הריבוע הכחול: למרות ירידה של 11.4% במכירות שפע-שוק, רושמת צמיחה של 80% ברווח הנקי
חברת הריבוע הכחול מפרסמת את דוחו"ת הרבעון השני של 2008 מהם עולה, כי קבוצת האחזקות רושמת גידול בהכנסות וצמיחה גבוהה ברווח הנקי. בחברה מסבירים את הצמיחה בהכנסות וברווח בכך שמכירות פסח נכללות באופן מלא ברבעון השני של 2008 לעומת חלק קטן שנכלל ב-2007.
בנוסף מסבירים בחברה כי העלייה מגיה בזכות תוספת של כ-16 אלף מ"ר של שטחי מסחר שהצטרפו לרשת. מעבר לזאת מצויינת גם צמיחתה של קבוצת בי קמעונאות שכוללת בתוכה את נעמן פורצלן ומשפיעה לחיוב על הנתונים.
שפע-שוק, אחזקה משמעותית נוספת של הריבוע הכחול נהנית פחות מהנתונים וממשיכה לספוג מנחת ידו של המגזר החרדי שהכריז על חרם דתי כנגד סניפי הרשת.
בניגוד לביצועי רשת "מגה בעיר", הרשת החרדית "שפע שוק" אשר מהווה כ-20.4% מסך המחזור הכולל של הריבוע הכחול רושמת ירידה של 11.4% במכירות.
הרווח הגולמי ברבעון השני צמח בכ-17% והסתכם ב-527.5 מיליון שקל לעומת 451.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שולי הרווח הגולמי הגיעו ל-27.5% לעומת 26.8% בתקופה המקבילה ב-2007 ומשקפים הסכמי סחר משופרים עם ספקי הרשת; הצלחת "מגה בעיר" וירידה יחסית במבצעים והנחות בעקבות הירידה במכירות "שפע-שוק".
הרווח התפעולי של הריבוע הכחול ברבעון השני גדל ב-18.4% והסתכם ב-88.6 מיליון שקל לעומת 74.8 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי היווה כ-4.5% מסך ההכנסות.
הרווח הנקי ברבעון השני הסתכם ב-37.2 מיליון שקל המהווה זינוק של 79.5% לעומת שורת רווח נקי שעמדה על 20.7 מיליון שקל ברבעון השני של 2007.
מגינים על ה"בית" באמצעות פרסום
הקרב על תדמיתה של הריבוע הכחול בעקבות חרם הרבנים המתוקשר בא לידי ביטוי גם בעלייה בהוצאות מכירה, הנהלה וכלליות במחצית הראשונה של 2008 אשר הסתכמו לכ-870.3 מיליוני ש"ח (23.3% מההכנסות), בהשוואה להוצאות של כ-740.5 מיליוני ש"ח (21.9% מההכנסות) בתקופה המקבילה אשתקד- גידול של 17.5%.
הגידול נבע בעיקר מפתיחת חנויות חדשות, עליה בהוצאות הפרסום ושיווק ומגידול בהוצאות כתוצאה מאיחוד לראשונה של פעילות נעמן ועדן. בנוסף, חל גידול בעלויות שכירות ומסים עירוניים בשל עליית המדד.
המכירות למטר והמכירות לעובד עלו ב-6.4% ו-3.4% בהתאמה, לעומת הרבעון השני של 2007. דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד בהיקף של 150 מיליון שקל, לפי 3.46 שקל למניה.
מנכ"ל הרבוע הכחול, זאב וורמברונד מסר במקביל לפרסום הדוחו"ת כי, "הרבעון השני היה שלב של עשייה בה החלנו ביישום האסטרטגיה לטווח קצר של החברה ובו בזמן פעלנו לטובת הצמיחה בטווח הארוך. ההישג המשמעותי ביותר שלנו בחודשים האחרונים היה גיוס המנהלים המקצועיים ביותר לסגל ההנהלה שלנו והשלמת הרכישה של בי קמעונאות, שיהפוך אותנו לשחקן גדול ומשמעותי בתחום הנון-פוד".
האנליסט מאיר סלייטר מפריזמה מתייחס לדוחו"ת הרבעון השני ואומר: "בשורה התחתונה מדובר בדוח חלש בפרמטרים החשובים - הכנסות ורווח תפעולי. הנתונים היבשים של החברה נראים סבירים בעזרת דחיפה של האינפלציה ובעזרת רכישת פעילויות אך אי הטיפול של החברה בשתי הבעיות העיקריות הניצבות בפניה, חרם החרדים והחלשות "מגה", ממשיך להעיב על התוצאות ועלול להמשיך לעשות זאת בעתיד על אף הצלחת "מגה בעיר".
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")