מומחים עולמיים טוענים: מחירי המזון יחלו להתמתן רק בשנת 2010
אם עד עכשיו הרגשתם כי גאות מחירי המזון מקלה על כובד ארנקכם, עדיין לא ראיתם כלום. מומחים עולמיים טוענים, כי עליית צריכת המזון העולמית, בנוסף לשימוש היבולים כגון התירס והסויה ליצור דלקים אלטרנטיביים, הם המקור לעליית המחירים – אליה נצטרך להתרגל במהלך השנתיים הקרבות. כלכלי סקטור החקלאות, אשר חקרו את תנודתיות המחירים, טוענים כי טרנדים היסטוריים של עליות משמעותיות במחירי הסחורות נעים במחזורים של 5 שנים. המחירים גואים במהלך 2-3 שנים הראשונות בחיי המחזור, ובשנה הרביעית והחמישית המחירים מתמתנים, כך הסביר היום כריס ארט, כלכלן חלקאות באוניברסיטת פראדו. אם שנת 2007 הייתה השנה הראשונה בחיי המחזור, ההיצע יזנק אל עבר הביקוש עד שנת 2010, ובתוך כך מחירי המוצרים החיוניים ילחצו מטה, הסביר ארט. עד אז נרסן את רמת איכות המזון על ידי אלטרנטיבות זולות יותר או שנאכל פחות בכדי להתאים את אורח החיים לתקציב החדש – הכולל גם הוצאות גבוהות אחרות כגון דלק, ציין ארט. "זהו "בום" המחירים הראשון שנצפה מאז שנות ה-70", כך אמר היום ביל קנודסון, פרופסור לכלכלת חקלאות באוניברסיטת מישיגן. "ישנו משפט נושן האומר: מחירים גבוהים הם התרופה למחירים גבוהים. לדעתי האישית, מחירי המזון יוותרו גבוהים למשך שלושת השנים הקרובות". אך מה הסיבה לעליית המחירים? ראשית, צמיחת ההכנסות במדינות המתפתחות כגון סין, הודו ומלאזיה מסתכמת בציבור אשר אוכל טוב יותר ובאופן תדיר יותר, לפיכך הביקוש מתחזק. "אנשים צורכים כמויות גדולות יותר של אוכל ובאיכות טובה יותר", אמר ארט. "הם מוסיפים לארוחות יותר בשר, ביצים, ושתייה". שנית, מזג האוויר הקיצוני יותר בשנים האחרונות פגע בתפוקה היבולים באוסטרליה, דרום אירופה, אוקרינה ואף בחלקים בארה"ב. ג'ים סארטוול, כלכלן בלשכת החקלאות האמריקנית, אמר כי הבצורת המתמשכת באוסטרליה – יצרנית חיטה ומוצרי חלב ענקית – הובילה לירידה חדה בייצוא מוצרי החיטה וחלב. שלישית, לארה"ב בדרך כלל רזרבות מזון חיובית, אך "הדולר החלש הוביל לירידת מלאי המזון", אמר סארטוול. "חלק גדול מהיצור האמריקני מיועד לייצוא, דבר הדוחף מעלה את המחירים המקומיים", ציין סארטוול. "לא רק הצרכנים חווים את כאב המחירים". סיבה אחרונה טמונה בביקוש האיחוד האירופאי והאמריקני לאתנול ולדלקים ביוכימיים אחרים, אלו הציתו את גאות מחירי התירס, סויה, קני סוכר ושאר הסחורות המשמשות ליצור הדלקים האלטרנטיביים. ביל פיירה, נשיא יצרנית המשמשים בקליפורניה, גם רואה את עליות המחירים בסקטור החקלאות. "עליות הדשנים הוכפלו בשנה האחרונה וזמינות העובדים יוצרת בעיה נוספת", אמר פיירה. "חקלאים רבים בוחרים שלא לגדל תוצרת חקלאית הדורשת כוח עבודה רב". ולמרות עליות המחירים, העם האמריקני משקיע רק כ-10% מהכנסתו השנתית הפנויה על מזון ומשקאות, כך צויין על ידי משרד החקלאות האמריקני. מנגד, באירופה ההוצאה על מזון ומשקאות עומדת על 15% מסך ההכנסה הפנויה. די אם נציין, שבפקיסטן ובבנגלדש ההוצאה על מזון ומשקאות עומדת על 70% מסך ההוצאה הפנויה, אמר ארט. על פי נתונים אלו, עלייה כללית וצפויה בשיעור מחירי המזון של 4.5%, צפויה להעיב על ארנקו של האמריקני הממוצע ב-87 דולר נוספים, כל נמסר על ידי מחלקת המחקר של משרד החקלאות האמריקני, צפי אשר אינו אמור לעודד את האמריקני קצר התקציב.
יובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביביו"ר רפאל: "בעוד 5 עד 10 שנים, שום דבר לא יטוס באוויר - הלייזר ינקה את הכל"
יובל שטייניץ, יו"ר רפאל: "המכשיר הגדול יותר, 'מגן אור', יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש
שנים אנחנו נגיע למצב שלייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן"
יובל שטייניץ ישראל הצליחה לפתח מערכות הגנה שנחשבות הטובות בעולם. רפאל, אלביט מערכות, משרד הביטחון והתעשייה הביטחונית בכלל, הצליחו להגן על השמיים מאז ה-7 באוקטובר בצורה מרשימה. אין הגנה הרמטית, אבל אלמלא כיפת ברזל וההגנות בכלל, מספרי ההרוגים שלנו היו גדולים פי כמה. ההגנות הצילו אלפים רבים ואפילו רבבות.
