פרופ' רפי מלניק: "הגענו לתחתית גם בשוקי המניות וגם בדולר"
פרופסור רפי מלניק מהמרכז הבינתחומי ולשעבר מבכירי בנק ישראל לא קונה את התסריט האופטימי שבתי ההשקעות הגדולים בוול סטריט מנסים למכור. מלניק סבור כי משבר האשראי טומן בחובו הפתעות נוספות ואין לצפות להתאוששות בכלכלה האמריקנית במחצית השנייה של השנה. מצד שני, מלניק מאמין כי שוקי המניות מגלמים כבר את הגרוע מכל והגיעו לתחתית, וכך גם הדולר. בראיון מקיף ל-Bizportal, מדבר מלניק על הכל: ארה"ב, ישראל, הדולר, המניות וגם על מדיניות הרווחה.
"פונציאל צמיחה של 4%-5% בישראל"
* בנק ישראל מתהדר בצמיחה של 3.2% הצפויה השנה, בטענה שזו הצמיחה הגבוהה במערב. בהשוואה לשווקים המתעוררים הצמיחה בישראל לא כזו זוהרת.
"לאיזו קטגוריה של מדינות אנחנו שייכים? מסיבות היסטוריות אנו מסווגים עם השווקים המתעוררים. אבל כשבודקים את המאפיינים של כלכלת ישראל רואים שאנחנו לא כלכלה מתעוררת אלא כלכלה תעשייתית מפותחת. קיים פה בלבול וייתכן שהוא ייגמר כאשר ישראל תיכנס ל-OECD. לחשוב שישראל יכולה לצמוח כמו סין או הודו זו לא מחשבה מציאותית. אנחנו לא שוק מתעורר. ההשוואה הרלוונטית היא מול הכלכלות המפותחות.
"אני חושב שפוטנציאל הצמיחה של כלכלת ישראל הוא הרבה יותר גבוה מ-3.2%. חלק גדול מהפריון הכולל עדיין לא מופיע כפי שהיינו מצפים שהוא יופיע כי הוא תוצאה של שינוי מאוד דרמטי במבנה כלכלת ישראל שעברנו אותו מתכנית הייצוב של 1985 ועד השנים האחרונות. כמעט כל מה שכתוב בספרים שצריך לעשות עשינו: רפורמה בשוק ההון, רפורמה בענף בנקאות, פתיחה של המשק לסחר חוץ, ליברליזציה בשוק המט"ח ועוד. היית מצפה שכל שרפורמות האלה יתבטאו בפריון אבל עדיין לא רואים את זה בגלל אירועים שקרו במדינת ישראל ודחו את הגידול כמו קליטת גל העלייה בשנות ה-90 ולאחר מכן האינתיפאדה ומשבר ההייט-טק. יכול להיות שמשבר האשראי מביא כעת לדחייה נוספת. אני חושב שפוטנציאל הצמיחה שלנו בישראל עומד על 4%-5% בשנה".
* האם אתה מסכים עם הנגיד סטנלי פישר, שאמר שחילוץ בר סטרנס מהווה נקודת תפנית במשבר הנוכחי?
"אני מסכים איתו לחלוטין. החשש הגדול היה שהמשבר יביא להתמוטטות של מוסדות פיננסים ואנחנו מכירים את זה מהמשברים הגדולים של נות ה-30 ולפני כן. כשהמערכת הפיננסית מתחילה ליפול זה כמו כדור שלג שצובר תאוצה וזה יכול לגרום לנזקים גדולים מאוד. ההתערבות של ה'פד' במקרה הזה, שלא הציל את בעלי המניות כי בעלי המניות חטפו מכה מאוד קשה, אלא הוא לא נתן למוסד הפיננסי הזה לסבול ובכך לא נוצר כדור שלג - זה היה איתות חשוב מאוד. ההתמחות של ברננקי היא במשבר של שנות ה-30 והוא צדק במהלך הזה. זו הייתה נקודת מפנה".
* ברננקי מוריד את הריבית ומזרים הלוואות רבות למערכת הפיננסית ובכך מפיל את הדולר. האם הצעד הזה נבון? האם בראיה לטווח רחוק יותר, כשלוקחים בחשבון את האיום האינפלציוני שקיים כבר עכשיו, אין זו טעות להיות מוטה צמיחה?
"היחלשות הדולר בשנים האחרונות היא צפויה בגלל שבמשך תקופה מאוד ממושכת ארה"ב קיימה גירעון עמוק מאוד במאזן התשלומים שלה. בדרך כלל נהוג שאסור לתת לגירעון לעלות מעל ל-5%. אם זה עולה מעל 5% אז אותה מדינה הולכת לכיוון משבר מטבע ואז יש צורך לעשות פיחות. זה מה שקורה כעת בשווקים. הפיחות של הדולר כיום אמור להקטין את כדאיות הייבוא לארה"ב ולהגדיל את כדאיות הייצוא ובהדרגה להפחית את הגירעון. כולנו מקווים שהסיפור הזה יסתיים ב'נחיתה רכה'. יש גם תסריט קשה יותר שבו אנשים יפסיקו להיצמד לדולר ואז המשבר במטבע יהיה קשה יותר. כרגע זה לא קורה".
"המשבר רחוק מלהסתיים - תהיינה עוד הפתעות"
* ההערכות כיום מדברות על כך שבקיץ יסתיימו המחיקות ובמחצית השנייה של השנה יואץ קצב הצמיחה בארה"ב. כיצה תיראה הכלכלה האמריקנית לאחר המשבר?
"לדעתי המשבר רחוק מלהסתיים. אני חושב שתהיינה עוד הפתעות. יש היום מחנק אשראי וזו בעיה רצינית - אי אפשר להשיג היום כמעט אשראי. שוקי המניות כבר מפנימים את הבעיה הזו כי הירידות החדות באות כשחלק גדול מהאינפורמציה כבר חשופה והדבר מגולם בשוקי המניות. עם זאת, אני מעריך שתבואנה עוד הפתעות גדולות, כגון מוסד פיננסי גדול נוסף שיצטרך הסדר נוסח בר סטרנס. אני לא חושב שהמשבר מאחורינו. בניגוד לציפיות כלכלנים ששמעתי שמדברים על צמיחה במחצית השנייה של השנה - אני לא רואה את זה. אנחנו נהיה במשבר לפחות כל השנה. אם לא תהיינה הפתעות נוספות - 2009 תיראה כבר יותר טוב".
* איפה תיעצר הריבית בארה"ב? מדברים כבר על 1% בסוף השנה.
"זו הנקודה שהגיע אליה גרינספאן בסיבוב הקודם של הורדות הריבית בתחילת העשור. אני חושב שהורדת הריבית היא כלי פחות אפקטיבי כרגע. המגבלה של ה'פד' היא למצוא כלים שבהם זמינות האשראי תחזור לרמה נורמלית. אני לא חושב שתהיינה הורדות ריבית חדות מעבר לסביבה שאנו נמצאים בה. אולי עוד 0.5%. לא יותר מזה. האינפלציה היא משמעותית וצריך לקחת את זה בחשבון. גם בארץ אני חושב שאנו מגיעים לסוף עידן הורדות הריבית. בארץ תהיה עוד הורדת ריבית אחת וזהו".
* האם ההתערבות של סטנלי פישר בשוק המט"ח הייתה נכונה?
"האם מותר לבנק ישראל להתערב כאשר השוק מפסיק לתפקד בצורה תקינה? התשובה היא חד משמעית כן. זו התערבות חד פעמית שאין לה השלכות ארוכות טווח על משטר שער החליפין. לגבי התכנית להגדלת הרזרבות, מותר לו לבנק ישראל לעשות זאת. הקנייה ציכה להיות בקצב ובסכום קבוע שלא ישפיע על קביעת שער החליפין בכל יום".
"המניות והדולר בתחתית"
* מה דעתך על הטלטלה בשווקים הפיננסים? האם שוקי המניות ראו כבר את התחתית?
"כן. התחושה היא שהגענו לתחתית גם בשוקי המניות וגם בדולר. עדיין תהיינה תנודות למעלה ולמטה בצורה מאוד חזקה כי אי הוודאות טרם פגה. השאלה היא מהי המגמה? האם המגמה היא מגמת ירידות או מגמה של יציבות עם תנודות חזקות? אני מעריך שנראה יציבות עם תנודות מאוד חזקות. כמו בן שזה תלוי באירועים עתידיים, אבל נכון להיום עיקר הירידות כבר מאחורינו".
לא כולם זקוקים לקצבת זקנה
* מה דעתך על מדיניות הרווחה של ממשלת ישראל? האם יש מקום להגדיל את הגירעון כדי להעלות את קצבאות הזקנה וקצבאות אחרות?
"לא. אין מקום להגדיל את הגירעון. יש מקום לשנות סדרי עדיפויות. ישראל חייבת להיות מאוד מאוד נדיבה כלפי קשישים, נכים, חולים וכו'. מדובר באוכלוסיות שלא מסוגלות להצטרף לכוח העבודה. אבל במקביל היא צריכה להיות פחות נדיבה עם אוכלוסיות שכן מסוגלות לעבוד. אני בעד הגדלת קצבאות הזקנה כי אנחנו בתור מדינה יהודית לא יכולים להרשות לעצמנו את החרפה הזו שזקנים סובלים מרעב. אבל צריך להיכנס למשטר שיודע להבחין בין זקנים עשירים לזקנים עניים - ולא לתת קצבת זקנה לכולם".
