מניות חלום זה כדאי? וול סטריט מספקת תשובה

שלמה גרינברג על כדאיות ההשקעה במניות הטכנולוגיה של המחר
שלמה גרינברג |

האתר Technologyreview.com , שיוצא מאוניברסיטת MIT, האורים והתומים של עולם הטכנולוגיה בחר את 10 הטכנולוגיות הכי מלהיבות לשנים הבאות. שמחנו מאוד לראות את הנבחרת של האתר הכול כך חשוב הזה כי אנחנו מתלבטים בשאלה במה להשקיע לעשור הבא? האם להישאר עוד עשור בטבע, אלביט מערכות, NDS ושאר הקבועים שלנו או לעבור לאחד הגוגולים העתידיים? הנסיון שלנו לזהות גוגלים למיניהם לא הצליח עד כה. בשנות השמונים פיקששנו את ג'אנאטק (DNA) ובתחילת המאה פקששנו את סלרה, מניית הגנומיקה הגדולה. מבחינת העובדות, בדיעבד הגענו למסקנה שבעצם לא הבנו את הטכנולוגיות ולא איך הן ייפתחו נישות אדירות. בתחילת שנות ה 90 לקחנו טבע וראדא כשראדא הייתה, עבורנו, ההשקעה הטכנולוגית. חשבנו על השקעה בסיסקו אז אבל עמדנו בפני נעלמים כה רבים וחששנו. כיוון שנשארנו מאז עם טבע, הנזק לא היה נורא כל כך כי עם סלרה היינו מפסידים הכל ועם סיסקו מרוויחים יותר אז בממוצע כלום לא קרה. אבל חלומו של כל קפיטאליסט הוא למצוא את המייקרוסופט הבא וכיוון שלרוב הקפיטאליסטים אין יותר מידי כסף הם צריכים להחליט על מה לוותר. על מניה שהוכיחה עצמה לאורך שנים, כמו טבע למשל, בעד מניה שמייצגת תקווה גדולה לעתיד אבל עבר אין לה בכלל. כשקבלנו את רשימת הטכנולוגיות הלוהטות לעתיד החלטנו לנסות ולהבין מהם עשרת התחומים שישנו את העולם. ואלו התחומים : cellulolytic enzymes , atomic magnetometers, surprise modeling, connectomics, probabilistic CMOS, reality mining, offline Web applications, graphene transistors, nanoradio ו - wireless power. אנחנו מסוג המשקיעים שתמיד אוהבים חלומות ובמיוחד כאלו שממליצים ב MIT. בשל הכבוד לאוניברסיטה היוקרתית הזו העברנו את שישי ושבת האחרונים בניסיון להבין כל טכנולוגיה ולנסות להבין לאיזה שינוי משמעותי בדיוק היא תביא בשנים הבאות. יצאה השבת והבנו שעל מנת להבין את מה שכתוב על כל אחת מנישות העתיד הללו צריך להתקבל ל-MIT וכיוון שלא הבנו אף אחת מהטכנולוגיות הנ"ל גם לא הצלחנו להעריך איזה שינויים ייגרמו בגללן. איך, אם כך, נוכל לבחור את התחום שיחליף את התחום הגנרי? איך נבחר את החברות הספציפיות שיובילו אותנו להצלחה השקעתית בעשור הבא? הבטנו שוב בטבע, על העובדות שהיא מציגה, והחלטנו שבינתיים לא נשנה כלום. אנחנו מגלים שככל שהזמן חולף והטכנולוגיות מתקדמות כך גם היכולות שלנו (ושל רוב האנשים שאנחנו מכירים) לאבחן השקעה טכנולוגית מנצחת לעתיד יורדות. נוצר פער שהולך וגדל בין ההתפתחויות בתחומי הטכנולוגיה לבין ההבנה אותן בשוק הכספים. הפער הזה לא מונע מוול סטריט לתת, מבלי להבין כלום, ערכים מדהימים לחברות טכנולוגיה חלומיות כמו למשל לחברות הגנומיקה ב-1999 – 2000 שרובן לא שרדו או חברות ה-B2B להבדיל, שגם רובן נעלמו. הבעיה, עבור משקיעים כמונו, היא שעם כל גל טכנולוגי חדש ההבנה שלנו בחומר מתמעטת. כיוון שטעויות של השקעה שנוצרות באשמתך