השנה שפישמן ירצה לשכוח: כלכלית דיווחה על הפסד של 395 מיליון שקל ברבעון הרביעי
חברת כלכלית ירושלים, הנמצאת בשליטת איש העסקים אליעזר פישמן, פרסמה לפנות בוקר (ד') את תוצאותיה לשנת 2008. הכנסות החברה מנכסים מניבים הסתכמו בשנה שעברה בכ-1.43 מיליארד שקל, לעומת כ-1.35 מיליארד שקל ב-2007, גידול של 5.6%.
בשורה התחתונה דיווחה החברה כי ההפסד, המיוחס לבעלי המניות של החברה, הסתכם ב-2008 בכ-732 מיליון שקל לעומת רווח בסך של כ-256 מיליון שקל ב-2007. ההפסד המיוחס לבעלי המניות של החברה, ברבעון הרביעי של 2008 הסתכם בכ-395 מיליון שקל.
עיקר הירידה ברווח נובעת מירידה בשווי ההוגן של נדל"ן מניב בסך של כ-725 מיליון שקל, לעומת עליה בסך של כ-612 מיליון שקל בשנת 2007, ירידה ברווח גולמי ממכירת דירות ושטחי מסחר לסך של כ-6 מיליון שקל בשנה שעברה, לעומת כ-162 מיליון שקל בשנת 2007. בנוסף, נפגעה החברה מגידול בהוצאות מימון, נטו, לכ- 1.367 מיליארד שקל, לעומת כ-736 מיליון שקל ב-2007, הנובע בעיקר מעליית המדד בתקופת הדוח בשיעור של כ-4.5%, לעומת עלייה בשיעור של כ-2.8% בשנת 2007.
הרווח הגולמי מנכסים מניבים, הכולל הכנסות משכירות ומניהול ואחזקה, בניכוי עלות ניהול ואחזקת המבנים, הסתכם בכ-1.01 מיליארד שקל, לעומת כ- 893 מיליון שקל ב-2007, עליה בשיעור של 13.6%. הרווח מפעולות רגילות בשנה שעברה הסתכם בכ-4 מיליון שקל בלבד, לעומת רווח מפעולות רגילות של כ-1.36 מיליארד שקל ב-2007.
ההון העצמי של החברה, המיוחס לבעלי המניות בחברה, מסתכם בסוף 2008 לסך של 1.918 מיליארד שקל, לעומת 2.899 מיליארד שקל בסוף 2007. הקיטון נבע בעיקר כתוצאה מהפסדי החברה בתקופת הדוח, קיטון בקרן הון כתוצאה מהתאמות הנובעות מתרגום דוחות כספיים של הפעילות בחו"ל, (ירידות) עליות בשערי המטבע מול השקל, קיטון בקרן הון בגין נכסים פיננסיים זמינים למכירה ומרכישה עצמית של מניות החברה.
שווי הנדל"ן להשקעה לסוף 2008 הסתכם לכ-15.58 מיליארד שקל, לעומת כ-16.89 מיליארד שקל בסוף 2007.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
