הריבוע הכחול: למרות ירידה של 11.4% במכירות שפע-שוק, רושמת צמיחה של 80% ברווח הנקי

ההכנסות הסתכמו ב-1.92 מיליארד שקל; הרווח הנקי נסק בכ-80% ל-37.2מיליון שקל לעומת 20.7 בתקופה המקבילה אשתקד; פריזמה: "בשורה התחתונה מדובר בדו"ח חלש"
משה בנימין |

חברת הריבוע הכחול מפרסמת את דוחו"ת הרבעון השני של 2008 מהם עולה, כי קבוצת האחזקות רושמת גידול בהכנסות וצמיחה גבוהה ברווח הנקי. בחברה מסבירים את הצמיחה בהכנסות וברווח בכך שמכירות פסח נכללות באופן מלא ברבעון השני של 2008 לעומת חלק קטן שנכלל ב-2007.

בנוסף מסבירים בחברה כי העלייה מגיה בזכות תוספת של כ-16 אלף מ"ר של שטחי מסחר שהצטרפו לרשת. מעבר לזאת מצויינת גם צמיחתה של קבוצת בי קמעונאות שכוללת בתוכה את נעמן פורצלן ומשפיעה לחיוב על הנתונים.

שפע-שוק, אחזקה משמעותית נוספת של הריבוע הכחול נהנית פחות מהנתונים וממשיכה לספוג מנחת ידו של המגזר החרדי שהכריז על חרם דתי כנגד סניפי הרשת.

בניגוד לביצועי רשת "מגה בעיר", הרשת החרדית "שפע שוק" אשר מהווה כ-20.4% מסך המחזור הכולל של הריבוע הכחול רושמת ירידה של 11.4% במכירות.

הרווח הגולמי ברבעון השני צמח בכ-17% והסתכם ב-527.5 מיליון שקל לעומת 451.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שולי הרווח הגולמי הגיעו ל-27.5% לעומת 26.8% בתקופה המקבילה ב-2007 ומשקפים הסכמי סחר משופרים עם ספקי הרשת; הצלחת "מגה בעיר" וירידה יחסית במבצעים והנחות בעקבות הירידה במכירות "שפע-שוק".

הרווח התפעולי של הריבוע הכחול ברבעון השני גדל ב-18.4% והסתכם ב-88.6 מיליון שקל לעומת 74.8 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי היווה כ-4.5% מסך ההכנסות.

הרווח הנקי ברבעון השני הסתכם ב-37.2 מיליון שקל המהווה זינוק של 79.5% לעומת שורת רווח נקי שעמדה על 20.7 מיליון שקל ברבעון השני של 2007.

מגינים על ה"בית" באמצעות פרסום

הקרב על תדמיתה של הריבוע הכחול בעקבות חרם הרבנים המתוקשר בא לידי ביטוי גם בעלייה בהוצאות מכירה, הנהלה וכלליות במחצית הראשונה של 2008 אשר הסתכמו לכ-870.3 מיליוני ש"ח (23.3% מההכנסות), בהשוואה להוצאות של כ-740.5 מיליוני ש"ח (21.9% מההכנסות) בתקופה המקבילה אשתקד- גידול של 17.5%.

הגידול נבע בעיקר מפתיחת חנויות חדשות, עליה בהוצאות הפרסום ושיווק ומגידול בהוצאות כתוצאה מאיחוד לראשונה של פעילות נעמן ועדן. בנוסף, חל גידול בעלויות שכירות ומסים עירוניים בשל עליית המדד.

המכירות למטר והמכירות לעובד עלו ב-6.4% ו-3.4% בהתאמה, לעומת הרבעון השני של 2007. דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד בהיקף של 150 מיליון שקל, לפי 3.46 שקל למניה.

מנכ"ל הרבוע הכחול, זאב וורמברונד מסר במקביל לפרסום הדוחו"ת כי, "הרבעון השני היה שלב של עשייה בה החלנו ביישום האסטרטגיה לטווח קצר של החברה ובו בזמן פעלנו לטובת הצמיחה בטווח הארוך. ההישג המשמעותי ביותר שלנו בחודשים האחרונים היה גיוס המנהלים המקצועיים ביותר לסגל ההנהלה שלנו והשלמת הרכישה של בי קמעונאות, שיהפוך אותנו לשחקן גדול ומשמעותי בתחום הנון-פוד".

האנליסט מאיר סלייטר מפריזמה מתייחס לדוחו"ת הרבעון השני ואומר: "בשורה התחתונה מדובר בדוח חלש בפרמטרים החשובים - הכנסות ורווח תפעולי. הנתונים היבשים של החברה נראים סבירים בעזרת דחיפה של האינפלציה ובעזרת רכישת פעילויות אך אי הטיפול של החברה בשתי הבעיות העיקריות הניצבות בפניה, חרם החרדים והחלשות "מגה", ממשיך להעיב על התוצאות ועלול להמשיך לעשות זאת בעתיד על אף הצלחת "מגה בעיר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.