עליית הדולר שיפרה את תוצאות בנק ישראל: הפסד של כ-600 מיליון שקל ב-2008

הוצאות השכר והזכויות של עובדי הבנק הסתכמו בשנת 2008 בכ-551 מיליון שקל, לעומת 548 מיליון שקל בשנת 2007
קובי ישעיהו |

בנק ישראל פרסם היום את הדוח הכספי המלא לשנת 2008. המאזן בנק ישראל הסתכם בסוף השנה שעברה בכ-169 מיליארד שקל, לעומת כ-133 מיליארדים בסוף 2007, עלייה של כ-27%. עיקר הגידול נובע מהגדלת יתרות המט"ח (בצד הנכסים) וכנגדה הגדלה נטו בכלים המוניטריים, בעיקר במק"ם ובפז"ק (בצד ההתחייבויות).

בשנת 2008 נרשם לבנק ישראל הפסד של כ-600 מיליון שקל, לעומת הפסד בסך של כ-5.3 מיליארד שקל בשנת 2007. הפעילות בשוק המט"ח (הבנק המרכזי החל לרכוש דולרים באגרסיביות בחודשי הקיץ) הניבה לבנק רווח של 1.6 מיליארד דולר מניהול יתרות המט"ח, השווה לכ- 5.6 מיליארד שקל (לא כולל הפרשי שערים), לעומת 6 מיליארד שקל בשנת 2007.

בבנק המרכזי מציינים כי מדיניות השקעתן של יתרות המט"ח והרכבן נקבעת בהתאם לשימושים האפשריים של בנק ישראל והממשלה ביתרות.

בגין הכלים המוניטריים (בעיקר בגין המק"ם) רשם בנק ישראל הוצאות בסך של כ-3.1 מיליארד שקל, לעומת כ-3.9 מיליארד שקל בשנת 2007. בגין הפרשי שערים רשם הבנק הוצאה בסך של כ-2.3 מיליארד שקל, לעומת הוצאה של כ-6.6 מיליארדים בשנת 2007.

הוצאות הפרשי השערים נבעו מייסוף של השקל מול המטבעות בהם מוחזקות היתרות. חישוב הפרשי השערים נועד לצרכים חשבונאיים ולשם הצגת הדוח במטבע ישראלי. הפרשי השערים מועברים לדוח הרווח וההפסד בהתאם לכללי חשבונאות הנהוגים בבנקים מרכזיים.

הוצאות השכר והזכויות של עובדי הבנק הסתכמו בשנת 2008 בכ-551 מיליון שקל, לעומת 548 מיליון שקל בשנת 2007. הוצאות אלו כוללות תשלומי שכר לעובדים, תשלומים נלווים והפרשות בגינם, וכן את עדכון התחייבויות הבנק לפנסיה, לתשלומי פרישה ולחופשה לעובדים.

בבנק ישראל מציינים עוד כי הדוח מבוקר על ידי רואה חשבון חיצוני, אשר מפרסם את חוות דעתו לציבור. פרסום הדוח המלא הוא במסגרת מדיניות בנק ישראל לשיפור מערכות הניהול והבקרה הפנימית, ומתוך רצון להגביר את השקיפות בפעילותו של הבנק. הדוחות הכספיים מוצגים על פי כללי חשבונאות מקובלים, תוך התאמתם לפעילות המיוחדת של בנק מרכזי, כפי שמקובל גם בבנקים מרכזיים אחרים בעולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.