הריבוע הכחול: למרות ירידה של 11.4% במכירות שפע-שוק, רושמת צמיחה של 80% ברווח הנקי
חברת הריבוע הכחול מפרסמת את דוחו"ת הרבעון השני של 2008 מהם עולה, כי קבוצת האחזקות רושמת גידול בהכנסות וצמיחה גבוהה ברווח הנקי. בחברה מסבירים את הצמיחה בהכנסות וברווח בכך שמכירות פסח נכללות באופן מלא ברבעון השני של 2008 לעומת חלק קטן שנכלל ב-2007.
בנוסף מסבירים בחברה כי העלייה מגיה בזכות תוספת של כ-16 אלף מ"ר של שטחי מסחר שהצטרפו לרשת. מעבר לזאת מצויינת גם צמיחתה של קבוצת בי קמעונאות שכוללת בתוכה את נעמן פורצלן ומשפיעה לחיוב על הנתונים.
שפע-שוק, אחזקה משמעותית נוספת של הריבוע הכחול נהנית פחות מהנתונים וממשיכה לספוג מנחת ידו של המגזר החרדי שהכריז על חרם דתי כנגד סניפי הרשת.
בניגוד לביצועי רשת "מגה בעיר", הרשת החרדית "שפע שוק" אשר מהווה כ-20.4% מסך המחזור הכולל של הריבוע הכחול רושמת ירידה של 11.4% במכירות.
הרווח הגולמי ברבעון השני צמח בכ-17% והסתכם ב-527.5 מיליון שקל לעומת 451.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שולי הרווח הגולמי הגיעו ל-27.5% לעומת 26.8% בתקופה המקבילה ב-2007 ומשקפים הסכמי סחר משופרים עם ספקי הרשת; הצלחת "מגה בעיר" וירידה יחסית במבצעים והנחות בעקבות הירידה במכירות "שפע-שוק".
הרווח התפעולי של הריבוע הכחול ברבעון השני גדל ב-18.4% והסתכם ב-88.6 מיליון שקל לעומת 74.8 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי היווה כ-4.5% מסך ההכנסות.
הרווח הנקי ברבעון השני הסתכם ב-37.2 מיליון שקל המהווה זינוק של 79.5% לעומת שורת רווח נקי שעמדה על 20.7 מיליון שקל ברבעון השני של 2007.
מגינים על ה"בית" באמצעות פרסום
הקרב על תדמיתה של הריבוע הכחול בעקבות חרם הרבנים המתוקשר בא לידי ביטוי גם בעלייה בהוצאות מכירה, הנהלה וכלליות במחצית הראשונה של 2008 אשר הסתכמו לכ-870.3 מיליוני ש"ח (23.3% מההכנסות), בהשוואה להוצאות של כ-740.5 מיליוני ש"ח (21.9% מההכנסות) בתקופה המקבילה אשתקד- גידול של 17.5%.
הגידול נבע בעיקר מפתיחת חנויות חדשות, עליה בהוצאות הפרסום ושיווק ומגידול בהוצאות כתוצאה מאיחוד לראשונה של פעילות נעמן ועדן. בנוסף, חל גידול בעלויות שכירות ומסים עירוניים בשל עליית המדד.
המכירות למטר והמכירות לעובד עלו ב-6.4% ו-3.4% בהתאמה, לעומת הרבעון השני של 2007. דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד בהיקף של 150 מיליון שקל, לפי 3.46 שקל למניה.
מנכ"ל הרבוע הכחול, זאב וורמברונד מסר במקביל לפרסום הדוחו"ת כי, "הרבעון השני היה שלב של עשייה בה החלנו ביישום האסטרטגיה לטווח קצר של החברה ובו בזמן פעלנו לטובת הצמיחה בטווח הארוך. ההישג המשמעותי ביותר שלנו בחודשים האחרונים היה גיוס המנהלים המקצועיים ביותר לסגל ההנהלה שלנו והשלמת הרכישה של בי קמעונאות, שיהפוך אותנו לשחקן גדול ומשמעותי בתחום הנון-פוד".
האנליסט מאיר סלייטר מפריזמה מתייחס לדוחו"ת הרבעון השני ואומר: "בשורה התחתונה מדובר בדוח חלש בפרמטרים החשובים - הכנסות ורווח תפעולי. הנתונים היבשים של החברה נראים סבירים בעזרת דחיפה של האינפלציה ובעזרת רכישת פעילויות אך אי הטיפול של החברה בשתי הבעיות העיקריות הניצבות בפניה, חרם החרדים והחלשות "מגה", ממשיך להעיב על התוצאות ועלול להמשיך לעשות זאת בעתיד על אף הצלחת "מגה בעיר".
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
