עליית הדולר שיפרה את תוצאות בנק ישראל: הפסד של כ-600 מיליון שקל ב-2008
בנק ישראל פרסם היום את הדוח הכספי המלא לשנת 2008. המאזן בנק ישראל הסתכם בסוף השנה שעברה בכ-169 מיליארד שקל, לעומת כ-133 מיליארדים בסוף 2007, עלייה של כ-27%. עיקר הגידול נובע מהגדלת יתרות המט"ח (בצד הנכסים) וכנגדה הגדלה נטו בכלים המוניטריים, בעיקר במק"ם ובפז"ק (בצד ההתחייבויות).
בשנת 2008 נרשם לבנק ישראל הפסד של כ-600 מיליון שקל, לעומת הפסד בסך של כ-5.3 מיליארד שקל בשנת 2007. הפעילות בשוק המט"ח (הבנק המרכזי החל לרכוש דולרים באגרסיביות בחודשי הקיץ) הניבה לבנק רווח של 1.6 מיליארד דולר מניהול יתרות המט"ח, השווה לכ- 5.6 מיליארד שקל (לא כולל הפרשי שערים), לעומת 6 מיליארד שקל בשנת 2007.
בבנק המרכזי מציינים כי מדיניות השקעתן של יתרות המט"ח והרכבן נקבעת בהתאם לשימושים האפשריים של בנק ישראל והממשלה ביתרות.
בגין הכלים המוניטריים (בעיקר בגין המק"ם) רשם בנק ישראל הוצאות בסך של כ-3.1 מיליארד שקל, לעומת כ-3.9 מיליארד שקל בשנת 2007. בגין הפרשי שערים רשם הבנק הוצאה בסך של כ-2.3 מיליארד שקל, לעומת הוצאה של כ-6.6 מיליארדים בשנת 2007.
הוצאות הפרשי השערים נבעו מייסוף של השקל מול המטבעות בהם מוחזקות היתרות. חישוב הפרשי השערים נועד לצרכים חשבונאיים ולשם הצגת הדוח במטבע ישראלי. הפרשי השערים מועברים לדוח הרווח וההפסד בהתאם לכללי חשבונאות הנהוגים בבנקים מרכזיים.
הוצאות השכר והזכויות של עובדי הבנק הסתכמו בשנת 2008 בכ-551 מיליון שקל, לעומת 548 מיליון שקל בשנת 2007. הוצאות אלו כוללות תשלומי שכר לעובדים, תשלומים נלווים והפרשות בגינם, וכן את עדכון התחייבויות הבנק לפנסיה, לתשלומי פרישה ולחופשה לעובדים.
בבנק ישראל מציינים עוד כי הדוח מבוקר על ידי רואה חשבון חיצוני, אשר מפרסם את חוות דעתו לציבור. פרסום הדוח המלא הוא במסגרת מדיניות בנק ישראל לשיפור מערכות הניהול והבקרה הפנימית, ומתוך רצון להגביר את השקיפות בפעילותו של הבנק. הדוחות הכספיים מוצגים על פי כללי חשבונאות מקובלים, תוך התאמתם לפעילות המיוחדת של בנק מרכזי, כפי שמקובל גם בבנקים מרכזיים אחרים בעולם.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

כתב אישום נגד מתווך נדל"ן ועו"ד על עבירות מס של כ-7.5 מיליון שקל
פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה כתב אישום לבית משפט השלום בבאר שבע נגד עו"ד אלון גורן ומתווך הנדל"ן שלמה דהרי, בחשד שבין השנים 2013-2018 ביצעו שורת עבירות מס חמורות במסגרת עסקאות למכירת קרקעות חקלאיות באזור אשקלון; על פי הנטען, השניים פעלו להסתיר הכנסות במיליוני שקלים באמצעות דיווחים כוזבים, חוזים מזויפים וחשבוניות פיקטיביות
פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום חמור נגד עו"ד אלון גורן ומתווך הנדל"ן שלמה דהרי, שבבסיסו השניים מואשים במכירות עשרות חלקות קרקע חקלאיות באזור אשקלון תוך רישום מחירים פיקטיביים, דיווחים כוזבים והשמטת הכנסות בהיקף של למעלה מ-7.4 מיליון שקל. גורן נאשם בעשרות עבירות מס ובשימוש שיטתי בתחבולה כדי להסתיר את ההכנסות, ואילו דהרי נאשם בסיוע להעלמות ובניסיון להדיח עדים בחקירה.
לפי כתב האישום, בין השנים 2013 ל-2018 עסק עו"ד אלון גורן, המחזיק בזכויות חכירה בעשרות דונמים של קרקע חקלאית באשקלון, במכירת חלקות לעשרות רוכשים פרטיים. שלמה דהרי, מתווך נדל"ן, היה אמון על שיווק הקרקעות, ניהול המשא ומתן והעברת כספי העסקאות. השניים, כך לפי האישום, נהגו לדרוש מהרוכשים לשלם את כספי התמורה במזומן בלבד. לאחר קבלת הכסף, גורן היה עורך חוזי מכר שבהם נרשמו מחירים נמוכים משמעותית מהתמורה האמיתית ששולמה בפועל. חוזים אלה הוגשו לרשויות המס, ובכך נוצר מצג כוזב של מחירי מכירה מופחתים.
השמטת הכנסות בהיקף של כ-7.5 מיליון שקל
מכתב האישום עולה כי גורן השמיט הכנסות מצטברות של לפחות 7,464,200 שקל מהדיווחים לרשויות המס, תוך שימוש עקבי ב"מרמה, עורמה ותחבולה". הוא ביצע 71 עסקאות מכירה כוזבות ו-44 דיווחים כוזבים למיסוי מקרקעין, והוציא 44 חשבוניות מס כוזבות בסכום כולל של למעלה ממיליון שקל.
לגורן מיוחסות שורה של עבירות מס חמורות לפי חוק מיסוי מקרקעין, פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ, ובהן: מסירת הצהרות כוזבות במטרה להתחמק ממס; השמטת הכנסות מדוחות שנתיים בכוונה להסתיר רווחים; ניהול פנקסי חשבונות כוזבים; הוצאת חשבוניות מס שלא כדין; שימוש במרמה, עורמה ותחבולה לשם התחמקות ממסים. על פי כתב האישום, המעשים בוצעו "מתוך תכנון מוקדם והתנהלות שיטתית ומתוכננת" שגרמה נזק נרחב לקופת המדינה".
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דהרי מואשם כי שימש "הזרוע המבצעת" של עו"ד גורן, והיה מעורב בהצגת המחירים הכוזבים, העברת כספי המזומן והנעת הרוכשים לחתום על חוזים מזויפים. הוא נאשם ב-44 עבירות של סיוע למסירת הצהרות כוזבות, בהשמטת הכנסות ובסיוע לשימוש במרמה לצורך התחמקות ממס. בנוסף, מיוחסות לו עבירות לפי חוק מס ערך מוסף בגין פעולות שנעשו "במטרה שאדם אחר יתחמק מתשלום מס".
