מיליארדרים בין לילה - המייסדים מאחורי האקזיט הגדול בישראל אי פעם
מי הם 4 המייסדים שעומדים מאחורי עסקת הענק של ההייטק הישראלי - שצפויה להזרים לכיסם של כל אחד מהם כ-3 מיליארד דולר, למה צ'ק פוינט היא אחת המרוויחות, ומה שונה בוויז מחברות אחרות שהקנה לה את השווי הגדול?
וויז בדרך לעשות היסטוריה ולשבור שני שיאים במכה אחת - גם הרכישה הגדולה ביותר של גוגל אי פעם, וגם האקזיט הישראלי הגדול אי פעם. היא כובשת את ראש הרשימה שכוללת אקזיטים מרשימים אחרים כמו מובילאיי שנמכרה לאינטל בכ-15 מיליארד דולר ומלנוקס שנמכרה לאנבידיה תמורת כ-7 מיליארד דולר, והיא עושה זאת אחרי שהיא כבר סירבה להצעה שגם כן הייתה שמה אותה בראש הרשימה הזו.
לפני קצת יותר מחצי שנה גוגל ניסתה לרכוש את וויז ב-23 מיליארד דולר, גם כן סכום עתק, אבל וויז סירבה. היא רצתה להתמקד בצמיחה ואולי בהכנות להנפקה. הייתה ביקורת על כך, איך אפשר לוותר על סכום כזה? מסתבר שכשאתה יודע מה אתה שווה אפשר. ארבעת המייסדים, אסף רפפורט, רועי רזניק, ינון קוסטיקה ועמי לוטבק, מחזיקים כל אחד בכ-9%-10% מהחברה. אם הם היו אומרים כן להצעה הקודמת הם היו מכניסים לכיס מעל ל-2 מיליארד דולר, עכשיו הם סידרו לעצמם עוד מיליארד דולר לכל אחד ולעובדים בונוס שימור של מעל חצי מיליון דולר לעובד בממוצע. אז מי האנשים שעומדים מאחורי האקזיט ההיסטורי?
אסף רפפורט
אסף רפפורט מכהן כמנכ"ל וויז והוא אחד המייסדים שלה. הוא בן 41 וכבר יש לו אקזיט אחד מתחת לחגורה - חברת אבטחת המידע אדאלום שייסד נמכרה למיקרוסופט בכ-320 מיליון דולר ב-2015, ובים השנים 2018-2019 עבד במיקרוסופט כמנכ"ל חטיבת המו"פ בישראל ומנהל חטיבת הענן הכללית של החברה.
רפפורט הוא יליד תל אביב ובצבא שירת בתכנית תלפיות, שם השלים תואר ראשון בפיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב מהאונ' העברית. הוא שירת כמהנדס תוכנה ביחידה 81 והמשיך לאחר מכן לתאור שני במדעי המחשב בטכניון. בנוסף, לפני שהקים את אדאלום, עבד רפפורט בפירמת הייעוץ הענקית מקינזי.
- צ'ק פוינט ווויז מודיעות על שיתוף פעולה באבטחת הענן - למה זה חדשות טובות לצ'ק פוינט?
- וויז רוכשת את דאז בסכום שמוערך ב450-550 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
את וויז הקים רפפורט יחד עם שלושת המייסדים האחרים, איתם הקים גם את אדאלום, שתוך כמה חודשים הגיעה לסטטוס של יוניקורן (גיוס לפי שווי של 1 מיליארד דולר).
רפפורט הוא הפנים והמנהל של חברת וויז. הוא זה שהיה חתום על הסירוב להצעה הראשונה של גוגל ומכך הוא גם חתום על ההצלחה עכשיו. שוויז סירבה להצעה הראשונה של גוגל הייתה ביקורת, חלק בכלל חשבו שמדובר בספין של רפפורט שמנסה רק לייצב לחברה שווי גבוה יותר. רפפורט הקנה לעצמו תדמית בעייתית משהו גם במסגרת הסיפור עם סנטינל וואן.