האישית (כיוון שהשקעת מבלי להבין במה) כואבות מאוד, אז המצב הוא שדור המשקיעים שלנו מעדיף להישאר בתחומים בהן הוא מבין, נדל"ן למשל, מזון למשל, תרופות, תעשייה כימית וכו', "בשביל מה לשבור את הראש בניסיון לגלות את הגוגל הבא כשיש חברות קיימות שפועלות בתחומים שהצמיחה שם לא תבייש שום צמיחה טכנולוגית חדשה", טבע למשל או החברה לישראל או אלביט מערכות. ההבדל היחיד בין הטבעאים של העולם לחברות ה - probabilistic CMOS בעולם הוא שקשה מאוד לצפות סצנריו שטבע נעלמת אבל ברור לכל משקיע שרוב חברות ה-CMOS לא תשרודנה עשור. התחום המלהיב של ה"שבב ההסתברותי" (בתרגום חופשי) מדבר על שבבים שאינם מדויקים כקודמיהם אבל חוסכים המון אנרגיה. אם זה יעבוד, באמת אכן מדובר במהפכה גדולה אבל, הניסיון שלנו מראה שעדיף ללכת עם חברות קיימות בתחום השבבים מאשר לחפש את הגוגל הבא בין החדשות שמתמקדות רק בתחום. כמה חברות תוכנה עלו לערכי חלל ב-2000? אבל מי שנשאר עם מייקרוסופט או אוראקל או סאפ הצליח הרבה יותר. אז מי שרוצה לנסות מזלו ב-probabilistic CMOS , שיקנה מניות של טקסס אינסטרומנטס (TI) או מוטורולה (MOT) או אפילו טאואר (TSEM) אחרת אתם סתם מהמרים. בכלל, חשוב לזכור, שבעוד שבמיין סטריט לוקח זמן, יזע וממון רב להקים חברה רצינית, הרי שבוול סטריט אין שום מתודיקה בדוקה שאליה אפשר להתייחס כשבאים להחליט אם להשקיע לטווח הארוך או לא. מכירים למשל חברה כמו ImClone Systems(IMCL) ? זו חברה ששווייה בשוק כ 3.7 מיליארד דולרים, מכירותיה כ-600 מיליון ומרוויחה, לפני מס, כ – 200 מיליון ומוצריה הם בתחום התרופות הסרטניות, בהחלט חברה מצוינת. זו דוגמה מוחשית מאוד למה שאנחנו מכוונים. המניה עלתה ל-90 דולרים ביוני 2004, כאשר אושרה לחברה תרופת הארביטוקס המפורסמת. מאז המניה יורדת והיום היא על 42 דולר, הכיצד? ערב האישור היה שווי החברה קרוב ל 9 מיליארד והיום, לאחר שהחלום התממש, הוא 3.7 כאמור, הכיצד? כי בעת אישור התרופה החליטה וול סטריט שהתרופה תעבור מכירות של מיליארד כבר בשנה השנייה לאישורה ועברו מאז 4 שנים והתרופה בקושי מגיעה לשליש מהסכום. כלומר, לוקח לוול סטריט שנים להתאים עצמה למיין סטריט, זו הבעיה בפניה ניצבים משקיעים לטווח הארוך אפילו אם הם קולעים בול בטכנולוגיה החדשה. נניח שאפילו נזהה, היום, חברה טכנולוגית שעיסוקה ב - probabilistic CMOS אתם משערים לעצמכם איזה מסלול אתם תעברו אתה עד שתצליח באמת וגם אז שום דבר לא בטוח. זו הסיבה מדוע, מתוך 20 החברות הכי מוחזקות בארה"ב, רק 4 הן טכנולוגיות אמיתיות ושלוש מתוך ה-4 הן CISCO SYSTEMS, INTEL CORP ו-MICROSOFT. רוב המשקיעים "מוותרים על החלום" וממשיכים על העגלה הישנה כול עוד היא מושכת. * מאת: שלמה גרינברג, כלכלן, שבמשך 30 השנים האחרונות עבד כבנקאי השקעות, מנהל השקעות וברוקר בארה"ב ובישראל. כעת משמש כיועץ פרטי לפתוח עסקי והשקעות. מחזיק בתואר שני בכלכלה מאוניברסיטת רטגרס בארה"ב ובוגר ביה"ס הגבוה לבנקאות שליד אוניברסיטת ניו יורק. * אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

