השנה שפישמן ירצה לשכוח: כלכלית דיווחה על הפסד של 395 מיליון שקל ברבעון הרביעי

החברה סבלה בעיקר מירידה בשווי ההוגן של נדל"ן מניב בסך של כ-725 מיליון שקל, לעומת עליה של כ- 612 מיליון שקל ב-2007
קובי ישעיהו |

חברת כלכלית ירושלים, הנמצאת בשליטת איש העסקים אליעזר פישמן, פרסמה לפנות בוקר (ד') את תוצאותיה לשנת 2008. הכנסות החברה מנכסים מניבים הסתכמו בשנה שעברה בכ-1.43 מיליארד שקל, לעומת כ-1.35 מיליארד שקל ב-2007, גידול של 5.6%.

בשורה התחתונה דיווחה החברה כי ההפסד, המיוחס לבעלי המניות של החברה, הסתכם ב-2008 בכ-732 מיליון שקל לעומת רווח בסך של כ-256 מיליון שקל ב-2007. ההפסד המיוחס לבעלי המניות של החברה, ברבעון הרביעי של 2008 הסתכם בכ-395 מיליון שקל.

עיקר הירידה ברווח נובעת מירידה בשווי ההוגן של נדל"ן מניב בסך של כ-725 מיליון שקל, לעומת עליה בסך של כ-612 מיליון שקל בשנת 2007, ירידה ברווח גולמי ממכירת דירות ושטחי מסחר לסך של כ-6 מיליון שקל בשנה שעברה, לעומת כ-162 מיליון שקל בשנת 2007. בנוסף, נפגעה החברה מגידול בהוצאות מימון, נטו, לכ- 1.367 מיליארד שקל, לעומת כ-736 מיליון שקל ב-2007, הנובע בעיקר מעליית המדד בתקופת הדוח בשיעור של כ-4.5%, לעומת עלייה בשיעור של כ-2.8% בשנת 2007.

הרווח הגולמי מנכסים מניבים, הכולל הכנסות משכירות ומניהול ואחזקה, בניכוי עלות ניהול ואחזקת המבנים, הסתכם בכ-1.01 מיליארד שקל, לעומת כ- 893 מיליון שקל ב-2007, עליה בשיעור של 13.6%. הרווח מפעולות רגילות בשנה שעברה הסתכם בכ-4 מיליון שקל בלבד, לעומת רווח מפעולות רגילות של כ-1.36 מיליארד שקל ב-2007.

ההון העצמי של החברה, המיוחס לבעלי המניות בחברה, מסתכם בסוף 2008 לסך של 1.918 מיליארד שקל, לעומת 2.899 מיליארד שקל בסוף 2007. הקיטון נבע בעיקר כתוצאה מהפסדי החברה בתקופת הדוח, קיטון בקרן הון כתוצאה מהתאמות הנובעות מתרגום דוחות כספיים של הפעילות בחו"ל, (ירידות) עליות בשערי המטבע מול השקל, קיטון בקרן הון בגין נכסים פיננסיים זמינים למכירה ומרכישה עצמית של מניות החברה.

שווי הנדל"ן להשקעה לסוף 2008 הסתכם לכ-15.58 מיליארד שקל, לעומת כ-16.89 מיליארד שקל בסוף 2007.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, אמר: "הכלכלה הישראלית מקבלת חיזוק של תקציב מדינה יציב ואחראי שמצליח גם לשאת את אתגרי הבטחון, גם מקל על האזרחים וגם כולל תהליכים של קידמה וחדשנות. הקפדנו להתניע מהלכים בתחומי הטכנולוגיה המתקדמת שיזניקו את מדינת ישראל ואת השירות הציבורי. את הצעדים האלה ירגיש כל אזרח בשנים הבאות והם יהפכו את מדינת ישראל לקדמת הבמה העולמית בתחום. אנחנו ממשיכים בפיתוח כלים למאבק המוצלח אותו אנו מובילים נגד ההון השחור, ונערכים להתפתחויות אזוריות חיוביות עם מדינות באזור שיביאו הנה הזדמנויות כלכליות וגיאופוליטיות רחבות היקף.


תודה גדולה למנהלים ולעובדים המסורים של משרד האוצר על חודשים ושבועות ארוכים של הכנה מקצועית וקפדנית מתוך תחושת שליחות להצלחתה של מדינת ישראל וכלכלתה. בלי ההירתמות שלכם לילות כימים זה לא היה קורה"

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.


במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.