מרגישים שאתם מכורים לעבודה? בנק ישראל חושף נתונים מדאיגים באשר לתופעת ה-Workaholic

בנק ישראל: שיעור הישראלים המכורים לעבודה גבוה מהממוצע ב-OECD; התופעה מסכנת גם את המעסיקים
עדי בן ישראל |

הסיפור הבא מוכר בוודאי לעובדים רבים בישראל: המעסיק מעניק אמצעי טכנולוגיה המקלים על העבודה מהבית, את המשימות הרבות קשה להשלים במהלך יום העבודה הרגיל, והתוצאה: עבודה בשעות נוספות תוך טשטוש הגבול הבריא בין עבודה לשעות הפנאי. התופעה נקראת "Workaholic" (התמכרות לעבודה), ונראה כי בישראל היא כה רחבה עד שבנק ישראל החליט לבדוק את הנושא לעומק.

"Workaholic הוא מי שמכור לעבודתו ומקדיש לה את מרבית זמנו ומרצו, אף שאין לו צורך כלכלי בכך", אומרים בבנק ישראל. "ההתמכרות לעבודה התרחבה בעשורים האחרונים בעטיים של מספר תהליכים ובכללם התגברות האינדיווידואליזם; עליית שיעור החברות, ובכללן חברות רב-לאומיות הפועלות בסביבה גלובלית תחרותית וסביב השעון, במיוחד בענפי הטכנולוגיה העילית; ירידה ברמת ההתאגדות; שיפורים טכנולוגיים והסדרים מוסדיים המקלים על עבודות משק הבית ועל גידול הילדים; התרחבות אי-השוויון בהתפלגות ההכנסות, אשר מעלה את התועלת מעבודה מאומצת, המגדילה את הסיכוי להשיג משרות מתגמלות.

"יתר על כן, מעבידים מעודדים את ההתמכרות לעבודה על ידי טשטוש הגבולות בין העבודה לשעות הפנאי: העמדת אמצעי תקשורת מודרניים ורכב לרשות העובדים – אמצעים המאפשרים להם לעבוד מהבית ולהגיע בנוחות לעבודה בכל שעות היממה. פיקוח צמוד וניטור אחר העובדים שכיח גם הוא".

סכנה גם למעסיקים

אך מלבד הפגיעה בשעות הפנאי של העובד, האם התופעה מהווה סכנה גם למעסיקים עצמם? בבנק ישראל טוענים שכן: "מחקרים רבים מלמדים כי להתמכרות לעבודה השלכות נרחבות על העובד ועל המשק. התופעה עלולה להגביר את המתח והחרדה של העובדים, לפגוע בבריאותם, לפגוע בקשרים המשפחתיים והחברתיים שלהם ועוד. ההתמכרות לעבודה גם דוחפת עובדים אחרים במקום העבודה של המכור להגביר את היקף עבודתם. בהסתכלות משקית עלויות העבודה אמנם מצטמצמות, אך התעסוקה של אחרים עלולה להיפגע, ובטווח הארוך, עם השחיקה המתמשכת במקום העבודה, גם עלות העבודה ליחידת תפוקה עלולה להאמיר".

שיעור הישראלים המכורים לעבודה גדול מהממוצע במדינות ה-OECD, ולמרות הקושי הטמון בזיהוי אלו המכורים לעבודה, בבנק ישראל החליטו להתייחס לשכירים העובדים לפחות 60 שעות בשבוע ואשר שכרם עולה על 30 שקל לשעה (אם כי בבנק ישראל מדגישים כי אין הם בהכרח מכורים לעבודתם).

בקרב שכירים אלה, שיעור המועסקים שעות ממושכות עמד ב-2006 על 4.9% מכלל השכירים (בקרב היהודים מדובר על 5.4%) והם היוו 7.9% מבין השכירים המשתכרים 30 שקל לשעה ומעלה. "יש לציין שלמעלה מ-9% מהמשתכרים פחות מ-30 שקל לשעת עבודה עובדים 60 שעות ומעלה בשבוע, ממצא העשוי להעיד כי רבים נאלצים לעבוד שעות רבות כדי להתפרנס", מדגיש בנק ישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.