שאלות ותשובות: פעילות בנק ישראל בשוק האג"ח הממשלתיות
1. מהו הכלי החדש שהתחיל בנק ישראל להפעיל ב 17/2/09 ?
בנק ישראל החל לרכוש איגרות חוב ממשלתיות בבורסה לניירות ערך, כלומר, הוא פועל בשוק המשני (בלבד) תוך הזרמת ביקושים במסחר המתקיים באיגרות חוב שהונפקו בעבר על ידי הממשלה.
2. למה בנק ישראל לא פעל עד כה בצורה זו?
בדרך כלל, בנקים מרכזיים בכל העולם, ובתוכם בנק ישראל, פועלים בחלק הקצר של שוק ההון, המכונה שוק הכספים, וקובעים ריבית בעסקאות ליום או לימים ספורים, בעיקר מול בנקים או קבוצה מוגדרת של סוחרים ראשיים. בזמני שיגרה, פעולות אלה של הבנק המרכזי משפיעות על כל מערך הריביות במשק ? רביות לטווח קצר ולטווח ארוך. אולם, מאז פרוץ המשבר הפיננסי בקיץ 2007 , פחתה ההשפעה על הריביות לטווחים ארוכים ופעולה זו מכוונת
להגדיל את השפעת המדיניות המוניטארית גם על הריביות הארוכות
3. מה הניע את בנק ישראל להתחיל עתה בפעולות באג"ח ממשלתי?
לנוכח המשך זרימת נתונים ואינדיקטורים לגבי האטת הצמיחה ומצוקת אשראי, החליט בנק ישראל על פעולה נוספת, לא שגרתית ? רכישת אג"ח ממשלתית ישירות בבורסה לני"ע. פעולה זו נועדה להפחית בצורה ישירה את הריבית לטווח בינוני וארוך על אג"ח ממשלתי, המשמש כסמן לתמחור חלק משמעותי מהאשראי הצמוד מהבנקים לסקטור הלא-פיננסי, עסקים ומשקי בית.
4. איך מתבצעת פעולת בנק ישראל?
כאמור, בנק ישראל רוכש במסחר בבורסה אג"ח ממשלתי שהנפיקה הממשלה בעבר, פעולה המתאפשרת ממעמדו של בנק ישראל כחבר בורסה. בתמורה, מעביר בנק ישראל כספים למסלקת הבורסה המבצעת תשלום למוכר האג"ח, באמצעות חבר בורסה המייצג אותו.
5. האם לא מדובר בהדפסת כסף?
בנק ישראל קובע מידי חודש ריבית המהווה את מחיר הכסף. כדי לתמוך בקיומה של ריבית זו, פועל בנק ישראל בכלים העומדים לרשותו על מנת לווסת את כמות הכסף הנגזרת מרמת הריבית אותה קבע. במסגרת זאת, מזרים בנק ישראל כסף או סופג אותו בהתאם לצורך. ברכישות האג"ח (או דולרים) על ידי בנק ישראל מוזרם כסף לשוק. שקל שיוצא מחשבון בנק ישראל, למשל לצורך קניית אג"ח, מגדיל את כמות הכסף בשקל. שקל שנכנס לחשבון בנק
ישראל למשל כאשר בנק ישראל מוכר מק"מ, מקטין את כמות הכסף בשקל. אולם, כדי שכמות הכסף לא תעלה על הכמות המתאימה לריבית שקבע בנק ישראל, סופג בנק ישראל את הכספים שזרמו לשוק ולכן פילותו בשוק האג"ח (או המט"ח) אינה גורמת להדפסת כסף. בין הכלים בהם משתמש בנק ישראל על מנת לווסת את כמות הכסף ניתן למנות את המק"מ, פקדונות והלוואות הבנקים המסחריים.
6. האם אין בפעילות זו מימון של הוצאות הממשלה, האם לא עובר הבנק על "חוק אי-הדפסה"?
