מדד המעו"ף – היד עוד נטויה

הנסיגה מתחת לרמת 964 מסמלת את היותו של מדד המעו"ף מצוי בעיצומו של גל ירידות שלא תש כוחו
אייל גורביץ |

שבוע המסחר האחרון היה בית ספר למסחר והבנת כוחות השוק. אחרי שביום ראשון ובחציו של יום שני נרשמו עליות שהקשר בינן לבין מגמת עלייה לא היה קיים, סב השוק לרדת וקדח את רמת 964 הנקודות בדרכו לשפל שבועי של 938.49 הנקודות. למי שהיה ספק קיבל הוכחה ברורה ובלתי נינת לערעור שמדד המעו"ף מצוי במגמת ירידה ברורה וארוכת טווח וכפי שזה נראה כעת, הוא שם פעמיו לכיוון הרצועה שבין 850 – 900 הנקודות.

ברמת המיקרו (מספר ימים)

מבט על גרף העמודות היומי יגלה מספר מרכיבים :

1. אחרי פרק זמן קצר של דשדוש בין רמת 1,045 – 1,002 הנקודות, נשברה רמת התחתית של הדשדוש כלפי מטה, דבר שהעיד על יציאה לדרך של מגמת ירידה. מבחינת מבנה המחירים הרי שהמינימום הכולל שתי נקודות שיא יורדות, או שאינן עולות ושתי נקודות שפל יורדות, קיים גם קיים.

2. התיקון של יום ראשון – שני נבלם ברמת 1,016 הנקודות, נמוך מרמת השיא הקודמת, ובמסגרת מגבלות התיקון הטכני. בנוסף, מחזורי המסחר נותרו נמוכים. מיד לאחר מכן יצא לדרכו גל ירידות שהמשיך לבסס את מגמת הירידה, הן בטווח הארוך והבינוני והן בטווח הקצר.

3. מחזורי המסחר, הן בהיבט יומי והן בהיבט שבועי נטו להתרחבות, דבר המעיד על לחץ משמעותי כלפי מטה ומעלה את הסבירות ולפיה לא ראינו את התחתית האחרונה.

4. כדי לאשש את קיומה של מגמת הירידה נעיף מבט על צמד הממוצעים הנעים אותם אפשר לראות על הגרף. מדד המעו"ף מצוי מתחת לשני הממוצעים. שניהם מסודרים בסדר יורד ושיפועם נוטה מטה. מרכיב זה מאשש לא רק את עצם קיומה הנוכחי של המגמה אלא מעלה את הסבירות ולפיה כל עלייה צפויה להיות בבחינת אפיזודה חולפת ונשכחת.

5. בתחתית הגרף אפשר לראות שני ממדי מומנטום. RSI ו-MACD. שני מדדי העוצמה מצויים ברמת תמוכה ומצביעים ברורות על מגמת ירידה המסתייעת במומנטום שלילי המעלה את הסבירות ולפיה התחתית האחרונה עוד לפנינו.

המסקנה הבלתי נמנעת מהתנהגותו של השוק היא שמגמת הירידה עדיין בעיצומה. התחתית האחרונה אינה נראית באופק בשלב זה וסביר להניח שכל ניסיון עליות יתברר עד מהרה כלא יותר מאש תיקון, בדיוק כקודמיו. מבחינת היעדים אפשר לצפות להמשיך ההתדרדרות, בשלבים כמובן, עד לרמות שבין 850 – 900 הנקודות.

רמות תמיכה והתנגדות

1. לא רצוי לבנות יתר על המידה על רמות התמיכה שבדרך. במגמת ירידה, דינן של רמות תמיכה להישבר מטה. כפי שראינו מאז רמת 1,248, נשברו רמות התמיכה בזו אחר זו. מי יותר לאט ומי יותר מהר. עם זאת, רמת 900 הנקודות מסומנת כתמיכה הקרובה ביותר אם כי היא אמורה להישבר כלפי מטה. אם לא בניסיון הראשון אזי בניסיונות שיבואו לאחר מכן.

2. רמות ההתנגדות חשובות הרבה יותר והן מסייעות לסמן את פוטנציאל העליות המקסימאלי של השוק. כאן אפשר לסמן את רמת 980 הנקודות כרמת ההתנגדות המשמעותית לתקופה הקרובה שסיכויי מדד המעו"ף לחצותה מעלה אינם גבוהים.

סיכום

התנהלותו של מדד המעו"ף מצביעה שכיוונו כלפי מטה. בטווח הארוך אמור המדד לסגת לרמות שבין 850 – 900 הנקודות.

* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר

תמיר חכמוף |

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%. 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.




מה קרה למחירי הדירות?

מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.25%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות