כלכלני אגוד: "סקטור הסחורות עשוי להנות ממומנטום חיובי בחודשים הקרובים"
כלכלני חטיבת המחקר של בנק אגוד לא מתלהבים מה"ראלי" שנרשם בשבועות האחרונים בבורסה המקומית. באגוד מציינים בסקירה השבועית כי "שבוע של עליות עבר עלינו אולם המשבר הפיננסי נשאר. אנו לא משנים את ההמלצות הכלליות לנקוט בזהירות ולדבוק בשיעור מניות יחסית מתוך תיק ההשקעות".
עם זאת, באגוד גם ממשיכים להמליץ למשקיעים המעט פחות סולידיים "לברור מניות הנסחרות נמוך משוויין הכלכלי. בשבועות האחרונים המדיניות הזאת הוכיחה עצמה והניבה רווחים יפים בחלק מהמניות המסוקרות שלנו. השיטה הזאת מתאימה למי שהוא בעל אורך נשימה ארוך, אך לעתים הרווחים יכולים להתקבל גם בטווח הקצר".
באגוד מציינים כי מכיוון שמחירי חומרי הגלם עדיין נמוכים יחסית ומכיוון שתוכניות דומות לזו של הנשיא הנבחר אובאמה יכולות להתקבל במדינות
נוספות ברחבי הגלובוס, יתכן ויהיה מומנטום חיובי לאפיק הזה. עם זאת מדובר על אפיק מאד מאד מסוכן, המתאים ללקוחות היותר ספקולטיביים ולחלק קטן מתיק ההשקעות. באופן כללי, מסכמים באגוד, "כל העליות
שראינו בשבועות האחרונים יכולות ברגע אחד לשנות כיוון בחזרה למגמה הראשית, כלפי מטה. הקפיצה של גופים פיננסיים בחו"ל על אג"ח ממשלתי קצר ב- 0% ריבית ממחישה את זה".
השוק הסולידי: הגילונים הבינוניים מומלצים
בנוגע לשוק האג"ח אומרים באגוד כי באפיק הצמוד התשואה יורדת זה השבוע
השלישי ברציפות כאשר שבוע לפני כן שמר על יציבות. מחירי האג"ח הצמוד עולים למרות שהאינפלציה לטווח הקצר מכווצת. הסיבה לכך היא שמהלכי הורדת הריבית במשק, במקביל להפחתות בעולם, נמשכים ומכווצים את התשואות של כל האפיקים הסולידיים באופן גורף.
בנוסף, "פערי האינפלציה בין האפיק השקלי לצמוד נראים לנו נמוכים מדי יחסית לאינפלציה שאנו צופים מעבר לטווח המידי של החצי שנה הקרובה. גם לרגיעה היחסית בשווקי המניות יש השפעה חיובית על ירידת תשואות באפיקים הסולידיים עקב חזרה מסוימת של האמון לשוק. סיבה אפשרית לכך היא כי בתקופה של פאניקה מוגברת יתכן כי גופים מוסדיים החוששים מפדיונות גדולים מוכרים יתר על המידה ואחרי שרף הפאניקה יורד הם חוזרים לשוק והתשואות יורדות". באגוד ממשיכים להעדיף את האפיק הצמוד במח"מ הבינוני.
בנוגע לאפיק השקלי ממשיכים באגוד להעדיף לרכז השקעה בגילונים הבינוניים מסדרות 2303 ו-2304 בשל פערי הפארי ביניהם למק"מים. בשבוע האחרון האסטרטגיה הזאת הוכיחה את עצמה כאשר הפערים הללו הצטמצמו בכל הגילונים. בשבוע שעבר המלצנו גם על השקלי הארוך שבינתיים עלה. השבוע מעדיפים באגוד להזהר מהאפיק הארוך משנים את ההמלצה ממח"מ שקלי ארוך לבינוני.
בנוגע לאינפלציה אומרים באגוד כי מדד חודש נובמבר, שצפוי להתפרסם ביום שני, צפוי לרשום ירידה של 0.6%. ההתמתנות בלחצים האינפלציוניים שעוד צפויים לרדת במהלך החודשים הקרובים תומכת ברצונם של הנגידים להוריד את הריביות עד כמה שאפשר (אם כי כבר לא נשאר עוד הרבה לאן לרדת).
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