יו"ר רפאל ושר האנרגיה והאוצר לשעבר, יובל שטייניץ, אמר היום בכנס באוניברסיטת תל אביב כי הלייזר הוא הדבר הבא. רפאל פיתחה מערכת הגנה שהושקה לפני מספר חודשים וזו רק ההתחלה.
"אחרי 60 שנה שכל המעצמות בעולם, בראשן ארצות הברית, מנסות ליצור נשק לייזר ונכשלות - וגם אנחנו נכשלנו - הייתה פריצת דרך ברפאל לפני חמש שנים שאפשרה לנו ליצור את נשק הלייזר האפקטיבי הראשון בעולם", אומר שטייניץ. במלחמה האחרונה מול איראן ובלבנון, הוכיחה המערכת את עצמה - "מכשיר לייזר בודד אחד הפיל עשרות רבות בשיעורי הצלחה יוצאים מן הכלל".
הלייזר יפעל בטווחים ארוכים
"המכשיר הגדול יותר, ׳מגן אור׳, יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב של לייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן".
- רפאל: מכיפת ברזל ועד למערכות הלייזר; צבר ותוצאות שיא לחברה
- רפאל בשנת שיא: הרווח זינק ב-64% ל-950 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עד עכשיו בכל תולדות הצבאות, מיוון העתיקה ועד ימינו אלה, השתמשו בפרוג'קט - בעצמים: זרקו חניתות, היום זורקים פצצות, פגזים, טילים - זה דברים צפידים, דברים שעפים באוויר ופוגעים במטרה. בלייזר אנחנו הורגים את המטרה בעצם על ידי קרן אור, על ידי קרני אור שעפות ב-300 אלף קילומטר לשנייה".
כור גרעיני באיראן (רשתות)איראן מסרבת לביקורות גרעין - לא תקיים שיחות חדשות עם סבא"א; האם השלב הבא הוא חזרה למלחמה?
איראן לא מוכנה לדבר עם הפיקוח הבינלאומי, אף אחד לא יודע מה עלה בגורל האורניום ועד כמה התרחקה איראן מפצצה; לאן הולכים מכאן?
איראן הטילה אולטימטום - אין ביקורות, אין פיקוח, אין שיתוף פעולה, עד שהמערב יציג הצעה ראויה על השולחן. שר החוץ עבאס ערקצ'י הבהיר אתמול כי ארצו לא תאפשר לפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) גישה למתקני הגרעין שלה במהלך ביקור מתוכנן של בכיר הארגון בטהרן. "עד שלא נגיע למסגרת הסכם חדשה - שום שיתוף פעולה לא יתחיל", הצהיר ערקצ'י בנחרצות שמסמנת הקשחה דרמטית בעמדה האיראנית.
הצהרת הסירוב מגיעה בתזמון רגיש במיוחד: סגן מנכ"ל סבא"א צפוי להגיע לטהרן בימים הקרובים במה שאמור היה להיות ניסיון לפרוץ את הקיפאון הדיפלומטי. אלא שערקצ'י כבר מנמיך ציפיות, המפגש יתקיים, אך דלתות המתקנים יישארו סגורות. המסר של איראן הוא שהיא לא מתקפלת, והיא תהפוך את שאלת הפיקוח לקלף מיקוח מרכזי מול אירופה וארה"ב. ככה לא מתנהגת מדינה שהפסידה במלחמה. כל יום שעובר מחזק את איראן, שמחפשת ובודקת איך לנקום בישראל, וכל יום שעובר כשאנחנו לא תוקפים ומחלישים את השלטון האיראני, אלא דווקא מחזקים אותו בשמירה על המצב הקיים, מלמד שהישגי המלחמה מצטמצמים או זמניים.
משחק פוקר גרעיני בשיאו
העמדה האיראנית החדשה מסמנת נקודת מפנה במשבר הגרעין שנמשך כבר שש שנים. מאז נסיגת טראמפ מהסכם הגרעין ב-2018 והחזרת הסנקציות, איראן פועלת בשיטת "צעד תמורת צעד", כל הפרה של ההסכם מצידה באה כתגובה למה שהיא רואה כהפרות מערביות. התוצאה: העשרת אורניום ברמות שיא, צנטריפוגות מתקדמות בפעולה, ופקחי סבא"א שמקבלים גישה מוגבלת בלבד.
רק לפני חודש סיפק ערקצ'י רמז לגמישות אפשרית כשציין שאיראן המשיכה בשיתוף פעולה מסוים עם סבא"א, גם לאחר 12 ימי תקיפות אוויריות ישראליות ואמריקאיות ביוני, מתקפה שאילצה את טהרן להפסיק זמנית את העשרת האורניום. אבל כעת המטוטלת נעה בכיוון ההפוך: איראן מסמנת שסבלנותה אזלה ושהיא מוכנה להעלות את ההימור.
- כך מפתחים פצצה גרעינית; תוך כמה שנים איראן יכולה להגיע לגרעין ומה באמת יכול לעצור אותה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחיר עולה, הזמן אוזל
מאחורי ההצהרות הנוקשות מסתתר חישוב אסטרטגי מורכב. איראן יודעת שהמערב חושש מהתקדמותה הגרעינית, מומחים מעריכים שהיא אומנם ספגה מכה מהתקיפות של ישראל וארה"ב, אבל לא מכה אנושה. להערכת מומחים איראן נמצאת קרוב ליכולת לייצר חומר בקיע לנשק גרעיני.
