המכונית הבאה שלכם תהיה מאלומיניום? זה ירוק
יום שישי האחרון היה אחד הימים הסוערים ביותר שעברו על בורסות הסחורות ובורסות המניות בארצות הברית בתקופה האחרונה. מחירי האנרגיה, המתכות האצילות והסחורות החקלאיות נוסקים כלפי מעלה, מחירי המניות צונחים במהירות והדולר נופל, זו התמונה שנראתה לצופים בשווקים הפיננסים בארצות הברית ביום שישי שעבר.
מחיר הנפט זינק ב-8.1% ביום שישי האחרון וב-13.3% בסיכום כולל של שני ימי המסחר האחרונים מ-122.3 דולר לחבית ל-138.54 דולר לחבית מחירו הגבוה ביותר אי פעם. מדובר בזינוק החד ביותר במחיר הנפט בתוך יומיים בהיסטוריה של בורסת הסחורות בניו-יורק, ובזינוק היומי החד ביותר מאז הימים שלפני מלחמת המפרץ הראשונה, ב-7 בינואר 1991 עלה מחיר הנפט ב-11% ביום אחד.
איך להסביר עלייה כה חדה במחיר הנפט בפרק זמן כה קצר? נתוני שיעור האבטלה בארצות הברית שהתפרסמו לפני תחילת המסחר ביום שישי היו צריכים לגרום לירידה במחיר הנפט ולא לזינוק במחירו. שיעור האבטלה בארצות הברית בחודש מאי עלה ל-5.5%, שיעור האבטלה הגבוה ביותר מאז אוקטובר 2004. אבטלה גבוהה היא סימן לירידה בפעילות הכלכלית וגורמת לירידה בצריכת הנפט של ארצות הברית, צרכנית הנפט הגדולה בעולם, הצורכת כ-24% מצריכת הנפט העולמית.
חלק מהפרשנים כורכים את העלייה במחיר הנפט בחולשת הדולר אבל הדולר ירד ביום שישי שעבר ב-1.19% בהשוואה לאירו וב-1.44% בסיכום שבועי, שינוי קטן בהרבה מהשינוי במחיר הנפט. אחרים כורכים את העלייה במחיר הנפט בהמשך הביקוש החזק מארצות אסיה, אבל הביקוש לנפט בארצות אסיה לא השתנה בשני ימי המסחר האחרונים.
רוב אמצעי התקשורת קשרו את העלייה החדה במחיר הנפט בפרסום הגדול שניתן לדברי השר שאול מופז שאמר כי תקיפה ישראלית באיראן היא בלתי נמנעת אם טהרן לא תזנח את תוכנית הגרעין שלה. ספק אם לדברי שר ישראלי בכיר ככל שיהיה השפעה כה חזקה על מחירי הנפט בעולם, זכורים לנו דברי השר בנימין (פואד) בן אליעזר בתחילת חודש אפריל, שלפיו אם איראן תתקוף את ישראל - היא תושמד, הכרזה שלא גרמה לשינוי משמעותי במחיר הנפט.
מכיוון שקשה למצוא הסבר מתקבל על הדעת לשינויים הקיצוניים במחיר הנפט בשבוע האחרון, הדבר מלמד על העצבנות הרבה השוררת בשווקים הפיננסיים העולמיים בתקופה האחרונה, ועל פעילות ערה במיוחד של מוסדות פיננסיים, בנקים, קרנות גידור וספקולנטים אחרים המנסים להשיג רווחים גדולים במסחר בחוזים עתידיים בנפט. יש לזכור שבמסחר בחוזים עתידיים על כל צד שמרוויח נמצא צד אחר שמפסיד בשיעור זהה.
אם נסכם את השבוע שעבר: מדד מחירי הסחורות המשוקלל, Reuters/Jefferies CRB, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה ב-4.58%. זאת בהשוואה לירידה שבועית של 2.83% במדד המניות האמריקאי, S&P 500 , ושל 1.91% במדד מניות הנאסד"ק.
