שלמה ינאי: "היו ימים ששאלו אותנו מדוע אנחנו לא ממונפים, היום כבר לא שואלים"
"השותפות עם חברת חברת התרופות היפנית תעזור לנו להיכנס לשוק התרופות השני בגודלו בעולם ולהשלים חלק נוסף בתוכנית החומש שלנו", כך אמר היום שלמה ינאי מנכ"ל טבע בשיחה עם Bizportal.
הבוקר הכריזה טבע, כי נכנסה למיזם משותף עם חברת קוואה היפנית. השתיים יקימו ביחד חברת תרופות ביפן אשר תתחיל לפעול בתחילת 2009 וצפויה להגיע לרף מכירות מיליארד דולר עד שנת 2015.
עד היום פעלה טבע בשוק היפני באמצעות חברה בת, טבע K.K, שעוסקת במכירת חומרי גלם פעילים לתרופות (API) לחברות הפארמה המקומיות וכמו כן ברישום של תרופות גנריות שאנחנו מתכננים למכור.
"השוק היפני מתאפיין בחסמי כניסה הרבה יותר גדולים משווקים אחרים, כתוצאה מדרישות איכות גבוהות יותר ורצון להגן על התעשייה המקומית", אומר שלמה ינאי בשיחה עם Bizporal בנוגע לכניסה לשוק היפני. "אנחנו הגענו למסקנה שכדי למקסם את סיכויי ההצלחה ביפן מומלץ לנו לעשות מיזם משותף עם גורם יפני שיש לו את הכלים שזה אומר מוניטין, מו"פ, ייצור והפצה - ולהביא אותנו למקום הטוב ביותר בזמן הקצר ביותר".
לשוק הפרמצבטי היפני פוטנציאל מאוד גדול, שכן הוא מוערך בכ-80 מיליארד דולר - השני בגודלו בעולם - ושיעור החדירה של הגנריקה נמצא במומנטום חזק של עלייה.
כל המדינות בעולם מתמודדות עם בעיה גנרית. תוחלת החיים עולה ואיתה שיעור האוכלוסיה המזדקנת וההוצאה על תרופות. לזה יש להוסיף את הטכנולוגיה המתקדמת בה מידי שנה יוצאות תרופות יקרות (ביולוגיות) שמחירן נע בין עשרות למאות אלפי דולרים.
ינאי אומר, כי "תקציבי הבריאות הפכו להיות נטל גדול ביותר בתקציבי המדינה. מדינות מזהות זאת ופועלות בדרך העיקרית להתמודדות עם הגידול התקציבי - מעבירים את התרופות לגנריקה. דבר זה מאפשר להוריד מחירים או מנגד לעלות את איכות התרופות ולשמור על אותה רמה של מחירים".
בנוגע לשאלה למה - להיכנס ליפן דווקא עכשיו? "ביפן יש מצב יוצא דופן. הממשלה היפנית התערבה בשוק ושמה לה יעד לגנריקה. היא מתעתדת להכפיל את היקף הגנריקה עד שנת 2012 והם מוכנים לתת תמריצים כדי להגיע לשם", אומר ינאי ומוסיף, כי "זה נתן את האישור".
האם מדובר בחלק מתוכנית החומש של טבע? "בפרוש כן, במצגת למשקיעים שהצגנו, יפן הייתה ממוקמת במקום גבוהה מאוד. אנחנו הולכים צעד אחר צעד ועומדים בתוכנית".
בחודש פברואר ערכה טבע כנס אנליסטים ומשקיעים, בו פרסמה את פרטי התוכנית העסקית שלה לחמש השנים הקרובות, שכוללים יעדים אמפיריים כמו מכירות ורווחיות, ויעדים איכותיים כמו מגמות התפתחות עתידיות ומבט על הצפוי בשוק התרופות.
כשנשאל ינאי לגבי המצב בשווקים וההשפעה על ענקית התרופות הישראלית אמר כי "למיטב הבנתי תעשיית התרופות והמזון הם תעשיות יותר יציבות ופחות חשופות לצונאמי שהעולם עובר. אנשים ממשיכים לאכול ולצרוך תרופות ולכן להן צפויות פחות בעיות".
בנוגע למצב הסוער בשווקים, אומר ינאי ש"טבע היא חברה שמתנהלת לאורך שנים באופן זהיר ונוהגת ע"י אמות מידה יותר כלכליות. אנחנו ממשיכים להיות יציבים ללא הפרעה". בהקשר הזה הוא מוסיף, כי "היו ימים ששאלו אותנו מדוע אנחנו לא ממונפים - היום כבר לא שואלים. טבע מסתכלת לטווח הארוך ולא הקצר".
בנוגע לרכישה אפשרית נוספת, אמר ינאי, כי "המציאות בשווקים עשוייה לייצר גם הזדמנויות. לא כולם ערוכים להתמודד עם המציאות הקשה שמביאה להתפקחות (ירידת מחירים) ואנחנו ערוכים נכון ונמשיך להיות ערוכים".
טבע הכריזה לפני מספר חודשים על רכישת חברת התרופות האמריקנית, באר תמורת 7.46 מיליארד דולר בעסקת מזומן ומניות. העסקה הגדולה ביותר בהיסטוריה של חברה ישראלית.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
