כלכלני אגוד: "סקטור הסחורות עשוי להנות ממומנטום חיובי בחודשים הקרובים"

"כל העליות שראינו בשבועות האחרונים יכולות ברגע אחד לשנות כיוון בחזרה למגמה הראשית, כלפי מטה"
קובי ישעיהו |

כלכלני חטיבת המחקר של בנק אגוד לא מתלהבים מה"ראלי" שנרשם בשבועות האחרונים בבורסה המקומית. באגוד מציינים בסקירה השבועית כי "שבוע של עליות עבר עלינו אולם המשבר הפיננסי נשאר. אנו לא משנים את ההמלצות הכלליות לנקוט בזהירות ולדבוק בשיעור מניות יחסית מתוך תיק ההשקעות".

עם זאת, באגוד גם ממשיכים להמליץ למשקיעים המעט פחות סולידיים "לברור מניות הנסחרות נמוך משוויין הכלכלי. בשבועות האחרונים המדיניות הזאת הוכיחה עצמה והניבה רווחים יפים בחלק מהמניות המסוקרות שלנו. השיטה הזאת מתאימה למי שהוא בעל אורך נשימה ארוך, אך לעתים הרווחים יכולים להתקבל גם בטווח הקצר".

באגוד מציינים כי מכיוון שמחירי חומרי הגלם עדיין נמוכים יחסית ומכיוון שתוכניות דומות לזו של הנשיא הנבחר אובאמה יכולות להתקבל במדינות

נוספות ברחבי הגלובוס, יתכן ויהיה מומנטום חיובי לאפיק הזה. עם זאת מדובר על אפיק מאד מאד מסוכן, המתאים ללקוחות היותר ספקולטיביים ולחלק קטן מתיק ההשקעות. באופן כללי, מסכמים באגוד, "כל העליות

שראינו בשבועות האחרונים יכולות ברגע אחד לשנות כיוון בחזרה למגמה הראשית, כלפי מטה. הקפיצה של גופים פיננסיים בחו"ל על אג"ח ממשלתי קצר ב- 0% ריבית ממחישה את זה".

השוק הסולידי: הגילונים הבינוניים מומלצים

בנוגע לשוק האג"ח אומרים באגוד כי באפיק הצמוד התשואה יורדת זה השבוע

השלישי ברציפות כאשר שבוע לפני כן שמר על יציבות. מחירי האג"ח הצמוד עולים למרות שהאינפלציה לטווח הקצר מכווצת. הסיבה לכך היא שמהלכי הורדת הריבית במשק, במקביל להפחתות בעולם, נמשכים ומכווצים את התשואות של כל האפיקים הסולידיים באופן גורף.

בנוסף, "פערי האינפלציה בין האפיק השקלי לצמוד נראים לנו נמוכים מדי יחסית לאינפלציה שאנו צופים מעבר לטווח המידי של החצי שנה הקרובה. גם לרגיעה היחסית בשווקי המניות יש השפעה חיובית על ירידת תשואות באפיקים הסולידיים עקב חזרה מסוימת של האמון לשוק. סיבה אפשרית לכך היא כי בתקופה של פאניקה מוגברת יתכן כי גופים מוסדיים החוששים מפדיונות גדולים מוכרים יתר על המידה ואחרי שרף הפאניקה יורד הם חוזרים לשוק והתשואות יורדות". באגוד ממשיכים להעדיף את האפיק הצמוד במח"מ הבינוני.

בנוגע לאפיק השקלי ממשיכים באגוד להעדיף לרכז השקעה בגילונים הבינוניים מסדרות 2303 ו-2304 בשל פערי הפארי ביניהם למק"מים. בשבוע האחרון האסטרטגיה הזאת הוכיחה את עצמה כאשר הפערים הללו הצטמצמו בכל הגילונים. בשבוע שעבר המלצנו גם על השקלי הארוך שבינתיים עלה. השבוע מעדיפים באגוד להזהר מהאפיק הארוך משנים את ההמלצה ממח"מ שקלי ארוך לבינוני.

בנוגע לאינפלציה אומרים באגוד כי מדד חודש נובמבר, שצפוי להתפרסם ביום שני, צפוי לרשום ירידה של 0.6%. ההתמתנות בלחצים האינפלציוניים שעוד צפויים לרדת במהלך החודשים הקרובים תומכת ברצונם של הנגידים להוריד את הריביות עד כמה שאפשר (אם כי כבר לא נשאר עוד הרבה לאן לרדת).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".