למרות שנטל ההוכחה בדבר יתרת החופשה של העובד חל על המעביד, הצגת תלוש השכר מהווה "ראשית ראיה בכתב" למאזן ימי החופשה של העובד
העובדות --------------- סלוצקי שי (להלן: "העובד") עבד כ-9 חודשים בעמוס 3 בע"מ (להלן: "המעבידה") כסמנכ"ל בינוי. לאחר פיטוריו הגיש העובד לבית הדין האזורי תביעה לתשלומים שונים, שהגיעו לו לטענתו בעד עבודתו וסיום עבודתו: פיצויי פיטורים בצירוף פיצויי הלנה, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה ודמי הבראה. המעבידה הגישה תביעה שכנגד, בה טענה, כי שילמה לעובד תשלומים ביתר בעד פדיון חופשה ותמורת הודעה מוקדמת. ביה"ד האזורי דחה את גרסת המעבידה, לפיה העובד ניצל את מלוא ימי החופשה במהלך תקופת עבודתו ושולם לו פדיון ימי חופשה ביתר, מהטעם שלא הוצג פנקס חופשה. עוד קבע, כי העובד היה זכאי ל- 13.5 ימי הודעה מוקדמת, ולכן שולם לו ביתר עבור 1.5 יום הודעה מוקדמת. על כן, נקבע כי סכום זה יקוזז מהסכום שנפסק לטובת העובד בגין פדיון חופשה. על פסיקת ביה"ד האזורי הגישה המעבידה ערעור. לטענת המעבידה, טעה בית הדין, עת קיבל את תביעת העובד לתשלום פדיון חופשה, מטעמים אלה: בית הדין התעלם מתלושי השכר של העובד, מהם עולה כי ניצל 7 ימי חופשה; העובד לא עמד בנטל ההוכחה לסתור את תלושי השכר, ואף הודה בחקירתו כי ניצל ימי חופשה במספר הזדמנויות; בהתאם לקביעת בית הדין ביחס לכמות ימי החופשה עליהם סוכם עם העובד, היה מקום לקבוע כי העובד צבר ימי חופשה באופן יחסי לתקופת עבודתו, שולם לו פדיון חופשה ביתר ויש לחייבו בסכום זה. בנוסף טענה המעבידה, כי נפלה טעות בתלושים ושולמו לו ימי חופשה ביתר. העובד טען מנגד, כי כלל לא ניצל את ימי החופשה. פסק הדין ---------------- בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור בחלקו ופסק כי: מהראיות עולה, כי לעובד שולמה מלוא החופשה שנצברה לזכותו לפי תלוש השכר. נטל ההוכחה בדבר יתרת החופשה של העובד חל אמנם על המעביד. עם זאת, הצגת תלוש השכר מהווה "ראשית ראיה בכתב" למאזן ימי חופשה המגיע לעובד, בהעדר ראיה לסתור. ביה"ד האזורי טעה עת קבע, כי אין לקבל את האמור בתלושי השכר בנוגע לניצול בפועל של ימי חופשה רק מן הטעם של העדר פנקס חופשה, כאשר העובד לא עמד בנטל לסתור את האמור בתלושי השכר. כמו כן, מפרוטוקול הדיון בבית הדין האזורי אף עולה, כי העובד הודה בחקירתו הנגדית, ששהה מספר ימים בחופשה במהלך תקופת עבודתו, לרבות תקופה בה נסע ליוון. לאור האמור, טעה בית הדין האזורי עת קבע, כי אין לקבל את האמור בתלושי השכר בנוגע לניצול בפועל של ימי חופשה על ידי העובד רק מן הטעם של היעדר פנקס חופשה, כאשר העובד לא עמד בנטל לסתור את האמור בתלושי השכר. לכן, משהסכום ששולם לעובד בעד פדיון חופשה עם סיום העסקתו מהווה את סכום פדיון החופשה המלא לו היה זכאי בהתאם לנתונים בתלוש השכר האחרון, לא היה מקום לחייב את המעבידה בתשלום נוסף עבור פדיון חופשה. זאת ועוד, העובד מנסה לאחוז את החבל בשני קצותיו, כאשר טוען בסיכומיו, מחד כי לא ניצל כלל ימי חופשה חרף האמור בתלושי השכר (ומבלי שעמד בנטל לסתור זאת כאמור), ומאידך מבקש להסתמך על האמור בתלושי השכר בכל הנוגע ליתרת ימי חופשה שעמדה לזכותו עם סיום העסקתו. לפיכך, גם מטעם זה לא היה מקום לקבל את טענתו, כי לא ניצל כלל ימי חופשה. טענת המעבידה, לפיה הסכום ששולם לעובד בעד פדיון חופשה שולם ביתר, בשל טעות שנפלה ברישום ימי החופשה, נדחתה בהעדר הסבר. האמור בתלושי השכר לעניין צבירת ימי החופשה מהווה הודאת בעל דין של המעבידה בזכאות העובד למספר ימי החופשה המצוין בתלושי השכר. גם המעבידה אינה יכולה לאחוז את החבל בשני קצותיו, כך שמחד יינתן משקל מלא לאמור בתלושי השכר בנוגע לניצול ימי החופשה, אולם מאידך לא יינתן משקל לאמור בתלושי השכר בנוגע לצבירת ימי חופשה. לאור האמור, משנקבע כי יש לקבל את הנתונים בתלושי השכר בנוגע לצבירת ימי חופשה וניצולה, ומששולם לעובד כל המגיע לו בעד פדיון חופשה בהתאם לפרטים שבתלוש שכרו האחרון, אין מקום לחייב את העובד להשיב סכום כלשהו ששולם לו ביתר עבור רכיב זה. (*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט
משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם
משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית.
ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"
יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.
היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.
לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".
- אלביט זכתה בחוזה מערכות הגנה בהיקף של 260 מיליון דולר
- מכה לשוק הביטחוני? השפעת הסכם הסחר על השוק בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האתגרים והלקחים
חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".
הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות
קרן העושר הנורבגית קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה
ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 3.4% , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.
המהלך בוצע בעקבות
בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.
בהודעת הקרן נמסר כי
כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה
מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.
הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול
פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.
- העסקה שחושפת: הקרן הנורבגית מכרה ומי עלולה להיות הבאה בתור?
- המטרה: למנוע מכירת ציוד לצה"ל; הדרך: "אם תמכרו לישראל - נמכור את המניות שלכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.
