על הסיבוב האדיר שבדרך - שיעור מספר 2 למשקיע הקטן

יוסי פינק |

מספר פעמים בשנה האחרונה יצא לי לכתוב טורים על מעלליו של נוחי דנקנר בבורסה הישראלית (והשוויצרית). פעם אחת כתבתי על ובפעם אחרת כתבתי על . השבוע נוחי חוזר למקורות, הוא מראה לנו איך מיישמים את הכלל הבסיסי ביותר בתורת המסחר - לקנות בזול ולמכור ביוקר.

קבוצת IDB פרסמה אתמול הצעת רכש למניות אידיבי פתוח לפי מחיר של 36 שקלים, פרמייה של 33%. ראשית אציין, כי מיותר להתייחס לכך שמחיקת אידיבי פתוח (או אחזקות) זה מהלך שהיה לחלוטין מתבקש ב-5 השנים האחרונות, כיוון זה ברור לגמרי שהשרשור הקיים הוא מוגזם ולא נחוץ. התיזמון של הצעת הרכש זה החלק המעניין.

כאמור, בשנה האחרונה העברתי ביקורת לא מועטה על כך שדנקנר נוהג כמו מנהל תיקים ולא מהסס אפילו למכור נתחים של מניות שנמצאות בשליטתו. דוגמאות? מאז תחילת 2008 מכר דנקנר נתחים מחברת סלקום במספר הזדמנויות ורשם רווח של מאות מיליונים. גם ממניות שופרסל הוא מכר חבילה של 19% לקבוצת ברונפמן-פישר (ספטמבר 2007) ורשם רווח נאה.

למה הביקורת? הבעיה היא שכאשר בעל השליטה מוכר ממניותיו זה מעביר מסר לא פשוט למשקיעים, הרי אם בעל השליטה היה חושב שיש עדיין אפסייד משמעותי בנייר, הוא לא היה מוכר. אבל דנקנר לא ממש עשה חשבון למישהו, הוא מכר ורשם רווחים נאים.

לפני שנה או שנה וחצי זה אכן היה הזמן למכור מניות, לרשום רווחים ולחכות עם הכסף בחוץ. עכשיו זה כנראה הזמן לקנות. דנקנר עובד פה לפי הכלל הבסיסי, כשערך המניות היה יקר הוא מכר ועכשיו הוא קונה כשערך המניות זול. כולם יודעים שבכלכלה יש מחזוריות ולמרות שהמשבר הזה הוא באמת אחד הקשים, הוא לא מעל לחוקי הכלכלה הבסיסיים ביותר. אנחנו עוד נראה ימי של גאות ודנקנר כבר מכין את הקרקע.

והוא לא הולך בקטן, דנקנר הולך בגדול. אם הוא היה רוצה ללכת 'בקטן', הוא היה רוכש את האג"ח של אידיבי או כור שנסחרות בתשואות של 10%-15% והיה עושה תשואה יפה מאוד. אבל דנקנר הולך על סיבוב של עשרות אחוזים ולא מהסס להגיש הצעת רכש בפרמייה של 33%, כנראה שהוא סבור שבממוצע הרב שנתי הוא יראה רווח גבוה יותר מ-33%.

מאוד סביר להניח שבעוד 3-4 שנים (ואלי אפילו 5), דנקנר יבקש להנפיק חזרה את אותן חברות שכעת הוא מוחק מהמסחר, השווי שלהן כמובן יהיה גבוה בהרבה ועל זה הוא בונה. סיבוב פשוט וקלאסי.

ועוד מילה

יבואו אנשים ויגידו שהיו לדנקנר גם פספוסים בדרך. אז נכון, בחודש ינואר, לאחר אזהרת הרווח של מכתשים אגן וצלילה יומית של 15% במניה, הוא רכש ב-80 מיליון שקל (דרך כור) ומאז הספיק לראות את המניה מאבדת למעלה מ-50% נוספים. או.קיי, אף אחד לא מושלם ואף אחד לא צודק בכל מהלך, בטח לא בבורסה. אבל יש כאלה שממשיכים לעבוד ומשאירים את הדיבורים לאחרים ויש כאלה שרק מדברים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: