מניות חלום זה כדאי? וול סטריט מספקת תשובה
האתר Technologyreview.com , שיוצא מאוניברסיטת MIT, האורים והתומים של עולם הטכנולוגיה בחר את 10 הטכנולוגיות הכי מלהיבות לשנים הבאות. שמחנו מאוד לראות את הנבחרת של האתר הכול כך חשוב הזה כי אנחנו מתלבטים בשאלה במה להשקיע לעשור הבא? האם להישאר עוד עשור בטבע, אלביט מערכות, NDS ושאר הקבועים שלנו או לעבור לאחד הגוגולים העתידיים?
הנסיון שלנו לזהות גוגלים למיניהם לא הצליח עד כה. בשנות השמונים פיקששנו את ג'אנאטק (DNA) ובתחילת המאה פקששנו את סלרה, מניית הגנומיקה הגדולה. מבחינת העובדות, בדיעבד הגענו למסקנה שבעצם לא הבנו את הטכנולוגיות ולא איך הן ייפתחו נישות אדירות.
בתחילת שנות ה 90 לקחנו טבע וראדא כשראדא הייתה, עבורנו, ההשקעה הטכנולוגית. חשבנו על השקעה בסיסקו אז אבל עמדנו בפני נעלמים כה רבים וחששנו. כיוון שנשארנו מאז עם טבע, הנזק לא היה נורא כל כך כי עם סלרה היינו מפסידים הכל ועם סיסקו מרוויחים יותר אז בממוצע כלום לא קרה.
אבל חלומו של כל קפיטאליסט הוא למצוא את המייקרוסופט הבא וכיוון שלרוב הקפיטאליסטים אין יותר מידי כסף הם צריכים להחליט על מה לוותר. על מניה שהוכיחה עצמה לאורך שנים, כמו טבע למשל, בעד מניה שמייצגת תקווה גדולה לעתיד אבל עבר אין לה בכלל. כשקבלנו את רשימת הטכנולוגיות הלוהטות לעתיד החלטנו לנסות ולהבין מהם עשרת התחומים שישנו את העולם. ואלו התחומים : cellulolytic enzymes , atomic magnetometers, surprise modeling, connectomics, probabilistic CMOS, reality mining, offline Web applications, graphene transistors, nanoradio ו - wireless power.
אנחנו מסוג המשקיעים שתמיד אוהבים חלומות ובמיוחד כאלו שממליצים ב MIT. בשל הכבוד לאוניברסיטה היוקרתית הזו העברנו את שישי ושבת האחרונים בניסיון להבין כל טכנולוגיה ולנסות להבין לאיזה שינוי משמעותי בדיוק היא תביא בשנים הבאות. יצאה השבת והבנו שעל מנת להבין את מה שכתוב על כל אחת מנישות העתיד הללו צריך להתקבל ל-MIT וכיוון שלא הבנו אף אחת מהטכנולוגיות הנ"ל גם לא הצלחנו להעריך איזה שינויים ייגרמו בגללן. איך, אם כך, נוכל לבחור את התחום שיחליף את התחום הגנרי? איך נבחר את החברות הספציפיות שיובילו אותנו להצלחה השקעתית בעשור הבא? הבטנו שוב בטבע, על העובדות שהיא מציגה, והחלטנו שבינתיים לא נשנה כלום.
אנחנו מגלים שככל שהזמן חולף והטכנולוגיות מתקדמות כך גם היכולות שלנו (ושל רוב האנשים שאנחנו מכירים) לאבחן השקעה טכנולוגית מנצחת לעתיד יורדות. נוצר פער שהולך וגדל בין ההתפתחויות בתחומי הטכנולוגיה לבין ההבנה אותן בשוק הכספים.
