וול סטריט חתמה בירידות שערים: פרוטוקול הפד ודוחות החברות העיבו
המדדים המובילים בוול סטריט ננעלו ביום שלישי בירידות שערים. זאת, על רקע הדוחות השליליים של אלקואה והאזהרה של AMD. כמו כן, נתון מכירות הבתים המשומשים פספס את הערכות השוק, והחליש את סנטימנסט המשקיעים. לקראת סוף יום המסחר, ירידות השערים המשיכו להתחזק על רקע פרסום הפרוטוקולים של הפדרל ריזרב מפגישת ועידת השוק הפתחו ב-18 למרץ.
"שוק ההון נרמס על ידי הסבב הראשון של עונת הדוחות לרבעון הראשון", כך אמרו האנליסטים ב-Action Economics.
בנוסף, גיוס ההון של וושינגטון מיוצ'ואל העיב על סנטימנט המשקיעים.בנק ההלוואות והחסכונות הגדול בארה"ב (סימול: WM) הודיע היום באופן רשמי כי יקבל הזרקת הון בהיקף של 7 מיליארד דולר, בעוד השוק העריך כי הבנק זקוק להזרקת הון נמוכה יותר. מהלך זה, בנוסף להורדת שיעור הדיבידנד על ידי הבנק, מרמז כי האנליסטים הקלו בקשיי הבנק.
בשעה 21:00 בערב (שעון ישראל), פורסמו הפרוטוקולים של הפדרל ריזרב מישיבת הריבית האחרונה.על פי הפרוטוקולים, ועידת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב נתקלה בתחזיות קודרות חדשות לאור האטת הכלכלה האמריקנית והתחזקות המשבר הכלכלי, וכתוצאה מכך נאלצו בכירי הפדרל ריזרב להתעלם מהלחצים האיפלציונים ולנקוט במהלכים מוניטאריים אגריסיביים.
הודעתו של מנכ"ל מורגן סטנלי היום, קוטעת את אופטימיות המשקיעים בעניין המשבר הכלכלי בארה"ב. ג'ון מאק, מנכ"ל ענקית ההשקעות, מורגן סטנלי, אמר כי משבר האשראי צפוי להמשיך במהלך הרבעונים הקרובים, בעודו מתפשט לתחום הנדל"ן המסחרי, משכנתאות הסאבפריים באירופה ולבנקים הבינוניים בארה"ב.
מלחמה ציבורית סוערת מתנהלת סביב מהלכי ה'פד' האחרונים בנוגע לטיפול בעסקת ונכסי בר סטרנס (סימול: BSC). לאחר שאלות מוסריות בדבר המעורבות האקטיבית של הבנק המרכזי האמריקאי בנושא מכירת החברה לענק הבנקאות ג'יי.פי.מורגן (סימול: JPM) עולה שאלה נוספת ונוקבת לא פחות.
מדדים מובילים: מדד הנאסד"ק ננעל בירידה של 0.68% לרמה של 2,348 נקודות. מדד הדאו ג'ונס חתם בירידה של 0.28% לרמה של 12,576 נקודות.
מאקרו
מלבד הפרוטוקולים של ה'פד', פורסם זמן קצר לאחר פתיחת המסחר נתון מכירות הבתים המשומשים, אשר הציג ירידה של 1.9%, בעוד הצפי הצביע על ירידה של 1% בחודש פברואר.
החוזים העתידים על מחיר הנפט ננעלו בירידה של 0.59 דולר למחיר של 108.5 דולר לחבית. החוזים העתידים על מחיר הזהב חתמו בירידה של 8.8 דולר למחיר של 918 דולר לאונקיה.
אמריקניות במרכז
ענקית האלומיניום אלקואה (סימול: AA) פתחה אמש את עונת הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2008, והעירה מחדש את החששות בוול סטריט. החברה דיווחה על נפילה של 52% ברווחים על רקע הוצאות כבדות. התוצאות היו גרועות יותר מכפי שציפו האנליסטים.
חדשות רעות הגיעו גם ממגזר הטכנולוגיה. חברת השבבים AMD (סימול: AMD) חתכה את כוח העבודה שלה ב-10% ודיווחה כי היא צופה ירידה חדה בהכנסות ברבעון הראשון בשיעור של 15%.
בנק ההלוואות והחסכונות הגדול בארה"ב (סימול: WM) הודיע היום באופן רשמי כי יקבל הזרקת הון בהיקף של 7 מיליארד דולר מקבוצת השקעות בהנהגת קרן ההשקעות הפרטית TPG.
ישראליות במרכז
אמדוקס (סימול DOX) הודיעה היום על רכישת חברת ג'ייקובס רימל תמורת 45 מיליון דולר. ג'ייקובס רימלי הינה ספקית פתרונות Fulfillment (תהליכים להפעלת שירות שהוזמן על-גבי הרשת) לתעשיית הכבלים בפס רחב. הרכישה תגדיל את סל המוצרים שמציעה אמדוקס בתחום ה-OSS, ומתוספת לרכישות הקודמות של החברות DST Innovis וקריימר.
ריטליקס חו"ל (סימול: RTLX) דיווחה על עסקה חדשה עם לקוח גדול מארה"ב. החברה תספק פתרונות POS לקמעונאית גדולה בארה"ב, לה 200 מרכזי קניות והכנסות שנתיות של 7 מיליארד דולר.
טבע חו"ל נסחרת על רקע הרכישה האחרונה (בנטלי הספרדית) והמחמאות שקיבלה מסוכנות הדירוג S&P, אשר העלתה את תחזית הדירוג של ענף התרופות הגנריות וציינה כי טבע עשויה לעקוף חברות תרופות גדולות במונחי הכנסות.
סרגון חו"ל (סימול: CRNT) דיווחה היום על תנועות של בעלי עניין במניה, כאשר יהודה זיסאפל מכר ב-31 בדצמבר 600 אלף מניות, וזהר זיסאפל רכש באותו יום כמעט 10,000 מניות.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.
ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.
המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח
לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.
- שיח מדיקל - החלטת בג"צ בקשר עם צו ביניים
- כחלון: "נתחיל בהליכים לצורך צמצום המכסים על ייבוא מוצרי חלב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.
