ויולה פרייבט אקוויטי מאמינה בעמיעד: רוכשת 23% מהחברה בכ-9 מיליון דולר
ויולה פרייבט אקוויטי רכשה כ-23% מחברת עמיעד מערכות סינון מחברת ההשקעות Atorka Group hf תמורת כ-9 מיליון דולר. כמו כן, לויולה פרייבט אקוויטי אופציה לרכוש מ-Atorka מניות נוספות בעמיעד בתנאים מסוימים, שיביאו אותה לאחזקות של כ-25% בחברה. במקביל לרכישת המניות, צפויים אסנת רונן והראל בית-און להתמנות למועצת המנהלים של עמיעד.
עמיעד מפתחת, מייצרת ומשווקת מערכות טכנולוגיות לסינון וטיפול במים עבור תשתיות מים תעשייתיות ומוניציפליות, וכן לתחום ההשקיה. עמיעד מוכרת כיום את מוצריה בכ-70 מדינות, ובעלת מוניטין רב. בעל השליטה בחברה הוא קיבוץ עמיעד.
בשנת 2007 הגדילה החברה את מכירותיה בכ-30% לעומת 2006 וסיימה את השנה עם מכירות של 57 מיליון דולר ורווח נקי של קרוב ל-5 מיליון דולר. במחצית הראשונה של שנת 2008 מכרה החברה ב-39.5 מיליון דולר והרוויחה קרוב ל-4 מיליון דולר.
אסנת רונן, שותפה בויולה פרייבט אקוויטי, ציינה: "התרשמנו כי לחברה צמיחה מרשימה ועקבית של עשרות אחוזים, מוצרים באיכות גבוהה, שוק רחב ויציב, מוניטין מבוססים, מעמד בינלאומי והנהלה מוכשרת. אנו עוקבים אחר עמיעד זמן רב ופנינו לשותפות ארוכת-טווח, שתוביל את החברה לצמיחה משמעותית נוספת".
הראל בית-און, שותף ומייסד ויולה פרייבט אקוויטי, הוסיף: "קרן ויולה סימנה לעצמה את תחום המים כאחד מתחומי-היעד בהם תרצה להשקיע. פלח השוק אליו פונה עמיעד, בתחום סינון המים, הינו רחב וגדל בקצבים גבוהים. בכל העולם ניצבים היום בפני בעיית מחסור במים איכותיים. עמיעד נותנת מענה לצורך מיידי וחיוני באמצעות פתרונות סינון מתוחכמים ואמינים".
מנכ"ל עמיעד רמי טרגר ויו"ר החברה, טל ישועה, אמרו: "אנו שמחים על הצטרפותה של קרן ויולה פרייבט אקוויטי לחברת עמיעד. אנו רואים בקניית המניות על ידי ויולה פרייבט אקוויטי הוכחה לאמון בחוזקה ובבסיס הצמיחה של החברה ומקווים שהצטרפותה של ויולה תחזק את החברה".
ויולה פרייבט אקוויטי הינה קרן השקעות המתמקדת בחברות בשלות בתחומי הטכנולוגיה וכן בחברות הפועלות בענפים אחרים, הנמצאות בשלבי צמיחה ובעלות פעילות גלובלית. הקרן משקיעה בחברות פרטיות ו/או ציבוריות, בין בדרך של הקצאת מניות ובין בדרך של רכישת אחזקות של בעלי מניות קיימים. הקרן משקיעה בחברות בהן יש לה יכולת להשפיע, להוביל ולתרום להתפתחותן ולצמיחתן.
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