הפער הזה לא מונע מוול סטריט לתת, מבלי להבין כלום, ערכים מדהימים לחברות טכנולוגיה חלומיות כמו למשל לחברות הגנומיקה ב-1999 – 2000 שרובן לא שרדו או חברות ה-B2B להבדיל, שגם רובן נעלמו. הבעיה, עבור משקיעים כמונו, היא שעם כל גל טכנולוגי חדש ההבנה שלנו בחומר מתמעטת.
כיוון שטעויות של השקעה שנוצרות באשמתך האישית (כיוון שהשקעת מבלי להבין במה) כואבות מאוד, אז המצב הוא שדור המשקיעים שלנו מעדיף להישאר בתחומים בהן הוא מבין, נדל"ן למשל, מזון למשל, תרופות, תעשייה כימית וכו', "בשביל מה לשבור את הראש בניסיון לגלות את הגוגל הבא כשיש חברות קיימות שפועלות בתחומים שהצמיחה שם לא תבייש שום צמיחה טכנולוגית חדשה", טבע למשל או החברה לישראל או אלביט מערכות.
ההבדל היחיד בין הטבעאים של העולם לחברות ה - probabilistic CMOS בעולם הוא שקשה מאוד לצפות סצנריו שטבע נעלמת אבל ברור לכל משקיע שרוב חברות ה-CMOS לא תשרודנה עשור. התחום המלהיב של ה"שבב ההסתברותי" (בתרגום חופשי) מדבר על שבבים שאינם מדויקים כקודמיהם אבל חוסכים המון אנרגיה. אם זה יעבוד, באמת אכן מדובר במהפכה גדולה אבל, הניסיון שלנו מראה שעדיף ללכת עם חברות קיימות בתחום השבבים מאשר לחפש את הגוגל הבא בין החדשות שמתמקדות רק בתחום.
כמה חברות תוכנה עלו לערכי חלל ב-2000? אבל מי שנשאר עם מייקרוסופט או אוראקל או סאפ הצליח הרבה יותר. אז מי שרוצה לנסות מזלו ב-probabilistic CMOS , שיקנה מניות של טקסס אינסטרומנטס (TI) או מוטורולה (MOT) או אפילו טאואר (TSEM) אחרת אתם סתם מהמרים.
בכלל, חשוב לזכור, שבעוד שבמיין סטריט לוקח זמן, יזע וממון רב להקים חברה רצינית, הרי שבוול סטריט אין שום מתודיקה בדוקה שאליה אפשר להתייחס כשבאים להחליט אם להשקיע לטווח הארוך או לא. מכירים למשל חברה כמו ImClone Systems(IMCL) ? זו חברה ששווייה בשוק כ 3.7 מיליארד דולרים, מכירותיה כ-600 מיליון ומרוויחה, לפני מס, כ – 200 מיליון ומוצריה הם בתחום התרופות הסרטניות, בהחלט חברה מצוינת. זו דוגמה מוחשית מאוד למה שאנחנו מכוונים. המניה עלתה ל-90 דולרים ביוני 2004, כאשר אושרה לחברה תרופת הארביטוקס המפורסמת. מאז המניה יורדת והיום היא על 42 דולר, הכיצד? ערב האישור היה שווי החברה קרוב ל 9 מיליארד והיום, לאחר שהחלום התממש, הוא 3.7 כאמור, הכיצד? כי בעת אישור התרופה החליטה וול סטריט שהתרופה תעבור מכירות של מיליארד כבר בשנה השנייה לאישורה ועברו מאז 4 שנים והתרופה בקושי מגיעה לשליש מהסכום. כלומר, לוקח לוול סטריט שנים להתאים עצמה למיין סטריט, זו הבעיה בפניה ניצבים משקיעים לטווח הארוך אפילו אם הם קולעים בול בטכנולוגיה החדשה.