מס הכנסה
צילום: freepik

חשד לשחיתות חמורה ברשות המסים בנצרת: מיליוני שקלים הוזרמו במרמה לנישומים

כתבי אישום חמורים הוגשו נגד שני בכירים ברשות המסים ונגד שורת מתווכים, בגין הפעלת מנגנון הונאה מתוחכם שכלל שוחד, קבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי חקירה. הנזק לקופת המדינה נאמד במיליוני שקלים, והחקירה צפויה להיחשף בפרטי פרטים בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל

אדיר בן עמי |

פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה כתבי אישום חמורים נגד עובדי רשות המסים בנצרת, שמואשמים בהפעלת מערכת שחיתות מתוחכמת שגרמה לנזק של מיליוני שקלים. עורכי הדין רים סויד ונועם הירש הגישו את כתבי האישום נגד נג'וד אבו ליל ואסעד אבו שהואן, שכיהנו בתפקידים בכירים במשרד, לצד רואה החשבון מאמון חמוד שמואשם בסיוע לשיבוש החקירה.


אבו ליל, בת 48, שהייתה ראש ענף במחלקת השירות, מואשמת בהפעלת מנגנון הונאה שבמסגרתו פתחה וקלטה תיקים ברשות המסים בניגוד לנהלים הקיימים. במסגרת הסכמים עם מתווכים, היא קיבלה בין 40% ל-80% מסכומי החזרי המס הבלתי חוקיים שהעבירה לנישומים. בסך הכל זרמו 880 אלף שקל לנישומים במרמה, מתוכם 340 אלף שקל הגיעו ישירות לכיסה של אבו ליל כשוחד.


המתווכים שפעלו עם אבו ליל הם מוניר זבן בן 53, בעל חנות צעצועים הידוע בקהילתו כ"שייח'", אמין אסדי בן 64 שעובד כמנהל חשבונות, ומחמוד עראבי בן 60 הפועל כרתך צנרת. הם קיבלו תשלומים ממשלמי המסים שהפנו אליהם ושילמו מתוך הכסף גם לאבו ליל. כתבי האישום נגדם הוגשו לבית משפט השלום בחיפה.


אבו שהואן, בן 63, שניהל את ענף השכירים, מואשם במימדי מרמה רחבים עוד יותר. הוא הזין מידע כוזב במערכות רשות המסים עבור כ-160 נישומים שונים, כולל נתונים פיקטיביים על שכר, ניכויי מס במקור ותרומות שלא ניתנו בפועל. פעולותיו הביאו להעברת כ-4 מיליון שקל בהחזרי מס, מתוכם 1.6 מיליון שקל שהתקבלו במרמה מוחלטת.


כאשר נודע לאבו שהואן על ביקורת פנימית שמתקיימת ברשות המסים, הוא פנה לרואה החשבון מאמון חמוד בן 56 וביקש את עזרתו בשיבוש ההליכים. חמוד, שייצג נישומים בפני מס הכנסה, התקשר בהוראת אבו שהואן לנישומים שקיבלו החזרי מס במרמה והדריך אותם כיצד לתת תשובות כוזבות אם ייחקרו על ידי הרשויות.