הריבוע הכחול: למרות ירידה של 11.4% במכירות שפע-שוק, רושמת צמיחה של 80% ברווח הנקי
חברת הריבוע הכחול מפרסמת את דוחו"ת הרבעון השני של 2008 מהם עולה, כי קבוצת האחזקות רושמת גידול בהכנסות וצמיחה גבוהה ברווח הנקי. בחברה מסבירים את הצמיחה בהכנסות וברווח בכך שמכירות פסח נכללות באופן מלא ברבעון השני של 2008 לעומת חלק קטן שנכלל ב-2007.
בנוסף מסבירים בחברה כי העלייה מגיה בזכות תוספת של כ-16 אלף מ"ר של שטחי מסחר שהצטרפו לרשת. מעבר לזאת מצויינת גם צמיחתה של קבוצת בי קמעונאות שכוללת בתוכה את נעמן פורצלן ומשפיעה לחיוב על הנתונים.
שפע-שוק, אחזקה משמעותית נוספת של הריבוע הכחול נהנית פחות מהנתונים וממשיכה לספוג מנחת ידו של המגזר החרדי שהכריז על חרם דתי כנגד סניפי הרשת.
בניגוד לביצועי רשת "מגה בעיר", הרשת החרדית "שפע שוק" אשר מהווה כ-20.4% מסך המחזור הכולל של הריבוע הכחול רושמת ירידה של 11.4% במכירות.
הרווח הגולמי ברבעון השני צמח בכ-17% והסתכם ב-527.5 מיליון שקל לעומת 451.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שולי הרווח הגולמי הגיעו ל-27.5% לעומת 26.8% בתקופה המקבילה ב-2007 ומשקפים הסכמי סחר משופרים עם ספקי הרשת; הצלחת "מגה בעיר" וירידה יחסית במבצעים והנחות בעקבות הירידה במכירות "שפע-שוק".
הרווח התפעולי של הריבוע הכחול ברבעון השני גדל ב-18.4% והסתכם ב-88.6 מיליון שקל לעומת 74.8 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי היווה כ-4.5% מסך ההכנסות.
הרווח הנקי ברבעון השני הסתכם ב-37.2 מיליון שקל המהווה זינוק של 79.5% לעומת שורת רווח נקי שעמדה על 20.7 מיליון שקל ברבעון השני של 2007.
מגינים על ה"בית" באמצעות פרסום
הקרב על תדמיתה של הריבוע הכחול בעקבות חרם הרבנים המתוקשר בא לידי ביטוי גם בעלייה בהוצאות מכירה, הנהלה וכלליות במחצית הראשונה של 2008 אשר הסתכמו לכ-870.3 מיליוני ש"ח (23.3% מההכנסות), בהשוואה להוצאות של כ-740.5 מיליוני ש"ח (21.9% מההכנסות) בתקופה המקבילה אשתקד- גידול של 17.5%.
הגידול נבע בעיקר מפתיחת חנויות חדשות, עליה בהוצאות הפרסום ושיווק ומגידול בהוצאות כתוצאה מאיחוד לראשונה של פעילות נעמן ועדן. בנוסף, חל גידול בעלויות שכירות ומסים עירוניים בשל עליית המדד.
המכירות למטר והמכירות לעובד עלו ב-6.4% ו-3.4% בהתאמה, לעומת הרבעון השני של 2007. דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד בהיקף של 150 מיליון שקל, לפי 3.46 שקל למניה.
מנכ"ל הרבוע הכחול, זאב וורמברונד מסר במקביל לפרסום הדוחו"ת כי, "הרבעון השני היה שלב של עשייה בה החלנו ביישום האסטרטגיה לטווח קצר של החברה ובו בזמן פעלנו לטובת הצמיחה בטווח הארוך. ההישג המשמעותי ביותר שלנו בחודשים האחרונים היה גיוס המנהלים המקצועיים ביותר לסגל ההנהלה שלנו והשלמת הרכישה של בי קמעונאות, שיהפוך אותנו לשחקן גדול ומשמעותי בתחום הנון-פוד".
האנליסט מאיר סלייטר מפריזמה מתייחס לדוחו"ת הרבעון השני ואומר: "בשורה התחתונה מדובר בדוח חלש בפרמטרים החשובים - הכנסות ורווח תפעולי. הנתונים היבשים של החברה נראים סבירים בעזרת דחיפה של האינפלציה ובעזרת רכישת פעילויות אך אי הטיפול של החברה בשתי הבעיות העיקריות הניצבות בפניה, חרם החרדים והחלשות "מגה", ממשיך להעיב על התוצאות ועלול להמשיך לעשות זאת בעתיד על אף הצלחת "מגה בעיר".
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
