השנה שפישמן ירצה לשכוח: כלכלית דיווחה על הפסד של 395 מיליון שקל ברבעון הרביעי
חברת כלכלית ירושלים, הנמצאת בשליטת איש העסקים אליעזר פישמן, פרסמה לפנות בוקר (ד') את תוצאותיה לשנת 2008. הכנסות החברה מנכסים מניבים הסתכמו בשנה שעברה בכ-1.43 מיליארד שקל, לעומת כ-1.35 מיליארד שקל ב-2007, גידול של 5.6%.
בשורה התחתונה דיווחה החברה כי ההפסד, המיוחס לבעלי המניות של החברה, הסתכם ב-2008 בכ-732 מיליון שקל לעומת רווח בסך של כ-256 מיליון שקל ב-2007. ההפסד המיוחס לבעלי המניות של החברה, ברבעון הרביעי של 2008 הסתכם בכ-395 מיליון שקל.
עיקר הירידה ברווח נובעת מירידה בשווי ההוגן של נדל"ן מניב בסך של כ-725 מיליון שקל, לעומת עליה בסך של כ-612 מיליון שקל בשנת 2007, ירידה ברווח גולמי ממכירת דירות ושטחי מסחר לסך של כ-6 מיליון שקל בשנה שעברה, לעומת כ-162 מיליון שקל בשנת 2007. בנוסף, נפגעה החברה מגידול בהוצאות מימון, נטו, לכ- 1.367 מיליארד שקל, לעומת כ-736 מיליון שקל ב-2007, הנובע בעיקר מעליית המדד בתקופת הדוח בשיעור של כ-4.5%, לעומת עלייה בשיעור של כ-2.8% בשנת 2007.
הרווח הגולמי מנכסים מניבים, הכולל הכנסות משכירות ומניהול ואחזקה, בניכוי עלות ניהול ואחזקת המבנים, הסתכם בכ-1.01 מיליארד שקל, לעומת כ- 893 מיליון שקל ב-2007, עליה בשיעור של 13.6%. הרווח מפעולות רגילות בשנה שעברה הסתכם בכ-4 מיליון שקל בלבד, לעומת רווח מפעולות רגילות של כ-1.36 מיליארד שקל ב-2007.
ההון העצמי של החברה, המיוחס לבעלי המניות בחברה, מסתכם בסוף 2008 לסך של 1.918 מיליארד שקל, לעומת 2.899 מיליארד שקל בסוף 2007. הקיטון נבע בעיקר כתוצאה מהפסדי החברה בתקופת הדוח, קיטון בקרן הון כתוצאה מהתאמות הנובעות מתרגום דוחות כספיים של הפעילות בחו"ל, (ירידות) עליות בשערי המטבע מול השקל, קיטון בקרן הון בגין נכסים פיננסיים זמינים למכירה ומרכישה עצמית של מניות החברה.
שווי הנדל"ן להשקעה לסוף 2008 הסתכם לכ-15.58 מיליארד שקל, לעומת כ-16.89 מיליארד שקל בסוף 2007.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
