כי"ל צונחת: "נפתח פער בין השווי הכלכלי לשווי השוק של החברה"
בשבוע שעבר פורסמה כתבה גדולה באתר בארונס בה נכתב על נכונות של חלק מהמשקיעים לסגור את הפוזיציה במניות הכימיה לאחר שגמעו מאות אחוזים בשנים האחרונות, מאז איבדה המניה, כולל הירידות היום, כ-15%. הרקע להערכות נובע מחשש לנפילה במחירי הסחורות, ובעקבותן יפלו מניות הכימיה והאגרוכימיה המספקות מוצרים התומכים בגידולים חקלאיים.
גלעד שריג אנליסט במחלקת המחקר של בנק הפועלים אומר היום: "אני מעריך שנפתח פער גדול בין השווי הכלכלי לשווי השוק של כיל והחברה לישראל. השוק עדיין לא מפנים את העובדה שהאשלג עבר את ה-600 דולר לטון. יחד עם זאת, אם הירידה במחירי הסחורות תמשך אין ספק שכיל תסבול."
עוד מוסיף שריג: "התנאים הבסיסיים בתעשייה טובים מחירי הפוספט מתקרבים ל-1,000 דולר לטון. אין שבוע או חודש שהמחירים עומדים במקום. סלע פוספט התייקר פי חמישה והדבר ללא ספק יבוא לידי ביטוי בשורה התחתונה של כיל. כרגע אני רואה הזדמנות אבל צריך לקחת בחשבון שבעקבות ההאטה העולמית מניות כמו כיל יושפעו."
יואב בורגן מלידר: "מי שלא בפנים שימתין על הגדר"
בורגן רואה את הצורך לציין את היציאה המאוד מאסיבית של כספים מתחום הסחורות החקלאיות. החל מנפט וכלה בזהב. ברוגן מדגיש: "התפתחות נוספת מדאיגה נובעת ממחירי הגרעינים שנמצאים במגמת ירידה מאז אותה רמת שיא שנרשמה לפני מספר שבועות. כל ההתפתחויות האלה מקרינות על מניות האגרוכימיה בהן נכללות פוטאש מוזאיק ואגריום."
מצד שני מזכיר בורגן את ההודעה בשבוע שעבר על חוזה שהרוסים סגרו עם ההודים להעלאת מחירי האשלג והפוספט. הסנטימנט העולמי הוא שלילי לגבי הסחורות, והירידות בכיל נובעות מהמצב במניות הכימיה, אומר בורגן.
"השאלה הגדולה היא אם אנחנו נמצאים רק בתיקון או ממש בהיפוך מגמה לגבי מחירי הגרעינים. חלק מעליית המחירים של הסחורות נובעת גם ממרכיב ספקולטיבי ומכאן נובע מימוש הרווחים האדיר. נוכל להוסיף לאלה את העובדה שמתפתחת הערכה כי מגמת הורדות הריבית של ה'פד' עומדת בפני סיום, ההשלכה הישירה היא הדולר שיפסיק להיחלש כנראה וזה ישליך גם על מחירי הסחורות," אומר בורגן.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
