פרופ' רפי מלניק: "הגענו לתחתית גם בשוקי המניות וגם בדולר"

מלניק, לשעבר מבכירי בנק ישראל וכיום מהמרכז הבינתחומי, בראיון ל-Bizportal על המשבר, יוצא נגד התחזיות ל-2008 ומזהיר: "תהיינה עוד הפתעות"
עדי בן ישראל |

פרופסור רפי מלניק מהמרכז הבינתחומי ולשעבר מבכירי בנק ישראל לא קונה את התסריט האופטימי שבתי ההשקעות הגדולים בוול סטריט מנסים למכור. מלניק סבור כי משבר האשראי טומן בחובו הפתעות נוספות ואין לצפות להתאוששות בכלכלה האמריקנית במחצית השנייה של השנה. מצד שני, מלניק מאמין כי שוקי המניות מגלמים כבר את הגרוע מכל והגיעו לתחתית, וכך גם הדולר. בראיון מקיף ל-Bizportal, מדבר מלניק על הכל: ארה"ב, ישראל, הדולר, המניות וגם על מדיניות הרווחה.

"פונציאל צמיחה של 4%-5% בישראל"

* בנק ישראל מתהדר בצמיחה של 3.2% הצפויה השנה, בטענה שזו הצמיחה הגבוהה במערב. בהשוואה לשווקים המתעוררים הצמיחה בישראל לא כזו זוהרת.

"לאיזו קטגוריה של מדינות אנחנו שייכים? מסיבות היסטוריות אנו מסווגים עם השווקים המתעוררים. אבל כשבודקים את המאפיינים של כלכלת ישראל רואים שאנחנו לא כלכלה מתעוררת אלא כלכלה תעשייתית מפותחת. קיים פה בלבול וייתכן שהוא ייגמר כאשר ישראל תיכנס ל-OECD. לחשוב שישראל יכולה לצמוח כמו סין או הודו זו לא מחשבה מציאותית. אנחנו לא שוק מתעורר. ההשוואה הרלוונטית היא מול הכלכלות המפותחות.

"אני חושב שפוטנציאל הצמיחה של כלכלת ישראל הוא הרבה יותר גבוה מ-3.2%. חלק גדול מהפריון הכולל עדיין לא מופיע כפי שהיינו מצפים שהוא יופיע כי הוא תוצאה של שינוי מאוד דרמטי במבנה כלכלת ישראל שעברנו אותו מתכנית הייצוב של 1985 ועד השנים האחרונות. כמעט כל מה שכתוב בספרים שצריך לעשות עשינו: רפורמה בשוק ההון, רפורמה בענף בנקאות, פתיחה של המשק לסחר חוץ, ליברליזציה בשוק המט"ח ועוד. היית מצפה שכל שרפורמות האלה יתבטאו בפריון אבל עדיין לא רואים את זה בגלל אירועים שקרו במדינת ישראל ודחו את הגידול כמו קליטת גל העלייה בשנות ה-90 ולאחר מכן האינתיפאדה ומשבר ההייט-טק. יכול להיות שמשבר האשראי מביא כעת לדחייה נוספת. אני חושב שפוטנציאל הצמיחה שלנו בישראל עומד על 4%-5% בשנה".

* האם אתה מסכים עם הנגיד סטנלי פישר, שאמר שחילוץ בר סטרנס מהווה נקודת תפנית במשבר הנוכחי?

"אני מסכים איתו לחלוטין. החשש הגדול היה שהמשבר יביא להתמוטטות של מוסדות פיננסים ואנחנו מכירים את זה מהמשברים הגדולים של נות ה-30 ולפני כן. כשהמערכת הפיננסית מתחילה ליפול זה כמו כדור שלג שצובר תאוצה וזה יכול לגרום לנזקים גדולים מאוד. ההתערבות של ה'פד' במקרה הזה, שלא הציל את בעלי המניות כי בעלי המניות חטפו מכה מאוד קשה, אלא הוא לא נתן למוסד הפיננסי הזה לסבול ובכך לא נוצר כדור שלג - זה היה איתות חשוב מאוד. ההתמחות של ברננקי היא במשבר של שנות ה-30 והוא צדק במהלך הזה. זו הייתה נקודת מפנה".

* ברננקי מוריד את הריבית ומזרים הלוואות רבות למערכת הפיננסית ובכך מפיל את הדולר. האם הצעד הזה נבון? האם בראיה לטווח רחוק יותר, כשלוקחים בחשבון את האיום האינפלציוני שקיים כבר עכשיו, אין זו טעות להיות מוטה צמיחה?

