הבורסה בת"א סגרה את השבוע בירידות: בסיכום שבועי המעו"ף עלה 1.6%; הנדל"ן טיפס 4.4%
הבורסה בת"א סגרה את יום המסחר האחרון לשבוע זה בירידות שערים קלות על רקע המגמה השלילית הנרשמת כעת בחוזים על מדדי וול סטריט וירידות השערים הקלות שנרשמות כעת בבורסות באירופה.
מניית וריפון הובילה את ירידות השערים בת"א עם צניחה של 16.75% ומניית מכתשים אגן זינקה ב-4.26%. המסחר בבורסה נסגר היום בשעה 14:15 ומחזור המסחר הסתכם בכ-1.6 מיליארד שקלים.
ברקע, ממתינים השווקים בדריכות לפרסום נתוני התעסוקה מחר (ו') בצהריים, נתונים אשר יספקו איתות מוצק על מצבה של הכלכלה האמריקנית וישפיעו על שוקי המניות, המט"ח, האג"ח והסחורות ברחבי העולם.
"לא נראה כי התוצר המקומי הגולמי ברבעון הראשון של שנת 2008 צפוי לצמוח בהרבה, אם בכלל. יתרה על כך, יתכן ואף והנתון יציג הצטמקות". כך התבטא אתמול הנגיד האמריקני, בן ברננקי, עת הזהיר מפני גלישת כלכלת ארה"ב למיתון. וול סטריט הגיבה בירידות לדברים הללו, כאשר גם הורדת תחזיות הצמיחה מצד קרן המטבע הבינ"ל תרמה לאווירה השלילית. נזכיר כי שלשום הוריד גם בנק ישראל את תחזית הצמיחה למשק המקומי לשנת 2008.
מנגד, באסיה נרשמו הבוקר עליות על רקע גל עליות במחירי הסחורות אשר מיטיב עם מניות המשאבים. הנפט, האורז, התירס וסחורות רבות אחרות עלו על רקע ההערכות כי הביקוש למוצרים אלה יגבר על ההיצע, שכן ממשלות בעולם כבר החלו לרסן את ייצוא הסחורות שלהן על מנת לשמור על המאגרים שברשותן.
בשוק המקומי המשיכו מניות רבות להיסחר על רקע תום פרסום עונת הדוחות הכספיים לשנת 2007, כאשר השוק נכנס כבר לעונת הדוחות הכספיים של הרבעון הראשון של 2008. תחילה תדווחנה החברות הדואליות (אשר חלקן כבר הודיעו על מועד פרסום דוחותיהן) ולאחר מכן, בחודש הבא, יפרסמו שאר החברות המובילות באחד העם.
מדד המעו"ף רשם עלייה של 0.76% וחתם את המסחר ברמה של 1,039 נקודות, מדד ת"א 100 איבד 0.7% וסגר ברמה של 971 נקודות, מדד הנדל"ן טיפס ב-1.16% ומדד התל-טק צנח ב-2.73%.
בסיכום שבועי הוסיף השבוע מדד המעו"ף 1.6% לערכו, מדד ת"א 100 טיפס השבוע ב-2.16%, מדד הנדל"ן זינק השבוע ב-4.44%, מדד התל-טק הוסיף השבוע 2.3% לערכו ומדד הבנקים נסחר השבוע ללא שינוי ניכר ורשם עלייה של 0.17%.
הדולר מטפס ב-0.55% לרמה של 3.57 שקלים, היורו רושם ירידה של 0.12% לרמה של 5.55 שקלים.
מניות במרכז
מנכ"ל חברת הנדל"ן הבורסאית, רבד, הנשלטת ע"י היזם יגאל אהובי, מאז רכש את השליטה בתחילת 2007, לפני מספר ימים הודיע לאהובי על התפטרות מתפקידו "מטעמים אישיים", כך עולה מהודעת לקונית שפורסמה למאיה.
וריפון צנחה ב-16.75% לאחר פרסום הדוחות המתוקנים שלה לשלושת הרבעוניום הראשונה של 2007, אשר הובילו לצניחה נוספת במניה ולהתפטרותו של סמנכ"ל הכספים. החברה מסרה כי היא תמחק 36.9 מיליון דולר מהרווח התפעולי שלה בשלושת הרבעונים הללו בשל שערוך מוטעה של המלאים. המניה צללה אמש בוול סטריט לשפל של כשנתיים והיא תפתח את היום עם פער ארביטראז' שלילי של כ-18%.
כיל ומכתשים אגן ריכזו עניין רב בעקבות העליות במחירי הסחורות החקלאיות, אמש בוול סטריט נרשמה מגמה מעורבת של מניות האגרו-כימיה, כאשר פוטאש הוסיפה יותר מ-1% אולם אגריום ומוזאיק רשמו ירידות שערים.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
