HSBC ביום אופטימי: מזניק את מחיר היעד לכי"ל ולחברה לישראל
"הביקוש למזון גואה וגורם למחירי האורז לעלות. אנו מאמינים שהמגמה הזו, המונעת על ידי המדינות המתפתחות, תימשך". כך פותחים כלכלני HSBC את סקירתם העדכנית על מניית כיל, בה הם מסבירים כיצד הביקושים הגוברים למוצרי המזון ייטיבו עם החברה בעתיד. בעקבות האופטימיות, מותירים האנליסטים את המלצתם למניה על "תשואת יתר" ומקפיצים את מחיר היעד ל-100 שקל למניה.
גם את החברה לישראל המחזיקה ב-52.2% מכי"ל לא שוכחים האנליסטים ומזניקים עבורה את מחיר היעד בלמעלה מ-100%. (ההמלצה בהמשך מטה)
האנליסטים מצביעים על העובדה שההיצע לא עומד אל מול הביקוש העולמי בתחום המזון, כך שהחקלאים יהיו צריכים להשתמש ביותר כימיקלים כדי להגביר את תנובת היבולים שלהם. הדבר ייטיב מן הסתם עם מניות הכימיקלים, וחברת אורלקלי הרוסית ואינטרפיד פוטאש צופות כי היצע האשלג העולמי יהיה נמוך ב-1-3 מיליון טון מהביקוש בשנים 2008-2012. "להערכתנו", טוענים האנליסטים, "גירעון ההיצע הזה מעלה את כוח התמחור של יצרניות האשלג הרבה יותר מבעבר".
ב-HSBC מניחים שכיל תקבל הזמנות לאשלג לפי מחיר של 750 דולר לטון ברבעון השלישי של השנה, ואילו ברבעון הרביעי תג המחיר יעלה ל-1,000 דולר לטון. בשנת 2009 יעמוד המחיר הממוצע של האשלג בהזמנות שתקבל כיל על 930 דולר לטון.
את מחיר היעד לכיל העלו האנליסטים מרמה של 66 שקל למניה. מחיר היעד החדש יוצא מתוך הנחה שגירעון ההיצע מול הביקוש יימשך, והאנליסטים מדגישים כי "כל שינוי במגמות הללו ישפיע לרעה על הערכות השווי".
לא שוכחים את החברה לישראל - פרמיה של 117%
מאוחר יותר ביום שני, ב-HSBC הוציאו סקירה נפרדת לחברה לישראל עם מחיר יעד הגבוה בפי 2 משער הפתיחה. החברה לישראל, נזכיר, מחזיקה ב-52.2% מכי"ל וההמלצה מגיעה בהמשך להעלאת ההמלצה לכי"ל.
האנליסטים העלו את מחיר היעד לחברה, הנסחרת היום על פי שווי של 33 מיליארד שקל, ל-9,502 שקל, כ-117% מעל מחיר הסגירה של המניה ביום ראשון. ההמלצה על החברה לישראל נותרה על "תשואת יתר".
ירושה (דאלי)העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?
מדברים על קופה מתרוקנת ומעלים מסים לעם, אבל למה לא להטיל את המס הכי מוסרי וצודק בעולם - מס ירושה; מה קורה בעולם ומה זה בעצם מס ירושה?
מס ירושה בשנת 1981 בוטל מס ירושה שנקרא גם מס עיזבון. זה היה ניצחון לעשירים וניצחון של האי צדק על הצדק. יש טיעונים רבים בעד ונגד והם כולם הגיוניים, אבל אין טיעון אחד שעומד מול העובדה של אי הצדק שנובע מכך שההון שלך תלוי בשאלה למי נולדת? אתה יכול להיות הכי מוכשר בעולם, הכי חרוץ בעולם, אבל לשכן שלך יהיה תמיד יותר. אז מילא אתה והוא - אבל מה עם הילדים שלכם? והילדים של הילדים?
מס ירושה הוא מס מוסרי, אם כי הוא כמובן צריך להיות מוגבל ומדוד. אנשים הרוויחו הרבה כסף וזה לא יהיה הוגן לקחת להם אותו אחרי לכתם. המטרה שלהם להוריש לצאצאים, אבל במונחים של מאות מיליונים ומיליארדים בהחלט הצאצאים יכולים להסתפק בקצת פחות, לטובת צמצום האי שוויון. הכסף הזה יכול לעזור למשל למדיניות הרווחה, לחינוך, ולהביא לצמצום אי השוויון העתידי.
כתבה קשורה: העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
המס בעולם לרוב מדורג. עד סכום מסוים של כמה מיליונים טובים (לכל יורש) נראה שאין הצדקה למס, אבל כשיורש מקבל 10 מיליון שקל אפשר לקחת קופון של 10%, מעל 100 מיליון אפשר לקחת גם 20%. זה כמובן תיאורטי לגמרי, אבל בזמן שיש בעיות תקציב, מלחמה כמעט שנתיים, מיסים על כל האוכלוסיות, זה מתבקש שיטילו מס על ירושות גדולות.
הסיפור הישראלי: מס עיזבון בתחילת הדרך, ביטול בהמשך
ישראל הצעירה הטילה מס עיזבון כבר בשנת 1949, בהשראת המודל הסוציאל-דמוקרטי האירופי. המס הפרוגרסיבי נע מאפס עד 65% על עיזבונות גדולים, במטרה למנוע ריכוז עושר במשפחות אמידות ולממן את בניית המדינה הצעירה. אך החלום הסוציאליסטי התנגש במציאות כלכלית קשוחה.
