אופציות לעובדים - נסתם הגולל על שיעור המס
הילכת חגי כץ בביהמ"ש העליון
לאחר שנים רבות של התדיינויות, אין-ספור פרשנויות, הסדרי מיסוי וועדות פסיקה, פסקי דין של בית המשפט המחוזי ותיקוני חקיקה - נסתם הגולל על הוויכוח שניטש בין שלטונות המס לבין הנישומים, בנוגע לסיווג ההכנסה ממכירת מניות שמקורן באופציות ו/או מניות שהונפקו במסגרת הוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"], ושיעור המס החל על רווח זה, אם האופציות ו/או המניות הוגדרו כניירות ערך זרים. הכול, טרם תיקון 132 לפקודה. ביום 31.12.2008 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בשלושה ערעורים אשר דנו בסוגיה שלעיל - פקיד שומה תל אביב 3 נ' יחזקאל לפיד, חגי כץ ועדי דיאמנט (ע"א 6159/05, 6161/05, 7359/05). בית המשפט העליון קבע פה אחד כי מחד, יש לסווג את ההכנסה ממכירת מניות שמקורן בהקצאת אופציות על פי הוראות סעיף 102 לפקודה כהכנסה הונית, ומאידך, על אף היותן נסחרות בבורסה מחוץ לישראל, הן אינן זכאיות להקלת המס (מס בשיעור 35%) מכוח צו מס הכנסה (שיעור המס על רווח הון במכירת נייר ערך זר), התשנ"ב-1992, ולפיכך יחול על הרווח במכירת מניות אלו מס שולי. לא נדון במאמר זה בניתוח ובדרך מסקנת הפסק, אלא בהשלכות הוודאיות והאפשריות של ההלכה שעל פיה עניין לנו בהכנסה הונית. ● אין ספק כי אלה מבין הנישומים, אשר ב"ראשית הדרך" הצליחו להשיג שיעור מס של 35%, "זכו"! אחרים, אשר בהמשך, ולאחר עימותים עם רשות המסים בישראל [להלן - "רשות המסים"], השיגו את פשרות 42.5% הידועות, יצאו נשכרים אף הם, בעוד שאלה שהמשיכו להתעקש וטרם סיימו את ההליכים השומתיים עם הרשויות, ודרשו קביעת מס בשיעור 35% בלבד, יאלצו עתה להשליש לידי רשות המסים 15% מס נוספים. ● ככל שיש עדיין שומות פתוחות לגבי מממשי מניות לפי סעיף 102 לפקודה הישן, פרטיות או סחירות, בישראל או בחו"ל, הרי ניתן ויש להחיל על הרווח במימושן השלכות רווח הון לכל דבר ועניין: - ניתן לבקש פריסה של רווח ההון בהתאם להוראות סעיף 91(ה) לפקודה; - במקרים המתאימים ניתן לחשב רווחים ראויים לחלוקה בגין מכירת המניות; - ניתן לקזז כנגד רווחים אלו הפסדי הון אחרים כלשהם, לרבות מניירות ערך אחרים או אף משבח מקרקעין. ● סוגיית היגיעה האישית בהכנסות הוניות אלו היא מעניינת, וניתן לדון בהשלכותיה: - נכה 100%, על פי הוראות סעיף 9(5) לפקודה; - מממשי רווחים בסכומים נמוכים, ששיעור המס השולי שלהם נמוך מ-30%; - בעלי חישוב מס נפרד. האם כתוצאה מסיווג ההכנסה כהונית יצטרכו מי מאלה להשליש לרשויות מס נוסף, שלא הוטל עליהם בעבר (ככל ששומותיהם פתוחות)? נשאיר סוגיות אלו למחשבה. ● סוגיית הביטוח הלאומי - עקב הילכת בית המשפט העליון, כי הכנסות כאמור הן בגדר רווח הון ולא הכנסת עבודה, יש לבחון את השפעת קביעה זו על תשלומי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות [להלן - "דמי ביטוח"] של עובדים, אשר הוקצו להם מניות או אופציות לפי הוראות סעיף 102 לפקודה "הישן" (לפני יום 1.1.2003). זאת, בין שמימוש המניות/אופציות והפקת הרווח ממנו אירע לפני 1.1.2003, ובין שאירע לאחריו. עמדת המוסד לביטוח הלאומי [להלן - "המל"ל"] בעניין רווח שנצמח לעובדים במימוש מניות/אופציות לפי סעיף 102 הישן, לא הייתה עקבית לאורך השנים. בראשית שנות ה-2000 הורה המל"ל כי רווח כאמור הוא הכנסה החבה בדמי ביטוח, והוא אף הוציא שומות ברוח זו. שומות כאמור הוצאו לחברות מעסיקות, במסגרת שומות ניכויים של המל"ל, ולעתים הוצאו ליחידים, שהגישו דוחות שנתיים לפקיד השומה מכל סיבה שהיא, לרבות דוח לבקשת החזר מס. נוסיף לכך את החברות המעסיקות, שהתיישרו עם הוראת המל"ל וניכו מהעובדים את דמי הביטוח כאמור כבר בתלושי השכר. לדעתנו, לכל אלה ראוי לבחון בתנאים מסוימים אפשרות לדרוש את השבת דמי הביטוח מן המל"ל, בין באמצעות המעסיקים עצמם (בעבורם ובעבור העובדים), ובין ברמה הפרטנית על ידי העובד עצמו, אם נדרשו ממנו אישית דמי ביטוח כאמור. נציין כי הדברים רלוונטיים לגבי רמות שכר והכנסה שלא הגיעו לתקרת דמי הביטוח (בשנת 2008 - כ-440,000 ש"ח לשנה), ולגבי התקופה 7/2002 עד 6/2003 - ללא כל תקרת שכר. נעיר כי ההשבה אינה מובנת מאליה. צפוי כי יהיו קשיים מהותיים ביישום, וכי המל"ל ינסה להתנגד בטענות מקצועיות למיניהן. עוד נעיר כי ככל הידוע פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בעניין בנק מזרחי (שעניינו משיק לרווחים לפי סעיף 102 לפקודה הישן) עומד לערעור בבית הדין הארצי לעבודה. הכותבים: רו"ח ישי חיבה ורו"ח רונית בר - ממשרד ארצי את חיבה, פתרונות מיסוי בע"מ www.artzi-hiba.co.il; רו"ח אורנה צח (גלרט) - יועצת לענייני הביטוח הלאומי, במיזם משותף עם ארצי את חיבה, פתרונות מיסוי בע"מ.
ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט
משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם
משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית.
ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"
יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.
היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.
לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".
- אלביט זכתה בחוזה מערכות הגנה בהיקף של 260 מיליון דולר
- מכה לשוק הביטחוני? השפעת הסכם הסחר על השוק בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האתגרים והלקחים
חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".
הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות
קרן העושר הנורבגית קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה
ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 3.4% , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.
המהלך בוצע בעקבות
בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.
בהודעת הקרן נמסר כי
כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה
מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.
הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול
פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.
- העסקה שחושפת: הקרן הנורבגית מכרה ומי עלולה להיות הבאה בתור?
- המטרה: למנוע מכירת ציוד לצה"ל; הדרך: "אם תמכרו לישראל - נמכור את המניות שלכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.
