שלמה ינאי: "היו ימים ששאלו אותנו מדוע אנחנו לא ממונפים, היום כבר לא שואלים"
"השותפות עם חברת חברת התרופות היפנית תעזור לנו להיכנס לשוק התרופות השני בגודלו בעולם ולהשלים חלק נוסף בתוכנית החומש שלנו", כך אמר היום שלמה ינאי מנכ"ל טבע בשיחה עם Bizportal.
הבוקר הכריזה טבע, כי נכנסה למיזם משותף עם חברת קוואה היפנית. השתיים יקימו ביחד חברת תרופות ביפן אשר תתחיל לפעול בתחילת 2009 וצפויה להגיע לרף מכירות מיליארד דולר עד שנת 2015.
עד היום פעלה טבע בשוק היפני באמצעות חברה בת, טבע K.K, שעוסקת במכירת חומרי גלם פעילים לתרופות (API) לחברות הפארמה המקומיות וכמו כן ברישום של תרופות גנריות שאנחנו מתכננים למכור.
"השוק היפני מתאפיין בחסמי כניסה הרבה יותר גדולים משווקים אחרים, כתוצאה מדרישות איכות גבוהות יותר ורצון להגן על התעשייה המקומית", אומר שלמה ינאי בשיחה עם Bizporal בנוגע לכניסה לשוק היפני. "אנחנו הגענו למסקנה שכדי למקסם את סיכויי ההצלחה ביפן מומלץ לנו לעשות מיזם משותף עם גורם יפני שיש לו את הכלים שזה אומר מוניטין, מו"פ, ייצור והפצה - ולהביא אותנו למקום הטוב ביותר בזמן הקצר ביותר".
לשוק הפרמצבטי היפני פוטנציאל מאוד גדול, שכן הוא מוערך בכ-80 מיליארד דולר - השני בגודלו בעולם - ושיעור החדירה של הגנריקה נמצא במומנטום חזק של עלייה.
כל המדינות בעולם מתמודדות עם בעיה גנרית. תוחלת החיים עולה ואיתה שיעור האוכלוסיה המזדקנת וההוצאה על תרופות. לזה יש להוסיף את הטכנולוגיה המתקדמת בה מידי שנה יוצאות תרופות יקרות (ביולוגיות) שמחירן נע בין עשרות למאות אלפי דולרים.
ינאי אומר, כי "תקציבי הבריאות הפכו להיות נטל גדול ביותר בתקציבי המדינה. מדינות מזהות זאת ופועלות בדרך העיקרית להתמודדות עם הגידול התקציבי - מעבירים את התרופות לגנריקה. דבר זה מאפשר להוריד מחירים או מנגד לעלות את איכות התרופות ולשמור על אותה רמה של מחירים".
בנוגע לשאלה למה - להיכנס ליפן דווקא עכשיו? "ביפן יש מצב יוצא דופן. הממשלה היפנית התערבה בשוק ושמה לה יעד לגנריקה. היא מתעתדת להכפיל את היקף הגנריקה עד שנת 2012 והם מוכנים לתת תמריצים כדי להגיע לשם", אומר ינאי ומוסיף, כי "זה נתן את האישור".
האם מדובר בחלק מתוכנית החומש של טבע? "בפרוש כן, במצגת למשקיעים שהצגנו, יפן הייתה ממוקמת במקום גבוהה מאוד. אנחנו הולכים צעד אחר צעד ועומדים בתוכנית".
בחודש פברואר ערכה טבע כנס אנליסטים ומשקיעים, בו פרסמה את פרטי התוכנית העסקית שלה לחמש השנים הקרובות, שכוללים יעדים אמפיריים כמו מכירות ורווחיות, ויעדים איכותיים כמו מגמות התפתחות עתידיות ומבט על הצפוי בשוק התרופות.
כשנשאל ינאי לגבי המצב בשווקים וההשפעה על ענקית התרופות הישראלית אמר כי "למיטב הבנתי תעשיית התרופות והמזון הם תעשיות יותר יציבות ופחות חשופות לצונאמי שהעולם עובר. אנשים ממשיכים לאכול ולצרוך תרופות ולכן להן צפויות פחות בעיות".
בנוגע למצב הסוער בשווקים, אומר ינאי ש"טבע היא חברה שמתנהלת לאורך שנים באופן זהיר ונוהגת ע"י אמות מידה יותר כלכליות. אנחנו ממשיכים להיות יציבים ללא הפרעה". בהקשר הזה הוא מוסיף, כי "היו ימים ששאלו אותנו מדוע אנחנו לא ממונפים - היום כבר לא שואלים. טבע מסתכלת לטווח הארוך ולא הקצר".
בנוגע לרכישה אפשרית נוספת, אמר ינאי, כי "המציאות בשווקים עשוייה לייצר גם הזדמנויות. לא כולם ערוכים להתמודד עם המציאות הקשה שמביאה להתפקחות (ירידת מחירים) ואנחנו ערוכים נכון ונמשיך להיות ערוכים".
טבע הכריזה לפני מספר חודשים על רכישת חברת התרופות האמריקנית, באר תמורת 7.46 מיליארד דולר בעסקת מזומן ומניות. העסקה הגדולה ביותר בהיסטוריה של חברה ישראלית.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
