אם עד עכשיו הרגשתם כי גאות מחירי המזון מקלה על כובד ארנקכם, עדיין לא ראיתם כלום. מומחים עולמיים טוענים, כי עליית צריכת המזון העולמית, בנוסף לשימוש היבולים כגון התירס והסויה ליצור דלקים אלטרנטיביים, הם המקור לעליית המחירים – אליה נצטרך להתרגל במהלך השנתיים הקרבות.

כלכלי סקטור החקלאות, אשר חקרו את תנודתיות המחירים, טוענים כי טרנדים היסטוריים של עליות משמעותיות במחירי הסחורות נעים במחזורים של 5 שנים. המחירים גואים במהלך 2-3 שנים הראשונות בחיי המחזור, ובשנה הרביעית והחמישית המחירים מתמתנים, כך הסביר היום כריס ארט, כלכלן חלקאות באוניברסיטת פראדו.

אם שנת 2007 הייתה השנה הראשונה בחיי המחזור, ההיצע יזנק אל עבר הביקוש עד שנת 2010, ובתוך כך מחירי המוצרים החיוניים ילחצו מטה, הסביר ארט. עד אז נרסן את רמת איכות המזון על ידי אלטרנטיבות זולות יותר או שנאכל פחות בכדי להתאים את אורח החיים לתקציב החדש – הכולל גם הוצאות גבוהות אחרות כגון דלק, ציין ארט.

"זהו "בום" המחירים הראשון שנצפה מאז שנות ה-70", כך אמר היום ביל קנודסון, פרופסור לכלכלת חקלאות באוניברסיטת מישיגן. "ישנו משפט נושן האומר: מחירים גבוהים הם התרופה למחירים גבוהים. לדעתי האישית, מחירי המזון יוותרו גבוהים למשך שלושת השנים הקרובות".

אך מה הסיבה לעליית המחירים?

ראשית, צמיחת ההכנסות במדינות המתפתחות כגון סין, הודו ומלאזיה מסתכמת בציבור אשר אוכל טוב יותר ובאופן תדיר יותר, לפיכך הביקוש מתחזק. "אנשים צורכים כמויות גדולות יותר של אוכל ובאיכות טובה יותר", אמר ארט. "הם מוסיפים לארוחות יותר בשר, ביצים, ושתייה".

שנית, מזג האוויר הקיצוני יותר בשנים האחרונות פגע בתפוקה היבולים באוסטרליה, דרום אירופה, אוקרינה ואף בחלקים בארה"ב. ג'ים סארטוול, כלכלן בלשכת החקלאות האמריקנית, אמר כי הבצורת המתמשכת באוסטרליה – יצרנית חיטה ומוצרי חלב ענקית – הובילה לירידה חדה בייצוא מוצרי החיטה וחלב.

שלישית, לארה"ב בדרך כלל רזרבות מזון חיובית, אך "הדולר החלש הוביל לירידת מלאי המזון", אמר סארטוול. "חלק גדול מהיצור האמריקני מיועד לייצוא, דבר הדוחף מעלה את המחירים המקומיים", ציין סארטוול. "לא רק הצרכנים חווים את כאב המחירים".

סיבה אחרונה טמונה בביקוש האיחוד האירופאי והאמריקני לאתנול ולדלקים ביוכימיים אחרים, אלו הציתו את גאות מחירי התירס, סויה, קני סוכר ושאר הסחורות המשמשות ליצור הדלקים האלטרנטיביים.

ביל פיירה, נשיא יצרנית המשמשים בקליפורניה, גם רואה את עליות המחירים בסקטור החקלאות. "עליות הדשנים הוכפלו בשנה האחרונה וזמינות העובדים יוצרת בעיה נוספת", אמר פיירה. "חקלאים רבים בוחרים שלא לגדל תוצרת חקלאית הדורשת כוח עבודה רב".

ולמרות עליות המחירים, העם האמריקני משקיע רק כ-10% מהכנסתו השנתית הפנויה על מזון ומשקאות, כך צויין על ידי משרד החקלאות האמריקני. מנגד, באירופה ההוצאה על מזון ומשקאות עומדת על 15% מסך ההכנסה הפנויה.

די אם נציין, שבפקיסטן ובבנגלדש ההוצאה על מזון ומשקאות עומדת על 70% מסך ההוצאה הפנויה, אמר ארט.

על פי נתונים אלו, עלייה כללית וצפויה בשיעור מחירי המזון של 4.5%, צפויה להעיב על ארנקו של האמריקני הממוצע ב-87 דולר נוספים, כל נמסר על ידי מחלקת המחקר של משרד החקלאות האמריקני, צפי אשר אינו אמור לעודד את האמריקני קצר התקציב.