כי"ל צונחת: "נפתח פער בין השווי הכלכלי לשווי השוק של החברה"

כך אומר היום גלעד שריג מבנק הפועלים. יואב בורגן מלידר: "מי שלא בפנים שימתין על הגדר". כיל היחידה ב-100 שסגרה היום בירידות
שהם לוי |

בשבוע שעבר פורסמה כתבה גדולה באתר בארונס בה נכתב על נכונות של חלק מהמשקיעים לסגור את הפוזיציה במניות הכימיה לאחר שגמעו מאות אחוזים בשנים האחרונות, מאז איבדה המניה, כולל הירידות היום, כ-15%. הרקע להערכות נובע מחשש לנפילה במחירי הסחורות, ובעקבותן יפלו מניות הכימיה והאגרוכימיה המספקות מוצרים התומכים בגידולים חקלאיים.

גלעד שריג אנליסט במחלקת המחקר של בנק הפועלים אומר היום: "אני מעריך שנפתח פער גדול בין השווי הכלכלי לשווי השוק של כיל והחברה לישראל. השוק עדיין לא מפנים את העובדה שהאשלג עבר את ה-600 דולר לטון. יחד עם זאת, אם הירידה במחירי הסחורות תמשך אין ספק שכיל תסבול."

עוד מוסיף שריג: "התנאים הבסיסיים בתעשייה טובים מחירי הפוספט מתקרבים ל-1,000 דולר לטון. אין שבוע או חודש שהמחירים עומדים במקום. סלע פוספט התייקר פי חמישה והדבר ללא ספק יבוא לידי ביטוי בשורה התחתונה של כיל. כרגע אני רואה הזדמנות אבל צריך לקחת בחשבון שבעקבות ההאטה העולמית מניות כמו כיל יושפעו."

יואב בורגן מלידר: "מי שלא בפנים שימתין על הגדר"

בורגן רואה את הצורך לציין את היציאה המאוד מאסיבית של כספים מתחום הסחורות החקלאיות. החל מנפט וכלה בזהב. ברוגן מדגיש: "התפתחות נוספת מדאיגה נובעת ממחירי הגרעינים שנמצאים במגמת ירידה מאז אותה רמת שיא שנרשמה לפני מספר שבועות. כל ההתפתחויות האלה מקרינות על מניות האגרוכימיה בהן נכללות פוטאש מוזאיק ואגריום."

מצד שני מזכיר בורגן את ההודעה בשבוע שעבר על חוזה שהרוסים סגרו עם ההודים להעלאת מחירי האשלג והפוספט. הסנטימנט העולמי הוא שלילי לגבי הסחורות, והירידות בכיל נובעות מהמצב במניות הכימיה, אומר בורגן.

"השאלה הגדולה היא אם אנחנו נמצאים רק בתיקון או ממש בהיפוך מגמה לגבי מחירי הגרעינים. חלק מעליית המחירים של הסחורות נובעת גם ממרכיב ספקולטיבי ומכאן נובע מימוש הרווחים האדיר. נוכל להוסיף לאלה את העובדה שמתפתחת הערכה כי מגמת הורדות הריבית של ה'פד' עומדת בפני סיום, ההשלכה הישירה היא הדולר שיפסיק להיחלש כנראה וזה ישליך גם על מחירי הסחורות," אומר בורגן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".