לפני שנה וחצי החברות היו במגעים במסגרת הכוונה של וויז לרכוש את סנטינל וואן, שאז הייתה גדולה מוויז פי 3. השיחות התפוצצו כשלפי ההערכות תומר וינגרטן, מנכ"ל סנטינל, לא היה מוכן שרפפורט ינהל אותו. היום סנטינל וואן נסחרת לפי שווי של 6 מיליארד דולר, וויז עם שווי גדול פי יותר מ-5.
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- לקראת החגים: רמי לוי ממשיך להוביל כהרשת הזולה ביותר בסקר גיאוקרטוגרפיה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
עמי לוטבק
לוטבק גם כן בן 41, והוא עבר את המסלול הקלאסי של הכשרת עילית בהייטק הישראלי - כמו רפפורט גם הוא בוגר תוכנית תלפיות ושירת כקצין ביחידה 81. הוא השלים שירות קבע ממושך עד 2013, אז הצטרף לוטבק אל חבריו מהשירות הצבאי בהקמת אדאלום.
לוטבק הופקד תפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות (CTO) של הסטארט-אפ, כשהוא אחראי על תכנון ופיתוח המוצר משלב הרעיון ועד למוצר מוגמר. לוטבק ידע לגשר בין דרישות האבטחה של ארגונים לבין ההיתכנות הטכנולוגית, ובנה יחד עם הצוות מערכת שסיפקה לארגונים בקרה על יישומי הענן שלהם.
האקזיט של אדאלום ב-2015 היה הישג גם עבור לוטבק, כאשר אחרי הרכישה השתלב לוטבק במיקרוסופט ומונה שם לאחד ממובילי מרכז
המו"פ בישראל, בתפקיד סמנכ"ל טכנולוגיות, בעוד רפפורט מונה כאמור למנכ"ל המרכז לוטבק עבד במיקרוסופט כ-5 שנים ועזב יחד עם חבריו להקים את וויז.
ינון קוסטיקה
קוסטיקה, כמו לוטבק ורפפורט, הוא בוגר תוכנית תלפיות אך הוא שירת כקצין
ביחידה 8200 ולא ב-81 כמו חבריו. במהלך שירותו הצבאי קוסטיקה זכה בפרס מצוינות מטעם שר הביטחון. מעבר להכשרתו במסגרת תכנית תלפיות, הוא המשיך בלימודים והשלים תואר שני בחקר ביצועים בבית הספר לתארים מתקדמים מ-Naval Postgraduate School.
לאחר שחרורו מצה"ל, הצטרף קוסטיקה לחבריו בהקמה של אדאלום, שם שימש כסמנכ"ל מוצר והיה אחראי על גיבוש המוצר והובלתו בשוק. אף שקוסטיקה לא היה בין מקימי אדאלום הראשונים, הוא השתלב בצוות המוביל ותרם לעיצוב הפתרון של החברה.
עם מכירת אדאלום למיקרוסופט,
המשיך קוסטיקה לעבוד לצד שלושת שותפיו בתוך מיקרוסופט, ובתחילת 2020, כשעזבו הארבעה את מיקרוסופט וייסדו את Wiz, היה קוסטיקה שותף מלא להקמה.
בוויז הוא מכהן כסמנכ"ל המוצר, ועם הקמת החברה, בחן הצוות בראשותו למעלה מ-100 לקוחות פוטנציאליים
ואסף משובים לגבי הפתרונות הפוטנציאליים שהלקוחות רוצים. בתחילה שקלו המייסדים לפתח מוצר בתחום הרשתות בין סביבות ענן (פרויקט בשם "Beyond"), והרעיונות זכו למשובים חיוביים, והתובנות שקוסטיקה אסף מהלקוחות עזרו לחברה להתמקד בתחום הענן.
