השנה שפישמן ירצה לשכוח: כלכלית דיווחה על הפסד של 395 מיליון שקל ברבעון הרביעי
חברת כלכלית ירושלים, הנמצאת בשליטת איש העסקים אליעזר פישמן, פרסמה לפנות בוקר (ד') את תוצאותיה לשנת 2008. הכנסות החברה מנכסים מניבים הסתכמו בשנה שעברה בכ-1.43 מיליארד שקל, לעומת כ-1.35 מיליארד שקל ב-2007, גידול של 5.6%.
בשורה התחתונה דיווחה החברה כי ההפסד, המיוחס לבעלי המניות של החברה, הסתכם ב-2008 בכ-732 מיליון שקל לעומת רווח בסך של כ-256 מיליון שקל ב-2007. ההפסד המיוחס לבעלי המניות של החברה, ברבעון הרביעי של 2008 הסתכם בכ-395 מיליון שקל.
עיקר הירידה ברווח נובעת מירידה בשווי ההוגן של נדל"ן מניב בסך של כ-725 מיליון שקל, לעומת עליה בסך של כ-612 מיליון שקל בשנת 2007, ירידה ברווח גולמי ממכירת דירות ושטחי מסחר לסך של כ-6 מיליון שקל בשנה שעברה, לעומת כ-162 מיליון שקל בשנת 2007. בנוסף, נפגעה החברה מגידול בהוצאות מימון, נטו, לכ- 1.367 מיליארד שקל, לעומת כ-736 מיליון שקל ב-2007, הנובע בעיקר מעליית המדד בתקופת הדוח בשיעור של כ-4.5%, לעומת עלייה בשיעור של כ-2.8% בשנת 2007.
הרווח הגולמי מנכסים מניבים, הכולל הכנסות משכירות ומניהול ואחזקה, בניכוי עלות ניהול ואחזקת המבנים, הסתכם בכ-1.01 מיליארד שקל, לעומת כ- 893 מיליון שקל ב-2007, עליה בשיעור של 13.6%. הרווח מפעולות רגילות בשנה שעברה הסתכם בכ-4 מיליון שקל בלבד, לעומת רווח מפעולות רגילות של כ-1.36 מיליארד שקל ב-2007.
ההון העצמי של החברה, המיוחס לבעלי המניות בחברה, מסתכם בסוף 2008 לסך של 1.918 מיליארד שקל, לעומת 2.899 מיליארד שקל בסוף 2007. הקיטון נבע בעיקר כתוצאה מהפסדי החברה בתקופת הדוח, קיטון בקרן הון כתוצאה מהתאמות הנובעות מתרגום דוחות כספיים של הפעילות בחו"ל, (ירידות) עליות בשערי המטבע מול השקל, קיטון בקרן הון בגין נכסים פיננסיים זמינים למכירה ומרכישה עצמית של מניות החברה.
שווי הנדל"ן להשקעה לסוף 2008 הסתכם לכ-15.58 מיליארד שקל, לעומת כ-16.89 מיליארד שקל בסוף 2007.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