נניח שאפילו נזהה, היום, חברה טכנולוגית שעיסוקה ב - probabilistic CMOS אתם משערים לעצמכם איזה מסלול אתם תעברו אתה עד שתצליח באמת וגם אז שום דבר לא בטוח. זו הסיבה מדוע, מתוך 20 החברות הכי מוחזקות בארה"ב, רק 4 הן טכנולוגיות אמיתיות ושלוש מתוך ה-4 הן CISCO SYSTEMS, INTEL CORP ו-MICROSOFT. רוב המשקיעים "מוותרים על החלום" וממשיכים על העגלה הישנה כול עוד היא מושכת.
* מאת: שלמה גרינברג, כלכלן, שבמשך 30 השנים האחרונות עבד כבנקאי השקעות, מנהל השקעות וברוקר בארה"ב ובישראל. כעת משמש כיועץ פרטי לפתוח עסקי והשקעות. מחזיק בתואר שני בכלכלה מאוניברסיטת רטגרס בארה"ב ובוגר ביה"ס הגבוה לבנקאות שליד אוניברסיטת ניו יורק.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.

אמריקן איירליינס חוזרת לטוס לישראל - התחרות תעלה, המחירים ירדו?
מי החוזרות, מי תיפגע מכך - על שוק התעופה הצפוי בחודשים הקרובים
אמריקן איירליינס חוזרת לישראל במרץ 2026 - גם חברות נוספות מאותתות על חידוש קווים. אחרי תקופה ארוכה של היעדרות, אמריקן איירליינס, אחת משלוש ענקיות התעופה האמריקאיות, הודיעה כי תחזור להפעיל טיסות ישירות לישראל החל מה-26 במרץ 2026. החברה מצטרפת ליונייטד איירליינס ולדלתא איירליינס שכבר חידשו את פעילותן בקווים לישראל במהלך יולי וספטמבר.
ההודעה של אמריקן איירליינס נתפסת בענף כסימן חיובי למגמה של חזרת השוק לשגרה, זאת לאחר קריסה כמעט מוחלטת של קווי התעופה הבינלאומיים עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023. במהלך השנה שלאחר מכן, מרבית חברות התעופה הזרות עצרו את קווי הטיסה שלהן לתל אביב, ורק בתחילת 2024 החלה חזרה הדרגתית, אם כי לסירוגין היא הופסקה שוב על רקע המלחמה ביוני עם איראן והתקפות החות'ים.
החזרה הזו מבורכת לתחרות, אבל לא בטוח שזה יוריד את המחירים שכבר ירדו - טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה
לא רק אמריקה: גם חברות מאירופה ואסיה מאותתות על חזרה
לצד חברות התעופה האמריקאיות, ניכרת התעוררות גם בקרב שחקניות אירופיות ואסייתיות שחזרו לפעילות בארץ. למעשה, יש כבר רשימה ארוכה של חברות ששבו לפעילות בישראל, בהן יונייטד, דלתא, KLM, לופטהנזה, סוויס, אג'יאן, אייר פראנס, וויזאייר, איתיחאד ופליי דובאי. גם חברות קטנות יותר כמו פליילילי, טארום, גאורגיאן איירווייז וסייפרוס איירווייז שבו להפעיל טיסות סדירות. בשבועות הקרובים צפויות להצטרף גם סקיי אקספרס (החל מ־2 בדצמבר) ו־SAS (החל מ־26 באוקטובר). כנסו כאן לתמונת מצב מלאה: חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
מי שסובלת מחזרת חברות התעופה הזרות היא אל על. החברה היתה סוג של מונפול על הקווים העיקריים בשנתיים של מלחמה והיא גרפה רווים עצומים של כ-400-500 מיליון דולר בשנה. זה לא יחזור ועדיין אל על עשויה להמשיך ולספק רווחיות טובה בעיקר בזכות נתח גדול משוק התעופה המקומי, לצד התייעלות שהיתה ולצד מחירים עדיין גבוהים בשל המצב העולמי בשוק התעופה שבו יש מחסור במטוסים. הביקוש למטוסים ול"מושבים" גדול ויוצר בהתאמה עליות מחירים.
