"פוקס-ויזל" מציגה גידול של 5.4% בהכנסות הרבעון; הוצאות המימון עלו דרמטית
חברת "פוקס-ויזל" מציגה היום (א') את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני ולמחצית הראשונה של 2008. אחד הסעיפים הבולטים בדו"ח אותו פרסמה פוקס הוא העלייה המשמעותית בהוצאות המימון של החברה שעמדו על כ-6 מיליון שקל לעומת הכנסות מימון שעמדו על כ-1.6 ברבעון המקביל אשתקד.
עם זאת, הציגה פוקס, גידול בפרמטרים חשובים כמו הכנסות, רווח גולמי ותפעולי ברבעון השני ובחציון.
עלייה ברווח הגולמי וירידה בפעילות החנויות
ההכנסות ברבעון השני של 2008 הסתכמו לסך של כ 147.3 מ' שקל, בהשוואה להכנסות של כ 139.7 מ' שקל ברבעון השני של 2007, גידול של כ 5.4%.
החנויות בהפעלה ישירה תרמו כ 115.9 מ' שקל (בהשוואה לכ 120.9 מ' שקל בתקופה המקבילה – קיטון של 4.1%). ההכנסות מזכיינים, סיטונאים ואחרים הסתכמו בכ 0.3 מ' שקל (בהשוואה להוצאות של כ 4.6 מ' שקל ברבעון המקביל אשתקד).
ההכנסות מלקוחות בחו"ל הסתכמו בכ 18.5 מ' שקל בהשוואה לכ 14.7 מ' שקל בתקופה המקבילה, גידול של כ 25.9%.
הרווח הגולמי ברבעון השני של 2008 הסתכם לכדי 84.7 מ' שקל (כ 57.5% מההכנסות), בהשוואה לרווח גולמי של כ 71.3 מ' שקל ברבעון השני של 2007 (כ 51% מההכנסות). העלייה בשיעור הרווח הגולמי נובעת בעיקר מהירידה בשער החליפין של הדולר, משינוים בשיטת תמחור המלאי ומצמצום בהיקפי מכירות סוף העונה בינואר-פברואר לעונת החורף ויוני לעונת הקיץ.
הרווח הנקי ברבעון השני של 2008 הסתכם ל כ 6.4 מ' שקל (כ4.3% מההכנסות), בהשוואה לרווח נקי של כ 1.9 מ' שקל ברבעון השני של 2007 (כ 1.4% מההכנסות) – גידול של 230%.
הרווח תפעולי ברבעון השני של 2008 הסתכם לסך של 14.8 מ' שקל (כ 10% מההכנסות), בהשוואה לרווח תפעולי של כ 0.9 מ' שקל (כ 0.6% מההכנסות) ברבעון השני של 2007.
תיק ניירות הערך לא עמד בציפיות
הוצאות מימון נטו ברבעון השני של 2008 הסתכמו לכ 6 מ' שקל, בהשוואה להכנסות מימון של כ 1.7 מ' ₪ ברבעון המקביל. הגידול נובע בעיקר מירידת שער הדולר ומהוצאות ריבית והפרשי הצמדה.
אלי קימנפלד, סמנכ"ל הכספים של פוקס מסר ל-Bizportal: "תיק ניירות הערך שלנו לא נתן תוצאות כמצופה. יש לנו תיק ני"ע בסדר גודל של כ-90 מיליון שקל ובנוסף לעלויות בהן התיק לא עמד, הגיעו האגח"ים צמודי המדד שהותקפו בצורה דרמטית כמו כל מי שצמוד למדד".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.57% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
