תיק הנכסים - סימן חיובי? בינואר החשיפה של הציבור הישראלי למניות עלתה

מנתוני בנק ישראל על התפתחות תיק הנכסים שבידי הציבור בינואר עולה, כי החלה הסטת כספים לשוק המניות, אך הזרמת הכספים לקופות הגמל וקרנות הפנסיה האטה. תיק הנכסים עלה ב-33.5 מיליארד ש'
אריאל אטיאס |

המשקיעים הישראלים בחרו בתחילת שנת 2009 להזרים מעט כסף לשוק המניות ולהגדיל את חשיפתם למניות. כמו כן, מגמת הגידול בשווי נכסי הציבור המנוהלים בקופות הגמל וקרנות פנסיה המשיכה בינואר. כך עולה מנתוני התפתחות תיק הנכסים הכספיים שבידי הציבור.

מנתוני בנק ישראל המתפרסמים היום (א') עולה, כי סך ההשקעות של הציבור במניות בארץ בחודש ינואר עלה ל-229.9 מיליארד שקל מ-217.3 מיליארד שקלים בדצמבר וכמו כן, שיעור ההחזקה הכללי במניות הישראליות עלה מרמת שפל של 11.5% ל-12%, בעוד סך התיק עלה ב-1.8% לסך של 1.92 טריליון שקלים.

חשוב לזכור, כי בחודש ינואר נרשמו בעיקר עליות שערים בבורסה המקומית דבר שהטיב עם שוויו של תיק הנכסים. מדד המעו"ף עלה בינואר ב-0.8% ומדד ת"א 75 טס ב-29%.

החשיפה לאיגרות חוב עלתה מעט

החשיפה לאיגרות חוב סחירות בקרב הציבור הישראלי עלתה מעט לסך של 542.2 מיליארד שקל בינואר מ-526.8 מיליארד שקל, כאשר העלייה הורגשה בעיקר באיגרות חוב סחירות צמודות למדד בה עלתה ההחזקה ב-13.3 מיליארד שקלים לסך של 247.3 מיליארד שקל.

כאשר בודקים את הרכב התיק הנכסים בהשקעה במניות בארץ ובחו"ל ניתן לראות כי הירידה בחשיפה למניות שהתרחשה בדצמבר הופסקה בינואר והחשיפה עלתה מ-14.3% ל-14.8%, בהתאמה. נזכיר, כי רק בחודש דצמבר אשתקד עמד משקל המניות בתיק על 27.9%, אחרי שבאוקטובר נגע בשיא של 29.5%.

מהנתונים עוד עולה, כי הגידול בהסטת הכספים של הציבור הישראלי לקופות גמל וקרנות פנסיה המשיך בינואר. בינואר חלה עלייה של 3.4% בנכסים המנוהלים בקופ"ג וקרנות פנסיה והסתכמה ב-157.8 מיליארד שקל.

הנתונים עודכנו - ירידה של רק 73.9 מיליארד שקל בשנת 2008

תיק הנכסים של הציבור אינו כולל את הממשלה, את בנק ישראל, את השקעות תושבי חוץ ואת הבנקים המסחריים והבנקים למשכנתאות. כמו כן, הנכסים בארץ אינם כוללים תעודות סל, תעודות פיקדון ואגרות חוב מובנות. מנגד, הוא כולל נכסים לא צמודים, כגון מזומן, חשבונות עו"ש, פיקדונות בנקאיים, אג"ח, נכסים צמודים ולא צמודים ומניות בארץ ובחו"ל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.