הדולר היציג ננעל מעל 3.42 שקלים: בשוק ממתינים לנתוני האינפלציה
הדולר מחק היום כמעט לגמרי את הירידה מול השקל: לאחר שפתח את היום בהיחלשות של כ-0.5%, עבר הדולר לירידה קלה בלבד ושערו היציג נקבע מעל לרמת 3.42 שקלים. זאת, לאור התחזקותו של המטבע האמריקני בעולם בשל הצפי להעלאת הריבית בארה"ב בחודש אוקטובר והדריכות לקראת פסגת שרי האוצר של מדינות ה-G8. במקביל, ניכרת המתנה בשוק המט"ח המקומי והעולמי לקראת פרסום נתוני האינפלציה בארה"ב היום ובישראל ביום ראשון.
בשוק המט"ח העולמי מתקרב הדולר לסגור את העלייה השבועית החדה ביותר מזה כשנתיים מול האירו (2.2%) בשל התגברות הסבירות להעלאת הריבית בארה"ב השנה, כמו גם לקראת פגישת מדינות ה-G8 ביפן, אשר צפויות להצהיר כי הן תומכות בדולר חזק. בינתיים, היום בצהריים (15:30, שעון ישראל) יפרסם הממשל האמריקני את נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש מאי, אשר צפוי לעלות ב-0.5% (בעיקר בשל הזינוק במחיר הנפט) וליבתו צפויה לעלות ב-0.2%, מה שיגביר את ההערכות בשוק כי ה'פד' ייאלץ להעלות את הריבית בעתיד הנראה לעין.
בישראל ממתינים גם כן לפרסום מדד מאי ביום ראשון הקרוב. לאחר שמדד אפריל הפתיע בזינוק של 1.5%, קונצנזוס הכלכלנים בשוק מצפה כי גם מדד מאי יהיה גבוה ויצביע על עליית מחירים בשיעור של 0.6%-0.8%. האינפלציה ב-12 החודשים שהסתיימו במאי צפויה לזנק קרוב ל-5% - הרבה מעל ליעד העליון של בנק ישראל העומד על 3% - מה שיחייב את בנק ישראל להמשיך להעלות את הריבית בסוף החודש לאחר ההעלאה של 0.25% בחודש שעבר.
בסוף השבוע ייפגשו שרי האוצר של מדינות ה-G8 על מנת לדון בהאמרת מחיר הנפט וחולשת הדולר. אמנם על הטיפול בנפט ישנן מחלוקות רבות ולא צפויה הסכמה בנושא, בקרב מדינות ה-G8 קיימת הסכמה גורפת כי יש לפעול לחיזוק הדולר בעולם, מה שמוסיף לעלייה של המטבע האמריקני.
הדולר השיל היום 0.11% ושערו היציג נקבע ברמה של 3.422 שקלים. האירו היציג איבד 0.38% ל-5.2663 שקלים. בסיכום שבועי התחזק הדולר זה השבוע השני ברציפות, והוסיף 2.7% מול השקל. האירו עלה השבוע ב-1.3%.
בנק לאומי: כוחות מנוגדים פועלים על השקל
"השבוע התחזק הדולר מול השקל, תוך חציית רמת ה-3.4 שקלים", מסרו כלכלני בנק לאומי בסקירתם השבועית על שוק המט"ח. "התחזקות זו חלה על רקע המגמה בעולם והושפעה מאפקט התערבותו של משרד האוצר בשוק המט"ח בשבוע שעבר. מעניין לציין כי מתחילת החודש קיימת קורלציה של מעל 90% בין המסחר בדולר-שקל לבין המסחר בדולר-ין, אולם מדובר בטווח זמן קצר מדי מכדי להצביע על דמיון במאפייני המסחר בשני המטבעות".
הכלכלנים מדגישים כי התחזקות הדולר מול השקל הינה תוצר ישיר של התחזקות הדולר בעולם בשל הצפי להעלאת ריבית ה'פד' בשיעור של 0.25% כבר בסתיו הקרוב. עם זאת, האנליסטים מעריכים כי כוחות מנוגדים יפעלו על השקל: פער הריביות החיובי לטות ישראל מחד וההתערבות המתמשכת בשוק המט"ח המקומי מאידך.
"להערכתנו", מוסרים הכלכלנים, "השינוי שחל בכללי המשחק עם רכישת המט"ח שביצע משרד האוצר בשבוע שעבר בשילוב עם מגמת התחזקותו של הדולר בעולם, עשויים להביא להמשך התחזקותו של הדולר מול השקל. עם זאת, פער הריביות השורר בין המשק המקומי לזה האמריקני (לטובת המשק המקומי) וההתרחבות הצפויה בו יספקו תמיכה נגדית לשקל".
בנק הפועלים: בארה"ב נחושים לעצור את הידרדרות הדולר - אך מוקדם לדבר על שינוי בר קיימא
כלכלני בנק הפועלים סבורים כי העליות האחרונות בדולר אינן מהוות שינוי מגמה של ממש, שכן המצב הכלכלי בארה"ב עדיין בעייתי ולעומת זאת המצב בישראל טוב הרבה יותר.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.