מודי פרידמן: "ועדת תורג'מן מחמיצה את ההזדמנות ההיסטורית שהניחו בפניה היוצרים וערוץ 10"
מנכ"ל ערוץ 10, מודי פרידמן מגיב היום (ד') להחלטות והמלצות ועדת תורג'מן שנדרשה לעסוק במחויבויות הערוץ והחליטה שלא להוריד את ה"אבן מלבם" ולחייב את הערוץ להשיב חובות בסך 103 מיליון שקל.
פרידמו טוען, כי "בפני הועדה הונח פתרון אמיתי לבעיות העבר והעתיד. ההסדר שהושג עם היוצרים לאחר דיון נוקב וקשה הסדיר את מחויבויות העבר, הבטיח את מקומה של היצירה העלית לעתיד והבטיח את המשך התחרות בשוק הטלוויזיה המסחרית".
"לצערי, במקום לאמץ את הפתרון, שמקובל על כל איגודי היוצרים, אימצה הועדה את עמדת הפקידים והעדיפה מציאות מדומה שמבטיחה את קיום המנגנון. ועדת תורג'מן מחמיצה הזדמנות היסטורית לפתור את הכשל הרגולטורי שכפה הפסדים על השוק ומסקנותיה יפגעו בתחרות".
"עדיין לא מאוחר להתעשת ולהקשיב לאיגודי היוצרים המייצגים את המפיקים, היוצרים הדוקומנטריים, השחקנים, התסריטאים, הבמאים ואנשי ההפקה שפועלים בענף".
במשך פחות מעשור ובעזרת השקעות פרטיות של למעלה ממילארד שקל הצליח ערוץ 10 לפתוח תחרות לטובת הציבור הישראלי. תחרות ממנה נהנו כולם: היוצרים שהביקוש לתוצרתם עלה, הציבור שנהנה מאלטרנטיבה, הדמוקרטיה הישראלית שנהנית מהרחבת תכניות האקטואליה.
הצלחת הערוץ לייצר תחרות הושגה על אף רגולציה שאינה תואמת את המציאות ובזכות הפסד פרטי חסר תקדים. רגולציה שכפתה על ערוץ 10 הפסדים של מאות מיליוני שקלים. רגולציה שהטילה על ערוץ 10 מחויבויות הגדולות מהכנסותיו. רגולציה שהעריכה את גודלו של שוק הפרסום באופן מוטעה. למעשה המטרות המרכזיות שעמדו לנגד מדינת ישראל בבואה לפתוח ערוץ מסחרי נוסף הושגו, אך במחיר של הפסדי עתק לבעלי המניות של למעלה ממיליארד ש"ח.
בחודשים האחרונים לאחר דיונים נוקבים וחשובים קיבל ערוץ 10 את מלוא דרישות היוצרים והגיע עמם להסדר אשר מבטיח את מקומה של היצירה הישראלית, מחד, ולוקח בחשבון את המציאות הכלכלית, מאידך. הסדר היסטורי אשר קיבל את מלוא דרישות היוצרים ומבטיח את עתיד היצירה הישראלית ללא ויתור על מחויבויות העבר. זהו הסדר חסר תקדים שנוצר על ידי השטח, ארגוני היוצרים וערוץ 10, מתוך הבנה שחייבים למצוא פתרון.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
