האגודה לזכויות האזרח: "שר המשפטים מקדם חקיקה שתפגע בשוכרי הדירות"
"חודשיים לפני הבחירות לכנסת, וללא כל פרסום או קיום דיון ציבורי בעניין, חתם שר המשפטים דניאל פרידמן על שינויים בתקנות סדר הדין האזרחי, כך שיאפשרו לבעלי בתים מסלול משפטי מהיר ונפרד, שיאפשר להם לפנות במהירות דיירים בשכירות", מציינים באגודה לזכויות האזרח.
בתגובה, האגודה לזכויות האזרח פנתה לשר פרידמן בדרישה להקפיא את שינוי התקנות, עד לקיום דיון ציבורי בעניין, כפי שראוי לקיים בסוגיות שיש להן השלכה על זכויות האדם.
במכתב ששלח עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח לשר פרידמן בנושא, הוא מזכיר כי רובם הגדול של שוכרי הדירות הם מעוטי אמצעים, וכבר כיום, חשופים לפגיעה בזכויותיהם מצד בעלי הדירות. עו"ד גן-מור מזהיר, כי מסלול ייחודי, שמטרתו היחידה היא לאפשר לבעלי הדירות לפנות במהירות רבה את השוכרים, עלול להביא לגל של פינויים בנסיבות שאינן מוצדקות. לדבריו, לכל הפחות יש לקבוע כי פינוי בהליך המהיר יתאפשר רק בנסיבות מוצדקות ומוגדרות, ולא בכל עילה דרקונית או גחמנית.
באגודה מציינים כי שוק השכירות מתנהל מלכתחילה במצב לא שוויוני וכי כשבוחנים את שוק השכירות, המונה כ-26% מסך יחידות הדיור, רואים כי הצרכנים העיקריים בו נמנים עם שכבות מעוטות אמצעים, מוחלשות ובעלות נגישות נמוכה לייצוג משפטי.
"ראוי היה לכלול את סוגיית הפינוי במסגרת חקיקה רחבה יותר, להסדרת יחסי השכירות, כפי שנהוג במקומות שונים בעולם, באופן שייתן מענה ראוי הן לשוכרים והן לבעלי הדירות. אין ספק, שראוי להגן גם על זכויותיהם של בעלי הדירות, נוכח הסחבת בבתי המשפט, אולם הפתרון שנבחר הוא פתרון חד צדדי, שייצור בעיות חדשות ויביא לפגיעה חמורה בשוכרי הדירות"
"יש מקום להסדיר את שוק השכירות, אך יש לעשות זאת בצורה מאוזנת, ורק לאחר שניתנה גם לשוכרי הדירות אפשרות להתייחס לתקנות, הפוגעות בבירור בזכויותיהם. לצערנו, זה לא נעשה", מציין גן-מור במכתבו.
באגודה מציינים כי במדינות אחרות, כמו אירלנד למשל, שבהן הסדירו את חוקי השכירות בשנים האחרונות, זירוז הליכי הפינוי והפיכתם לפשוטים יותר באו בצמוד לצמצום עילות הפינוי, מיגור אפליה, והגבלת דרישות מוגזמות לפיקדונות וערבויות.
עוד נכתב בפנייה לשר המשפטים, כי יש לבחון את העברת הטיפול בסוגיות של יחסי שכירות למגורים לגוף מינהלי בעל מומחיות, דוגמת המפקח על הבתים המשותפים, אשר ידון במהירות ובפשטות בכל הסוגיות הנובעות מיחסי השכירות, אשר לרוב אינן מתאימות להליכים משפטיים רגילים, בדומה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
.jpg "קנאביס")
קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
שאלות ותשובות על קנאביס בישראל
קנאביס מדברים בלי הפסקה על קנאביס, אבל אל תחשבו שהשימוש כבר חוקי. זה עוד רחוק. החזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם נחשבת לשימוש עצמי, אך עדיין אסורה על פי חוק. במקרים כאלה, רשויות האכיפה לרוב יטילו קנס או יציעו הליך חלופי במקום כתב אישום, במיוחד אם מדובר בעבירה ראשונה.
בפועל, קנאביס מותר בארץ רק לשימושים רפואיים ורק למי שיש לו אישור. היו ניסיונות להרחיב את האישור גם לפנאי, בינתיים אין אישור כזה. הנה שאלות ותשובות על קנאביס בישראל:
האם אפשר לקנות
קנאביס באופן חוקי בישראל?
כן, אבל רק עם רישיון רפואי ממשרד הבריאות. מי שקיבל את האישור יכול לרכוש קנאביס בבתי מרקחת מורשים בלבד. אין אפשרות חוקית לרכוש קנאביס לשימוש אישי ללא אישור רפואי.
מה נחשב לשימוש עצמי לפי החוק?
שימוש עצמי מוגדר כהחזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם. מעבר לכך, העבירה עלולה להיחשב לסחר או החזקה שלא לשימוש עצמי, ועונשה חמור יותר.
- שיח מגדילה רווחים למרות ירידה בהכנסות
- רודפים אחרי חלום ה-AI? כדאי שתחשבו שוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קריאה מעניינת: מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?
