מניות חלום זה כדאי? וול סטריט מספקת תשובה
האתר Technologyreview.com , שיוצא מאוניברסיטת MIT, האורים והתומים של עולם הטכנולוגיה בחר את 10 הטכנולוגיות הכי מלהיבות לשנים הבאות. שמחנו מאוד לראות את הנבחרת של האתר הכול כך חשוב הזה כי אנחנו מתלבטים בשאלה במה להשקיע לעשור הבא? האם להישאר עוד עשור בטבע, אלביט מערכות, NDS ושאר הקבועים שלנו או לעבור לאחד הגוגולים העתידיים?
הנסיון שלנו לזהות גוגלים למיניהם לא הצליח עד כה. בשנות השמונים פיקששנו את ג'אנאטק (DNA) ובתחילת המאה פקששנו את סלרה, מניית הגנומיקה הגדולה. מבחינת העובדות, בדיעבד הגענו למסקנה שבעצם לא הבנו את הטכנולוגיות ולא איך הן ייפתחו נישות אדירות.
בתחילת שנות ה 90 לקחנו טבע וראדא כשראדא הייתה, עבורנו, ההשקעה הטכנולוגית. חשבנו על השקעה בסיסקו אז אבל עמדנו בפני נעלמים כה רבים וחששנו. כיוון שנשארנו מאז עם טבע, הנזק לא היה נורא כל כך כי עם סלרה היינו מפסידים הכל ועם סיסקו מרוויחים יותר אז בממוצע כלום לא קרה.
אבל חלומו של כל קפיטאליסט הוא למצוא את המייקרוסופט הבא וכיוון שלרוב הקפיטאליסטים אין יותר מידי כסף הם צריכים להחליט על מה לוותר. על מניה שהוכיחה עצמה לאורך שנים, כמו טבע למשל, בעד מניה שמייצגת תקווה גדולה לעתיד אבל עבר אין לה בכלל. כשקבלנו את רשימת הטכנולוגיות הלוהטות לעתיד החלטנו לנסות ולהבין מהם עשרת התחומים שישנו את העולם. ואלו התחומים : cellulolytic enzymes , atomic magnetometers, surprise modeling, connectomics, probabilistic CMOS, reality mining, offline Web applications, graphene transistors, nanoradio ו - wireless power.
אנחנו מסוג המשקיעים שתמיד אוהבים חלומות ובמיוחד כאלו שממליצים ב MIT. בשל הכבוד לאוניברסיטה היוקרתית הזו העברנו את שישי ושבת האחרונים בניסיון להבין כל טכנולוגיה ולנסות להבין לאיזה שינוי משמעותי בדיוק היא תביא בשנים הבאות. יצאה השבת והבנו שעל מנת להבין את מה שכתוב על כל אחת מנישות העתיד הללו צריך להתקבל ל-MIT וכיוון שלא הבנו אף אחת מהטכנולוגיות הנ"ל גם לא הצלחנו להעריך איזה שינויים ייגרמו בגללן. איך, אם כך, נוכל לבחור את התחום שיחליף את התחום הגנרי? איך נבחר את החברות הספציפיות שיובילו אותנו להצלחה השקעתית בעשור הבא? הבטנו שוב בטבע, על העובדות שהיא מציגה, והחלטנו שבינתיים לא נשנה כלום.
אנחנו מגלים שככל שהזמן חולף והטכנולוגיות מתקדמות כך גם היכולות שלנו (ושל רוב האנשים שאנחנו מכירים) לאבחן השקעה טכנולוגית מנצחת לעתיד יורדות. נוצר פער שהולך וגדל בין ההתפתחויות בתחומי הטכנולוגיה לבין ההבנה אותן בשוק הכספים.
הפער הזה לא מונע מוול סטריט לתת, מבלי להבין כלום, ערכים מדהימים לחברות טכנולוגיה חלומיות כמו למשל לחברות הגנומיקה ב-1999 – 2000 שרובן לא שרדו או חברות ה-B2B להבדיל, שגם רובן נעלמו. הבעיה, עבור משקיעים כמונו, היא שעם כל גל טכנולוגי חדש ההבנה שלנו בחומר מתמעטת.
כיוון שטעויות של השקעה שנוצרות באשמתך האישית (כיוון שהשקעת מבלי להבין במה) כואבות מאוד, אז המצב הוא שדור המשקיעים שלנו מעדיף להישאר בתחומים בהן הוא מבין, נדל"ן למשל, מזון למשל, תרופות, תעשייה כימית וכו', "בשביל מה לשבור את הראש בניסיון לגלות את הגוגל הבא כשיש חברות קיימות שפועלות בתחומים שהצמיחה שם לא תבייש שום צמיחה טכנולוגית חדשה", טבע למשל או החברה לישראל או אלביט מערכות.
