וויז בדרך לעשות היסטוריה ולשבור שני שיאים במכה אחת - גם הרכישה הגדולה ביותר של גוגל אי פעם, וגם האקזיט הישראלי הגדול אי פעם. היא כובשת את ראש הרשימה שכוללת אקזיטים מרשימים אחרים כמו מובילאיי שנמכרה לאינטל בכ-15 מיליארד דולר ומלנוקס שנמכרה לאנבידיה תמורת כ-7 מיליארד דולר, והיא עושה זאת אחרי שהיא כבר סירבה להצעה שגם כן הייתה שמה אותה בראש הרשימה הזו.

לפני קצת יותר מחצי שנה גוגל ניסתה לרכוש את וויז ב-23 מיליארד דולר, גם כן סכום עתק, אבל וויז סירבה. היא רצתה להתמקד בצמיחה ואולי בהכנות להנפקה. הייתה ביקורת על כך, איך אפשר לוותר על סכום כזה? מסתבר שכשאתה יודע מה אתה שווה אפשר. ארבעת המייסדים, אסף רפפורט, רועי רזניק, ינון קוסטיקה ועמי לוטבק, מחזיקים כל אחד בכ-9%-10% מהחברה. אם הם היו אומרים כן להצעה הקודמת הם היו מכניסים לכיס מעל ל-2 מיליארד דולר, עכשיו הם סידרו לעצמם עוד מיליארד דולר לכל אחד ולעובדים בונוס שימור של מעל חצי מיליון דולר לעובד בממוצע. אז מי האנשים שעומדים מאחורי האקזיט ההיסטורי?

אסף רפפורט

אסף רפפורט מכהן כמנכ"ל וויז והוא אחד המייסדים שלה. הוא בן 41 וכבר יש לו אקזיט אחד מתחת לחגורה - חברת אבטחת המידע אדאלום שייסד נמכרה למיקרוסופט בכ-320 מיליון דולר ב-2015, ובים השנים 2018-2019 עבד במיקרוסופט כמנכ"ל חטיבת המו"פ בישראל ומנהל חטיבת הענן הכללית של החברה. 

רפפורט הוא יליד תל אביב ובצבא שירת בתכנית תלפיות, שם השלים תואר ראשון בפיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב מהאונ' העברית. הוא שירת כמהנדס תוכנה ביחידה 81 והמשיך לאחר מכן לתאור שני במדעי המחשב בטכניון. בנוסף, לפני שהקים את אדאלום, עבד רפפורט בפירמת הייעוץ הענקית מקינזי. 

• צ'ק פוינט ווויז מודיעות על שיתוף פעולה באבטחת הענן - למה זה חדשות טובות לצ'ק פוינט?
• וויז רוכשת את דאז בסכום שמוערך ב450-550 מיליון דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

את וויז הקים רפפורט יחד עם שלושת המייסדים האחרים, איתם הקים גם את אדאלום, שתוך כמה חודשים הגיעה לסטטוס של יוניקורן (גיוס לפי שווי של 1 מיליארד דולר). 

רפפורט הוא הפנים והמנהל של חברת וויז. הוא זה שהיה חתום על הסירוב להצעה הראשונה של גוגל ומכך הוא גם חתום על ההצלחה עכשיו. שוויז סירבה להצעה הראשונה של גוגל הייתה ביקורת, חלק בכלל חשבו שמדובר בספין של רפפורט שמנסה רק לייצב לחברה שווי גבוה יותר. רפפורט  הקנה לעצמו תדמית בעייתית משהו גם במסגרת הסיפור עם סנטינל וואן.

לפני שנה וחצי החברות היו במגעים במסגרת הכוונה של וויז לרכוש את סנטינל וואן, שאז הייתה גדולה מוויז פי 3. השיחות התפוצצו כשלפי ההערכות תומר וינגרטן, מנכ"ל סנטינל, לא היה מוכן שרפפורט ינהל אותו. היום סנטינל וואן נסחרת לפי שווי של 6 מיליארד דולר, וויז עם שווי גדול פי יותר מ-5.

• גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
• השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

עמי לוטבק

לוטבק גם כן בן 41, והוא עבר את המסלול הקלאסי של הכשרת עילית בהייטק הישראלי - כמו רפפורט גם הוא בוגר תוכנית תלפיות ושירת כקצין ביחידה 81. הוא השלים שירות קבע ממושך עד 2013, אז הצטרף לוטבק אל חבריו מהשירות הצבאי בהקמת אדאלום.

לוטבק הופקד תפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות (CTO) של הסטארט-אפ, כשהוא אחראי על תכנון ופיתוח המוצר משלב הרעיון ועד למוצר מוגמר. לוטבק ידע לגשר בין דרישות האבטחה של ארגונים לבין ההיתכנות הטכנולוגית, ובנה יחד עם הצוות מערכת שסיפקה לארגונים בקרה על יישומי הענן שלהם.

האקזיט של אדאלום ב-2015 היה הישג גם עבור לוטבק, כאשר אחרי הרכישה השתלב לוטבק במיקרוסופט ומונה שם לאחד ממובילי מרכז המו"פ בישראל, בתפקיד סמנכ"ל טכנולוגיות, בעוד רפפורט מונה כאמור למנכ"ל המרכז לוטבק עבד במיקרוסופט כ-5 שנים ועזב יחד עם חבריו להקים את וויז.

ינון קוסטיקה

קוסטיקה, כמו לוטבק ורפפורט, הוא בוגר תוכנית תלפיות אך הוא שירת כקצין ביחידה 8200 ולא ב-81 כמו חבריו. במהלך שירותו הצבאי קוסטיקה זכה בפרס מצוינות מטעם שר הביטחון. מעבר להכשרתו במסגרת תכנית תלפיות, הוא המשיך בלימודים והשלים תואר שני בחקר ביצועים בבית הספר לתארים מתקדמים מ-Naval Postgraduate School.

לאחר שחרורו מצה"ל, הצטרף קוסטיקה לחבריו בהקמה של אדאלום, שם שימש כסמנכ"ל מוצר והיה אחראי על גיבוש המוצר והובלתו בשוק. אף שקוסטיקה לא היה בין מקימי אדאלום הראשונים, הוא השתלב בצוות המוביל ותרם לעיצוב הפתרון של החברה.

עם מכירת אדאלום למיקרוסופט, המשיך קוסטיקה לעבוד לצד שלושת שותפיו בתוך מיקרוסופט, ובתחילת 2020, כשעזבו הארבעה את מיקרוסופט וייסדו את Wiz, היה קוסטיקה שותף מלא להקמה. 

בוויז הוא מכהן כסמנכ"ל המוצר, ועם הקמת החברה, בחן הצוות בראשותו למעלה מ-100 לקוחות פוטנציאליים ואסף משובים לגבי הפתרונות הפוטנציאליים שהלקוחות רוצים. בתחילה שקלו המייסדים לפתח מוצר בתחום הרשתות בין סביבות ענן (פרויקט בשם "Beyond"), והרעיונות זכו למשובים חיוביים, והתובנות שקוסטיקה אסף מהלקוחות עזרו לחברה להתמקד בתחום הענן.

רועי רזניק

רועי רזניק היה תלמיד מחונן והחל ללמוד מדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה כבר שהיה בתיכון, אם כי הוא לא סיים את התואר. בגיל 16 התחיל לעבוד בחברה שפיתחה מערכות תשדורת לוידאו דיגיטלי ולאחר מכן התגייס ליחידה 8200. הוא המשיך לשירות קבע במסגרתו הכיר את לוטבק ורפפורט והמשיך איתם לאחר השחרור להקמת אדאלום.

