על הסיבוב האדיר שבדרך - שיעור מספר 2 למשקיע הקטן

יוסי פינק |

מספר פעמים בשנה האחרונה יצא לי לכתוב טורים על מעלליו של נוחי דנקנר בבורסה הישראלית (והשוויצרית). פעם אחת כתבתי על ובפעם אחרת כתבתי על . השבוע נוחי חוזר למקורות, הוא מראה לנו איך מיישמים את הכלל הבסיסי ביותר בתורת המסחר - לקנות בזול ולמכור ביוקר.

קבוצת IDB פרסמה אתמול הצעת רכש למניות אידיבי פתוח לפי מחיר של 36 שקלים, פרמייה של 33%. ראשית אציין, כי מיותר להתייחס לכך שמחיקת אידיבי פתוח (או אחזקות) זה מהלך שהיה לחלוטין מתבקש ב-5 השנים האחרונות, כיוון זה ברור לגמרי שהשרשור הקיים הוא מוגזם ולא נחוץ. התיזמון של הצעת הרכש זה החלק המעניין.

כאמור, בשנה האחרונה העברתי ביקורת לא מועטה על כך שדנקנר נוהג כמו מנהל תיקים ולא מהסס אפילו למכור נתחים של מניות שנמצאות בשליטתו. דוגמאות? מאז תחילת 2008 מכר דנקנר נתחים מחברת סלקום במספר הזדמנויות ורשם רווח של מאות מיליונים. גם ממניות שופרסל הוא מכר חבילה של 19% לקבוצת ברונפמן-פישר (ספטמבר 2007) ורשם רווח נאה.

למה הביקורת? הבעיה היא שכאשר בעל השליטה מוכר ממניותיו זה מעביר מסר לא פשוט למשקיעים, הרי אם בעל השליטה היה חושב שיש עדיין אפסייד משמעותי בנייר, הוא לא היה מוכר. אבל דנקנר לא ממש עשה חשבון למישהו, הוא מכר ורשם רווחים נאים.

לפני שנה או שנה וחצי זה אכן היה הזמן למכור מניות, לרשום רווחים ולחכות עם הכסף בחוץ. עכשיו זה כנראה הזמן לקנות. דנקנר עובד פה לפי הכלל הבסיסי, כשערך המניות היה יקר הוא מכר ועכשיו הוא קונה כשערך המניות זול. כולם יודעים שבכלכלה יש מחזוריות ולמרות שהמשבר הזה הוא באמת אחד הקשים, הוא לא מעל לחוקי הכלכלה הבסיסיים ביותר. אנחנו עוד נראה ימי של גאות ודנקנר כבר מכין את הקרקע.

והוא לא הולך בקטן, דנקנר הולך בגדול. אם הוא היה רוצה ללכת 'בקטן', הוא היה רוכש את האג"ח של אידיבי או כור שנסחרות בתשואות של 10%-15% והיה עושה תשואה יפה מאוד. אבל דנקנר הולך על סיבוב של עשרות אחוזים ולא מהסס להגיש הצעת רכש בפרמייה של 33%, כנראה שהוא סבור שבממוצע הרב שנתי הוא יראה רווח גבוה יותר מ-33%.

מאוד סביר להניח שבעוד 3-4 שנים (ואלי אפילו 5), דנקנר יבקש להנפיק חזרה את אותן חברות שכעת הוא מוחק מהמסחר, השווי שלהן כמובן יהיה גבוה בהרבה ועל זה הוא בונה. סיבוב פשוט וקלאסי.

ועוד מילה

יבואו אנשים ויגידו שהיו לדנקנר גם פספוסים בדרך. אז נכון, בחודש ינואר, לאחר אזהרת הרווח של מכתשים אגן וצלילה יומית של 15% במניה, הוא רכש ב-80 מיליון שקל (דרך כור) ומאז הספיק לראות את המניה מאבדת למעלה מ-50% נוספים. או.קיי, אף אחד לא מושלם ואף אחד לא צודק בכל מהלך, בטח לא בבורסה. אבל יש כאלה שממשיכים לעבוד ומשאירים את הדיבורים לאחרים ויש כאלה שרק מדברים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.