יגאל בריטמן: "מספר לא מועט של חברות בת"א צפויות להודיע על אי יכולת לעמוד בתשלומי האג"ח"
"מספר לא מועט של חברות שהנפיקו אג"ח בבורסה בתל אביב צפויות להודיע בעתיד הנראה לעין על אי יכולתן לעמוד בתשלומיהן לבעלי איגרות החוב". כך מעריך יגאל בריטמן, יו"ר ומנהל עסקים ראשי של פירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר.
בריטמן ציין כי "חברות רבות שהנפיקו ב- 2007 אגרות חוב נסחרות כיום לפי 20, 30 ואף למעלה מ- 40% תשואה שנתית – קרי, תשואה של אג"ח זבל. ברבעון הראשון של 2008 גויסו פחות מ-60 מיליון שקל בהנפקות מניות בבורסה בת"א, לעומת כ-3.5 מיליארד שקל בממוצע לרבעון ב-2007. גם שוק הנפקות האג"ח מגלה סימני התייבשות משמעותיים".
עם זאת, בריטמן סבור כי תגובת המשקיעים בבורסה בתל אביב למשבר הגלובלי אינה משקפת בהכרח את הביצועים הריאליים של החברות. "תגובת המדדים בת"א קיצונית יותר מאשר בבורסות אחרות בעולם המערבי. כאשר השוק עולה אנו נהנים מתשואת יתר, אך כאשר השוק נמצא בתקופת שפל ניתן לצפות שהפגיעה תהיה חדה יותר בהשוואה לשווקים אחרים. כך, מדד ת"א 25 ירד בכ-10% מתחילת השנה, וזאת כתוצאה מהמתרחש בשווקים השונים ולא מהפעילות הריאלית של אותן החברות. זאת, אף שברבעון הרביעי של 2007 רווחי החברות במדד ת"א 25 צמחו ב- 6% בהשוואה לרבעון השלישי, והתוצאות ברבעון הראשון של 2008 לא צפויות להיות שונות מהותית".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
