שלמה ינאי: "היו ימים ששאלו אותנו מדוע אנחנו לא ממונפים, היום כבר לא שואלים"
"השותפות עם חברת חברת התרופות היפנית תעזור לנו להיכנס לשוק התרופות השני בגודלו בעולם ולהשלים חלק נוסף בתוכנית החומש שלנו", כך אמר היום שלמה ינאי מנכ"ל טבע בשיחה עם Bizportal.
הבוקר הכריזה טבע, כי נכנסה למיזם משותף עם חברת קוואה היפנית. השתיים יקימו ביחד חברת תרופות ביפן אשר תתחיל לפעול בתחילת 2009 וצפויה להגיע לרף מכירות מיליארד דולר עד שנת 2015.
עד היום פעלה טבע בשוק היפני באמצעות חברה בת, טבע K.K, שעוסקת במכירת חומרי גלם פעילים לתרופות (API) לחברות הפארמה המקומיות וכמו כן ברישום של תרופות גנריות שאנחנו מתכננים למכור.
"השוק היפני מתאפיין בחסמי כניסה הרבה יותר גדולים משווקים אחרים, כתוצאה מדרישות איכות גבוהות יותר ורצון להגן על התעשייה המקומית", אומר שלמה ינאי בשיחה עם Bizporal בנוגע לכניסה לשוק היפני. "אנחנו הגענו למסקנה שכדי למקסם את סיכויי ההצלחה ביפן מומלץ לנו לעשות מיזם משותף עם גורם יפני שיש לו את הכלים שזה אומר מוניטין, מו"פ, ייצור והפצה - ולהביא אותנו למקום הטוב ביותר בזמן הקצר ביותר".
לשוק הפרמצבטי היפני פוטנציאל מאוד גדול, שכן הוא מוערך בכ-80 מיליארד דולר - השני בגודלו בעולם - ושיעור החדירה של הגנריקה נמצא במומנטום חזק של עלייה.
כל המדינות בעולם מתמודדות עם בעיה גנרית. תוחלת החיים עולה ואיתה שיעור האוכלוסיה המזדקנת וההוצאה על תרופות. לזה יש להוסיף את הטכנולוגיה המתקדמת בה מידי שנה יוצאות תרופות יקרות (ביולוגיות) שמחירן נע בין עשרות למאות אלפי דולרים.
ינאי אומר, כי "תקציבי הבריאות הפכו להיות נטל גדול ביותר בתקציבי המדינה. מדינות מזהות זאת ופועלות בדרך העיקרית להתמודדות עם הגידול התקציבי - מעבירים את התרופות לגנריקה. דבר זה מאפשר להוריד מחירים או מנגד לעלות את איכות התרופות ולשמור על אותה רמה של מחירים".
בנוגע לשאלה למה - להיכנס ליפן דווקא עכשיו? "ביפן יש מצב יוצא דופן. הממשלה היפנית התערבה בשוק ושמה לה יעד לגנריקה. היא מתעתדת להכפיל את היקף הגנריקה עד שנת 2012 והם מוכנים לתת תמריצים כדי להגיע לשם", אומר ינאי ומוסיף, כי "זה נתן את האישור".
האם מדובר בחלק מתוכנית החומש של טבע? "בפרוש כן, במצגת למשקיעים שהצגנו, יפן הייתה ממוקמת במקום גבוהה מאוד. אנחנו הולכים צעד אחר צעד ועומדים בתוכנית".
בחודש פברואר ערכה טבע כנס אנליסטים ומשקיעים, בו פרסמה את פרטי התוכנית העסקית שלה לחמש השנים הקרובות, שכוללים יעדים אמפיריים כמו מכירות ורווחיות, ויעדים איכותיים כמו מגמות התפתחות עתידיות ומבט על הצפוי בשוק התרופות.
כשנשאל ינאי לגבי המצב בשווקים וההשפעה על ענקית התרופות הישראלית אמר כי "למיטב הבנתי תעשיית התרופות והמזון הם תעשיות יותר יציבות ופחות חשופות לצונאמי שהעולם עובר. אנשים ממשיכים לאכול ולצרוך תרופות ולכן להן צפויות פחות בעיות".
בנוגע למצב הסוער בשווקים, אומר ינאי ש"טבע היא חברה שמתנהלת לאורך שנים באופן זהיר ונוהגת ע"י אמות מידה יותר כלכליות. אנחנו ממשיכים להיות יציבים ללא הפרעה". בהקשר הזה הוא מוסיף, כי "היו ימים ששאלו אותנו מדוע אנחנו לא ממונפים - היום כבר לא שואלים. טבע מסתכלת לטווח הארוך ולא הקצר".
בנוגע לרכישה אפשרית נוספת, אמר ינאי, כי "המציאות בשווקים עשוייה לייצר גם הזדמנויות. לא כולם ערוכים להתמודד עם המציאות הקשה שמביאה להתפקחות (ירידת מחירים) ואנחנו ערוכים נכון ונמשיך להיות ערוכים".
טבע הכריזה לפני מספר חודשים על רכישת חברת התרופות האמריקנית, באר תמורת 7.46 מיליארד דולר בעסקת מזומן ומניות. העסקה הגדולה ביותר בהיסטוריה של חברה ישראלית.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.
ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.
המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח
לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.
- שיח מדיקל - החלטת בג"צ בקשר עם צו ביניים
- כחלון: "נתחיל בהליכים לצורך צמצום המכסים על ייבוא מוצרי חלב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.
