שאלות ותשובות: פעילות בנק ישראל בשוק האג"ח הממשלתיות
1. מהו הכלי החדש שהתחיל בנק ישראל להפעיל ב 17/2/09 ?
בנק ישראל החל לרכוש איגרות חוב ממשלתיות בבורסה לניירות ערך, כלומר, הוא פועל בשוק המשני (בלבד) תוך הזרמת ביקושים במסחר המתקיים באיגרות חוב שהונפקו בעבר על ידי הממשלה.
2. למה בנק ישראל לא פעל עד כה בצורה זו?
בדרך כלל, בנקים מרכזיים בכל העולם, ובתוכם בנק ישראל, פועלים בחלק הקצר של שוק ההון, המכונה שוק הכספים, וקובעים ריבית בעסקאות ליום או לימים ספורים, בעיקר מול בנקים או קבוצה מוגדרת של סוחרים ראשיים. בזמני שיגרה, פעולות אלה של הבנק המרכזי משפיעות על כל מערך הריביות במשק ? רביות לטווח קצר ולטווח ארוך. אולם, מאז פרוץ המשבר הפיננסי בקיץ 2007 , פחתה ההשפעה על הריביות לטווחים ארוכים ופעולה זו מכוונת
להגדיל את השפעת המדיניות המוניטארית גם על הריביות הארוכות
3. מה הניע את בנק ישראל להתחיל עתה בפעולות באג"ח ממשלתי?
לנוכח המשך זרימת נתונים ואינדיקטורים לגבי האטת הצמיחה ומצוקת אשראי, החליט בנק ישראל על פעולה נוספת, לא שגרתית ? רכישת אג"ח ממשלתית ישירות בבורסה לני"ע. פעולה זו נועדה להפחית בצורה ישירה את הריבית לטווח בינוני וארוך על אג"ח ממשלתי, המשמש כסמן לתמחור חלק משמעותי מהאשראי הצמוד מהבנקים לסקטור הלא-פיננסי, עסקים ומשקי בית.
4. איך מתבצעת פעולת בנק ישראל?
כאמור, בנק ישראל רוכש במסחר בבורסה אג"ח ממשלתי שהנפיקה הממשלה בעבר, פעולה המתאפשרת ממעמדו של בנק ישראל כחבר בורסה. בתמורה, מעביר בנק ישראל כספים למסלקת הבורסה המבצעת תשלום למוכר האג"ח, באמצעות חבר בורסה המייצג אותו.
5. האם לא מדובר בהדפסת כסף?
בנק ישראל קובע מידי חודש ריבית המהווה את מחיר הכסף. כדי לתמוך בקיומה של ריבית זו, פועל בנק ישראל בכלים העומדים לרשותו על מנת לווסת את כמות הכסף הנגזרת מרמת הריבית אותה קבע. במסגרת זאת, מזרים בנק ישראל כסף או סופג אותו בהתאם לצורך. ברכישות האג"ח (או דולרים) על ידי בנק ישראל מוזרם כסף לשוק. שקל שיוצא מחשבון בנק ישראל, למשל לצורך קניית אג"ח, מגדיל את כמות הכסף בשקל. שקל שנכנס לחשבון בנק
ישראל למשל כאשר בנק ישראל מוכר מק"מ, מקטין את כמות הכסף בשקל. אולם, כדי שכמות הכסף לא תעלה על הכמות המתאימה לריבית שקבע בנק ישראל, סופג בנק ישראל את הכספים שזרמו לשוק ולכן פילותו בשוק האג"ח (או המט"ח) אינה גורמת להדפסת כסף. בין הכלים בהם משתמש בנק ישראל על מנת לווסת את כמות הכסף ניתן למנות את המק"מ, פקדונות והלוואות הבנקים המסחריים.
6. האם אין בפעילות זו מימון של הוצאות הממשלה, האם לא עובר הבנק על "חוק אי-הדפסה"?
