על הסיבוב האדיר שבדרך - שיעור מספר 2 למשקיע הקטן
מספר פעמים בשנה האחרונה יצא לי לכתוב טורים על מעלליו של נוחי דנקנר בבורסה הישראלית (והשוויצרית). פעם אחת כתבתי על
קבוצת IDB פרסמה אתמול הצעת רכש למניות אידיבי פתוח לפי מחיר של 36 שקלים, פרמייה של 33%. ראשית אציין, כי מיותר להתייחס לכך שמחיקת אידיבי פתוח (או אחזקות) זה מהלך שהיה לחלוטין מתבקש ב-5 השנים האחרונות, כיוון זה ברור לגמרי שהשרשור הקיים הוא מוגזם ולא נחוץ. התיזמון של הצעת הרכש זה החלק המעניין.
כאמור, בשנה האחרונה העברתי ביקורת לא מועטה על כך שדנקנר נוהג כמו מנהל תיקים ולא מהסס אפילו למכור נתחים של מניות שנמצאות בשליטתו. דוגמאות? מאז תחילת 2008 מכר דנקנר נתחים מחברת סלקום במספר הזדמנויות ורשם רווח של מאות מיליונים. גם ממניות שופרסל הוא מכר חבילה של 19% לקבוצת ברונפמן-פישר (ספטמבר 2007) ורשם רווח נאה.
למה הביקורת? הבעיה היא שכאשר בעל השליטה מוכר ממניותיו זה מעביר מסר לא פשוט למשקיעים, הרי אם בעל השליטה היה חושב שיש עדיין אפסייד משמעותי בנייר, הוא לא היה מוכר. אבל דנקנר לא ממש עשה חשבון למישהו, הוא מכר ורשם רווחים נאים.
לפני שנה או שנה וחצי זה אכן היה הזמן למכור מניות, לרשום רווחים ולחכות עם הכסף בחוץ. עכשיו זה כנראה הזמן לקנות. דנקנר עובד פה לפי הכלל הבסיסי, כשערך המניות היה יקר הוא מכר ועכשיו הוא קונה כשערך המניות זול. כולם יודעים שבכלכלה יש מחזוריות ולמרות שהמשבר הזה הוא באמת אחד הקשים, הוא לא מעל לחוקי הכלכלה הבסיסיים ביותר. אנחנו עוד נראה ימי של גאות ודנקנר כבר מכין את הקרקע.
והוא לא הולך בקטן, דנקנר הולך בגדול. אם הוא היה רוצה ללכת 'בקטן', הוא היה רוכש את האג"ח של אידיבי או כור שנסחרות בתשואות של 10%-15% והיה עושה תשואה יפה מאוד. אבל דנקנר הולך על סיבוב של עשרות אחוזים ולא מהסס להגיש הצעת רכש בפרמייה של 33%, כנראה שהוא סבור שבממוצע הרב שנתי הוא יראה רווח גבוה יותר מ-33%.
מאוד סביר להניח שבעוד 3-4 שנים (ואלי אפילו 5), דנקנר יבקש להנפיק חזרה את אותן חברות שכעת הוא מוחק מהמסחר, השווי שלהן כמובן יהיה גבוה בהרבה ועל זה הוא בונה. סיבוב פשוט וקלאסי.
ועוד מילה
יבואו אנשים ויגידו שהיו לדנקנר גם פספוסים בדרך. אז נכון, בחודש ינואר, לאחר אזהרת הרווח של מכתשים אגן וצלילה יומית של 15% במניה, הוא רכש ב-80 מיליון שקל (דרך כור) ומאז הספיק לראות את המניה מאבדת למעלה מ-50% נוספים. או.קיי, אף אחד לא מושלם ואף אחד לא צודק בכל מהלך, בטח לא בבורסה. אבל יש כאלה שממשיכים לעבוד ומשאירים את הדיבורים לאחרים ויש כאלה שרק מדברים.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
