האגודה לזכויות האזרח: "שר המשפטים מקדם חקיקה שתפגע בשוכרי הדירות"
"חודשיים לפני הבחירות לכנסת, וללא כל פרסום או קיום דיון ציבורי בעניין, חתם שר המשפטים דניאל פרידמן על שינויים בתקנות סדר הדין האזרחי, כך שיאפשרו לבעלי בתים מסלול משפטי מהיר ונפרד, שיאפשר להם לפנות במהירות דיירים בשכירות", מציינים באגודה לזכויות האזרח.
בתגובה, האגודה לזכויות האזרח פנתה לשר פרידמן בדרישה להקפיא את שינוי התקנות, עד לקיום דיון ציבורי בעניין, כפי שראוי לקיים בסוגיות שיש להן השלכה על זכויות האדם.
במכתב ששלח עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח לשר פרידמן בנושא, הוא מזכיר כי רובם הגדול של שוכרי הדירות הם מעוטי אמצעים, וכבר כיום, חשופים לפגיעה בזכויותיהם מצד בעלי הדירות. עו"ד גן-מור מזהיר, כי מסלול ייחודי, שמטרתו היחידה היא לאפשר לבעלי הדירות לפנות במהירות רבה את השוכרים, עלול להביא לגל של פינויים בנסיבות שאינן מוצדקות. לדבריו, לכל הפחות יש לקבוע כי פינוי בהליך המהיר יתאפשר רק בנסיבות מוצדקות ומוגדרות, ולא בכל עילה דרקונית או גחמנית.
באגודה מציינים כי שוק השכירות מתנהל מלכתחילה במצב לא שוויוני וכי כשבוחנים את שוק השכירות, המונה כ-26% מסך יחידות הדיור, רואים כי הצרכנים העיקריים בו נמנים עם שכבות מעוטות אמצעים, מוחלשות ובעלות נגישות נמוכה לייצוג משפטי.
"ראוי היה לכלול את סוגיית הפינוי במסגרת חקיקה רחבה יותר, להסדרת יחסי השכירות, כפי שנהוג במקומות שונים בעולם, באופן שייתן מענה ראוי הן לשוכרים והן לבעלי הדירות. אין ספק, שראוי להגן גם על זכויותיהם של בעלי הדירות, נוכח הסחבת בבתי המשפט, אולם הפתרון שנבחר הוא פתרון חד צדדי, שייצור בעיות חדשות ויביא לפגיעה חמורה בשוכרי הדירות"
"יש מקום להסדיר את שוק השכירות, אך יש לעשות זאת בצורה מאוזנת, ורק לאחר שניתנה גם לשוכרי הדירות אפשרות להתייחס לתקנות, הפוגעות בבירור בזכויותיהם. לצערנו, זה לא נעשה", מציין גן-מור במכתבו.
באגודה מציינים כי במדינות אחרות, כמו אירלנד למשל, שבהן הסדירו את חוקי השכירות בשנים האחרונות, זירוז הליכי הפינוי והפיכתם לפשוטים יותר באו בצמוד לצמצום עילות הפינוי, מיגור אפליה, והגבלת דרישות מוגזמות לפיקדונות וערבויות.
עוד נכתב בפנייה לשר המשפטים, כי יש לבחון את העברת הטיפול בסוגיות של יחסי שכירות למגורים לגוף מינהלי בעל מומחיות, דוגמת המפקח על הבתים המשותפים, אשר ידון במהירות ובפשטות בכל הסוגיות הנובעות מיחסי השכירות, אשר לרוב אינן מתאימות להליכים משפטיים רגילים, בדומה.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