התשובה לשאלה זו היא לא. מימון הוצאות הממשלה על ידי בנק ישראל אסור מטעם התיקון לסעיף 45 א של חוק בנק ישראל, המכונה "חוק אי-הדפסה", שהתקבל כחלק מתוכנית הייצוב של המשק בשנת 1985 אחרי שנים רבות של אינפלציה שנתית בסביבות 100 אחוזים ויותר. כוונת החוק היתה למנוע מצב שבו הממשלה בהחלטתה וביוזמתה מחייבת את בנק ישראל לממן את הוצאותיה השוטפות. חוק זה נשמר בקפדנות על ידי הממשלה ובנק ישראל. הפעילות החדשה של בנק ישראל היא רכישת אג"ח ממשלתיות קיימות ביוזמת בנק ישראל ולפי שיקול דעתו הבלעדי כחלק ממכלול של צעדים מוניטאריים שנועדו לצמצם את עלות האשראי במשק ולכן פעילות זו אינה מנוגדת את "חוק אי ההדפסה".
7. האם בנק ישראל מתכוון להמשיך להפעיל מכשיר זה לאורך זמן?
כאמור, בנק ישראל התחיל לעבוד בשוק האג"ח הממשלתי לנוכח תנאי המשק ולאחר שנים רבות שפעל אך ורק בשוק השקלי הקצר. זאת בדומה להתנהלות של בנקים מרכזיים אחרים בעולם. צעד זה ואחרים בהם נקט בנק ישראל הם יוצאי דופן בתקופה יוצאת דופן. כאשר המשבר יחלוף, יחזור בנק ישראל לפעול באופן שפעל בשגרה לפני המשבר. עם זאת, חשוב להדגיש כי המשבר העולמי התחיל בכשל פיננסי מהחמורים בהיסטוריה. תופעה שכנראה תביא
לשינויים באופן ההתנהלות הפיננסית בעתיד. כרגע לא צפויות השלכות משמעותיות באופן תפעול המדיניות המוניטרית אך יתכן ויהיו שינויים כאלה. בנק ישראל משתתף בשיח הקיים בעולם על לקחי המשבר ומתאים את הכלים המוניטריים שהוא מפעיל בהתאם ללקחים שיילמדו ושיהיו רלבנטיים לנסיבות של המשק הישראלי והשווקים הפיננסיים המקומיים.
8. כמה תרכשו ליום?
אנו נעקוב באופן שוטף אחר ההתפתחויות בשוק ובהתאם לכך נקבע את הכמויות. מדי סוף חודש יפרסם בנק ישראל באתר האינטרנט שלו את היקף הפעילות בחודש הקודם.
9. באיזה ימים תבצעו את הרכישות?
אנו נפעל לפי הצורך בימים בהם מתקיים מסחר באג"ח ממשלתיות.
10 . איזה סוגי אג"ח? (צמודות, לא צמודות) לאיזה טווחים?
כפי שציינו בהודעה לעיתונות בה הודיע בנק ישראל על כוונתו להתחיל בפעילות בשוק האג"ח הממשלתי, נפעל באג"ח מסוגים שונים ולטווחים שונים לפדיון כדי לשפר את האפקטיביות של המדיניות המוניטרית.
11 . האם אין חשש שפעולה זאת תגרום להאצת האינפלציה?
התמסורת מהפעולה שאנו נוקטים בה לבין עליית האינפלציה עוברת דרך האצת הפעילות הכלכלית שהיא לכשעצמה הישג חיובי. כמו כן, בהסתכלות של שנה קדימה האינפלציה בישראל צפויה להיות מתחת ליעד יציבות המחירים. כלומר מתחת ל 1%-. בנק ישראל מחויב ליעד האינפלציה ונוקט בפעילות להשגת היעד. פעולה זאת תומכת בהשגת יעד האינפלציה, בצמיחה
וביציבות הפיננסית.
12 . האם בכוונתכם לבצע פעולות דומות גם בשוק הקונצרני?
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
