עליית הדולר שיפרה את תוצאות בנק ישראל: הפסד של כ-600 מיליון שקל ב-2008

הוצאות השכר והזכויות של עובדי הבנק הסתכמו בשנת 2008 בכ-551 מיליון שקל, לעומת 548 מיליון שקל בשנת 2007
קובי ישעיהו |

בנק ישראל פרסם היום את הדוח הכספי המלא לשנת 2008. המאזן בנק ישראל הסתכם בסוף השנה שעברה בכ-169 מיליארד שקל, לעומת כ-133 מיליארדים בסוף 2007, עלייה של כ-27%. עיקר הגידול נובע מהגדלת יתרות המט"ח (בצד הנכסים) וכנגדה הגדלה נטו בכלים המוניטריים, בעיקר במק"ם ובפז"ק (בצד ההתחייבויות).

בשנת 2008 נרשם לבנק ישראל הפסד של כ-600 מיליון שקל, לעומת הפסד בסך של כ-5.3 מיליארד שקל בשנת 2007. הפעילות בשוק המט"ח (הבנק המרכזי החל לרכוש דולרים באגרסיביות בחודשי הקיץ) הניבה לבנק רווח של 1.6 מיליארד דולר מניהול יתרות המט"ח, השווה לכ- 5.6 מיליארד שקל (לא כולל הפרשי שערים), לעומת 6 מיליארד שקל בשנת 2007.

בבנק המרכזי מציינים כי מדיניות השקעתן של יתרות המט"ח והרכבן נקבעת בהתאם לשימושים האפשריים של בנק ישראל והממשלה ביתרות.

בגין הכלים המוניטריים (בעיקר בגין המק"ם) רשם בנק ישראל הוצאות בסך של כ-3.1 מיליארד שקל, לעומת כ-3.9 מיליארד שקל בשנת 2007. בגין הפרשי שערים רשם הבנק הוצאה בסך של כ-2.3 מיליארד שקל, לעומת הוצאה של כ-6.6 מיליארדים בשנת 2007.

הוצאות הפרשי השערים נבעו מייסוף של השקל מול המטבעות בהם מוחזקות היתרות. חישוב הפרשי השערים נועד לצרכים חשבונאיים ולשם הצגת הדוח במטבע ישראלי. הפרשי השערים מועברים לדוח הרווח וההפסד בהתאם לכללי חשבונאות הנהוגים בבנקים מרכזיים.

הוצאות השכר והזכויות של עובדי הבנק הסתכמו בשנת 2008 בכ-551 מיליון שקל, לעומת 548 מיליון שקל בשנת 2007. הוצאות אלו כוללות תשלומי שכר לעובדים, תשלומים נלווים והפרשות בגינם, וכן את עדכון התחייבויות הבנק לפנסיה, לתשלומי פרישה ולחופשה לעובדים.

בבנק ישראל מציינים עוד כי הדוח מבוקר על ידי רואה חשבון חיצוני, אשר מפרסם את חוות דעתו לציבור. פרסום הדוח המלא הוא במסגרת מדיניות בנק ישראל לשיפור מערכות הניהול והבקרה הפנימית, ומתוך רצון להגביר את השקיפות בפעילותו של הבנק. הדוחות הכספיים מוצגים על פי כללי חשבונאות מקובלים, תוך התאמתם לפעילות המיוחדת של בנק מרכזי, כפי שמקובל גם בבנקים מרכזיים אחרים בעולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר

תמיר חכמוף |

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%. 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.




מה קרה למחירי הדירות?

מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג קפץ ב-12.4%, בהתאוששות המהירה ביותר מאז הקורונה

הלמ״ס מפרסמת אומדן ראשון לרבעון השלישי של 2025: הצריכה הפרטית זינקה ב-23%, ההשקעות בנכסים קבועים קפצו ב-36.9%, והיבוא עלה ב-38.6%; בהשוואה לשנה שעברה, המשק רשם צמיחה שנתית של 3.5% למרות השפעות המלחמה

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג

אחרי הרבעון השני הקשה של 2025, שהושפע עמוקות ממלחמת “עם כלביא” וגרר ירידה חדה בפעילות המשקית, הכלכלה הישראלית מציגה התאוששות מרשימה: לפי אומדן ראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבעון השלישי של השנה, התמ״ג עלה ב-12.4% בחישוב שנתי, התאוששות משמעותית שהחזירה את הכלכלה למסלול צמיחה מהיר. מדובר בקצב הצמיחה הרבעוני הגבוה ביותר מאז תקופת היציאה ממשבר הקורונה.

על פי הלמ״ס, כמעט כל רכיבי הפעילות הכלכלית הציגו עליות חדות, ובראשן הצריכה הפרטית, שעלתה ב-23% (5.3% רבעוני). הצריכה לנפש זינקה ב-21.3%, נתון המשקף קפיצה משמעותית במוצרים ברי-קיימא וברי-קיימא למחצה, אחרי ירידות חדות שנרשמו ברבעון השני. הוצאות משקי הבית על ריהוט, ציוד חשמלי ומוצרי צריכה אחרים זינקו ביותר מ-90% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה על הלבשה והנעלה נסקה ב-108%.

בנוסף נרשמה עלייה של 17.3% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).

מבחינת הוצאות בחלוקה לסקטורים, ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-4.4% ברבעון השלישי של שנת 2025 בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב-15.6% בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה ב-20.1% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2025 (5.5% בחישוב רבעוני).

גם ההשקעה בנכסים קבועים רשמה האצה יוצאת דופן עם עלייה של 36.9%, כולל עלייה חדה בהשקעה במכונות וציוד (38.2%), חלק ניכר ממנה נובע מגידול ברכש של משרד הביטחון. ההשקעה בבנייה למגורים קפצה ב-32.1% (7.2% בחישוב רבעוני) וההשקעה בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות עלתה ב-11% בחישוב שנתי אך עדיין נותרת נמוכה ב-15.1% מהרמה שנרשמה ברבעון השלישי של 2023, בעדות נוספת להאטה ולתנודות בענף.