הזינוק במחיר הנפט, לצד העלייה המתמשכת במחירי המזון והסחורות האחרות, עושים את שלהם: הלחצים האינפלציוניים בארה"ב התחזקו בחודש מאי, מה שמגביר את הלחץ על הפדרל ריזרב לשנות את הטיית הצמיחה שלו לכוון הטיפול באינפלציה הגואה, אשר מאיימת לפגוע בצריכה הפרטית, לשחוק את רווחי החברות האמריקני ולהכות עוד יותר בצמיחה הכלכלית.

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש מאי ב-0.6% בעוד שליבת המדד (בניכוי מחירי האנרגיה והמזון) עלתה ב-0.2%. זאת, לאחר עלייה של 0.2% ו-0.1% בהתאמה בחודש אפריל. האנליסטים בשוק ציפו לעלייה של 0.5% במדד ו-0.2% בליבת המדד.

במבט ל-12 החודשים שהסתיימו במאי, עומדת האינפלציה על 4.2% וליבת האינפלציה על 2.3%, בעוד שה"אזור הבטוח" של הפדרל ריזרב נמצא בטווח של 1%-2%. במילים אחרות, האינפלציה חורגת מיעד ה'פד'. ב'פד' מייחסים יותר חשיבות לליבת האינפלציה, ולפיכך ניתן להבין את התגובה של החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט, אשר מגיבים לנתונים בעלייה של עד 0.6%, שכן ליבת מדד מאי יצאה בהתאם לתחזיות המוקדמות.

הזינוק במחיר הנפט והסחורות הביא את יו"ר ה'פד', בן שלום ברננקי, להכריז בשבוע שעבר כי הוא "מתנגד בתוקף" לכל עלייה בציפיות האינפלציה של הצרכנים. הצהרותיו של ברננקי הקפיצו את הסבירות להעלאת הריבית בארה"ב כבר באוקטובר הקרוב, כאשר יש המאמינים כי ברננקי לא יחכה זמן רב כל כך וימהר להעלות את הריבית כבר בחודש אוגוסט.

"מדד המחירים לצרכן אינו מחייב העלאת ריבית בהחלטה הקרובה, אם כי הנושא יעלה על הפרק", אומר רונן מנחם, אסטרטג ההשקעות הראשי בבנק מזרחי טפחות. "כך או כך, בחודשים הקרובים תצטרך בכל זאת להיות העלאה מדודה בריבית, לכיוון ה-3% (הריבית כיום עומדת על 2%). לפי התרחיש הבסיסי שלנו, עקום הריביות הנוכחי מתיישב פחות או יותר עם עלייה כזו ואיננו רואים תיקון משמעותי נוסף בקרוב. גורמי הסיכון למחירים, לריבית ולעקומי התשואה מוטים, עם זאת, כלפי מעלה".

בבחינת מרכיבי האינפלציה במאי, מחירי המזון עלו ב-0.3%, מחירי הבקר עלו ב-1.5% ומנגד מחירי החזיר והפירות ירדו. מחירי מוצרי הבריאות עלו ב-0.2% ואילו מחירי הרכבים החדשים ירדו ב-0.1%.