כלכלני אגוד: "סקטור הסחורות עשוי להנות ממומנטום חיובי בחודשים הקרובים"

"כל העליות שראינו בשבועות האחרונים יכולות ברגע אחד לשנות כיוון בחזרה למגמה הראשית, כלפי מטה"
קובי ישעיהו |

כלכלני חטיבת המחקר של בנק אגוד לא מתלהבים מה"ראלי" שנרשם בשבועות האחרונים בבורסה המקומית. באגוד מציינים בסקירה השבועית כי "שבוע של עליות עבר עלינו אולם המשבר הפיננסי נשאר. אנו לא משנים את ההמלצות הכלליות לנקוט בזהירות ולדבוק בשיעור מניות יחסית מתוך תיק ההשקעות".

עם זאת, באגוד גם ממשיכים להמליץ למשקיעים המעט פחות סולידיים "לברור מניות הנסחרות נמוך משוויין הכלכלי. בשבועות האחרונים המדיניות הזאת הוכיחה עצמה והניבה רווחים יפים בחלק מהמניות המסוקרות שלנו. השיטה הזאת מתאימה למי שהוא בעל אורך נשימה ארוך, אך לעתים הרווחים יכולים להתקבל גם בטווח הקצר".

באגוד מציינים כי מכיוון שמחירי חומרי הגלם עדיין נמוכים יחסית ומכיוון שתוכניות דומות לזו של הנשיא הנבחר אובאמה יכולות להתקבל במדינות

נוספות ברחבי הגלובוס, יתכן ויהיה מומנטום חיובי לאפיק הזה. עם זאת מדובר על אפיק מאד מאד מסוכן, המתאים ללקוחות היותר ספקולטיביים ולחלק קטן מתיק ההשקעות. באופן כללי, מסכמים באגוד, "כל העליות

שראינו בשבועות האחרונים יכולות ברגע אחד לשנות כיוון בחזרה למגמה הראשית, כלפי מטה. הקפיצה של גופים פיננסיים בחו"ל על אג"ח ממשלתי קצר ב- 0% ריבית ממחישה את זה".

השוק הסולידי: הגילונים הבינוניים מומלצים

בנוגע לשוק האג"ח אומרים באגוד כי באפיק הצמוד התשואה יורדת זה השבוע

השלישי ברציפות כאשר שבוע לפני כן שמר על יציבות. מחירי האג"ח הצמוד עולים למרות שהאינפלציה לטווח הקצר מכווצת. הסיבה לכך היא שמהלכי הורדת הריבית במשק, במקביל להפחתות בעולם, נמשכים ומכווצים את התשואות של כל האפיקים הסולידיים באופן גורף.

בנוסף, "פערי האינפלציה בין האפיק השקלי לצמוד נראים לנו נמוכים מדי יחסית לאינפלציה שאנו צופים מעבר לטווח המידי של החצי שנה הקרובה. גם לרגיעה היחסית בשווקי המניות יש השפעה חיובית על ירידת תשואות באפיקים הסולידיים עקב חזרה מסוימת של האמון לשוק. סיבה אפשרית לכך היא כי בתקופה של פאניקה מוגברת יתכן כי גופים מוסדיים החוששים מפדיונות גדולים מוכרים יתר על המידה ואחרי שרף הפאניקה יורד הם חוזרים לשוק והתשואות יורדות". באגוד ממשיכים להעדיף את האפיק הצמוד במח"מ הבינוני.

בנוגע לאפיק השקלי ממשיכים באגוד להעדיף לרכז השקעה בגילונים הבינוניים מסדרות 2303 ו-2304 בשל פערי הפארי ביניהם למק"מים. בשבוע האחרון האסטרטגיה הזאת הוכיחה את עצמה כאשר הפערים הללו הצטמצמו בכל הגילונים. בשבוע שעבר המלצנו גם על השקלי הארוך שבינתיים עלה. השבוע מעדיפים באגוד להזהר מהאפיק הארוך משנים את ההמלצה ממח"מ שקלי ארוך לבינוני.

בנוגע לאינפלציה אומרים באגוד כי מדד חודש נובמבר, שצפוי להתפרסם ביום שני, צפוי לרשום ירידה של 0.6%. ההתמתנות בלחצים האינפלציוניים שעוד צפויים לרדת במהלך החודשים הקרובים תומכת ברצונם של הנגידים להוריד את הריביות עד כמה שאפשר (אם כי כבר לא נשאר עוד הרבה לאן לרדת).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.