השנה שפישמן ירצה לשכוח: כלכלית דיווחה על הפסד של 395 מיליון שקל ברבעון הרביעי

החברה סבלה בעיקר מירידה בשווי ההוגן של נדל"ן מניב בסך של כ-725 מיליון שקל, לעומת עליה של כ- 612 מיליון שקל ב-2007
קובי ישעיהו |

חברת כלכלית ירושלים, הנמצאת בשליטת איש העסקים אליעזר פישמן, פרסמה לפנות בוקר (ד') את תוצאותיה לשנת 2008. הכנסות החברה מנכסים מניבים הסתכמו בשנה שעברה בכ-1.43 מיליארד שקל, לעומת כ-1.35 מיליארד שקל ב-2007, גידול של 5.6%.

בשורה התחתונה דיווחה החברה כי ההפסד, המיוחס לבעלי המניות של החברה, הסתכם ב-2008 בכ-732 מיליון שקל לעומת רווח בסך של כ-256 מיליון שקל ב-2007. ההפסד המיוחס לבעלי המניות של החברה, ברבעון הרביעי של 2008 הסתכם בכ-395 מיליון שקל.

עיקר הירידה ברווח נובעת מירידה בשווי ההוגן של נדל"ן מניב בסך של כ-725 מיליון שקל, לעומת עליה בסך של כ-612 מיליון שקל בשנת 2007, ירידה ברווח גולמי ממכירת דירות ושטחי מסחר לסך של כ-6 מיליון שקל בשנה שעברה, לעומת כ-162 מיליון שקל בשנת 2007. בנוסף, נפגעה החברה מגידול בהוצאות מימון, נטו, לכ- 1.367 מיליארד שקל, לעומת כ-736 מיליון שקל ב-2007, הנובע בעיקר מעליית המדד בתקופת הדוח בשיעור של כ-4.5%, לעומת עלייה בשיעור של כ-2.8% בשנת 2007.

הרווח הגולמי מנכסים מניבים, הכולל הכנסות משכירות ומניהול ואחזקה, בניכוי עלות ניהול ואחזקת המבנים, הסתכם בכ-1.01 מיליארד שקל, לעומת כ- 893 מיליון שקל ב-2007, עליה בשיעור של 13.6%. הרווח מפעולות רגילות בשנה שעברה הסתכם בכ-4 מיליון שקל בלבד, לעומת רווח מפעולות רגילות של כ-1.36 מיליארד שקל ב-2007.

ההון העצמי של החברה, המיוחס לבעלי המניות בחברה, מסתכם בסוף 2008 לסך של 1.918 מיליארד שקל, לעומת 2.899 מיליארד שקל בסוף 2007. הקיטון נבע בעיקר כתוצאה מהפסדי החברה בתקופת הדוח, קיטון בקרן הון כתוצאה מהתאמות הנובעות מתרגום דוחות כספיים של הפעילות בחו"ל, (ירידות) עליות בשערי המטבע מול השקל, קיטון בקרן הון בגין נכסים פיננסיים זמינים למכירה ומרכישה עצמית של מניות החברה.

שווי הנדל"ן להשקעה לסוף 2008 הסתכם לכ-15.58 מיליארד שקל, לעומת כ-16.89 מיליארד שקל בסוף 2007.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.37%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.