שלמה ינאי: "היו ימים ששאלו אותנו מדוע אנחנו לא ממונפים, היום כבר לא שואלים"

מנכ"ל טבע בשיחה עם Bizportal לאחר ההודעה על הכניסה לשוק היפני ועל רקע הסערה בשווקים. "המציאות הקיימת עשוייה לייצר גם הזדמנויות. לא כולם ערוכים להתמודד עם המצב הקשה"
אריאל אטיאס |

"השותפות עם חברת חברת התרופות היפנית תעזור לנו להיכנס לשוק התרופות השני בגודלו בעולם ולהשלים חלק נוסף בתוכנית החומש שלנו", כך אמר היום שלמה ינאי מנכ"ל טבע בשיחה עם Bizportal.

הבוקר הכריזה טבע, כי נכנסה למיזם משותף עם חברת קוואה היפנית. השתיים יקימו ביחד חברת תרופות ביפן אשר תתחיל לפעול בתחילת 2009 וצפויה להגיע לרף מכירות מיליארד דולר עד שנת 2015.

עד היום פעלה טבע בשוק היפני באמצעות חברה בת, טבע K.K, שעוסקת במכירת חומרי גלם פעילים לתרופות (API) לחברות הפארמה המקומיות וכמו כן ברישום של תרופות גנריות שאנחנו מתכננים למכור.

"השוק היפני מתאפיין בחסמי כניסה הרבה יותר גדולים משווקים אחרים, כתוצאה מדרישות איכות גבוהות יותר ורצון להגן על התעשייה המקומית", אומר שלמה ינאי בשיחה עם Bizporal בנוגע לכניסה לשוק היפני. "אנחנו הגענו למסקנה שכדי למקסם את סיכויי ההצלחה ביפן מומלץ לנו לעשות מיזם משותף עם גורם יפני שיש לו את הכלים שזה אומר מוניטין, מו"פ, ייצור והפצה - ולהביא אותנו למקום הטוב ביותר בזמן הקצר ביותר".

לשוק הפרמצבטי היפני פוטנציאל מאוד גדול, שכן הוא מוערך בכ-80 מיליארד דולר - השני בגודלו בעולם - ושיעור החדירה של הגנריקה נמצא במומנטום חזק של עלייה.

כל המדינות בעולם מתמודדות עם בעיה גנרית. תוחלת החיים עולה ואיתה שיעור האוכלוסיה המזדקנת וההוצאה על תרופות. לזה יש להוסיף את הטכנולוגיה המתקדמת בה מידי שנה יוצאות תרופות יקרות (ביולוגיות) שמחירן נע בין עשרות למאות אלפי דולרים.

ינאי אומר, כי "תקציבי הבריאות הפכו להיות נטל גדול ביותר בתקציבי המדינה. מדינות מזהות זאת ופועלות בדרך העיקרית להתמודדות עם הגידול התקציבי - מעבירים את התרופות לגנריקה. דבר זה מאפשר להוריד מחירים או מנגד לעלות את איכות התרופות ולשמור על אותה רמה של מחירים".

בנוגע לשאלה למה - להיכנס ליפן דווקא עכשיו? "ביפן יש מצב יוצא דופן. הממשלה היפנית התערבה בשוק ושמה לה יעד לגנריקה. היא מתעתדת להכפיל את היקף הגנריקה עד שנת 2012 והם מוכנים לתת תמריצים כדי להגיע לשם", אומר ינאי ומוסיף, כי "זה נתן את האישור".

האם מדובר בחלק מתוכנית החומש של טבע? "בפרוש כן, במצגת למשקיעים שהצגנו, יפן הייתה ממוקמת במקום גבוהה מאוד. אנחנו הולכים צעד אחר צעד ועומדים בתוכנית".

בחודש פברואר ערכה טבע כנס אנליסטים ומשקיעים, בו פרסמה את פרטי התוכנית העסקית שלה לחמש השנים הקרובות, שכוללים יעדים אמפיריים כמו מכירות ורווחיות, ויעדים איכותיים כמו מגמות התפתחות עתידיות ומבט על הצפוי בשוק התרופות.

כשנשאל ינאי לגבי המצב בשווקים וההשפעה על ענקית התרופות הישראלית אמר כי "למיטב הבנתי תעשיית התרופות והמזון הם תעשיות יותר יציבות ופחות חשופות לצונאמי שהעולם עובר. אנשים ממשיכים לאכול ולצרוך תרופות ולכן להן צפויות פחות בעיות".

בנוגע למצב הסוער בשווקים, אומר ינאי ש"טבע היא חברה שמתנהלת לאורך שנים באופן זהיר ונוהגת ע"י אמות מידה יותר כלכליות. אנחנו ממשיכים להיות יציבים ללא הפרעה". בהקשר הזה הוא מוסיף, כי "היו ימים ששאלו אותנו מדוע אנחנו לא ממונפים - היום כבר לא שואלים. טבע מסתכלת לטווח הארוך ולא הקצר".

בנוגע לרכישה אפשרית נוספת, אמר ינאי, כי "המציאות בשווקים עשוייה לייצר גם הזדמנויות. לא כולם ערוכים להתמודד עם המציאות הקשה שמביאה להתפקחות (ירידת מחירים) ואנחנו ערוכים נכון ונמשיך להיות ערוכים".

טבע הכריזה לפני מספר חודשים על רכישת חברת התרופות האמריקנית, באר תמורת 7.46 מיליארד דולר בעסקת מזומן ומניות. העסקה הגדולה ביותר בהיסטוריה של חברה ישראלית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.