רועי רזניק
רועי רזניק היה תלמיד מחונן והחל ללמוד מדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה כבר שהיה בתיכון, אם כי הוא לא סיים את התואר. בגיל 16 התחיל לעבוד בחברה שפיתחה מערכות תשדורת לוידאו דיגיטלי ולאחר מכן התגייס ליחידה 8200. הוא המשיך לשירות קבע במסגרתו הכיר את לוטבק ורפפורט והמשיך איתם לאחר השחרור להקמת אדאלום.
באדאלום כיהן רזניק כמנהל המו"פ, וגם הוא המשיך עם חבריו למיקרוסופט שם הפך לאחד המהנדסים הבכירים במרכז הפיתוח בישראל והיה אחראי על פיתוח של חלק מהמערכות המתקדמות לאבטחת ענן אצל מיקרוסופט. בוויז משמש רזניק כסמנכ"ל המו"פ של החברה.
הקשר לצ'ק פוינט וכמה המדינה תרוויח?
אחת המרוויחות הנוספות מעסקת הענק צפויה להיות צ'ק פוינט שחתמה בחודש שעבר על שיתוף פעולה משמעותי עם וויז. במסגרת ההסכם תבוצע אינטגרציה בין מערכות הגנת הענן של שתי החברות, ובנוסף החברות יחלקו חלק מהלקוחות שלהן.
לצ'ק פוינט יש כמות לקוחות גדולה, אבל תחום הענן מכניס לה רק בין 100-200 מיליון דולר בשנה מתוך הכנסות של 2.5 מיליארד דולר. לצ'ק פוינט יש בסיס לקוחות רחב כך ששיתוף הפעולה עם וויז,
שנחשבת למובילה בתחום אבטחת הענן, יכול להגדיל את דריסת הרגל שלה בתחום, והעובדה שוויז היא עכשיו חלק מגוגל הענקית יכול להרים אותה למעלה אפילו יותר.
מרוויחה נוספת צפויה להיות המדינה - וויז צפויה להימכר בכ-32 מיליארד דולר שהם כ-116 מיליארד שקל, והמס שעשוי לזרום לקופת המדינה יכול להגיע גם עד ל-15 מיליארד שקל. המס יגיע בעיקר מארבעת המייסדים שכל אחד מהם צפוי לשלם מס רווחי הון של כ-25% על הרווחים ובנוסף מס יסף. במידה ואחד מהמייסדים מחזיק במעל 10% מהמניות הוא ישלם מסף רווחי הון של 30% על הרווחים, כך שהמס יכול להגיע לרמות של כ-34%-35%. גם העובדים צפויים לשלם את המסים האלה וכך צפויים להיכנס מיליארדים רבים לקופת המדינה.
מה שונה בוויז מחברות אבטחת ענן אחרות?
וויז ניגשה לבעיות בעולם אבטחת הענן מכיוון שונה והיא נחשבת לזו שהמציאה את שיטת ה-Agent-less. בגישה זו הלקוח לא צריך להתקין בפועל את התוכנה של וויז על המכשירים שלו, וויז מסתפקת בהרשאות של ניהול מרחוק ובכך היא מצליחה לסרוק, לאתר ולתת מענה לאיומים.
זה אפשר לוויז לרוץ מהר. במקום שהלקוחות יתקינו את התוכנה ברשתות ובמערכת שלהם, מה שיכול לקחת זמן רב בעיקר בארגונים גדולים, שם וויז מתמקדת, הלקוח משלם לוויז, נותן לו הרשאות גישה, והיא מתחילה לעבוד.
וויז התחילה להתרחב בתחום הענן ומיצבה את עצמה כמובילה בתחום. הקלות שבה היא אפשרה ללקוחות לקבל ממנה שירות עזרה לה לגייס מספר גדול של לקוחות שגם עזרו לה להבין איזה מוצרים נוספים לפתח. זה עזר לה להגדיל את ה-ARR שלה במהירות, כשלמעשה היא הצליחה להגיע ל-ARR של 100 מיליון דולר תוך שנה וחצי בלבד, זמן שיא לחברת SaaS באותה תקופה, מה שאפשר לה לגייס לפי שווים גבוהים בהרבה.
