מומחים עולמיים טוענים: מחירי המזון יחלו להתמתן רק בשנת 2010
אם עד עכשיו הרגשתם כי גאות מחירי המזון מקלה על כובד ארנקכם, עדיין לא ראיתם כלום. מומחים עולמיים טוענים, כי עליית צריכת המזון העולמית, בנוסף לשימוש היבולים כגון התירס והסויה ליצור דלקים אלטרנטיביים, הם המקור לעליית המחירים – אליה נצטרך להתרגל במהלך השנתיים הקרבות.
כלכלי סקטור החקלאות, אשר חקרו את תנודתיות המחירים, טוענים כי טרנדים היסטוריים של עליות משמעותיות במחירי הסחורות נעים במחזורים של 5 שנים. המחירים גואים במהלך 2-3 שנים הראשונות בחיי המחזור, ובשנה הרביעית והחמישית המחירים מתמתנים, כך הסביר היום כריס ארט, כלכלן חלקאות באוניברסיטת פראדו.
אם שנת 2007 הייתה השנה הראשונה בחיי המחזור, ההיצע יזנק אל עבר הביקוש עד שנת 2010, ובתוך כך מחירי המוצרים החיוניים ילחצו מטה, הסביר ארט. עד אז נרסן את רמת איכות המזון על ידי אלטרנטיבות זולות יותר או שנאכל פחות בכדי להתאים את אורח החיים לתקציב החדש – הכולל גם הוצאות גבוהות אחרות כגון דלק, ציין ארט.
"זהו "בום" המחירים הראשון שנצפה מאז שנות ה-70", כך אמר היום ביל קנודסון, פרופסור לכלכלת חקלאות באוניברסיטת מישיגן. "ישנו משפט נושן האומר: מחירים גבוהים הם התרופה למחירים גבוהים. לדעתי האישית, מחירי המזון יוותרו גבוהים למשך שלושת השנים הקרובות".
אך מה הסיבה לעליית המחירים?
ראשית, צמיחת ההכנסות במדינות המתפתחות כגון סין, הודו ומלאזיה מסתכמת בציבור אשר אוכל טוב יותר ובאופן תדיר יותר, לפיכך הביקוש מתחזק. "אנשים צורכים כמויות גדולות יותר של אוכל ובאיכות טובה יותר", אמר ארט. "הם מוסיפים לארוחות יותר בשר, ביצים, ושתייה".
שנית, מזג האוויר הקיצוני יותר בשנים האחרונות פגע בתפוקה היבולים באוסטרליה, דרום אירופה, אוקרינה ואף בחלקים בארה"ב. ג'ים סארטוול, כלכלן בלשכת החקלאות האמריקנית, אמר כי הבצורת המתמשכת באוסטרליה – יצרנית חיטה ומוצרי חלב ענקית – הובילה לירידה חדה בייצוא מוצרי החיטה וחלב.
שלישית, לארה"ב בדרך כלל רזרבות מזון חיובית, אך "הדולר החלש הוביל לירידת מלאי המזון", אמר סארטוול. "חלק גדול מהיצור האמריקני מיועד לייצוא, דבר הדוחף מעלה את המחירים המקומיים", ציין סארטוול. "לא רק הצרכנים חווים את כאב המחירים".
סיבה אחרונה טמונה בביקוש האיחוד האירופאי והאמריקני לאתנול ולדלקים ביוכימיים אחרים, אלו הציתו את גאות מחירי התירס, סויה, קני סוכר ושאר הסחורות המשמשות ליצור הדלקים האלטרנטיביים.
ביל פיירה, נשיא יצרנית המשמשים בקליפורניה, גם רואה את עליות המחירים בסקטור החקלאות. "עליות הדשנים הוכפלו בשנה האחרונה וזמינות העובדים יוצרת בעיה נוספת", אמר פיירה. "חקלאים רבים בוחרים שלא לגדל תוצרת חקלאית הדורשת כוח עבודה רב".
ולמרות עליות המחירים, העם האמריקני משקיע רק כ-10% מהכנסתו השנתית הפנויה על מזון ומשקאות, כך צויין על ידי משרד החקלאות האמריקני. מנגד, באירופה ההוצאה על מזון ומשקאות עומדת על 15% מסך ההכנסה הפנויה.
די אם נציין, שבפקיסטן ובבנגלדש ההוצאה על מזון ומשקאות עומדת על 70% מסך ההוצאה הפנויה, אמר ארט.
על פי נתונים אלו, עלייה כללית וצפויה בשיעור מחירי המזון של 4.5%, צפויה להעיב על ארנקו של האמריקני הממוצע ב-87 דולר נוספים, כל נמסר על ידי מחלקת המחקר של משרד החקלאות האמריקני, צפי אשר אינו אמור לעודד את האמריקני קצר התקציב.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
