הבורסה בת"א סגרה את השבוע בירידות: בסיכום שבועי המעו"ף עלה 1.6%; הנדל"ן טיפס 4.4%
הבורסה בת"א סגרה את יום המסחר האחרון לשבוע זה בירידות שערים קלות על רקע המגמה השלילית הנרשמת כעת בחוזים על מדדי וול סטריט וירידות השערים הקלות שנרשמות כעת בבורסות באירופה.
מניית וריפון הובילה את ירידות השערים בת"א עם צניחה של 16.75% ומניית מכתשים אגן זינקה ב-4.26%. המסחר בבורסה נסגר היום בשעה 14:15 ומחזור המסחר הסתכם בכ-1.6 מיליארד שקלים.
ברקע, ממתינים השווקים בדריכות לפרסום נתוני התעסוקה מחר (ו') בצהריים, נתונים אשר יספקו איתות מוצק על מצבה של הכלכלה האמריקנית וישפיעו על שוקי המניות, המט"ח, האג"ח והסחורות ברחבי העולם.
"לא נראה כי התוצר המקומי הגולמי ברבעון הראשון של שנת 2008 צפוי לצמוח בהרבה, אם בכלל. יתרה על כך, יתכן ואף והנתון יציג הצטמקות". כך התבטא אתמול הנגיד האמריקני, בן ברננקי, עת הזהיר מפני גלישת כלכלת ארה"ב למיתון. וול סטריט הגיבה בירידות לדברים הללו, כאשר גם הורדת תחזיות הצמיחה מצד קרן המטבע הבינ"ל תרמה לאווירה השלילית. נזכיר כי שלשום הוריד גם בנק ישראל את תחזית הצמיחה למשק המקומי לשנת 2008.
מנגד, באסיה נרשמו הבוקר עליות על רקע גל עליות במחירי הסחורות אשר מיטיב עם מניות המשאבים. הנפט, האורז, התירס וסחורות רבות אחרות עלו על רקע ההערכות כי הביקוש למוצרים אלה יגבר על ההיצע, שכן ממשלות בעולם כבר החלו לרסן את ייצוא הסחורות שלהן על מנת לשמור על המאגרים שברשותן.
בשוק המקומי המשיכו מניות רבות להיסחר על רקע תום פרסום עונת הדוחות הכספיים לשנת 2007, כאשר השוק נכנס כבר לעונת הדוחות הכספיים של הרבעון הראשון של 2008. תחילה תדווחנה החברות הדואליות (אשר חלקן כבר הודיעו על מועד פרסום דוחותיהן) ולאחר מכן, בחודש הבא, יפרסמו שאר החברות המובילות באחד העם.
מדד המעו"ף רשם עלייה של 0.76% וחתם את המסחר ברמה של 1,039 נקודות, מדד ת"א 100 איבד 0.7% וסגר ברמה של 971 נקודות, מדד הנדל"ן טיפס ב-1.16% ומדד התל-טק צנח ב-2.73%.
בסיכום שבועי הוסיף השבוע מדד המעו"ף 1.6% לערכו, מדד ת"א 100 טיפס השבוע ב-2.16%, מדד הנדל"ן זינק השבוע ב-4.44%, מדד התל-טק הוסיף השבוע 2.3% לערכו ומדד הבנקים נסחר השבוע ללא שינוי ניכר ורשם עלייה של 0.17%.
הדולר מטפס ב-0.55% לרמה של 3.57 שקלים, היורו רושם ירידה של 0.12% לרמה של 5.55 שקלים.
מניות במרכז
מנכ"ל חברת הנדל"ן הבורסאית, רבד, הנשלטת ע"י היזם יגאל אהובי, מאז רכש את השליטה בתחילת 2007, לפני מספר ימים הודיע לאהובי על התפטרות מתפקידו "מטעמים אישיים", כך עולה מהודעת לקונית שפורסמה למאיה.
וריפון צנחה ב-16.75% לאחר פרסום הדוחות המתוקנים שלה לשלושת הרבעוניום הראשונה של 2007, אשר הובילו לצניחה נוספת במניה ולהתפטרותו של סמנכ"ל הכספים. החברה מסרה כי היא תמחק 36.9 מיליון דולר מהרווח התפעולי שלה בשלושת הרבעונים הללו בשל שערוך מוטעה של המלאים. המניה צללה אמש בוול סטריט לשפל של כשנתיים והיא תפתח את היום עם פער ארביטראז' שלילי של כ-18%.
כיל ומכתשים אגן ריכזו עניין רב בעקבות העליות במחירי הסחורות החקלאיות, אמש בוול סטריט נרשמה מגמה מעורבת של מניות האגרו-כימיה, כאשר פוטאש הוסיפה יותר מ-1% אולם אגריום ומוזאיק רשמו ירידות שערים.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
