מדד המעו"ף – היד עוד נטויה
שבוע המסחר האחרון היה בית ספר למסחר והבנת כוחות השוק. אחרי שביום ראשון ובחציו של יום שני נרשמו עליות שהקשר בינן לבין מגמת עלייה לא היה קיים, סב השוק לרדת וקדח את רמת 964 הנקודות בדרכו לשפל שבועי של 938.49 הנקודות. למי שהיה ספק קיבל הוכחה ברורה ובלתי נינת לערעור שמדד המעו"ף מצוי במגמת ירידה ברורה וארוכת טווח וכפי שזה נראה כעת, הוא שם פעמיו לכיוון הרצועה שבין 850 – 900 הנקודות.
ברמת המיקרו (מספר ימים)
מבט על גרף העמודות היומי יגלה מספר מרכיבים :
1. אחרי פרק זמן קצר של דשדוש בין רמת 1,045 – 1,002 הנקודות, נשברה רמת התחתית של הדשדוש כלפי מטה, דבר שהעיד על יציאה לדרך של מגמת ירידה. מבחינת מבנה המחירים הרי שהמינימום הכולל שתי נקודות שיא יורדות, או שאינן עולות ושתי נקודות שפל יורדות, קיים גם קיים.
2. התיקון של יום ראשון – שני נבלם ברמת 1,016 הנקודות, נמוך מרמת השיא הקודמת, ובמסגרת מגבלות התיקון הטכני. בנוסף, מחזורי המסחר נותרו נמוכים. מיד לאחר מכן יצא לדרכו גל ירידות שהמשיך לבסס את מגמת הירידה, הן בטווח הארוך והבינוני והן בטווח הקצר.
3. מחזורי המסחר, הן בהיבט יומי והן בהיבט שבועי נטו להתרחבות, דבר המעיד על לחץ משמעותי כלפי מטה ומעלה את הסבירות ולפיה לא ראינו את התחתית האחרונה.
4. כדי לאשש את קיומה של מגמת הירידה נעיף מבט על צמד הממוצעים הנעים אותם אפשר לראות על הגרף. מדד המעו"ף מצוי מתחת לשני הממוצעים. שניהם מסודרים בסדר יורד ושיפועם נוטה מטה. מרכיב זה מאשש לא רק את עצם קיומה הנוכחי של המגמה אלא מעלה את הסבירות ולפיה כל עלייה צפויה להיות בבחינת אפיזודה חולפת ונשכחת.
5. בתחתית הגרף אפשר לראות שני ממדי מומנטום. RSI ו-MACD. שני מדדי העוצמה מצויים ברמת תמוכה ומצביעים ברורות על מגמת ירידה המסתייעת במומנטום שלילי המעלה את הסבירות ולפיה התחתית האחרונה עוד לפנינו.
המסקנה הבלתי נמנעת מהתנהגותו של השוק היא שמגמת הירידה עדיין בעיצומה. התחתית האחרונה אינה נראית באופק בשלב זה וסביר להניח שכל ניסיון עליות יתברר עד מהרה כלא יותר מאש תיקון, בדיוק כקודמיו. מבחינת היעדים אפשר לצפות להמשיך ההתדרדרות, בשלבים כמובן, עד לרמות שבין 850 – 900 הנקודות.
רמות תמיכה והתנגדות
1. לא רצוי לבנות יתר על המידה על רמות התמיכה שבדרך. במגמת ירידה, דינן של רמות תמיכה להישבר מטה. כפי שראינו מאז רמת 1,248, נשברו רמות התמיכה בזו אחר זו. מי יותר לאט ומי יותר מהר. עם זאת, רמת 900 הנקודות מסומנת כתמיכה הקרובה ביותר אם כי היא אמורה להישבר כלפי מטה. אם לא בניסיון הראשון אזי בניסיונות שיבואו לאחר מכן.
2. רמות ההתנגדות חשובות הרבה יותר והן מסייעות לסמן את פוטנציאל העליות המקסימאלי של השוק. כאן אפשר לסמן את רמת 980 הנקודות כרמת ההתנגדות המשמעותית לתקופה הקרובה שסיכויי מדד המעו"ף לחצותה מעלה אינם גבוהים.
סיכום
התנהלותו של מדד המעו"ף מצביעה שכיוונו כלפי מטה. בטווח הארוך אמור המדד לסגת לרמות שבין 850 – 900 הנקודות.
* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