איך לחסוך בדלק ולהרוויח מהשקעה באלומיניום
מחיר הנפט ממשיך לנסוק מעלה ומעלה ועמו מחירי הבנזין והדיזל בתחנות הדלק, בניגוד למה שרבים חושבים רוב תצרוכת הנפט העולמית, יותר מ-60%, מיועדת לתחבורה, בעיקר כלי רכב ומטוסים, ורק 1.6% מתצרוכת הנפט העולמית משמשת לייצור חשמל (פחם הוא מקור האנרגיה העיקרי בעולם לייצור חשמל).
אחת האפשריות להקטין את צריכת הנפט העולמית היא להקטין את צריכת הדלק של המכוניות על ידי החלפת חלק מתכולת הפלדה במכוניות באלומיניום, אלומיניום שוקל קצת יותר משליש ממשקל הפלדה (משקל סגולי של אלומיניום 2.7 לעומת 7.85 של פלדה). וכל הורדה של 10% במשקל המכונית חוסכת בין 6% ל-8% בצריכת הדלק שלה.
ב-30 במאי השנה ביטלה הסוכנות להגנת הסביבה בממשל ארצות הברית תקנה המייקרת את השימוש באלומיניום בתעשיית הרכב. יצרני הרכב משתמשים בחומר הכימי אבץ זרחני לטיפול באלומיניום, תקנה קודמת משנת 1980 הגדירה פסולת משימוש בחומר זה כמזהם את מקורות המים ודרשו טיפול מיוחד ויקר בחומר זה, ביטול התקנה יוזיל את השימוש באלומיניום בתעשיית הרכב, וצפוי שימוש גדול יותר באלומיניום בתעשייה זו.
מגבלה נוספת על השימוש באלומיניום בתעשיית הרכב הוא שמחירו גבוה פי 2.5 ממחיר הפלדה (מחיר אחרון בבורסת המתכות של לונדון היה 2,944 דולר לטון לאלומיניום ו-1,180 דולר לטון לפלדה) והטיפול בו יקר יותר, אבל החיסכון הצפוי בדלק מצדיק עלייה במחיר המכונית בשיעור המתבקש מהפרשי המחיר בין אלומיניום לפלדה.
יתרון נוסף בשימוש באלומיניום בתעשיית הרכב היא ירידה בפליטת גזי החממה הגורמים להתחממות כדור הארץ. תעשיית האלומיניום פרסמה נתונים המראים שכל קילוגרם אלומיניום בכלי הרכב מוריד את פליטת הפחמן הדו חמצני ב-20 קילוגרם לאורך חיי מכונית הגומעת 160,000 קילומטר.
יצרני הרכב מגדילים את השימוש באלומיניום במודלים חדשים ואף מפתחים כלי רכב בעלי תכולת אלומיניום גבוהה ביותר. חברת פורד לדוגמא פיתחה דגם ראשוני של מכונית P2000 המחליף פלדה באלומיניום בכמה מרכיבים עיקריים במטרה להקטין את משקל המכונית ב-40% דבר שיביא לירידה דרמטית בצריכת הדלק.
לנוכח העלייה הצפויה בביקוש לאלומיניום צפוי קושי בהיענות לדרישה בגלל שיבושים באספקת החשמל בסין, בדרום אפריקה ובמדינות נוספות. תהליך האלקטרוליזה להפקת אלומיניום צורך כמות גדולה של חשמל ומהווה 29% מהוצאות הייצור. בעקבות רעידת האדמה האחרונה בסין נפגעו סכרים המשמשים לתחנות כוח הידרואלקטריות, נגרם נזק למכרות פחם ונפגעה גם רשת הולכת החשמל.
סין היא יצרנית וצרכנית האלומיניום הגדולה בעולם: כמות ייצור האלומיניום העולמית בשנת 2007 הייתה 38.2 מיליון טון, והצריכה הייתה 37.8 מיליון טון. סין ייצרה כ-33% מכמות זו וצרכה כ-32%. הצריכה הצפויה לשנת 2008 היא 41.9 מיליון טון, וכבר השנה עשוי להיווצר מחסור באלומיניום, והוא ילווה בעלייה חדה במחירו, אם יפגע ייצורו בסין.
