קיימתי ראיון בעניין מצב שוק המניות עם אבנר סטפק, מנכ"ל בית ההשקעות מיטב. הכותרת הייתה "". לימים אנחנו יודעים שהראיון פורסם בדיוק 3 ימים לפני שהשווקים מסביב לעולם נגעו בנקודת השפל שלהם (ככל הנראה האחרונה).

כ-4 חודשים מאוחר יותר, התברר לנו שסטפק הצעיר צדק בדבריו. התיקון אכן הגיע והוא היה אלים, אני מניח שהוא היה אפילו אלים יותר ממה שסטפק הניח באותם ימים טרופים של חודש נובמבר האחרון.

התיקון היה כ"כ מהיר שמרבית האנשים שברחו בסוף 2008, לא הספיקו לחזור בכדי לקזז חלק מההפסדים. כך יצא שלא מעט אנשים מסתובבים כרגע בתחושה של "הלוואי והבורסה תיפול" או במילים אחרות - מחפשים נקודה נוחה יותר להיכנס. הרי זה לא נעים להיכנס אחרי ריצה של 30%, עדיף להיכנס אחרי ירידה של 10%-15%.

בדיוק מהסיבה שמחירי הנדל"ן למגורים לא ירדו משמעותית בשנה האחרונה, מחירי המניות לא צפויים לרדת משמעותית. יותר מידי אנשים נמצאים כרגע בחוץ עם הרבה כסף ורק מחפשים להיכנס. המצב הזה מספק תמיכה משמעותית, כל הפסיכולוגיה השתנתה. נכון שגוף גדול, כזה או אחר, יכול לקבל החלטה לממש חלק מהרווחים של התקופה האחרונה ולגרום לירידות בבורסה אבל כפי שזה נראה כרגע - כל ירידה תהיה לצורך עלייה, הרי הכסף יושב בחוץ ומחפש להיכנס.

הבעיה כמובן - לאן נכנסים?

לא היו קלים חייהם של אלו שהיו פסיבים מתחילת השנה, הרי היוצרות התהפכו. עד לפני חודש וחצי, מי שישב על מזומן ולא זז, היה במצב מעולה, עכשיו הוא במצב של פספוס הזדמנויות בלתי פוסק.

דוגמאות לא חסרות, אפריקה זינקה 150% והתממשה, מניות הנדל"ן הגרועות של 2008 (כלכלית ירושלים, אלביט הדמיה ואחרות) זינקו כבר מאות אחוזים מתחילת השנה, מניות הבנקים זינקו עשרות אחוזים, כי"ל עלתה כמעט 100% מהשפל ועוד ועוד. גם בחו"ל יש דוגמאות אין סוף והבולטת היא אולי מניית סיטיגרופ שזינקה ממחיר של דולר אחד ועד למחיר של 4 דולר בשיא ו-3.12 דולר אתמול בסגירה.

שתי אפשרויות עומדות בפני המשקיע, להמשיך לאכול את הלב על הפספוס של חודש מארס האחרון או לשנס מותניים ולחזור למשחק. זה לא פשוט, שנה וחצי של ירידות הוציאו החוצה לא מעט שחקנים. עכשיו החוכמה היא להצליח לחזור פנימה במחיר כניסה נמוך ככל האפשר.

לטווח הקצר, צריך להבין שהפסיכולוגיה של המשקיעים באמת השתנתה. אם לפני חצי שנה ההודעה הטובה היותר לא הייתה מזיזה כמעט שום מניה, אז היום כמעט כל הודעה חיובית גורמת למנייה לזוז. מהבחינה הזו חזרנו (ולטעמי מהר מידי) לתנאי השוק של אמצע 2007. כנראה שהמחיר הנמוך אליו הגיעו חלק גדול מהמניות, עוזר לסוחרים, כיוון שקל יותר להקפיץ את השווי של החברות כשהן שוות גרושים.

לטווח הקצת יותר ארוך, צריך לזכור דבר אחד טוב טוב, גם אם מניות הבנקים עשו 50% או 60% בחודשיים האחרונים, הן עדיין במחיר שנמוך ביותר מ-50% ממחיר השיא שלהן. במילים אחרות, מניות הבנקים צריכות לעשות לפחות 100% בשביל לחזור לרמות השיא שלהן ואין בליבי כל צל של ספק (בניגוד למשל למניית אפריקה ודומותיה) שמניות לאומי ופועלים עוד ירשמו שיאים בשנים הבאות.

בעניין שוק אגרות החוב הקונצרניות, כולם כואבים את הפספוס באגחים דוגמת גזית גלוב, אלביט הדמיה ואחרות (שלא לדבר על בזן). נכון, היום קל להגיד שזו הייתה טעות לא לרכוש את אותן אגרות בסוף 2008 אבל אפשר גם להבין שהאגחים של גזית גלוב עדיין נסחרות בתשואה של כ-8%. אם נתחשב בעובדה שבעוד כשנתיים אמורה להיות פה אינפלציה של 6%-7%, אנחנו מדברים על תשואה שנתית של 14%-15% בחברה שהוכיחה את עמידותה בימים הכי קשים.

לסיכום

לאחרונה שוחחתי בעניין השקעות בבורסה עם חבר טוב שלי וכך הוא אמר, "אני את הטעות של סוף 2007 לא מוכן לעשות, אני הולך על סולידי". אמרתי לו שבמצב הזה הוא פשוט לא לומד את הלקח הנכון, הדבר הנכון לעשות היה להכניס כסף לבורסה כשהיא בשפל ולא כשהיא בשיא. אז עכשיו כשהיא בשפל הוא לא מיישם את הלקח (והשיעור היה יקר).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.