"היחלשות הדולר בשנים האחרונות היא צפויה בגלל שבמשך תקופה מאוד ממושכת ארה"ב קיימה גירעון עמוק מאוד במאזן התשלומים שלה. בדרך כלל נהוג שאסור לתת לגירעון לעלות מעל ל-5%. אם זה עולה מעל 5% אז אותה מדינה הולכת לכיוון משבר מטבע ואז יש צורך לעשות פיחות. זה מה שקורה כעת בשווקים. הפיחות של הדולר כיום אמור להקטין את כדאיות הייבוא לארה"ב ולהגדיל את כדאיות הייצוא ובהדרגה להפחית את הגירעון. כולנו מקווים שהסיפור הזה יסתיים ב'נחיתה רכה'. יש גם תסריט קשה יותר שבו אנשים יפסיקו להיצמד לדולר ואז המשבר במטבע יהיה קשה יותר. כרגע זה לא קורה".

"המשבר רחוק מלהסתיים - תהיינה עוד הפתעות"

* ההערכות כיום מדברות על כך שבקיץ יסתיימו המחיקות ובמחצית השנייה של השנה יואץ קצב הצמיחה בארה"ב. כיצה תיראה הכלכלה האמריקנית לאחר המשבר?

"לדעתי המשבר רחוק מלהסתיים. אני חושב שתהיינה עוד הפתעות. יש היום מחנק אשראי וזו בעיה רצינית - אי אפשר להשיג היום כמעט אשראי. שוקי המניות כבר מפנימים את הבעיה הזו כי הירידות החדות באות כשחלק גדול מהאינפורמציה כבר חשופה והדבר מגולם בשוקי המניות. עם זאת, אני מעריך שתבואנה עוד הפתעות גדולות, כגון מוסד פיננסי גדול נוסף שיצטרך הסדר נוסח בר סטרנס. אני לא חושב שהמשבר מאחורינו. בניגוד לציפיות כלכלנים ששמעתי שמדברים על צמיחה במחצית השנייה של השנה - אני לא רואה את זה. אנחנו נהיה במשבר לפחות כל השנה. אם לא תהיינה הפתעות נוספות - 2009 תיראה כבר יותר טוב".

* איפה תיעצר הריבית בארה"ב? מדברים כבר על 1% בסוף השנה.

"זו הנקודה שהגיע אליה גרינספאן בסיבוב הקודם של הורדות הריבית בתחילת העשור. אני חושב שהורדת הריבית היא כלי פחות אפקטיבי כרגע. המגבלה של ה'פד' היא למצוא כלים שבהם זמינות האשראי תחזור לרמה נורמלית. אני לא חושב שתהיינה הורדות ריבית חדות מעבר לסביבה שאנו נמצאים בה. אולי עוד 0.5%. לא יותר מזה. האינפלציה היא משמעותית וצריך לקחת את זה בחשבון. גם בארץ אני חושב שאנו מגיעים לסוף עידן הורדות הריבית. בארץ תהיה עוד הורדת ריבית אחת וזהו".

* האם ההתערבות של סטנלי פישר בשוק המט"ח הייתה נכונה?

"האם מותר לבנק ישראל להתערב כאשר השוק מפסיק לתפקד בצורה תקינה? התשובה היא חד משמעית כן. זו התערבות חד פעמית שאין לה השלכות ארוכות טווח על משטר שער החליפין. לגבי התכנית להגדלת הרזרבות, מותר לו לבנק ישראל לעשות זאת. הקנייה ציכה להיות בקצב ובסכום קבוע שלא ישפיע על קביעת שער החליפין בכל יום".

"המניות והדולר בתחתית"

* מה דעתך על הטלטלה בשווקים הפיננסים? האם שוקי המניות ראו כבר את התחתית?

"כן. התחושה היא שהגענו לתחתית גם בשוקי המניות וגם בדולר. עדיין תהיינה תנודות למעלה ולמטה בצורה מאוד חזקה כי אי הוודאות טרם פגה. השאלה היא מהי המגמה? האם המגמה היא מגמת ירידות או מגמה של יציבות עם תנודות חזקות? אני מעריך שנראה יציבות עם תנודות מאוד חזקות. כמו בן שזה תלוי באירועים עתידיים, אבל נכון להיום עיקר הירידות כבר מאחורינו".

לא כולם זקוקים לקצבת זקנה

* מה דעתך על מדיניות הרווחה של ממשלת ישראל? האם יש מקום להגדיל את הגירעון כדי להעלות את קצבאות הזקנה וקצבאות אחרות?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.