מדד המעו"ף – איך זה שכוכב אחד נופל
ההתייחסות שלי לעליות המחירים שהחלו ברמת 1,030 הנקודות הייתה כאל תיקון טכני שגבולותיו הוגדרו ונתחמו מיד כשהחל. בכל גל העליות האחרון לא הוזרמו משתנים שאפשר היה לכנותם מגמתיים והעליות נותרו דלות וחלשות. שבוע המסחר האחרון ננעל עם מסר משמעותי לבאות. האופן שבו ננעל ומיד אעמוד עליו, מטיל צל כבד על כושר הטיפוס של מדד המעו"ף ויכול אף לשמש כאבן הפינה לגל ירידות שאמור לדרדר את השוק מתחת לרמת 1,030 הנקודות.
שוקי המניות בארה"ב ומזרח אסיה ממשיכות להעביר מסרים שליליים כאשר הצפי הכללי נותר בעינו. הדולר מתרסק מול המטבעות העיקריים ודומה שגם כאן המגמה תישמר. והנפט? עוד נתגעגע למחיר של 100 דולר לחבית. אז אולי כדאי לשקול לעבור בשלב זה לאופניים.
הכוכב הנופל
בסקירות האחרונות התייחסתי לעליות כאל תיקון טכני ותו לא. הנחת המוצא הייתה שאנו מצויים בשוק דובי בו כל עלייה צפויה להיות לצורך ירידה. כדי לבסס את הנחת העבודה תקפתי את השוק מזוויות שונות כאשר אחת מהן הייתה הקבלה לשנת 2000. לגל העליות שהחל ברמת 1,030 הנקודות הוגדרו יעדים ברורים שנעו בין 1,100 – 1,160. עוד הערכתי שעל רקע שילוב רמות התנגדות קיימות וכלים נוספים שמסייעים לאבחן את פוטנציאל העליות המקסימאלי של השוק, סביר להניח שהוא מצוי בין 1,100 – 1,130, אם כי במקרים מסוימים תיתכן חריגה לכיוון הרף העליון.
ההתנהלות של השבוע האחרון הייתה מעניינת, ולא רק בשוק המקומי. התנהלות זהה אפשר למצוא גם בבורסות חו"ל. שבוע המסחר נפתח בעליות כאשר בשיאו הגיע מדד המעו"ף לרמת 1,132 הנקודות שם החלה היחלשות שהעצימה לקראת תום השבוע.
בסיכומו של דבר הופיעה תבנית מעניינת הקרויה בשפה המקצועית "כוכב נופל". כפי שאפשר לראות על הגרף המצורף, מדובר בנר בודד, המתאפיין בגוף קטן המצוי בחלקו התחתון של הנר ובצללית עליונה ארוכה. נר זה, נוטה להופיע בנקודות הסיום של מגמות עלייה ולמעשה מעיד על סבירות גבוהה לסיומן. על אחת כמה וכמה כאשר לנר זה מתלווים מחזורי מסחר גבוהים.
ולהסבר מעמיק יותר – מחזורי המסחר הגבוהים מיוחסים לקונים המסתערים על השוק מתוך מטרה לרכוש מכל הבא ליד. בדרך כלל, מדובר באחרוני הקונים המייצגים את הסוחרים הפחות מנוסים. ההתקפלות המהירה מלמעלה וההפרש הקטן בין שער הסגירה לפתיחה מייצגים את הגופים הגדולים שמחזירים ציוד ומשחררים סחורה.
במרבית המקרים, מדובר באירוע המייצג תפנית משמעותית במגמה כאשר רמת השיא של הנר, 1,132 הנקודות, אמורה לייצג את נקודת הסיום של המגמה.
לאור הנתונים הקיימים וההערכות האחרונות שלי, הרי שהנחת העבודה גורסת שגל העליות שהחל ברמת 1,030 הנקודות הסתיים וגבוהים הסיכויים ולפיהם יוצא מדד המעו"ף למגמת ירידה ובמסגרתה אמורה רמת 1,030 הנקודות להישבר כלפי מטה.
רמות תמיכה והתנגדות
1.רמת 1,030 הנקודות עדיין בתמונה. מדובר ברמת תמיכה בעלת מסורת ארוכת טווח שביכולתה לבלום, לפחות זמנית את מגמת הירידה. שבירתה מטה, תהווה איתות שלילי.
2.רמת התנגדות ב-1,132 הנקודות. הסיכוי לחצייתה מעלה אינו גבוה.
סיכום
הנחת העבודה גורסת שהכיוון הוא כלפי מטה. כל עלייה אמורה לקבל התייחסות כשל תיקון טכני ותו לא. על רקע הנתונים הקיימים סביר להניח שאנו בפתחו של גל ירידות.
הכותב משמש כמנהל המקצועי של "המרכז להשכלה פיננסית" מקבוצת מטריקס ומלמד ניתוח טכני
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
