מדד המעו"ף – איך זה שכוכב אחד נופל

התנהלות השבוע האחרון מטילה צל כבד על יכולתו של מדד המעו"ף להמשיך ולטפס
אייל גורביץ |

ההתייחסות שלי לעליות המחירים שהחלו ברמת 1,030 הנקודות הייתה כאל תיקון טכני שגבולותיו הוגדרו ונתחמו מיד כשהחל. בכל גל העליות האחרון לא הוזרמו משתנים שאפשר היה לכנותם מגמתיים והעליות נותרו דלות וחלשות. שבוע המסחר האחרון ננעל עם מסר משמעותי לבאות. האופן שבו ננעל ומיד אעמוד עליו, מטיל צל כבד על כושר הטיפוס של מדד המעו"ף ויכול אף לשמש כאבן הפינה לגל ירידות שאמור לדרדר את השוק מתחת לרמת 1,030 הנקודות.

שוקי המניות בארה"ב ומזרח אסיה ממשיכות להעביר מסרים שליליים כאשר הצפי הכללי נותר בעינו. הדולר מתרסק מול המטבעות העיקריים ודומה שגם כאן המגמה תישמר. והנפט? עוד נתגעגע למחיר של 100 דולר לחבית. אז אולי כדאי לשקול לעבור בשלב זה לאופניים.

הכוכב הנופל

בסקירות האחרונות התייחסתי לעליות כאל תיקון טכני ותו לא. הנחת המוצא הייתה שאנו מצויים בשוק דובי בו כל עלייה צפויה להיות לצורך ירידה. כדי לבסס את הנחת העבודה תקפתי את השוק מזוויות שונות כאשר אחת מהן הייתה הקבלה לשנת 2000. לגל העליות שהחל ברמת 1,030 הנקודות הוגדרו יעדים ברורים שנעו בין 1,100 – 1,160. עוד הערכתי שעל רקע שילוב רמות התנגדות קיימות וכלים נוספים שמסייעים לאבחן את פוטנציאל העליות המקסימאלי של השוק, סביר להניח שהוא מצוי בין 1,100 – 1,130, אם כי במקרים מסוימים תיתכן חריגה לכיוון הרף העליון.

ההתנהלות של השבוע האחרון הייתה מעניינת, ולא רק בשוק המקומי. התנהלות זהה אפשר למצוא גם בבורסות חו"ל. שבוע המסחר נפתח בעליות כאשר בשיאו הגיע מדד המעו"ף לרמת 1,132 הנקודות שם החלה היחלשות שהעצימה לקראת תום השבוע.

בסיכומו של דבר הופיעה תבנית מעניינת הקרויה בשפה המקצועית "כוכב נופל". כפי שאפשר לראות על הגרף המצורף, מדובר בנר בודד, המתאפיין בגוף קטן המצוי בחלקו התחתון של הנר ובצללית עליונה ארוכה. נר זה, נוטה להופיע בנקודות הסיום של מגמות עלייה ולמעשה מעיד על סבירות גבוהה לסיומן. על אחת כמה וכמה כאשר לנר זה מתלווים מחזורי מסחר גבוהים.

ולהסבר מעמיק יותר – מחזורי המסחר הגבוהים מיוחסים לקונים המסתערים על השוק מתוך מטרה לרכוש מכל הבא ליד. בדרך כלל, מדובר באחרוני הקונים המייצגים את הסוחרים הפחות מנוסים. ההתקפלות המהירה מלמעלה וההפרש הקטן בין שער הסגירה לפתיחה מייצגים את הגופים הגדולים שמחזירים ציוד ומשחררים סחורה.

במרבית המקרים, מדובר באירוע המייצג תפנית משמעותית במגמה כאשר רמת השיא של הנר, 1,132 הנקודות, אמורה לייצג את נקודת הסיום של המגמה.

לאור הנתונים הקיימים וההערכות האחרונות שלי, הרי שהנחת העבודה גורסת שגל העליות שהחל ברמת 1,030 הנקודות הסתיים וגבוהים הסיכויים ולפיהם יוצא מדד המעו"ף למגמת ירידה ובמסגרתה אמורה רמת 1,030 הנקודות להישבר כלפי מטה.

רמות תמיכה והתנגדות

1.רמת 1,030 הנקודות עדיין בתמונה. מדובר ברמת תמיכה בעלת מסורת ארוכת טווח שביכולתה לבלום, לפחות זמנית את מגמת הירידה. שבירתה מטה, תהווה איתות שלילי.

2.רמת התנגדות ב-1,132 הנקודות. הסיכוי לחצייתה מעלה אינו גבוה.

סיכום

הנחת העבודה גורסת שהכיוון הוא כלפי מטה. כל עלייה אמורה לקבל התייחסות כשל תיקון טכני ותו לא. על רקע הנתונים הקיימים סביר להניח שאנו בפתחו של גל ירידות.

הכותב משמש כמנהל המקצועי של "המרכז להשכלה פיננסית" מקבוצת מטריקס ומלמד ניתוח טכני

אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.