איך משקיעים
החברה הבריטית ETF Securities, המתמחה בתעודות סל על סחורות, מציעה שלוש תעודות סל על אלומיניום:
תעודת הסל ETFS Aluminum נסחרת כמניה לכל דבר ועוקבת אחר מחיר האלומיניום. התעודה נסחרת בבורסת לונדון ובבורסות אירופאיות נוספות מספטמבר 2006 וסימולה ALUM. תעודת הסל הזו עוקבת אחר מדד חברת דאו ג'ונס למחיר האלומיניום המבוסס על מחיר חוזי האלומיניום בבורסת COMEX. דמי הניהול הם 0.49% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.
תעודת הסל החדשה ETFS Short Aluminum נסחרת מפברואר 2008 בבורסת לונדון ובבורסות נוספות באירופה וסימולה SALU. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס הפוך לשינוי במדד חברת דאו ג'ונס למחיר האלומיניום, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר האלומיניום ירד. דמי הניהול הם 0.98% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.
תעודת הסל החדשה ETFS Leveraged Aluminum נסחרת מפברואר 2008 בבורסת לונדון ובבורסות נוספות באירופה וסימולה LALU. התשואה של תעודת סל זו עומדת בערך כפול לשינוי במדד חברת דאו ג'ונס למחיר האלומיניום, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר האלומיניום יעלה, ושואף למנף את רווחיו. מובן שאם מחיר האלומיניום יורד, גם ההפסדים בתעודה זו הם בשיעור כפול מירידת מחיר האלומיניום. דמי הניהול הם 0.98% לשנה, והתעודה צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.
תעודת הסל למתכות תעשייתיות, ,PowerShares DB Base Metals עוקבת אחר מחירי האלומיניום, האבץ והנחושת בחלוקה שווה; והיא נסחרת כמניה לכל דבר בבורסתAMEX בסימול DBB. החברה האחראית היא Deutsche Bank, ודמי הניהול – 0.75% לשנה.
חברות ציבוריות:
חברת ,Alcoa שמרכזה בעיר ניו יורק, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול .AA אלקואה היא החברה המובילה בעולם לייצור אלומיניום. שווי השוק שלה הוא 32 מיליארד דולר, והיא נסחרת במכפיל רווח של 15.2. תשואת הדיבידנד שהחברה מחלקת למחזיקים במניותיה היא 1.7% לשנה. אלקואה היא אחת משלושים החברות התעשייתיות החשובות המרכיבות את מדד הדאו ג'ונס המפורסם.
החברה הסינית Aluminum Corp. of China נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול ACH. החברה עוסקת בייצור אלומיניום בסין. שווי השוק שלה הוא 5.4 מיליארד דולר, והיא נסחרת במכפיל רווח של 10.3. תשואת הדיבידנד שהחברה מחלקת למחזיקים במניותיה היא 2.0% לשנה.
השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:
סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: נפט – 8.8%, תירס – 8.6%, גז טבעי – 8.5%, נפט להסקה – 8.4%, סויה – 6.9%, חיטה – 6.5%, בדיל – 6.5%, בנזין – 6.0%, שיבולת שועל – 4.5%, אורז – 4.5%, רכז תפוזים – 4.5%, פלטינה – 3.4%, כסף – 3.3%, ניקל – 2.7%, כותנה – 1.6%, קפה – 1.5%, זהב – 0.8% ואלומיניום – 0.6%.
סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: חזיר קפוא – 7.0%, סוכר – 4.6%, אתנול – 3.8%, בקר לפיטום – 3.2%, אורניום – 3.0%, חזיר לפיטום – 2.8%, אבץ – 2.1%, בקר חי – 1.6% ועץ – 1.0%.
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.
*הערה: אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של אלומיניום, תעודת סל מניה או כל סחורה אחרת.

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.