כלכלני אגוד: "סקטור הסחורות עשוי להנות ממומנטום חיובי בחודשים הקרובים"
כלכלני חטיבת המחקר של בנק אגוד לא מתלהבים מה"ראלי" שנרשם בשבועות האחרונים בבורסה המקומית. באגוד מציינים בסקירה השבועית כי "שבוע של עליות עבר עלינו אולם המשבר הפיננסי נשאר. אנו לא משנים את ההמלצות הכלליות לנקוט בזהירות ולדבוק בשיעור מניות יחסית מתוך תיק ההשקעות".
עם זאת, באגוד גם ממשיכים להמליץ למשקיעים המעט פחות סולידיים "לברור מניות הנסחרות נמוך משוויין הכלכלי. בשבועות האחרונים המדיניות הזאת הוכיחה עצמה והניבה רווחים יפים בחלק מהמניות המסוקרות שלנו. השיטה הזאת מתאימה למי שהוא בעל אורך נשימה ארוך, אך לעתים הרווחים יכולים להתקבל גם בטווח הקצר".
באגוד מציינים כי מכיוון שמחירי חומרי הגלם עדיין נמוכים יחסית ומכיוון שתוכניות דומות לזו של הנשיא הנבחר אובאמה יכולות להתקבל במדינות
נוספות ברחבי הגלובוס, יתכן ויהיה מומנטום חיובי לאפיק הזה. עם זאת מדובר על אפיק מאד מאד מסוכן, המתאים ללקוחות היותר ספקולטיביים ולחלק קטן מתיק ההשקעות. באופן כללי, מסכמים באגוד, "כל העליות
שראינו בשבועות האחרונים יכולות ברגע אחד לשנות כיוון בחזרה למגמה הראשית, כלפי מטה. הקפיצה של גופים פיננסיים בחו"ל על אג"ח ממשלתי קצר ב- 0% ריבית ממחישה את זה".
השוק הסולידי: הגילונים הבינוניים מומלצים
בנוגע לשוק האג"ח אומרים באגוד כי באפיק הצמוד התשואה יורדת זה השבוע
השלישי ברציפות כאשר שבוע לפני כן שמר על יציבות. מחירי האג"ח הצמוד עולים למרות שהאינפלציה לטווח הקצר מכווצת. הסיבה לכך היא שמהלכי הורדת הריבית במשק, במקביל להפחתות בעולם, נמשכים ומכווצים את התשואות של כל האפיקים הסולידיים באופן גורף.
בנוסף, "פערי האינפלציה בין האפיק השקלי לצמוד נראים לנו נמוכים מדי יחסית לאינפלציה שאנו צופים מעבר לטווח המידי של החצי שנה הקרובה. גם לרגיעה היחסית בשווקי המניות יש השפעה חיובית על ירידת תשואות באפיקים הסולידיים עקב חזרה מסוימת של האמון לשוק. סיבה אפשרית לכך היא כי בתקופה של פאניקה מוגברת יתכן כי גופים מוסדיים החוששים מפדיונות גדולים מוכרים יתר על המידה ואחרי שרף הפאניקה יורד הם חוזרים לשוק והתשואות יורדות". באגוד ממשיכים להעדיף את האפיק הצמוד במח"מ הבינוני.
בנוגע לאפיק השקלי ממשיכים באגוד להעדיף לרכז השקעה בגילונים הבינוניים מסדרות 2303 ו-2304 בשל פערי הפארי ביניהם למק"מים. בשבוע האחרון האסטרטגיה הזאת הוכיחה את עצמה כאשר הפערים הללו הצטמצמו בכל הגילונים. בשבוע שעבר המלצנו גם על השקלי הארוך שבינתיים עלה. השבוע מעדיפים באגוד להזהר מהאפיק הארוך משנים את ההמלצה ממח"מ שקלי ארוך לבינוני.
בנוגע לאינפלציה אומרים באגוד כי מדד חודש נובמבר, שצפוי להתפרסם ביום שני, צפוי לרשום ירידה של 0.6%. ההתמתנות בלחצים האינפלציוניים שעוד צפויים לרדת במהלך החודשים הקרובים תומכת ברצונם של הנגידים להוריד את הריביות עד כמה שאפשר (אם כי כבר לא נשאר עוד הרבה לאן לרדת).
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