התשובה לשאלה זו היא לא. מימון הוצאות הממשלה על ידי בנק ישראל אסור מטעם התיקון לסעיף 45 א של חוק בנק ישראל, המכונה "חוק אי-הדפסה", שהתקבל כחלק מתוכנית הייצוב של המשק בשנת 1985 אחרי שנים רבות של אינפלציה שנתית בסביבות 100 אחוזים ויותר. כוונת החוק היתה למנוע מצב שבו הממשלה בהחלטתה וביוזמתה מחייבת את בנק ישראל לממן את הוצאותיה השוטפות. חוק זה נשמר בקפדנות על ידי הממשלה ובנק ישראל. הפעילות החדשה של בנק ישראל היא רכישת אג"ח ממשלתיות קיימות ביוזמת בנק ישראל ולפי שיקול דעתו הבלעדי כחלק ממכלול של צעדים מוניטאריים שנועדו לצמצם את עלות האשראי במשק ולכן פעילות זו אינה מנוגדת את "חוק אי ההדפסה".
7. האם בנק ישראל מתכוון להמשיך להפעיל מכשיר זה לאורך זמן?
כאמור, בנק ישראל התחיל לעבוד בשוק האג"ח הממשלתי לנוכח תנאי המשק ולאחר שנים רבות שפעל אך ורק בשוק השקלי הקצר. זאת בדומה להתנהלות של בנקים מרכזיים אחרים בעולם. צעד זה ואחרים בהם נקט בנק ישראל הם יוצאי דופן בתקופה יוצאת דופן. כאשר המשבר יחלוף, יחזור בנק ישראל לפעול באופן שפעל בשגרה לפני המשבר. עם זאת, חשוב להדגיש כי המשבר העולמי התחיל בכשל פיננסי מהחמורים בהיסטוריה. תופעה שכנראה תביא
לשינויים באופן ההתנהלות הפיננסית בעתיד. כרגע לא צפויות השלכות משמעותיות באופן תפעול המדיניות המוניטרית אך יתכן ויהיו שינויים כאלה. בנק ישראל משתתף בשיח הקיים בעולם על לקחי המשבר ומתאים את הכלים המוניטריים שהוא מפעיל בהתאם ללקחים שיילמדו ושיהיו רלבנטיים לנסיבות של המשק הישראלי והשווקים הפיננסיים המקומיים.
8. כמה תרכשו ליום?
אנו נעקוב באופן שוטף אחר ההתפתחויות בשוק ובהתאם לכך נקבע את הכמויות. מדי סוף חודש יפרסם בנק ישראל באתר האינטרנט שלו את היקף הפעילות בחודש הקודם.
9. באיזה ימים תבצעו את הרכישות?
אנו נפעל לפי הצורך בימים בהם מתקיים מסחר באג"ח ממשלתיות.
10 . איזה סוגי אג"ח? (צמודות, לא צמודות) לאיזה טווחים?
כפי שציינו בהודעה לעיתונות בה הודיע בנק ישראל על כוונתו להתחיל בפעילות בשוק האג"ח הממשלתי, נפעל באג"ח מסוגים שונים ולטווחים שונים לפדיון כדי לשפר את האפקטיביות של המדיניות המוניטרית.
11 . האם אין חשש שפעולה זאת תגרום להאצת האינפלציה?
התמסורת מהפעולה שאנו נוקטים בה לבין עליית האינפלציה עוברת דרך האצת הפעילות הכלכלית שהיא לכשעצמה הישג חיובי. כמו כן, בהסתכלות של שנה קדימה האינפלציה בישראל צפויה להיות מתחת ליעד יציבות המחירים. כלומר מתחת ל 1%-. בנק ישראל מחויב ליעד האינפלציה ונוקט בפעילות להשגת היעד. פעולה זאת תומכת בהשגת יעד האינפלציה, בצמיחה
וביציבות הפיננסית.
12 . האם בכוונתכם לבצע פעולות דומות גם בשוק הקונצרני?
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
