מדד המעו"ף – איך זה שכוכב אחד נופל
ההתייחסות שלי לעליות המחירים שהחלו ברמת 1,030 הנקודות הייתה כאל תיקון טכני שגבולותיו הוגדרו ונתחמו מיד כשהחל. בכל גל העליות האחרון לא הוזרמו משתנים שאפשר היה לכנותם מגמתיים והעליות נותרו דלות וחלשות. שבוע המסחר האחרון ננעל עם מסר משמעותי לבאות. האופן שבו ננעל ומיד אעמוד עליו, מטיל צל כבד על כושר הטיפוס של מדד המעו"ף ויכול אף לשמש כאבן הפינה לגל ירידות שאמור לדרדר את השוק מתחת לרמת 1,030 הנקודות.
שוקי המניות בארה"ב ומזרח אסיה ממשיכות להעביר מסרים שליליים כאשר הצפי הכללי נותר בעינו. הדולר מתרסק מול המטבעות העיקריים ודומה שגם כאן המגמה תישמר. והנפט? עוד נתגעגע למחיר של 100 דולר לחבית. אז אולי כדאי לשקול לעבור בשלב זה לאופניים.
הכוכב הנופל
בסקירות האחרונות התייחסתי לעליות כאל תיקון טכני ותו לא. הנחת המוצא הייתה שאנו מצויים בשוק דובי בו כל עלייה צפויה להיות לצורך ירידה. כדי לבסס את הנחת העבודה תקפתי את השוק מזוויות שונות כאשר אחת מהן הייתה הקבלה לשנת 2000. לגל העליות שהחל ברמת 1,030 הנקודות הוגדרו יעדים ברורים שנעו בין 1,100 – 1,160. עוד הערכתי שעל רקע שילוב רמות התנגדות קיימות וכלים נוספים שמסייעים לאבחן את פוטנציאל העליות המקסימאלי של השוק, סביר להניח שהוא מצוי בין 1,100 – 1,130, אם כי במקרים מסוימים תיתכן חריגה לכיוון הרף העליון.
ההתנהלות של השבוע האחרון הייתה מעניינת, ולא רק בשוק המקומי. התנהלות זהה אפשר למצוא גם בבורסות חו"ל. שבוע המסחר נפתח בעליות כאשר בשיאו הגיע מדד המעו"ף לרמת 1,132 הנקודות שם החלה היחלשות שהעצימה לקראת תום השבוע.
בסיכומו של דבר הופיעה תבנית מעניינת הקרויה בשפה המקצועית "כוכב נופל". כפי שאפשר לראות על הגרף המצורף, מדובר בנר בודד, המתאפיין בגוף קטן המצוי בחלקו התחתון של הנר ובצללית עליונה ארוכה. נר זה, נוטה להופיע בנקודות הסיום של מגמות עלייה ולמעשה מעיד על סבירות גבוהה לסיומן. על אחת כמה וכמה כאשר לנר זה מתלווים מחזורי מסחר גבוהים.
ולהסבר מעמיק יותר – מחזורי המסחר הגבוהים מיוחסים לקונים המסתערים על השוק מתוך מטרה לרכוש מכל הבא ליד. בדרך כלל, מדובר באחרוני הקונים המייצגים את הסוחרים הפחות מנוסים. ההתקפלות המהירה מלמעלה וההפרש הקטן בין שער הסגירה לפתיחה מייצגים את הגופים הגדולים שמחזירים ציוד ומשחררים סחורה.
במרבית המקרים, מדובר באירוע המייצג תפנית משמעותית במגמה כאשר רמת השיא של הנר, 1,132 הנקודות, אמורה לייצג את נקודת הסיום של המגמה.
לאור הנתונים הקיימים וההערכות האחרונות שלי, הרי שהנחת העבודה גורסת שגל העליות שהחל ברמת 1,030 הנקודות הסתיים וגבוהים הסיכויים ולפיהם יוצא מדד המעו"ף למגמת ירידה ובמסגרתה אמורה רמת 1,030 הנקודות להישבר כלפי מטה.
רמות תמיכה והתנגדות
1.רמת 1,030 הנקודות עדיין בתמונה. מדובר ברמת תמיכה בעלת מסורת ארוכת טווח שביכולתה לבלום, לפחות זמנית את מגמת הירידה. שבירתה מטה, תהווה איתות שלילי.
2.רמת התנגדות ב-1,132 הנקודות. הסיכוי לחצייתה מעלה אינו גבוה.
סיכום
הנחת העבודה גורסת שהכיוון הוא כלפי מטה. כל עלייה אמורה לקבל התייחסות כשל תיקון טכני ותו לא. על רקע הנתונים הקיימים סביר להניח שאנו בפתחו של גל ירידות.
הכותב משמש כמנהל המקצועי של "המרכז להשכלה פיננסית" מקבוצת מטריקס ומלמד ניתוח טכני
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
