שלמה ינאי: "היו ימים ששאלו אותנו מדוע אנחנו לא ממונפים, היום כבר לא שואלים"
"השותפות עם חברת חברת התרופות היפנית תעזור לנו להיכנס לשוק התרופות השני בגודלו בעולם ולהשלים חלק נוסף בתוכנית החומש שלנו", כך אמר היום שלמה ינאי מנכ"ל טבע בשיחה עם Bizportal.
הבוקר הכריזה טבע, כי נכנסה למיזם משותף עם חברת קוואה היפנית. השתיים יקימו ביחד חברת תרופות ביפן אשר תתחיל לפעול בתחילת 2009 וצפויה להגיע לרף מכירות מיליארד דולר עד שנת 2015.
עד היום פעלה טבע בשוק היפני באמצעות חברה בת, טבע K.K, שעוסקת במכירת חומרי גלם פעילים לתרופות (API) לחברות הפארמה המקומיות וכמו כן ברישום של תרופות גנריות שאנחנו מתכננים למכור.
"השוק היפני מתאפיין בחסמי כניסה הרבה יותר גדולים משווקים אחרים, כתוצאה מדרישות איכות גבוהות יותר ורצון להגן על התעשייה המקומית", אומר שלמה ינאי בשיחה עם Bizporal בנוגע לכניסה לשוק היפני. "אנחנו הגענו למסקנה שכדי למקסם את סיכויי ההצלחה ביפן מומלץ לנו לעשות מיזם משותף עם גורם יפני שיש לו את הכלים שזה אומר מוניטין, מו"פ, ייצור והפצה - ולהביא אותנו למקום הטוב ביותר בזמן הקצר ביותר".
לשוק הפרמצבטי היפני פוטנציאל מאוד גדול, שכן הוא מוערך בכ-80 מיליארד דולר - השני בגודלו בעולם - ושיעור החדירה של הגנריקה נמצא במומנטום חזק של עלייה.
כל המדינות בעולם מתמודדות עם בעיה גנרית. תוחלת החיים עולה ואיתה שיעור האוכלוסיה המזדקנת וההוצאה על תרופות. לזה יש להוסיף את הטכנולוגיה המתקדמת בה מידי שנה יוצאות תרופות יקרות (ביולוגיות) שמחירן נע בין עשרות למאות אלפי דולרים.
ינאי אומר, כי "תקציבי הבריאות הפכו להיות נטל גדול ביותר בתקציבי המדינה. מדינות מזהות זאת ופועלות בדרך העיקרית להתמודדות עם הגידול התקציבי - מעבירים את התרופות לגנריקה. דבר זה מאפשר להוריד מחירים או מנגד לעלות את איכות התרופות ולשמור על אותה רמה של מחירים".
בנוגע לשאלה למה - להיכנס ליפן דווקא עכשיו? "ביפן יש מצב יוצא דופן. הממשלה היפנית התערבה בשוק ושמה לה יעד לגנריקה. היא מתעתדת להכפיל את היקף הגנריקה עד שנת 2012 והם מוכנים לתת תמריצים כדי להגיע לשם", אומר ינאי ומוסיף, כי "זה נתן את האישור".
האם מדובר בחלק מתוכנית החומש של טבע? "בפרוש כן, במצגת למשקיעים שהצגנו, יפן הייתה ממוקמת במקום גבוהה מאוד. אנחנו הולכים צעד אחר צעד ועומדים בתוכנית".
בחודש פברואר ערכה טבע כנס אנליסטים ומשקיעים, בו פרסמה את פרטי התוכנית העסקית שלה לחמש השנים הקרובות, שכוללים יעדים אמפיריים כמו מכירות ורווחיות, ויעדים איכותיים כמו מגמות התפתחות עתידיות ומבט על הצפוי בשוק התרופות.
כשנשאל ינאי לגבי המצב בשווקים וההשפעה על ענקית התרופות הישראלית אמר כי "למיטב הבנתי תעשיית התרופות והמזון הם תעשיות יותר יציבות ופחות חשופות לצונאמי שהעולם עובר. אנשים ממשיכים לאכול ולצרוך תרופות ולכן להן צפויות פחות בעיות".
בנוגע למצב הסוער בשווקים, אומר ינאי ש"טבע היא חברה שמתנהלת לאורך שנים באופן זהיר ונוהגת ע"י אמות מידה יותר כלכליות. אנחנו ממשיכים להיות יציבים ללא הפרעה". בהקשר הזה הוא מוסיף, כי "היו ימים ששאלו אותנו מדוע אנחנו לא ממונפים - היום כבר לא שואלים. טבע מסתכלת לטווח הארוך ולא הקצר".
בנוגע לרכישה אפשרית נוספת, אמר ינאי, כי "המציאות בשווקים עשוייה לייצר גם הזדמנויות. לא כולם ערוכים להתמודד עם המציאות הקשה שמביאה להתפקחות (ירידת מחירים) ואנחנו ערוכים נכון ונמשיך להיות ערוכים".
טבע הכריזה לפני מספר חודשים על רכישת חברת התרופות האמריקנית, באר תמורת 7.46 מיליארד דולר בעסקת מזומן ומניות. העסקה הגדולה ביותר בהיסטוריה של חברה ישראלית.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
תרופות (גרוק)תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר
כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד; כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת
ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק,
לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?
שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.
הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח.
- כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן
- זינוק של 130% בעקבות התקדמות בטיפול לסרטן: מי היא קוגנט ומה ההבטחה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.