לאורך כל הדרך וויז הצליחה למשוך אליה עובדים איכותיים, גם מחברות סייבר בכירות אחרות, והיא גם דאגה לשמור אותם שמחים - רק בשבוע שעבר ערכה החברה מסיבת פורים לעובדים בה הופיעו בין היתר עומר אדם, נועה קירל, ריטה, סטטיק, היהודים ועוד, כשלפי הערכות החברה הוציאה על המסיבה כ-15 מיליון שקל.
- 4.שיחנקו השמאלנXים 21/03/2025 17:22הגב לתגובה זובמיוחד כאשר המדינה תרוויח מילארדים מהמשומד עוכר ישראל רפפורט האוטואנטישמי.כל שקל שילך לישיבות כל אגורה שתלך להתנחלויות יהיו כמו קוץ בבשר שלכם אבל תענוג לכל מי שמתעב חבורת בוגדים שכמותכם.ברררר...מחכים לאקזיט הבא שלכם אז קדימה לעבודה...
- 3.לזרוק את הכסף למוסדות דת 18/03/2025 20:07הגב לתגובה זוהמיסים ילכו למתחמקים מגיוס ומלימודי ליבהואנחנו נהפוך לסוג של טורקיה יהודית
- 2.יעלי 18/03/2025 19:23הגב לתגובה זועד שהרשויות בארהב יתחילו לדון האם לאשר את העסקה הבורסה בארהב תרד 70 אחוז ממש כמו במשבר שנת 2000.ספר אם תהיה מכירה.
- 1.אופיר מורן 18/03/2025 17:59הגב לתגובה זושמבצעים את העסקה כעת ומעבירים עוד כסף לממשלת המאפיה
- צודק ממש חבל להעביר להם ממשלת החורבן (ל"ת)דפנה 18/03/2025 19:40הגב לתגובה זו

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
רשות המסים חוקרת את חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד שהבריחו טובין והתחמקו מתשלום מסים מלא על מאות משלוחים מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא
רשות המסים מנהלת חקירה נגד חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד להברחת טובין והתחמקות מתשלום מסים בעסקאות יבוא מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא. לפי החשד, החברה שימשה כיבואנית בפועל עבור אלפי עסקאות של לקוחות פרטיים ועסקיים, אך בעת שחרור הסחורות מהמכס הצהירה על ערכים נמוכים בהרבה מהמחיר האמיתי, ובכך חסכה מיליוני שקלים בתשלומי מכס ומע"מ.
מפרטי החקירה עולה כי פנגס התקשר עם חברת השילוח הסינית USPEED, המייצגת את קבוצת עלי באבא, והקים מערך משלוחים מרוכזים מסין למחסנים שכורים בישראל. לפי החשד, המוצרים שוחררו מהמכס בערך מוצהר נמוך, הועברו למחסנים מקומיים של עלי באבא, ומשם הופצו ללקוחות ללא תשלום מלא של מסים וללא הוצאת חשבוניות כנדרש.
ברשות המסים טוענים כי בשיטה זו ייבאו החשודים 147 משלוחים בתקופה שנבדקה, בערך מוצהר של כ-11.1 מיליון שקל סכום הנמוך משמעותית מהערך האמיתי של הסחורות. הפער בין המחירים שהוצהרו לבין התמורה ששולמה בפועל על ידי הרוכשים יצר, לטענת החוקרים, התחמקות ממס אמת בהיקף של מיליוני שקלים.
החשודים הובאו היום לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שם שוחררו בתנאים מגבילים. ברשות המסים מציינים כי החקירה נמשכת וצפויות פעולות חקירה נוספות.