ההבדל היחיד בין הטבעאים של העולם לחברות ה - probabilistic CMOS בעולם הוא שקשה מאוד לצפות סצנריו שטבע נעלמת אבל ברור לכל משקיע שרוב חברות ה-CMOS לא תשרודנה עשור. התחום המלהיב של ה"שבב ההסתברותי" (בתרגום חופשי) מדבר על שבבים שאינם מדויקים כקודמיהם אבל חוסכים המון אנרגיה. אם זה יעבוד, באמת אכן מדובר במהפכה גדולה אבל, הניסיון שלנו מראה שעדיף ללכת עם חברות קיימות בתחום השבבים מאשר לחפש את הגוגל הבא בין החדשות שמתמקדות רק בתחום.
כמה חברות תוכנה עלו לערכי חלל ב-2000? אבל מי שנשאר עם מייקרוסופט או אוראקל או סאפ הצליח הרבה יותר. אז מי שרוצה לנסות מזלו ב-probabilistic CMOS , שיקנה מניות של טקסס אינסטרומנטס (TI) או מוטורולה (MOT) או אפילו טאואר (TSEM) אחרת אתם סתם מהמרים.
בכלל, חשוב לזכור, שבעוד שבמיין סטריט לוקח זמן, יזע וממון רב להקים חברה רצינית, הרי שבוול סטריט אין שום מתודיקה בדוקה שאליה אפשר להתייחס כשבאים להחליט אם להשקיע לטווח הארוך או לא. מכירים למשל חברה כמו ImClone Systems(IMCL) ? זו חברה ששווייה בשוק כ 3.7 מיליארד דולרים, מכירותיה כ-600 מיליון ומרוויחה, לפני מס, כ – 200 מיליון ומוצריה הם בתחום התרופות הסרטניות, בהחלט חברה מצוינת. זו דוגמה מוחשית מאוד למה שאנחנו מכוונים. המניה עלתה ל-90 דולרים ביוני 2004, כאשר אושרה לחברה תרופת הארביטוקס המפורסמת. מאז המניה יורדת והיום היא על 42 דולר, הכיצד? ערב האישור היה שווי החברה קרוב ל 9 מיליארד והיום, לאחר שהחלום התממש, הוא 3.7 כאמור, הכיצד? כי בעת אישור התרופה החליטה וול סטריט שהתרופה תעבור מכירות של מיליארד כבר בשנה השנייה לאישורה ועברו מאז 4 שנים והתרופה בקושי מגיעה לשליש מהסכום. כלומר, לוקח לוול סטריט שנים להתאים עצמה למיין סטריט, זו הבעיה בפניה ניצבים משקיעים לטווח הארוך אפילו אם הם קולעים בול בטכנולוגיה החדשה.
נניח שאפילו נזהה, היום, חברה טכנולוגית שעיסוקה ב - probabilistic CMOS אתם משערים לעצמכם איזה מסלול אתם תעברו אתה עד שתצליח באמת וגם אז שום דבר לא בטוח. זו הסיבה מדוע, מתוך 20 החברות הכי מוחזקות בארה"ב, רק 4 הן טכנולוגיות אמיתיות ושלוש מתוך ה-4 הן CISCO SYSTEMS, INTEL CORP ו-MICROSOFT. רוב המשקיעים "מוותרים על החלום" וממשיכים על העגלה הישנה כול עוד היא מושכת.
* מאת: שלמה גרינברג, כלכלן, שבמשך 30 השנים האחרונות עבד כבנקאי השקעות, מנהל השקעות וברוקר בארה"ב ובישראל. כעת משמש כיועץ פרטי לפתוח עסקי והשקעות. מחזיק בתואר שני בכלכלה מאוניברסיטת רטגרס בארה"ב ובוגר ביה"ס הגבוה לבנקאות שליד אוניברסיטת ניו יורק.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
.jpg)
קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
שאלות ותשובות על קנאביס בישראל
מדברים בלי הפסקה על קנאביס, אבל אל תחשבו שהשימוש כבר חוקי. זה עוד רחוק. החזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם נחשבת לשימוש עצמי, אך עדיין אסורה על פי חוק. במקרים כאלה, רשויות האכיפה לרוב יטילו קנס או יציעו הליך חלופי במקום כתב אישום, במיוחד אם מדובר בעבירה ראשונה.
בפועל, קנאביס מותר בארץ רק לשימושים רפואיים ורק למי שיש לו אישור. היו ניסיונות להרחיב את האישור גם לפנאי, בינתיים אין אישור כזה. הנה שאלות ותשובות על קנאביס בישראל:
האם אפשר לקנות
קנאביס באופן חוקי בישראל?
כן, אבל רק עם רישיון רפואי ממשרד הבריאות. מי שקיבל את האישור יכול לרכוש קנאביס בבתי מרקחת מורשים בלבד. אין אפשרות חוקית לרכוש קנאביס לשימוש אישי ללא אישור רפואי.
מה נחשב לשימוש עצמי לפי החוק?
שימוש עצמי מוגדר כהחזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם. מעבר לכך, העבירה עלולה להיחשב לסחר או החזקה שלא לשימוש עצמי, ועונשה חמור יותר.
- שיח מגדילה רווחים למרות ירידה בהכנסות
- רודפים אחרי חלום ה-AI? כדאי שתחשבו שוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קריאה מעניינת: מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?