באדאלום כיהן רזניק כמנהל המו"פ, וגם הוא המשיך עם חבריו למיקרוסופט שם  הפך לאחד המהנדסים הבכירים במרכז הפיתוח בישראל והיה אחראי על פיתוח של חלק מהמערכות המתקדמות לאבטחת ענן אצל מיקרוסופט. בוויז משמש רזניק כסמנכ"ל המו"פ של החברה.

הקשר לצ'ק פוינט וכמה המדינה תרוויח?

אחת המרוויחות הנוספות מעסקת הענק צפויה להיות צ'ק פוינט שחתמה בחודש שעבר על שיתוף פעולה משמעותי עם וויז. במסגרת ההסכם תבוצע אינטגרציה בין מערכות הגנת הענן של שתי החברות, ובנוסף החברות יחלקו חלק מהלקוחות שלהן. 

לצ'ק פוינט יש כמות לקוחות גדולה, אבל תחום הענן מכניס לה רק בין 100-200 מיליון דולר בשנה מתוך הכנסות של 2.5 מיליארד דולר. לצ'ק פוינט יש בסיס לקוחות רחב כך ששיתוף הפעולה עם וויז, שנחשבת למובילה בתחום אבטחת הענן, יכול להגדיל את דריסת הרגל שלה בתחום, והעובדה שוויז היא עכשיו חלק מגוגל הענקית יכול להרים אותה למעלה אפילו יותר.

מרוויחה נוספת צפויה להיות המדינה - וויז צפויה להימכר בכ-32 מיליארד דולר שהם כ-116 מיליארד שקל, והמס שעשוי לזרום לקופת המדינה יכול להגיע גם עד ל-15 מיליארד שקל. המס יגיע בעיקר מארבעת המייסדים שכל אחד מהם צפוי לשלם מס רווחי הון של כ-25% על הרווחים ובנוסף מס יסף. במידה ואחד מהמייסדים מחזיק במעל 10% מהמניות הוא ישלם מסף רווחי הון של 30% על הרווחים, כך שהמס יכול להגיע לרמות של כ-34%-35%. גם העובדים צפויים לשלם את המסים האלה וכך צפויים להיכנס מיליארדים רבים לקופת המדינה.

מה שונה בוויז מחברות אבטחת ענן אחרות?

וויז ניגשה לבעיות בעולם אבטחת הענן מכיוון שונה והיא נחשבת לזו שהמציאה את שיטת ה-Agent-less. בגישה זו הלקוח לא צריך להתקין בפועל את התוכנה של וויז על המכשירים שלו, וויז מסתפקת בהרשאות של ניהול מרחוק ובכך היא מצליחה לסרוק, לאתר ולתת מענה לאיומים.

זה אפשר לוויז לרוץ מהר. במקום שהלקוחות יתקינו את התוכנה ברשתות ובמערכת שלהם, מה שיכול לקחת זמן רב בעיקר בארגונים גדולים, שם וויז מתמקדת, הלקוח משלם לוויז, נותן לו הרשאות גישה, והיא מתחילה לעבוד.

וויז התחילה להתרחב בתחום הענן ומיצבה את עצמה כמובילה בתחום. הקלות שבה היא אפשרה ללקוחות לקבל ממנה שירות עזרה לה לגייס מספר גדול של לקוחות שגם עזרו לה להבין איזה מוצרים נוספים לפתח. זה עזר לה להגדיל את ה-ARR שלה במהירות, כשלמעשה היא הצליחה להגיע ל-ARR של 100 מיליון דולר תוך שנה וחצי בלבד, זמן שיא לחברת SaaS באותה תקופה, מה שאפשר לה לגייס לפי שווים גבוהים בהרבה.

לאורך כל הדרך וויז הצליחה למשוך אליה עובדים איכותיים, גם מחברות סייבר בכירות אחרות, והיא גם דאגה לשמור אותם שמחים - רק בשבוע שעבר ערכה החברה מסיבת פורים לעובדים בה הופיעו בין היתר עומר אדם, נועה קירל, ריטה, סטטיק, היהודים ועוד, כשלפי הערכות החברה הוציאה על המסיבה כ-15 מיליון שקל.