תיק הנכסים - סימן חיובי? בינואר החשיפה של הציבור הישראלי למניות עלתה
המשקיעים הישראלים בחרו בתחילת שנת 2009 להזרים מעט כסף לשוק המניות ולהגדיל את חשיפתם למניות. כמו כן, מגמת הגידול בשווי נכסי הציבור המנוהלים בקופות הגמל וקרנות פנסיה המשיכה בינואר. כך עולה מנתוני התפתחות תיק הנכסים הכספיים שבידי הציבור.
מנתוני בנק ישראל המתפרסמים היום (א') עולה, כי סך ההשקעות של הציבור במניות בארץ בחודש ינואר עלה ל-229.9 מיליארד שקל מ-217.3 מיליארד שקלים בדצמבר וכמו כן, שיעור ההחזקה הכללי במניות הישראליות עלה מרמת שפל של 11.5% ל-12%, בעוד סך התיק עלה ב-1.8% לסך של 1.92 טריליון שקלים.
חשוב לזכור, כי בחודש ינואר נרשמו בעיקר עליות שערים בבורסה המקומית דבר שהטיב עם שוויו של תיק הנכסים. מדד המעו"ף עלה בינואר ב-0.8% ומדד ת"א 75 טס ב-29%.
החשיפה לאיגרות חוב עלתה מעט
החשיפה לאיגרות חוב סחירות בקרב הציבור הישראלי עלתה מעט לסך של 542.2 מיליארד שקל בינואר מ-526.8 מיליארד שקל, כאשר העלייה הורגשה בעיקר באיגרות חוב סחירות צמודות למדד בה עלתה ההחזקה ב-13.3 מיליארד שקלים לסך של 247.3 מיליארד שקל.
כאשר בודקים את הרכב התיק הנכסים בהשקעה במניות בארץ ובחו"ל ניתן לראות כי הירידה בחשיפה למניות שהתרחשה בדצמבר הופסקה בינואר והחשיפה עלתה מ-14.3% ל-14.8%, בהתאמה. נזכיר, כי רק בחודש דצמבר אשתקד עמד משקל המניות בתיק על 27.9%, אחרי שבאוקטובר נגע בשיא של 29.5%.
מהנתונים עוד עולה, כי הגידול בהסטת הכספים של הציבור הישראלי לקופות גמל וקרנות פנסיה המשיך בינואר. בינואר חלה עלייה של 3.4% בנכסים המנוהלים בקופ"ג וקרנות פנסיה והסתכמה ב-157.8 מיליארד שקל.
הנתונים עודכנו - ירידה של רק 73.9 מיליארד שקל בשנת 2008
תיק הנכסים של הציבור אינו כולל את הממשלה, את בנק ישראל, את השקעות תושבי חוץ ואת הבנקים המסחריים והבנקים למשכנתאות. כמו כן, הנכסים בארץ אינם כוללים תעודות סל, תעודות פיקדון ואגרות חוב מובנות. מנגד, הוא כולל נכסים לא צמודים, כגון מזומן, חשבונות עו"ש, פיקדונות בנקאיים, אג"ח, נכסים צמודים ולא צמודים ומניות בארץ ובחו"ל.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
