מניות הבנקים בהזדמנות? הדעות בבתי ההשקעות חלוקות
בעקבות הסערה בשווקים והנפילות האחרונות במניות הבנקים מעדכן יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים ברוקראז', את הערכותיו בנוגע למניות הבנקים.
בן זאב אומר כי למניות הבנקים בישראל מכפיל הון ממוצע של כ-0.54 ולמעשה אנו חוזרים לתחתית ימי השפל של 2002-2003. ואפשר לטעון כי כל הרע כבר מגולם במחיר הנוכחי אולם "אנו חוששים כי תהליך ההרעה בתוצאות הכספיות יקשה על המניות להציג ביצועים חזקים".
לכן, אומר בן זאב, אל תמהרו לקנות. בפרט חוששים בכלל פיננסים מהרעה משמעותית בהפרשות לחובות מסופקים ומהפסדים בתיק ניירות הערך של הבנקים. ב-2007 הסתכמו ההפרשות בכ-0.3% בלבד מתיק האשראי, ב-2008 הן צפויות לגדול ל-0.5%-0.6% מהתיק ובשנה הבאה לכ-0.7%-0.8%.
בן זאב מעריך שבהחלט ייתכן תסריט שההפרשות יגדלו אף לכ-0.9% מהתיק אולם לא צפויה חזרה לתסריט של 2002-2003 בו זינקו ההפרשות לכ-1.2% מתיק האשראי. זאת, בעיקר עקב "שכבת המגן" שמספק שוק האג"ח, שיספוג את מרבית ההפרשות, לפחות בשנה הקרובה.
כמו כן, נרשמה עליה חדה בסיכוני שוק בתיק ניירות הערך של הבנקים. התיק הסתכם בכ-130 מיליארד שקל, בסוף הרבעון השני של 2008, כשמחצית ממנו הינה באגרות חוב לא ממשלתיות ומניות. בן זאב מעריך שלפחות בחלק מהמקרים יאלצו רואי החשבון של הבנקים להכיר בירידת ערך פרמננטית בניירות ערך שירדו בעשרות אחוזים ברבעון השלישי ולרשום אותה בדוחות הרווח וההפסד.
בן זאב מוסיף כי אין טעם לנסות ולהעריך את התוצאות לרבעון השלישי, על רקע ההתרחשויות האחרונות בשווקים ומוסיף לסיום את האמירה שהחלה להישמע וצפויה להיות קונצנזוס בקרוב: "ההון העצמי של הבנקים אינו מבטא את מצבם".
בניגוד לבן זאב, יוצא היום ליאור רבינוביץ', אנליסט הבנקים של בית ההשקעות איי.בי.איי, בהמלצת קניה גורפת למניות הבנקים. הרבעון השלישי, אומר רבינוביץ', יהיה רבעון נוסף שבו הבנקים יראו על הרעה בפעילותם. ברבעונים האחרונים היה בנק פועלים ספק החדשות הרעות העיקריות. ברבעון זה בנק לאומי ייקח את הבכורה דרך חשיפה גדולה לבנקים הקורסים ליהמן ברדרס וושינגטון מיוצ'אל.
בנק לאומי יכניס גם עיזים נוספות לשורת ההפסד - תיק ה-CDO ותיק ה-ABS. הדוחות המרתקים ביותר יהיו של דיסקונט והבינלאומי אשר מניותיהן צנחו כעדות לבעיה קשה אך עד כה קשה למקד אותה ולכמת את הפגיעה.
ההרעה הניכרת בפעילות הפיננסית הבינלאומית שחקה עד דק את שווי ניירות הערך מגובי הנכסים, מלבד ה-MBS של הסוכנויות (התיאוריה של דיסקונט, לשמרנות התיק, עבדה, בצורה פרדוכסלית, עם הלאמת הסוכנויות). גם הבינלאומי הצטרף ברבעון זה לחגיגה דרך תיק היורו בונדס (כ-6 מיליארד שקלים) שהטלטל במהלך הרבעון השלישי והמשיך ביתר שאת בתחילת הרבעון הרביעי. זהו תיק קצר (9 חודשים) ורווחי, אולם המרווחים על אג"ח של בנקים נפתחו לשמיים במהלך החודשים האחרונים, אומר רבינוביץ'.
עוד מציינים באיי.בי.איי כי החברות הכלולות יציגו הרעה ניכרת בפעילות - פועלים עם דלק נדל"ן וכלל ביטוח, בנק דיסקונט דרך אחזקתו בבנק הבינלאומי. בנק לאומי ימשיך להנות מרווחי כיל דרך חברה לישראל אך יש צפי כי המשך צמיחה ברווחיות זו מוטלת בספק).
בסעיף החובות המסופקים אנחנו מעריך רבינוביץ' כי תחול עלייה של 10 עד 20 נקודות בסיס מול הממוצע בששת הרבעונים האחרונים (מאז תחילת 2007) - השיא עדיין לפנינו כמובן. במצב הכלכלה העולמי הנוכחי ההשפעה תורגש במלוא עוצמתה במהלך 2009 עם עלייה לחומ"ס לשיעור של 0.95% בממוצע (פחות בבנק מזרחי יותר בבנק לאומי, פועלים ודיסקונט).
מבין הסקטורים בבורסה, אומר רבינוביץ', מניות הבנקים מספקים הזדמנות קנייה טובה ברמות המחיר הנוכחיות. ההרעה בפעילותם אכן נמשכת, אולם עסקי הליבה שלהם לא נפגעו - מעמדם התחזק מול המערכת החוץ בנקאית ומול הרגולטורים השונים.
ליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטב"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?
מיטב השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".
אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.
מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה
"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"
“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
